משוואת קושי-אוילר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מיון חדש לקטגוריה:משוואות דיפרנציאליות: "קושי-אוילר" באמצעות HotCat
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים, \1ליניארי
שורה 1: שורה 1:
'''משוואת קושי-אוילר''' (לעתים נקראת גם משוואת אוילר) היא [[משוואה דיפרנציאלית רגילה]], אשר לה דרך פתרון ייחודית שקשורה לפתרון [[משוואה דיפרנציאלית לינארית|משוואות דיפרנציאליות לינאריות]] עם מקדמים קבועים. קרויה על שמותיהם של המתמטיקאים [[אוגוסטן לואי קושי]] ו[[לאונרד אוילר]].
'''משוואת קושי-אוילר''' (לעיתים נקראת גם משוואת אוילר) היא [[משוואה דיפרנציאלית רגילה]], אשר לה דרך פתרון ייחודית שקשורה לפתרון [[משוואה דיפרנציאלית ליניארית|משוואות דיפרנציאליות ליניאריות]] עם מקדמים קבועים. קרויה על שמותיהם של המתמטיקאים [[אוגוסטן לואי קושי]] ו[[לאונרד אוילר]].


==הגדרה פורמלית==
==הגדרה פורמלית==
שורה 6: שורה 6:
<math>\sum_{i=0}^{n}{{{a}_{i}{x}^{i}}\cdot{y}^{(i)}(x)}={a}_{n}{x}^{n}{y}^{(n)}+{a}_{n-1}{x}^{n-1}{y}^{(n-1)}+...{a}_{0}{y}=0</math>
<math>\sum_{i=0}^{n}{{{a}_{i}{x}^{i}}\cdot{y}^{(i)}(x)}={a}_{n}{x}^{n}{y}^{(n)}+{a}_{n-1}{x}^{n-1}{y}^{(n-1)}+...{a}_{0}{y}=0</math>


כאשר המקדמים <math>a_i</math> הם מספרים ממשיים, ו-<math>y(x)</math> הנה פונקציה ממשית משתנה. הסדר של המשוואה הנ"ל הוא <math>n</math> אם מתקיים <math>a_n \neq 0</math>. במקרה זה, היות שמדובר במשוואה לינארית הומוגנית, יש לה n פתרונות בלתי תלויים המהווים [[מרחב וקטורי]].
כאשר המקדמים <math>a_i</math> הם מספרים ממשיים, ו-<math>y(x)</math> הנה פונקציה ממשית משתנה. הסדר של המשוואה הנ"ל הוא <math>n</math> אם מתקיים <math>a_n \neq 0</math>. במקרה זה, היות שמדובר במשוואה ליניארית הומוגנית, יש לה n פתרונות בלתי תלויים המהווים [[מרחב וקטורי]].


'''משוואות אוילר הלא הומוגנית''' היא מהצורה:
'''משוואות אוילר הלא הומוגנית''' היא מהצורה:
שורה 14: שורה 14:
כאשר המקדמים ממשיים ו-<math>f</math> היא פונקציה ממשית כלשהי.
כאשר המקדמים ממשיים ו-<math>f</math> היא פונקציה ממשית כלשהי.


לעתים דנים במשוואה המנורמלת, כלומר כאשר המקדם של הנגזרת מהסדר הגבוה ביותר הוא 1. במשוואה מסדר <math>n > 0</math>, תמיד ניתן להגיע לצורה זו על ידי חלוקה במקדם, ולכן מעתה נתייחס למשוואה כבצורה:
לעיתים דנים במשוואה המנורמלת, כלומר כאשר המקדם של הנגזרת מהסדר הגבוה ביותר הוא 1. במשוואה מסדר <math>n > 0</math>, תמיד ניתן להגיע לצורה זו על ידי חלוקה במקדם, ולכן מעתה נתייחס למשוואה כבצורה:


<math>{x}^{n}{y}^{(n)}+{a}_{n-1}{x}^{n-1}{y}^{(n-1)}+...{a}_{0}{y}=f(x)</math>
<math>{x}^{n}{y}^{(n)}+{a}_{n-1}{x}^{n-1}{y}^{(n-1)}+...{a}_{0}{y}=f(x)</math>
שורה 22: שורה 22:
נציג מספר משוואות אוילר.
נציג מספר משוואות אוילר.


