הלהיים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Ldorfman העביר את הדף הלהיים לשם טיוטה:הלהיים בלי להשאיר הפניה: לא מוכן עדיין למרחב הערכים
מ ויקיזציה
שורה 1: שורה 1:
הלהיים (Helheim) הוא אחד מתשעת העולמות המרכיבים את היקום של המיתולוגיה הנורדית. הלהיים נמצא בתחתית עץ האיגדרסיל (Yggdrasil) הנושא עליו את עולמות המיתולוגיה הנורדית. הלהיים משמש כארץ מתים ביחד עם ניפלהיים שמשמש באותו התפקיד, ושניהם מצויים יחדיו בתחתית העץ. לא כל המתים מגיעים להלהיים אלא רק המתים שמתו מזקנה, מחולי או שמתו בקרב אך לא זכו להגיע לוולהאלה{{הערה|1=שירת הצפון, אריה סתיו עמ'- 36}} . בנוסף מתואר כי אנשים רעים גם כן מגיעים להלהיים במותם {{הערה|1=האדה הפרוזאית, גילפגינינג - "הונאתו של גילפי", קטע 16}}. הלהיים מתואר כמקום חשוך, קפוא ומלא ערפל{{הערה|1=שירת הצפון, אריה סתיו עמ'- 36}}. את הלהיים מקיף נהר גיול (Gjoll) שמונע מן המתים להימלט מן השאול{{הערה|1=האדה הפרוזאית, גילפגינינג - "הונאתו של גילפי", קטע 16}} . הלהיים נשלט על ידי הל (Hel), בת הזקונים של אודין, הל מתוארת כשראשה ופלג גופה העליון הוא של אישה ופלג גופה התחתון הוא של גופה מרקיבה{{הערה|1= שירת הצפון, אריה סתיו עמ'- 36}}. על הלהיים שומרים מודגוד (Mudgud), השומרת על הגשר מעל נהר הגיול וגרם (Garm), כלב מפלצתי בעל שלושה ראשים המזכיר את קרברוס מן המיתולוגיה היוונית, תפקידו של גרם הוא לקרוע לגזרים במלתעותיו את כל המבקשים להיכנס להלהיים ללא רשותה של הל {{הערה|1=שירת הצפון, אריה סתיו עמ'- 36}}.
'''הלהיים''' (Helheim) הוא אחד מתשעת העולמות המרכיבים את היקום של [[המיתולוגיה הנורדית]]. הלהיים נמצא בתחתית [[עץ האיגדרסיל]] (Yggdrasil) הנושא עליו את עולמות המיתולוגיה הנורדית. הלהיים משמש כארץ מתים ביחד עם [[ניפלהיים]] שמשמש באותו התפקיד, ושניהם מצויים יחדיו בתחתית העץ. לא כל המתים מגיעים להלהיים אלא רק המתים שמתו מזקנה, מחולי או שמתו בקרב אך לא זכו להגיע ל[[וולהאלה]]{{הערה|1=שירת הצפון, אריה סתיו עמ'- 36}} . בנוסף מתואר כי אנשים רעים גם כן מגיעים להלהיים במותם {{הערה|1=האדה הפרוזאית, גילפגינינג - "הונאתו של גילפי", קטע 16}}. הלהיים מתואר כמקום חשוך, קפוא ומלא ערפל{{הערה|1=שירת הצפון, אריה סתיו עמ'- 36}}. את הלהיים מקיף נהר גיול (Gjoll) שמונע מן המתים להימלט מן השאול{{הערה|1=האדה הפרוזאית, גילפגינינג - "הונאתו של גילפי", קטע 16}} . הלהיים נשלט על ידי הל (Hel), בת הזקונים של [[אודין]], הל מתוארת כשראשה ופלג גופה העליון הוא של אישה ופלג גופה התחתון הוא של גופה מרקיבה{{הערה|1= שירת הצפון, אריה סתיו עמ'- 36}}. על הלהיים שומרים מודגוד (Mudgud), השומרת על הגשר מעל נהר הגיול וגרם (Garm), כלב מפלצתי בעל שלושה ראשים המזכיר את [[קרברוס]] מן [[המיתולוגיה היוונית]], תפקידו של גרם הוא לקרוע לגזרים במלתעותיו את כל המבקשים להיכנס להלהיים ללא רשותה של הל {{הערה|1=שירת הצפון, אריה סתיו עמ'- 36}}.


מקורות:
מקורות:
* אריה סתיו, שירת הצפון, ישראל, אריה ניר הוצאה לאור בע"מ, 2009
* האדה הפרוזאית, גילפגינינג - "הונאתו של גילפי"


[[קטגוריה:מיתולוגיה נורדית]]
אריה סתיו, שירת הצפון, ישראל, אריה ניר הוצאה לאור בע"מ, 2009
האדה הפרוזאית, גילפגינינג - "הונאתו של גילפי"

גרסה מ־20:28, 31 בדצמבר 2018

הלהיים (Helheim) הוא אחד מתשעת העולמות המרכיבים את היקום של המיתולוגיה הנורדית. הלהיים נמצא בתחתית עץ האיגדרסיל (Yggdrasil) הנושא עליו את עולמות המיתולוגיה הנורדית. הלהיים משמש כארץ מתים ביחד עם ניפלהיים שמשמש באותו התפקיד, ושניהם מצויים יחדיו בתחתית העץ. לא כל המתים מגיעים להלהיים אלא רק המתים שמתו מזקנה, מחולי או שמתו בקרב אך לא זכו להגיע לוולהאלה[1] . בנוסף מתואר כי אנשים רעים גם כן מגיעים להלהיים במותם [2]. הלהיים מתואר כמקום חשוך, קפוא ומלא ערפל[3]. את הלהיים מקיף נהר גיול (Gjoll) שמונע מן המתים להימלט מן השאול[4] . הלהיים נשלט על ידי הל (Hel), בת הזקונים של אודין, הל מתוארת כשראשה ופלג גופה העליון הוא של אישה ופלג גופה התחתון הוא של גופה מרקיבה[5]. על הלהיים שומרים מודגוד (Mudgud), השומרת על הגשר מעל נהר הגיול וגרם (Garm), כלב מפלצתי בעל שלושה ראשים המזכיר את קרברוס מן המיתולוגיה היוונית, תפקידו של גרם הוא לקרוע לגזרים במלתעותיו את כל המבקשים להיכנס להלהיים ללא רשותה של הל [6].

מקורות:

  • אריה סתיו, שירת הצפון, ישראל, אריה ניר הוצאה לאור בע"מ, 2009
  • האדה הפרוזאית, גילפגינינג - "הונאתו של גילפי"
  1. ^ שירת הצפון, אריה סתיו עמ'- 36
  2. ^ האדה הפרוזאית, גילפגינינג - "הונאתו של גילפי", קטע 16
  3. ^ שירת הצפון, אריה סתיו עמ'- 36
  4. ^ האדה הפרוזאית, גילפגינינג - "הונאתו של גילפי", קטע 16
  5. ^ שירת הצפון, אריה סתיו עמ'- 36
  6. ^ שירת הצפון, אריה סתיו עמ'- 36