יהודה גדליה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Drkup(IMJ) (שיחה | תרומות)
Drkup(IMJ) (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{בעבודה}}
[[קובץ:Old_print_machine.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכונת דפוס עתיקה]]
[[קובץ:Old_print_machine.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכונת דפוס עתיקה]]
'''יהודה גדליה''' (נולד במאה ה-16 [[פורטוגל]] - נפטר [[סלוניקי]], [[האימפריה העות'מאנית]]), היה רב ובעל בית דפוס, אשר פעל במאה ה-16 גם פורטוגל וגם בסלוניקי.


ר' יהודה גדליה בן משה גדליה - יצא מפורטוגל וחי ב[[סלוניקי]] במאה ה-16. {{הערה|The Ot Emet's Scholia to the "Midrash" on the Five Scrolls /הגהות "אות אמת" למדרשי המגילות ארנון עצמון and Arnon Atzmon Sidra: A Journal for the Study of Rabbinic Literature /סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה Vol. כז/כח‎ (תשע"ג / 2013), pp. 211-222 Published by: Bar Ilan University Press [http://www.jstor.org/stable/24174708]}}.
ר' יהודה גדליה בן משה גדליה - יצא מפורטוגל וחי ב[[סלוניקי]] במאה ה-16. {{הערה|The Ot Emet's Scholia to the "Midrash" on the Five Scrolls /הגהות "אות אמת" למדרשי המגילות ארנון עצמון and Arnon Atzmon Sidra: A Journal for the Study of Rabbinic Literature /סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה Vol. כז/כח‎ (תשע"ג / 2013), pp. 211-222 Published by: Bar Ilan University Press [http://www.jstor.org/stable/24174708]}}.

גרסה מ־09:34, 19 ביוני 2017

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
מכונת דפוס עתיקה

יהודה גדליה (נולד במאה ה-16 פורטוגל - נפטר סלוניקי, האימפריה העות'מאנית), היה רב ובעל בית דפוס, אשר פעל במאה ה-16 גם פורטוגל וגם בסלוניקי.

ר' יהודה גדליה בן משה גדליה - יצא מפורטוגל וחי בסלוניקי במאה ה-16. [1].

דון יהודה גדליה הביא איתו גופנים מפורטוגל, שבו החל להדפיס את ספרי התלמוד בשנים 1519 - 1523. במהדורתו נכלל פירוש רש"י, אך לא התוספות. כתב הגמרא היא ריבוע ובפרשנות בכת"י רש"י בסגנון פורטוגל, מלבד מסכת ראש השנה שבגמרא זו כל הדפוס בכת"י רש"י (מסכת זו לא נדפסה בסלוניקי אלא בפס). [2]

ספרים שהודפסו בבית הדפוס

  • התלמוד הודפס בסלוניקי בשנים 1519 - 1523.
  • "מאיר איוב" של ר' מאיר עראמה הודפס בסלוניקי. [3]
  • "אות אמת" של רבי מאיר ב"ר שמואל בנבנישתי, הכולל גם את הגהות ר' יהודה גדליה הודפס בסלוניקי. [4]
  • "ארבעה טורים" לר' יעקב בן אשר, לפני שנת 1540, הודפס בסלוניקי. [5]

הערות שוליים

  1. ^ The Ot Emet's Scholia to the "Midrash" on the Five Scrolls /הגהות "אות אמת" למדרשי המגילות ארנון עצמון and Arnon Atzmon Sidra: A Journal for the Study of Rabbinic Literature /סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה Vol. כז/כח‎ (תשע"ג / 2013), pp. 211-222 Published by: Bar Ilan University Press [1]
  2. ^ גופן הטופס הוא ספרדי, שונה מגופנים האיטלקיים. Chapters in the history of printing in Salonica /פרקים בתולדות הדפוס בשאלוניקי ישראל מהלמן and Israel Mehlman Sefunot: Studies and Sources on the History of the Jewish Communities in the East /ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח כרך יג‎, The Book of Greek Jewry - III / ספר יוון - כרך ג‎ (תשל"א-תשל"ח), pp. רטו-רעב Published by: Yad Izhak Ben Zvi /יד יצחק בן-צבי [ http://www.jstor.org/stable/23415206]
  3. ^ Rabbi Meir Arama's Letter of Censure against Isaac Abravanel – A Riddle Solved /איגרת ר' מאיר עראמה נגד ר' יצחק אברבנאל והתקבלותה: חידה שבאה על פתרונה יוסף הקר and Joseph R. Hacker Tarbiẕ /תרביץ כרך עו‎, חוברת ג/ד‎ (ניסן-אלול תשס"ז), pp. 501-518 Published by: Mandel Institute for Jewish Studies /המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל [2]
  4. ^ The Ot Emet's Scholia to the "Midrash" on the Five Scrolls /הגהות "אות אמת" למדרשי המגילות ארנון עצמון and Arnon Atzmon Sidra: A Journal for the Study of Rabbinic Literature /סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה Vol. כז/כח‎ (תשע"ג / 2013), pp. 211-222 Published by: Bar Ilan University Press [3]
  5. ^ WHAT MAKES ANTIQUE BOOKS SO RARE? /סיבות לנדירות ספרים עבריים ישראל מהלמן and I. Mehlmann Proceedings of the World Congress of Jewish Studies /דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות Vol. ה‎, Volume V, DIVISION V: RESEARCH PROJECTS-REPORTS AND ARTICLES BASED ON THE PROJECTS' FINDINGS; JEWISH DEMOGRAPHY / כרך ה, חטיבה ה: מפעלי מחקר בתחום מדעי היהדות: דינים-וחשבונות ומאמרים מדעיים, המבוססים על תוצאות מפעלי המחקר; מאמרים בדמוגרפיה יהודית‎ (תשכ"ט / 1969), pp. 57-65 Published by: World Union of Jewish Studies /האיגוד העולמי למדעי היהדות [4]