#<math>{x}^{2}{y}''+2xy'-2y=0</math> - אפשר להיווכח בכך ש-<math>y(x)=\frac {1}{{x}^{2}}</math> וגם <math>y(x)=x</math> הם פתרונות בלתי-תלויים למשוואה, ולכן צירוף לינארי שלהם הוא הפתרון הכללי.
#<math>{x}^{2}{y}''+2xy'-2y=0</math> - אפשר להיווכח בכך ש-<math>y(x)=\frac {1}{{x}^{2}}</math> וגם <math>y(x)=x</math> הם פתרונות בלתי-תלויים למשוואה, ולכן צירוף ליניארי שלהם הוא הפתרון הכללי.
#<math>{x}^{2}{y}''-x{y}'+y=0</math> - הפונקציה <math>y(x)=x</math> היא פתרון למשוואה, כמו גם <math>y(x)=xln(x)</math>. היות שהם בלתי-תלויים לינארית, שניהם מהווים בסיס ולכן הפתרון הכללי הוא צירוף לינארי של שני אלו.
#<math>{x}^{2}{y}''-x{y}'+y=0</math> - הפונקציה <math>y(x)=x</math> היא פתרון למשוואה, כמו גם <math>y(x)=xln(x)</math>. היות שהם בלתי-תלויים ליניארית, שניהם מהווים בסיס ולכן הפתרון הכללי הוא צירוף ליניארי של שני אלו.
#<math>{x}^{2}{y}''+xy'+y=0</math> - שני הפתרונות הבלתי-תלויים למשוואה הם <math>{ y }_{ 1 }(x)=sin(ln(x)), { y }_{ 2 }(x)=cos(ln(x))</math>.
#<math>{x}^{2}{y}''+xy'+y=0</math> - שני הפתרונות הבלתי-תלויים למשוואה הם <math>{ y }_{ 1 }(x)=sin(ln(x)), { y }_{ 2 }(x)=cos(ln(x))</math>.


==מעבר למשוואה עם מקדמים קבועים==
==מעבר למשוואה עם מקדמים קבועים==
עובדה חשובה אודות משוואת אוילר היא שהיא שקולה ל[[משוואה דיפרנציאלית לינארית|משוואה לינארית]] עם מקדמים קבועים - משוואה מהצורה
עובדה חשובה אודות משוואת אוילר היא שהיא שקולה ל[[משוואה דיפרנציאלית ליניארית|משוואה ליניארית]] עם מקדמים קבועים - משוואה מהצורה


<math>\sum_{i=0}^{n}{{{a}_{i}}\cdot{y}^{(i)}(x)}={a}_{n}{y}^{(n)}+{a}_{n-1}{y}^{(n-1)}+...{a}_{0}{y}=0</math>
<math>\sum_{i=0}^{n}{{{a}_{i}}\cdot{y}^{(i)}(x)}={a}_{n}{y}^{(n)}+{a}_{n-1}{y}^{(n-1)}+...{a}_{0}{y}=0</math>
שורה 40: שורה 40:


אם נציב חזרה על המשוואה המקורית נקבל:
אם נציב חזרה על המשוואה המקורית נקבל:
<math>\frac{{d}^{2}y}{d{t}^{2}}+({a}_{1}-1)\frac{dy}{dt}+{a}_{0}y=0</math>, אכן משוואה לינארית עם מקדמים קבועים.
<math>\frac{{d}^{2}y}{d{t}^{2}}+({a}_{1}-1)\frac{dy}{dt}+{a}_{0}y=0</math>, אכן משוואה ליניארית עם מקדמים קבועים.


==שיטת פתרון המשוואה ההומוגנית==
==שיטת פתרון המשוואה ההומוגנית==
משוואת אוילר ההומוגנית שקולה ל[[משוואה דיפרנציאלית לינארית|משוואה לינארית]] עם מקדמים קבועים. כידוע, הפתרון של משוואה לינארית עם מקדמים קבועים הוא אקספוננט. לכן, גם פתרון המשוואה הנ"ל לפי t הוא אקספוננט: <math>y(t)={e}^{rt}</math>. אם נחזור למשתנה x, נקבל: <math>y(x)={x}^{r}</math>. לכן, הפתרון של משוואת אוילר נתון על ידי חזקה של x.
משוואת אוילר ההומוגנית שקולה ל[[משוואה דיפרנציאלית ליניארית|משוואה ליניארית]] עם מקדמים קבועים. כידוע, הפתרון של משוואה ליניארית עם מקדמים קבועים הוא אקספוננט. לכן, גם פתרון המשוואה הנ"ל לפי t הוא אקספוננט: <math>y(t)={e}^{rt}</math>. אם נחזור למשתנה x, נקבל: <math>y(x)={x}^{r}</math>. לכן, הפתרון של משוואת אוילר נתון על ידי חזקה של x.


