פרשה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־14:10, 6 במאי 2010

המונח פרשה משמש לציון שתי חלוקות שונות של התנ"ך במסורת היהודית.

קטעים קצרים אשר מכונים פרשה פתוחה או פרשה סתומה בהתאם לצורת העימוד בסוף הפרשה.
פרשיות השבוע.

ערך זה עוסק רק במשמעות הראשונה.

סוגי הפרשות

פרשה פתוחה היא פרשה שמסתיימת באמצע שורה בתנ"ך והפרשה הבאה נפתחת בשורה שלאחריה, כך ששורת הטקסט בתנ"ך בה מסתיימת הפרשה מסתיימת ברווח (השורה פתוחה). כלומר, מבנה השורה הוא טקסט - רווח (עד סוף השורה). בתורה יש 290 פרשיות פתוחות.

פרשה סתומה היא פרשה שמסתיימת באמצע שורה בתנ"ך והפרשה הבאה נפתחת באותה שורה, כך ששורת הטקסט בה מסתיימת הפרשה מסתיימת בטקסט (השורה סגורה או סתומה) של התחלת הפרשה הבאה. כלומר, מבנה השורה הוא טקסט - רווח - טקסט. אורך הרווח שבסוף פרשה סתומה הוא 3-9 אותיות. בתורה יש 379 פרשיות סתומות.

בספרי תורה תימניים הרווח המינימלי לאחר פרשה פתוחה או סתומה הוא כרווח של כ 27 אותיות. לכן, במקרים רבים אחרי פרשה פתוחה יש רווח עד סוף השורה ובנוסף שורה ריקה לאחריה. כך גם, במקרים רבים לאחר פרשה סתומה יש רווח עד סוף השורה, והשורה הבאה מתחילה רק באמצעה.

החלוקה לפרשות

החלוקה לפרשות היא לרוב עניינית, וכל פרשה מכילה מספר לא קבוע של פסוקים (מפסוק אחד ועד עשרות רבות) בהתאם לנושא. אולם יש סיבות אחרות לקיומם של פרשות.

לעתים יש הפסקה של פרשה סתומה באמצע עניין, ואפילו באמצע פסוק, לפני דיבור של ה' (למשל, לפני יהושע ה' ט, לפני יהושע ז' י, שמ"א י' כב, שמ"א ט"ז ב). יש שניצלו עקרון זה כדי לטעון במקרה ספציפי (למשל יהושע ו' פסוק ב') בו נראה שפרשה חדשה מתחילה בעניין חדש שבעצם הפרשה החדשה היא המשך ישיר של הקודמת.

יש מספר מקומות בהם יש הפסקה של פרשה פתוחה באמצע פסוק (בראשית ל"ה כב, במדבר כ"ו א), והפרשנים דנים בסיבת הדבר. יש המפרשים, שהסיבה היא אירוע מצער בפרשה המסתיימת.

הרמב"ם, מונה בהלכות ספר תורה את כל הפרשיות הפתוחות והסתומות.

ראו גם

חלוקת הפרקים בתנ"ך

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 '''פרשה פתוחה''' היא פרשה שמסתיימת באמצע שורה בתנ"ך והפרשה הבאה נפתחת בשורה שלאחריה, כך ששורת הטקסט בתנ"ך בה מסתיימת הפרשה מסתיימת ברווח (השורה פתוחה). כלומר, מבנה השורה הוא '''טקסט''' - '''רווח''' (עד סוף השורה). בתורה יש 290 פרשיות פתוחות.
-'''פרשה סגורה''' היא פרשה שמסתיימת באמצע שורה ב[[תנ"ך]] והפרשה הבאה נפתחת באותה שורה, כך ששורת הטקסט בה מסתיימת הפרשה מסתיימת בטקסט (השורה סגורה) של התחלת הפרשה הבאה. כלומר, מבנה השורה הוא '''טקסט''' - '''רווח'''  - '''טקסט'''.
+'''פרשה סתומה''' היא פרשה שמסתיימת באמצע שורה ב[[תנ"ך]] והפרשה הבאה נפתחת באותה שורה, כך ששורת הטקסט בה מסתיימת הפרשה מסתיימת בטקסט (השורה סגורה או סתומה) של התחלת הפרשה הבאה. כלומר, מבנה השורה הוא '''טקסט''' - '''רווח'''  - '''טקסט'''.
-אורך הרווח שבסוף פרשה סגורה הוא 3-9 אותיות. בתורה יש 379 פרשיות סגורות.
+אורך הרווח שבסוף פרשה סתומה הוא 3-9 אותיות. בתורה יש 379 פרשיות סתומות.
-בספרי [[תורה]] [[תימן|תימניים]] הרווח המינימלי לאחר פרשה פתוחה או סגורה הוא כרווח של כ 27 אותיות. לכן, במקרים רבים אחרי פרשה פתוחה יש רווח עד סוף השורה ובנוסף שורה ריקה לאחריה. כך גם, במקרים רבים לאחר פרשה סגורה יש רווח עד סוף השורה, והשורה הבאה מתחילה רק באמצעה.
+בספרי [[תורה]] [[תימן|תימניים]] הרווח המינימלי לאחר פרשה פתוחה או סתומה הוא כרווח של כ 27 אותיות. לכן, במקרים רבים אחרי פרשה פתוחה יש רווח עד סוף השורה ובנוסף שורה ריקה לאחריה. כך גם, במקרים רבים לאחר פרשה סתומה יש רווח עד סוף השורה, והשורה הבאה מתחילה רק באמצעה.
 ==החלוקה לפרשות==
@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 החלוקה לפרשות היא לרוב עניינית, וכל פרשה מכילה מספר לא קבוע של פסוקים (מפסוק אחד ועד עשרות רבות) בהתאם לנושא. אולם יש סיבות אחרות לקיומם של פרשות.
-לעתים יש הפסקה של פרשה סגורה באמצע עניין, ואפילו באמצע פסוק, לפני דיבור של ה' (למשל, לפני יהושע ה' ט, לפני יהושע ז' י, שמ"א י' כב, שמ"א ט"ז ב). יש שניצלו עקרון זה כדי לטעון במקרה ספציפי (למשל יהושע ו' פסוק ב') בו נראה שפרשה חדשה מתחילה בעניין חדש שבעצם הפרשה החדשה היא המשך ישיר של הקודמת.
+לעתים יש הפסקה של פרשה סתומה באמצע עניין, ואפילו באמצע פסוק, לפני דיבור של ה' (למשל, לפני יהושע ה' ט, לפני יהושע ז' י, שמ"א י' כב, שמ"א ט"ז ב). יש שניצלו עקרון זה כדי לטעון במקרה ספציפי (למשל יהושע ו' פסוק ב') בו נראה שפרשה חדשה מתחילה בעניין חדש שבעצם הפרשה החדשה היא המשך ישיר של הקודמת.
 יש מספר מקומות בהם יש הפסקה של פרשה פתוחה באמצע פסוק (בראשית ל"ה כב, במדבר כ"ו א), והפרשנים דנים בסיבת הדבר. יש המפרשים, שהסיבה היא אירוע מצער בפרשה המסתיימת.
-ה[[רמב"ם]], מונה בהלכות ספר תורה את כל הפרשיות הפתוחות והסגורות.
+ה[[רמב"ם]], מונה בהלכות ספר תורה את כל הפרשיות הפתוחות והסתומות.
 ==ראו גם==