עלי (צמחים) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Aaadir (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Aaadir (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:


==תפקיד העלי==
==תפקיד העלי==
ה[[צלקת]] שבראש עמוד העלי היא היעד של גרגירי האבקה שהשתחררו מהמאבק של פרח אחר מאותו המין. כל גרגיר אבקה מכיל זוג תאים רדומים - האחד (שיכיל זוג תאי זרע - גמטות) מוכל בשני (שיהפוך לנחשון האבקה). מעטה קשיח ועמיד מגן על הגרגיר עד שיגיע לצלקת בעזרת נשאי אבקה (כמו חרקים, ציפורים או רוח). איתות בין הצלקת לגרגיר מוביל לקשירה חזקה של הגרגיר לצלקת על ידי חלבוני היצמדות. בדרך כלל האיתות מותאם רק לגרגירים מאותו מין של הצלקת. כעת הצלקת מעוררת (מנביטה) את הגרגיר מתרדמתו על ידי הפרשת נוזלים ב[[דיפוזיה]]. תא הנחשון עם זוג הגמטות בוקע כעת מהמעטה ומתארך דרך עמוד העלי כדי להוביל את הגמטות אל תא הביצה שבשחלה. הנחשון מתארך בהכוונת איתותים וחלבוני היצמדות נוספים שלרוב לא יפעלו על גרגיר של אותו צמח, כדי למנוע הפריה עצמית. ייתכן שמספר נחשונים יעברו באותו עלי, אך לרוב רק אחד מהם יגיע ליעדו. כשהנחשון מגיע לביצית, משתחררים הגרעינים. אחד מהם יפרה תא ביצה והשני יתחבר לתא המוצא של האנדוספרם. הביצית המופרה תתפתח בשחלה ותהיה לזרע שיינבט לצמח.
הצלקת שבראש עמוד העלי היא היעד של גרגירי האבקה שהשתחררו מהמאבק של פרח אחר מאותו המין. כל גרגיר אבקה מכיל זוג תאים רדומים - האחד (שיכיל זוג תאי זרע - גמטות) מוכל בשני (שיהפוך לנחשון האבקה). מעטה קשיח ועמיד מגן על הגרגיר עד שיגיע לצלקת בעזרת נשאי אבקה (כמו חרקים, ציפורים או רוח). איתות בין הצלקת לגרגיר מוביל לקשירה חזקה של הגרגיר לצלקת על ידי חלבוני היצמדות{{הערה|ססי סטאר, ראלף טגארט, כריסטין אוורס, ליסה סטאר, ''ביולוגיה, האחידות והמגוון של החיים'', האוניברסיטה הפתוחה, תרגום: מיכל גולן, רות לומניצר, עדי מרקוזה-הס, סוזן שפירא, 2016, כרך ב, 491-492}}. בדרך כלל האיתות מותאם רק לגרגירים מאותו מין של הצלקת. כעת הצלקת מעוררת (מנביטה) את הגרגיר מתרדמתו על ידי הפרשת נוזלים ב[[דיפוזיה]]. תא הנחשון עם זוג הגמטות בוקע כעת מהמעטה ומתארך דרך עמוד העלי כדי להוביל את הגמטות אל תא הביצה שבשחלה. הנחשון מתארך בהכוונת איתותים וחלבוני היצמדות נוספים שלרוב לא יפעלו על גרגיר של אותו צמח, כדי למנוע הפריה עצמית. ייתכן שמספר נחשונים יעברו באותו עלי, אך לרוב רק אחד מהם יגיע ליעדו. כשהנחשון מגיע לביצית, משתחררים הגרעינים. אחד מהם יפרה תא ביצה והשני יתחבר לתא המוצא של האנדוספרם. הביצית המופרה תתפתח בשחלה ותהיה לזרע שיינבט לצמח.
== ראו גם ==
* [[מורפולוגיה של הצמח - מונחים]]
* [[פרח]]
* [[ביצית (צמחים)]]