לאור עובדה זו, בדרך כלל אין שימוש בפועל בשיטה של מעבר למשוואה לינארית. אלא, מנחשים פתרון מהצורה הנ"ל, ומוצאים את r שיקיים אותו. אם נחזור לדוגמה של משוואה מסדר 2 כלעיל, ננחש פתרון מהצורה הבאה: <math>y={x}^{r},\quad y'=r{x}^{r-1},\quad y''=r(r-1){x}^{r-2}</math>.
לאור עובדה זו, בדרך כלל אין שימוש בפועל בשיטה של מעבר למשוואה ליניארית. אלא, מנחשים פתרון מהצורה הנ"ל, ומוצאים את r שיקיים אותו. אם נחזור לדוגמה של משוואה מסדר 2 כלעיל, ננחש פתרון מהצורה הבאה: <math>y={x}^{r},\quad y'=r{x}^{r-1},\quad y''=r(r-1){x}^{r-2}</math>.


על ידי הצבה:
על ידי הצבה:
שורה 69: שורה 69:


==שיטת פתרון המשוואה הלא הומוגנית==
==שיטת פתרון המשוואה הלא הומוגנית==
כמו בכל משוואה לינארית, גם כאן הפתרון למשוואה הלא הומוגנית הוא פתרון ההומוגנית ועוד פתרון פרטי של הלא הומוגנית. לכן, פתרון בעיה זו מתחלק לשני שלבים: ראשית, יש למצוא את הפתרון למשוואה ההומוגנית, בשיטה שתוארה לעיל. שנית, יש למצוא פתרון פרטי אחד למשוואה הלא הומוגנית. במציאת פתרון כזה נעסוק כעת.
כמו בכל משוואה ליניארית, גם כאן הפתרון למשוואה הלא הומוגנית הוא פתרון ההומוגנית ועוד פתרון פרטי של הלא הומוגנית. לכן, פתרון בעיה זו מתחלק לשני שלבים: ראשית, יש למצוא את הפתרון למשוואה ההומוגנית, בשיטה שתוארה לעיל. שנית, יש למצוא פתרון פרטי אחד למשוואה הלא הומוגנית. במציאת פתרון כזה נעסוק כעת.


תהי המשוואה:
תהי המשוואה:
<math>{x}^{n}{y}^{(n)}+{a}_{n-1}{x}^{n-1}{y}^{(n-1)}+...{a}_{0}{y}=f(x)</math>
<math>{x}^{n}{y}^{(n)}+{a}_{n-1}{x}^{n-1}{y}^{(n-1)}+...{a}_{0}{y}=f(x)</math>


ונניח שכבר מצאנו את הפתרון להומוגנית. מה שנכון עבור[[משוואה דיפרנציאלית לינארית| משוואות דיפרנציאליות לינאריות]], נכון אנלוגית גם כאן. בצורה הכללית ביותר, אם
ונניח שכבר מצאנו את הפתרון להומוגנית. מה שנכון עבור[[משוואה דיפרנציאלית ליניארית| משוואות דיפרנציאליות ליניאריות]], נכון אנלוגית גם כאן. בצורה הכללית ביותר, אם


<math>f(x)={x}^{a}[{c}_{11}+{c}_{12}\ln(x)...+{c}_{1p}{\ln}^{p-1}(x)]\sin(b\cdot \ln(x))+{x}^{a}[{c}_{21}+{c}_{22}\ln(x)...+{c}_{2p}{\ln}^{p-1}(x)]\cos(b\cdot \ln(x))</math>
<math>f(x)={x}^{a}[{c}_{11}+{c}_{12}\ln(x)...+{c}_{1p}{\ln}^{p-1}(x)]\sin(b\cdot \ln(x))+{x}^{a}[{c}_{21}+{c}_{22}\ln(x)...+{c}_{2p}{\ln}^{p-1}(x)]\cos(b\cdot \ln(x))</math>

גרסה מ־07:47, 3 בפברואר 2018

משוואת קושי-אוילר (לעיתים נקראת גם משוואת אוילר) היא משוואה דיפרנציאלית רגילה, אשר לה דרך פתרון ייחודית שקשורה לפתרון משוואות דיפרנציאליות ליניאריות עם מקדמים קבועים. קרויה על שמותיהם של המתמטיקאים אוגוסטן לואי קושי ולאונרד אוילר.

הגדרה פורמלית

צורתה הכללית של משוואות אוילר ההומוגנית היא כלהלן:

כאשר המקדמים הם מספרים ממשיים, ו- הנה פונקציה ממשית משתנה. הסדר של המשוואה הנ"ל הוא אם מתקיים . במקרה זה, היות שמדובר במשוואה ליניארית הומוגנית, יש לה n פתרונות בלתי תלויים המהווים מרחב וקטורי.

