טיוטה:יוסף דוד אבולעפיה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הרב '''יוסף דוד אבולעפיה''' היה [[רב]] ו[[ראש ישיבה]] ב[[טבריה]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]. ככל הנראה הרב הראשון שנשא בתואר "[[חכם באשי]]" בטבריה.
הרב '''יוסף דוד אבולעפיה''' היה [[רב]] ו[[ראש ישיבה]] ב[[טבריה]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]. ככל הנראה הרב הראשון שנשא בתואר "[[חכם באשי]]" בטבריה.


יליד טבריה, דור חמישי לרבי [[חיים אבולעפיה (השני)]], מחדש היישוב היהודי בטבריה{{הערה|הרב [[יוסף חיים ילוז]], "תולדות אליהו" עמ' 16 הערה 1}}.
יליד [[סופיה]], [[בולגריה]], דור חמישי לרבי [[חיים אבולעפיה (השני)]], מחדש היישוב היהודי בטבריה{{הערה|הרב [[יוסף חיים ילוז]], "תולדות אליהו" עמ' 16 הערה 1}}. סבו הרב יוסף דוד אבולעפיה הראשון היה רב ב[[דמשק]]. כסבו, כיהן אף הוא כרב בדמשק משנת [[ה'תרי"ז]] ([[1857]]). החל משנת [[1882]] או [[1883]] כיהן כרב בטבריה, ובסביבות [[1885]] היה הראשון לשאת בתואר [[חכם באשי]] של טבריה. חתם ראשון על שליחותו של [[בן ציון אלקלעי]].


בשנתו האחרונה נסע לירושלים לסייע בפתרון המחלוקות הקשות שהיו בה על משרת הראשון לציון. לאחר שובו לטבריה, נפטר ב[[ט"ו בשבט]] [[ה'תרנ"ח]] ([[1898]]), ונקבר ב[[בית הקברות היהודי העתיק בטבריה|בית הקברות העתיק בעיר]]. לאחר פטירתו פרצה מחלוקת חריפה אודות זהות מחליפו, בין הרב [[אהרן בכור אלחדיף]] לרב [[שלמה רחמים אבולעפיה]].
בשנת [[ה'תרמ"ב]] לכל המאוחר זוכה מינויו להכרה ממשלתית כ"[[חכם באשי]]".

בשנתו האחרונה נסע לירושלים לסייע בפתרון המחלוקות הקשות שהיו בה על משרת הראשון לציון. לאחר שובו לטבריה, נפטר ב[[ט"ו בשבט]] [[ה'תרנ"ח]], ונקבר בבית הקברות העתיק בעיר.


בנו, הרב [[חיים יששכר אבולעפיה]] כיהן אף האו כחכם באשי של טבריה.
בנו, הרב [[חיים יששכר אבולעפיה]] כיהן אף האו כחכם באשי של טבריה.

גרסה מ־11:07, 9 במאי 2021

הרב יוסף דוד אבולעפיה היה רב וראש ישיבה בטבריה במאה ה-19. ככל הנראה הרב הראשון שנשא בתואר "חכם באשי" בטבריה.

יליד סופיה, בולגריה, דור חמישי לרבי חיים אבולעפיה (השני), מחדש היישוב היהודי בטבריה[1]. סבו הרב יוסף דוד אבולעפיה הראשון היה רב בדמשק. כסבו, כיהן אף הוא כרב בדמשק משנת ה'תרי"ז (1857). החל משנת 1882 או 1883 כיהן כרב בטבריה, ובסביבות 1885 היה הראשון לשאת בתואר חכם באשי של טבריה. חתם ראשון על שליחותו של בן ציון אלקלעי.

בשנתו האחרונה נסע לירושלים לסייע בפתרון המחלוקות הקשות שהיו בה על משרת הראשון לציון. לאחר שובו לטבריה, נפטר בט"ו בשבט ה'תרנ"ח (1898), ונקבר בבית הקברות העתיק בעיר. לאחר פטירתו פרצה מחלוקת חריפה אודות זהות מחליפו, בין הרב אהרן בכור אלחדיף לרב שלמה רחמים אבולעפיה.

בנו, הרב חיים יששכר אבולעפיה כיהן אף האו כחכם באשי של טבריה.

הערות שוליים

  1. ^ הרב יוסף חיים ילוז, "תולדות אליהו" עמ' 16 הערה 1