==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.wildflowers.co.il/hebrew/ צמח השדה], מגדיר פרחי ארץ ישראל
*[http://www.fbi.org.il/ מועצת הפרחים], אתר מועצת הפרחים
*[http://www.tiuli.com/ מגדיר פרחים], אתר עם מגדיר פרחים של צמחי ארץ ישראל על פי עונת פריחה, צבע, אזור וכו'
*[[אבישי שמידע]], [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/kimat2000/008002.html יופי ושלמות במבנה הפרחים], '''[[כמעט 2000]]''' 8, סתיו 1995
*[http://www.d.co.il/Article5765/ מדריך סוגי פרחים]


{{קצרמר|בוטניקה}}
{{קצרמר|בוטניקה}}


[[קטגוריה:צמחי זרע]]
[[קטגוריה:בעלי פרחים|*]]
[[קטגוריה:מורפולוגיה של צמחים]]
[[קטגוריה:מורפולוגיה של צמחים]]
[[קטגוריה:פרחים|*]]
[[קטגוריה:צמחי זרע]]
[[קטגוריה:רבייה]]

גרסה מ־01:35, 29 במרץ 2018

העֱלִי הוא איבר הרבייה הנקבי בפרח. העלי מורכב מעַלֶה שַׁחֲלָה (carpel) אחד או מספר עלים, וקיימים בו החלקים הבאים: שַׁחֲלָה (ovary- איבר חלול, בתוכו נמצאות הביציות), עַמּוּד הָעֱלִי (style - עמוד העולה מן השחלה, דרכו נכנסים תאי המין הזכריים אל השחלה) וצַלֶּקֶת (stigma - מקום מורחב בראש עמוד העלי, לעיתים דביק, משמש לקליטת תאי המין הזכריים).

פרח שושן. 1.צלקת 2.עמוד עלי 3.מאבקים 4.זיר 5.עלה כותרת
חלקי הפרח

תפקיד העלי

הצלקת שבראש עמוד העלי היא היעד של גרגירי האבקה שהשתחררו מהמאבק של פרח אחר מאותו המין. כל גרגיר אבקה מכיל זוג תאים רדומים - האחד (שיכיל זוג תאי זרע - גמטות) מוכל בשני (שיהפוך לנחשון האבקה). מעטה קשיח ועמיד מגן על הגרגיר עד שיגיע לצלקת בעזרת נשאי אבקה (כמו חרקים, ציפורים או רוח). איתות בין הצלקת לגרגיר מוביל לקשירה חזקה של הגרגיר לצלקת על ידי חלבוני היצמדות[1]. בדרך כלל האיתות מותאם רק לגרגירים מאותו מין של הצלקת. כעת הצלקת מעוררת (מנביטה) את הגרגיר מתרדמתו על ידי הפרשת נוזלים בדיפוזיה. תא הנחשון עם זוג הגמטות בוקע כעת מהמעטה ומתארך דרך עמוד העלי כדי להוביל את הגמטות אל תא הביצה שבשחלה. הנחשון מתארך בהכוונת איתותים וחלבוני היצמדות נוספים שלרוב לא יפעלו על גרגיר של אותו צמח, כדי למנוע הפריה עצמית. ייתכן שמספר נחשונים יעברו באותו עלי, אך לרוב רק אחד מהם יגיע ליעדו. כשהנחשון מגיע לביצית, משתחררים הגרעינים. אחד מהם יפרה תא ביצה והשני יתחבר לתא המוצא של האנדוספרם. הביצית המופרה תתפתח בשחלה ותהיה לזרע שיינבט לצמח.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
  1. ^ ססי סטאר, ראלף טגארט, כריסטין אוורס, ליסה סטאר, ביולוגיה, האחידות והמגוון של החיים, האוניברסיטה הפתוחה, תרגום: מיכל גולן, רות לומניצר, עדי מרקוזה-הס, סוזן שפירא, 2016, כרך ב, 491-492