אלכס וילסון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
עריכה
שורה 10: שורה 10:


וילסון מת בטקסס ב-1994, ימים אחדים לאחר יום הולדתו ה-87.
וילסון מת בטקסס ב-1994, ימים אחדים לאחר יום הולדתו ה-87.

בחייו וגם לאחר מותו זכה וילסון במספר תארי כבוד ספורטיביים, לרבות הכללתו בהיכל התהילה של האתלטים הקנדים (ב-1954).


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־23:37, 5 בינואר 2018

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

אלכסנדר שלדון וילסון (Alex Wilson; ‏1 בדצמבר 1907 - 9 בדצמבר 1994) היה אתלט קנדי, אשר השתתף באולימפיאדת אמסטרדם ב-1928 ובאולימפיאדת לוס אנג'לס ב-1932 וזכה בשתיהן במדליות.

וילסון נולד במונטריאול. באולימפיאדת אמסטרדם השתתף במוקדמות הריצות ל-400 מטרים ול-800 מטרים ונופה לאחר חצאי הגמר. לעומת זאת זכה במדליית ארד במסגרת הרביעייה הקנדית בריצת השליחים ל-4X400 מטרים. באולימפיאדת לוס אנג'לס זכה שוב כחבר ברביעייה הקנדית במדליית ארד בתחרות השליחים ל-4X400 מטרים. בנוסף לכך זכה במדליית כסף בריצה ל-800 מטרים ובמדליית ארד בריצה ל-400 מטרים.

וילסון השתתף גם במשחקי האימפריה הבריטית 1930 שהתקיימו בקנדה. הוא זכה במדליית הזהב בריצה ל-440 יארד ובמדליית ארד בריצה ל-880 יארד. בנוסף זכה במדליית כסף כחבר ברביעייה הקנדית בריצת השליחים ל-4X440 יארד.

וילסון היה אתלט במקצועות הריצה באוניברסיטת נוטרדאם באינדיאנה שבארצות הברית. ב-1931 זכה שם במקום הראשון בריצת 400 באליפות ה-NCAA. בהמשך שימש במשך כמה עשורים כמאמן נבחרת האתלטיקה של האוניברסיטה. כיום מתקיימת בה תחרות ספורט על שמו.

וילסון מת בטקסס ב-1994, ימים אחדים לאחר יום הולדתו ה-87.

בחייו וגם לאחר מותו זכה וילסון במספר תארי כבוד ספורטיביים, לרבות הכללתו בהיכל התהילה של האתלטים הקנדים (ב-1954).

קישורים חיצוניים