הפפירוס של אני – הבדלי גרסאות
מ בוט החלפות: על ידי; גרסה; |
מ הגהה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הפפירוס של אני''' הוא [[פפירוס]] של [[ספר המתים]], מתקופת השושלת ה-19 ב[[מצרים העתיקה]]. הפפירוס כתוב ב[[כתב חרטומים]]. |
'''הפפירוס של אני''' הוא [[פפירוס]] של [[ספר המתים]], מתקופת השושלת ה-19 ב[[מצרים העתיקה]]. הפפירוס כתוב ב[[כתב חרטומים]]. |
||
לפי מסורת הדת המצרית, לאחר מות האדם, הוא עובר בעולם הבא סדרה של מבחנים ותלאות עד להגיעו למנוחה. כדי לעזור למת לצלוח את העולם הבא, נכתב ספר המכונה [[ספר המתים]], שכלל לחשים ועצות שיעזרו לו. לכל אדם נכתבה גרסה אישית של ספר המתים על פפירוס, שנערך במיוחד לכבודו על ידי כהני הדת, נועד לשימושו הפרטי ונקבר |
לפי מסורת הדת המצרית, לאחר מות האדם, הוא עובר בעולם הבא סדרה של מבחנים ותלאות עד להגיעו למנוחה. כדי לעזור למת לצלוח את העולם הבא, נכתב ספר המכונה [[ספר המתים]], שכלל לחשים ועצות שיעזרו לו. לכל אדם נכתבה גרסה אישית של ספר המתים על פפירוס, שנערך במיוחד לכבודו על ידי כהני הדת, נועד לשימושו הפרטי ונקבר יחד איתו. מכוון שעלות ומורכבות הכנת הפפירוס הייתה גבוהה מאוד באותם ימים, רק שכבות האליטה של החברה המצרית יכלה לרכוש לעצמה עותק אישי. הפפירוס של אני הינה גרסה של ספר המתים שנעשתה עבור אדם בשם אני, שהתגורר בעיר [[תבאי (מצרים)|תבאי]] והיה פקיד בכיר. |
||
הפפירוס נרכש בשנת [[1888]] על ידי [[ארנסט וואליס באדג']] בעבור אוסף [[המוזיאון הבריטי]], שם שוכן הפפירוס עד היום. על מנת לשלוח את המגילה לאנגליה, חתך באדג' את המגילה, שאורכה כ-24 מטר, ל-37 גיליונות באורך אחיד ובכך פגם אותה באופן משמעותי. כיום היא אחד מהמקורות השלמים והעיקריים ללמידה על ספר המתים שיש בידי החוקרים. |
הפפירוס נרכש בשנת [[1888]] על ידי [[ארנסט וואליס באדג']] בעבור אוסף [[המוזיאון הבריטי]], שם שוכן הפפירוס עד היום. על מנת לשלוח את המגילה לאנגליה, חתך באדג' את המגילה, שאורכה כ-24 מטר, ל-37 גיליונות באורך אחיד ובכך פגם אותה באופן משמעותי. כיום היא אחד מהמקורות השלמים והעיקריים ללמידה על ספר המתים שיש בידי החוקרים. |
||
גרסה מ־23:29, 1 בדצמבר 2008
הפפירוס של אני הוא פפירוס של ספר המתים, מתקופת השושלת ה-19 במצרים העתיקה. הפפירוס כתוב בכתב חרטומים.
לפי מסורת הדת המצרית, לאחר מות האדם, הוא עובר בעולם הבא סדרה של מבחנים ותלאות עד להגיעו למנוחה. כדי לעזור למת לצלוח את העולם הבא, נכתב ספר המכונה ספר המתים, שכלל לחשים ועצות שיעזרו לו. לכל אדם נכתבה גרסה אישית של ספר המתים על פפירוס, שנערך במיוחד לכבודו על ידי כהני הדת, נועד לשימושו הפרטי ונקבר יחד איתו. מכוון שעלות ומורכבות הכנת הפפירוס הייתה גבוהה מאוד באותם ימים, רק שכבות האליטה של החברה המצרית יכלה לרכוש לעצמה עותק אישי. הפפירוס של אני הינה גרסה של ספר המתים שנעשתה עבור אדם בשם אני, שהתגורר בעיר תבאי והיה פקיד בכיר.
הפפירוס נרכש בשנת 1888 על ידי ארנסט וואליס באדג' בעבור אוסף המוזיאון הבריטי, שם שוכן הפפירוס עד היום. על מנת לשלוח את המגילה לאנגליה, חתך באדג' את המגילה, שאורכה כ-24 מטר, ל-37 גיליונות באורך אחיד ובכך פגם אותה באופן משמעותי. כיום היא אחד מהמקורות השלמים והעיקריים ללמידה על ספר המתים שיש בידי החוקרים.
