מונו (עיבוד צלילים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:1 0 channels (mono) label.svg|250px|שמאל|ממוזער|סימון מונו]] |
[[קובץ:1 0 channels (mono) label.svg|250px|שמאל|ממוזער|סימון מונו]] |
||
'''מונו''' ( |
'''מונו''' (ב[[אנגלית]]: '''Mono''', קיצור של '''Monaural''') היא שיטת עיבוד [[צליל|צלילים]] בעלת ערוץ אחד בלבד. |
||
קטע צליל מוגדר כ'מונו' כאשר מקור הצליל (כפי שהוקלט על ידי [[מיקרופון]], למשל) הוא בודד. |
קטע צליל מוגדר כ'מונו' כאשר מקור הצליל (כפי שהוקלט על ידי [[מיקרופון]], למשל) הוא בודד. |
||
גרסה מ־15:47, 28 בפברואר 2017
_label.svg)
מונו (באנגלית: Mono, קיצור של Monaural) היא שיטת עיבוד צלילים בעלת ערוץ אחד בלבד.
קטע צליל מוגדר כ'מונו' כאשר מקור הצליל (כפי שהוקלט על ידי מיקרופון, למשל) הוא בודד. גם אם קיימים מספר מיקרופונים בעת ההקלטה, ובסופו של התהליך כל הערוצים מתאחדים אל תוך ערוץ אחד - ההקלטה הסופית נחשבת כהקלטת 'מונו'.
מערכת השמעה של צליל מוגדרת גם היא כ'מונו', כאשר מקור השמע יחיד: למשל, רמקול אחד. גם במקרה הזה, אף אם קיימים יותר ממקור הגברה אחד, הצליל מוגדר כ'מונו' כאשר מקורו של הצליל הוא ערוץ אחד.
ברוב המערכות הבידוריות, שיטת ה'מונו' הוחלפה בשיטות רב־ערוציות - בתחילה 'סטריאו', ומאוחר יותר צליל הקפי ('סראונד'). לעומת זאת, מונו היא עדיין הסטנדרט המקובל במערכות רדיו וטלפון.