משוואות אוילר הלא הומוגנית היא מהצורה:

כאשר המקדמים ממשיים ו- היא פונקציה ממשית כלשהי.

לעיתים דנים במשוואה המנורמלת, כלומר כאשר המקדם של הנגזרת מהסדר הגבוה ביותר הוא 1. במשוואה מסדר , תמיד ניתן להגיע לצורה זו על ידי חלוקה במקדם, ולכן מעתה נתייחס למשוואה כבצורה:

דוגמאות

נציג מספר משוואות אוילר.

  1. - אפשר להיווכח בכך ש- וגם הם פתרונות בלתי-תלויים למשוואה, ולכן צירוף ליניארי שלהם הוא הפתרון הכללי.
  2. - הפונקציה היא פתרון למשוואה, כמו גם . היות שהם בלתי-תלויים ליניארית, שניהם מהווים בסיס ולכן הפתרון הכללי הוא צירוף ליניארי של שני אלו.
  3. - שני הפתרונות הבלתי-תלויים למשוואה הם .

מעבר למשוואה עם מקדמים קבועים

עובדה חשובה אודות משוואת אוילר היא שהיא שקולה למשוואה ליניארית עם מקדמים קבועים - משוואה מהצורה

השקילות מתבצעת על ידי ההצבה . לצורך הפשטות, נניח שלפנינו משוואת אוילר הבאה:

אם נגביל את הדיון עבור , נשתמש בהצבה , ומתוכה נקבל . הנגזרות נתונות, לפי כלל השרשרת, על ידי:

אם נציב חזרה על המשוואה המקורית נקבל: , אכן משוואה ליניארית עם מקדמים קבועים.

שיטת פתרון המשוואה ההומוגנית

משוואת אוילר ההומוגנית שקולה למשוואה ליניארית עם מקדמים קבועים. כידוע, הפתרון של משוואה ליניארית עם מקדמים קבועים הוא אקספוננט. לכן, גם פתרון המשוואה הנ"ל לפי t הוא אקספוננט: . אם נחזור למשתנה x, נקבל: . לכן, הפתרון של משוואת אוילר נתון על ידי חזקה של x.

לאור עובדה זו, בדרך כלל אין שימוש בפועל בשיטה של מעבר למשוואה ליניארית. אלא, מנחשים פתרון מהצורה הנ"ל, ומוצאים את r שיקיים אותו. אם נחזור לדוגמה של משוואה מסדר 2 כלעיל, ננחש פתרון מהצורה הבאה: .

על ידי הצבה:

כלומר

.

זה גורר שבהכרח מתאפס הפולינום לפי r: . פולינום זה נקרא המשוואה האינדיציאלית של המד"ר. פתרון המשוואה יביא אל הפתרון הכללי של המשוואה הדיפרנציאלית המקורית.

דוגמה

כעת נפתור את המשוואה שהובאה בדוגמה 1 לעיל: .

המשוואה האינדיציאלית היא ששורשיה הם . לכן, הפתרונות הבלתי-תלויים למשוואה הם וגם , כנאמר לעיל

סוגי פתרונות אפשריים

השורשים של המשוואה האינדיציאלית יכולים להתחלק לכמה סוגים:

  1. שורש ממשי עם ריבוי - לכל שורש המופיע בריבוי במשוואה האינדיציאלית, הפתרונות הם: .
  2. שורש מרוכב - אם הוא שורש, אז גם הוא שורש, והפתרון עבורם נתון על ידי:
  3. שורש מרוכב עם ריבוי - אם הוא שורש מרוכב עם ריבוי m, אזי הפתרונות הם:

שיטת פתרון המשוואה הלא הומוגנית

כמו בכל משוואה ליניארית, גם כאן הפתרון למשוואה הלא הומוגנית הוא פתרון ההומוגנית ועוד פתרון פרטי של הלא הומוגנית. לכן, פתרון בעיה זו מתחלק לשני שלבים: ראשית, יש למצוא את הפתרון למשוואה ההומוגנית, בשיטה שתוארה לעיל. שנית, יש למצוא פתרון פרטי אחד למשוואה הלא הומוגנית. במציאת פתרון כזה נעסוק כעת.

תהי המשוואה:

ונניח שכבר מצאנו את הפתרון להומוגנית. מה שנכון עבור משוואות דיפרנציאליות ליניאריות, נכון אנלוגית גם כאן. בצורה הכללית ביותר, אם

ואם הוא שורש של המשוואה האינדיציאלית מסדר m, אז הפתרונות הם: