מנציוס

מנזיוס (371 – 289 לפנה"ס) הוא השם הלטיני שניתן לפילוסוף מנג-דזה (meng zi, 孟子). פירוש שמו הוא "בן בכור".

הקריירה של מנזיוס הייתה דומה להפליא לזו של קונפוציוס, החכם המושלם לדעתו. כמוהו הוא נולד במחוז שאנדונג של היום, ועבד כמורה פרטי. כמוהו הוא נולד בתקופה של מתיחות פוליטית ותסיסה חברתית. לפי האגדה מנזיוס למד אצל נכדו של קונפוציוס, סה-זה (zi-si). מסיבות של תזמון, סביר יותר שהוא למד אצל תלמידיו של סה-זה. כדי להגשימה, הוא יוצא לתור בסין, ואף להתווכח עם ראשי מדינות ופילוסופים. בספרו בולטת איבתו הגדולה לשני הזרמים הפופולריים של זמנו, אילו של מו-שזה ושל יאנג צ'ו. כאמור הוא תר בסין משך ארבעים שנה (החל משנת 384 כנראה), ואף שרת כפקיד במדינת צ'ין בין השנים 319 – 312 לפנה"ס. אנו לא יודעים הרבה על משפחתו או חייו, למעט העובדה שהוא היה בן נאמן, והפסיק את עבודתו לשלוש שנים כדי להתאבל על אימו, כנהוג. מנזיוס הוא בן זמנו של אפלטון, ומשווה עימו פעמים רבות, בשל נטיותיו האידאליסטיות.

מנזיוס מרחיב את תורתו של קונפוציוס, ויוצר משנה סדורה, ולכן הוא נחשב לאחד העיקרים של הקונפוציאניזם. הממשיך הנאו-קונפוציאני שלו הוא יאנג ואנג-מינג. מה משנה מנזיוס? בניגוד לקונפוציוס הוא מדבר על טבע האדם. לספרו של מנזיוס מבנה ייחודי: רובו ככולו מורכב מדיאלוגים. לכל פרק יש שם, הקשור בדר"כ בקטע הפתיחה. כל פרק מחולק לשני חלקים. בדרך כלל נהוג לסמן קטעים במספר הפרק, אות (A או B) המסמלת את החצי שבו מדובר, ומספר הקטע. כך למשל 2A:2 הוא הפסוק השני, בחלק הראשון של הפרק השני.

מנזיוס טוען שטבע האדם הוא טוב. את עיקר טיעוניו בעניין זה ניתן לתאר באופן הבא:

• טבע האדם הוא טוב, ויש לו ידיעה מולדת של טוב
• הגשמת האדם מאפשרת לו לשרת את השמיים או האנושות
• הרוע אינו מולד, כלומר הוא נרכש
• אולם, יש צורך במאמץ משמעותי כדי להשיג את הטבע המקורי, הטוב, ולכן
• מטרת הלימוד היא למצוא את הטבע המקורי של האדם

בנוסף מדבר מנזיוס על צו מוסרי קטגורי, המזכיר במידה מסוימת את הצו הקטגורי של קאנט.

לקריאה נוספת

• שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה

מנג דזה, תרגם מסינית והוסיף הערות ואחרית דבר דן דאור, מוסד ביאליק 2009

קישורים חיצוניים

• ורד לי, חמש שאלות לדן דאור, ארבעה סינים, באתר הארץ, 13/07/09