נקודת תצפית (ספרות) – הבדלי גרסאות
מ קטגוריה:טכניקות ספרותיות, ספרות |
Arie~hewiki (שיחה | תרומות) מ טיפטיפה הגהה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''נקודת תצפית''' היא מונח ב[[ספרות]] המציין את |
'''נקודת תצפית''' היא מונח ב[[ספרות]] המציין את עמדת ה[[דובר (ספרות)|דובר]] או הדמויות ביצירה, את הידע שלהם ואת הפרספקטיבה שלהם. נקודת תצפית, אם כן, היא שם כולל למערך הנורמות והידע של הדובר או של הדמויות. |
||
==נקודת תצפית משולבת== |
==נקודת תצפית משולבת== |
||
החל מספרות [[המאה ה-19]] החלו סופרים להשתמש בנקודת תצפית משולבת (הידועה גם בכינוי '''סיפר משולב'''). מקובל |
החל מספרות [[המאה ה-19]] החלו סופרים להשתמש בנקודת תצפית משולבת (הידועה גם בכינוי '''סיפר משולב'''). מקובל לייחס את השימוש בטכניקה זו ל[[הנרי ג'יימס]], אולם ישנם חוקרים הטוענים שדווקא [[ג'יין אוסטין]] השתמשה בה לראשונה. |
||
במקרה של סיפר משולב, הדובר מגביל את מסירת האינפורמציה לנקודת התצפית של דמות מסוימת, ולעתים אף בוחר להשתמש ב[[מבע משולב]] (כלומר, לתבל את לשונו באוצר מלים |
במקרה של סיפר משולב, הדובר מגביל את מסירת האינפורמציה לנקודת התצפית של דמות מסוימת, ולעתים אף בוחר להשתמש ב[[מבע משולב]] (כלומר, לתבל את לשונו באוצר מלים ובביטויים המתאימים לדמות). |
||
| ⚫ | |||
דוגמא: |
|||
* ניק הביט בשעונו. השעה היתה 5 לפנות בוקר. |
|||
| ⚫ | ראוי לציין שנקודת תצפית משולבת לא חייבת להיות גלובלית (להתפרש לכל אורך היצירה). כלומר, אין הכרח שמספר, שנצמד לנקודת התצפית של דמות אחת, ימשיך להגביל את עצמו לאותה נקודת תצפית. כמו כן, לא מן הנמנע שהדובר יגביל את עצמו למספר נקודות תצפית שונות לכל אורך היצירה. בסיפור ''המרקיזה פון או'' של [[היינריך פון קלייסט]], לדוגמה, הדובר מגביל את עצמו תחילה לנקודת תצפית של דמות אחת, ולאחר מכן נצמד לנקודת תצפית של דמות אחרת. במקרים רבים לאורך הסיפור, קשה לדעת לאיזו נקודת תצפית בחר הדובר להצמד. |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | ראוי לציין שנקודת תצפית משולבת לא חייבת להיות גלובלית |
||
| ⚫ | |||
==ראה גם== |
==ראה גם== |
||
גרסה מ־02:15, 7 בפברואר 2005
נקודת תצפית היא מונח בספרות המציין את עמדת הדובר או הדמויות ביצירה, את הידע שלהם ואת הפרספקטיבה שלהם. נקודת תצפית, אם כן, היא שם כולל למערך הנורמות והידע של הדובר או של הדמויות.
נקודת תצפית משולבת
החל מספרות המאה ה-19 החלו סופרים להשתמש בנקודת תצפית משולבת (הידועה גם בכינוי סיפר משולב). מקובל לייחס את השימוש בטכניקה זו להנרי ג'יימס, אולם ישנם חוקרים הטוענים שדווקא ג'יין אוסטין השתמשה בה לראשונה.
במקרה של סיפר משולב, הדובר מגביל את מסירת האינפורמציה לנקודת התצפית של דמות מסוימת, ולעתים אף בוחר להשתמש במבע משולב (כלומר, לתבל את לשונו באוצר מלים ובביטויים המתאימים לדמות).
לדוגמה, במשפט "ניק הביט בשעונו. השעה היתה 5 לפנות בוקר" ניתן לראות כי המספר עוקב אחר מבט הדמות, והאינפורמציה במשפט נמסרת בהתאם לזמן שבו הדמות קולטת אותה.
ראוי לציין שנקודת תצפית משולבת לא חייבת להיות גלובלית (להתפרש לכל אורך היצירה). כלומר, אין הכרח שמספר, שנצמד לנקודת התצפית של דמות אחת, ימשיך להגביל את עצמו לאותה נקודת תצפית. כמו כן, לא מן הנמנע שהדובר יגביל את עצמו למספר נקודות תצפית שונות לכל אורך היצירה. בסיפור המרקיזה פון או של היינריך פון קלייסט, לדוגמה, הדובר מגביל את עצמו תחילה לנקודת תצפית של דמות אחת, ולאחר מכן נצמד לנקודת תצפית של דמות אחרת. במקרים רבים לאורך הסיפור, קשה לדעת לאיזו נקודת תצפית בחר הדובר להצמד.
כמו כן, אין מניעה שדובר, שהוא אחת מהדמויות ביצירה, יגביל עצמו לנקודת התצפית של עצמו בעבר. במקרים מסוימים, דובר יכול לספר על עצמו בעבר, אולם להגביל את מסירת האינפורמציה בסיפור בהתאם למה שהוא ידע בעבר. כלומר, במקום לספר את סוף הסיפור הידוע לו מיד, הוא בוחר לספר את הסיפור כפי שאירע.