יחס הרזרבה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Luckas-bot (שיחה | תרומות)
Luckas-bot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: de:Partielles Reservesystem
שורה 18: שורה 18:
[[bn:আংশিক তহবিল ব্যাংকিং]]
[[bn:আংশিক তহবিল ব্যাংকিং]]
[[da:Fractional-reserve banking]]
[[da:Fractional-reserve banking]]
[[de:Partielles Reservesystem]]
[[es:Banca de reserva fraccional]]
[[es:Banca de reserva fraccional]]
[[fi:Vähimmäisvarantojärjestelmä]]
[[fi:Vähimmäisvarantojärjestelmä]]

גרסה מ־04:00, 25 במרץ 2010

יחס הרזרבה הוא שיעור הכסף שמשמש את הבנק לכיסוי דרישות הלקוחות לקבל כסף מזומן מהבנק. לקוח בנקאי יכול לקבל מהבנק את כספו בשתי דרכים:

  • כסף מזומן.
  • פקדונות העובר ושב - שקים, העברות בנקאיות.

כדי לתת ללקוח כסף מזומן, על הבנק לשמור על יחס רזרבה, כלומר חייב להישמר שיעור מסוים מסך כל הפקדונות שהופקדו בבנק שיהוו ערובה לכך שבעבודה שוטפת, כל לקוח שירצה לקבל כסף מזומן יכול לקבל אותו. יחס הרזרבה נקבע לרוב על ידי הבנק המרכזי, כשבישראל בנק ישראל קובע אותו.

שיעור יחס הרזרבה נקבע על ידי השלטונות, כאשר ככל שיחס הרזרבה גדול יותר כך הבנקים מורשים לתת פחות הלוואות ויחס רזרבה נמוך משמעותו שהבנקים יכולים לתת יותר הלוואות ביחס למזומנים שברשותם. ליחס הרזרבה קשר ישיר לסיכון ככל שיחס הרזרבה קטן יותר כך הבנק פחות יציב. מאידך לבנק יש אינטרס ליחס רזרבות קטן מכיוון שאז יתאפשר לו להלוות יותר ומכאן גם להרוויח יותר, על אותן הרזרבות.

הנחת יסוד אומרת שלא כל לקוחות הבנק יבואו לבנק באותה העת וידרשו את כספם ולא כולם ירצו לקבל כסף מזומן אלא יסתפקו בשק ובהעברה בנקאית ולכן לבנק אין צורך להחזיק 100 אחוז מסך הכסף שהופקד בו. בישראל יחס הרזרבה הוא 1 ל 0.96 על פי חוק.

ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.