עכירות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Luckas-bot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: ca:Terbolesa
Jwortzel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:TurbidityStandards.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עכירות של 5, 50 ו-500 NTU (משמאל לימין)]]
[[תמונה:TurbidityStandards.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עכירות של 5, 50 ו-500 NTU (משמאל לימין)]]

'''עכירות''' ([[אנגלית]]: '''turbidity''') היא מדד ב[[כימיה]] המבטא את [[צפיפות החומר|צפיפות]] ה[[חלקיק|חלקיקים]] ב[[תמיסה]]. העכירות גדלה ככל שצפיפות החלקיקים עולה.
'''עכירות''' ([[אנגלית]]: '''turbidity''') היא מדד ב[[כימיה]] המבטא את [[צפיפות החומר|צפיפות]] ה[[חלקיק|חלקיקים]] ב[[תמיסה]]. העכירות גדלה ככל שצפיפות החלקיקים עולה.


עכירות היא תוצאה של פיזור [[אור]]. כדי שאור יתפזר, הגוף המפזר יהיה בגודל של [[למדא]] לחלק 2 מ[[אורך גל|אורך הגל]] המוקרן עליו. ה[[עין]] האנושית תקלוט עכירות רק בריכוז מספיק גדול - מעל 10 חלקיקים, מכאן שקיים ערך מינימלי שמתחתיו לא תיראה עכירות בעין בלתי מזוינת. כאשר עכירות ב[[נוזל]] נראית לעין האנושית, פירוש הדבר שהחלקיקים בנוזל מפזרים אור בתחום האור הנראה.
עכירות היא תוצאה של פיזור [[אור]]. כדי שאור יתפזר, הגוף המפזר יהיה בגודל של [[למדא]] לחלק 2 מ[[אורך גל|אורך הגל]] המוקרן עליו. ה[[עין]] האנושית תקלוט עכירות רק בריכוז מספיק גדול - מעל 10 חלקיקים, מכאן שקיים ערך מינימלי שמתחתיו לא תיראה עכירות בעין בלתי מזוינת. כאשר עכירות ב[[נוזל]] נראית לעין האנושית, פירוש הדבר שהחלקיקים בנוזל מפזרים אור בתחום האור הנראה.


==מדידה==
ניתן למדוד עכירות באמצעות [[נפלומטר]] וכן על ידי [[קולורימטר]] ו[[ספקטרופוטומטר]]. היחידות הנמדדות נקראות NTU -{{כ}} Nephelometric Turbidity Units.


יחידת המידה הנפוצה ביותר למדוד עכירות היא FTU(FormazinTurbidity Unit). ידועות מספר דרכים למדוד את איכות המים. הדרך הישירה היא על ידי מדידת הפחתת עוצמת האור כאשר הוא עובר דרך דגימה של המים. דרך עקיפה היא למדוד על ידי כמות המים הנדרשת על מנת להסתיר להבה של נר במבט דרך המים, ככל שהכמות גדולה יותר, כך המים צלולים יותר. המדידה נעשיות ביחידות של JTU(Jackson Turbidity Unit) כמובן שהמים לכשעצמם מייצרים הנחתה מסויימת של קרני האור. מכשירי מדידה מודרניים אינם משתמשים בנרות, אבל גישה זו של הנחתה של קרני אור המעבר דרך המים עדין שמישה. תכונת החלקיקים, אשר גורמת לנפיצות של קרן האור אשר ממוקדמת בהם, נחשבת ליותר משמעותית במדידת עכיורת המים. עכירות הנמדדת כך משמשת מכשיר הנקרא נפלומטר, עם גלאי המחובר לצד קרן האור. ככל שיותר אור מגיע לגלאי, כך יש אינדיקציה ליותר חלקיקים בנוזל, אשר גורמים לנפיצות קרני האור הפוגעות בהם. יחידות המידה ממכשיר כזה נקראות NTU(Nephelometric Turbidity Unit). לשם המידה, כמות האור המשתקפת עבור כמות נתונה של חלקיקים, תלויה בתכונותיהם, כמו צורה, צבע והחזרות. מסיבה זו, וכן מסיבה לפיה חלקיקים כבדים נוטים לשקוע מהר וכך לא משפיעים על מדידת העכירות, דרושה קורלציה בין מידת עכירות ל TSS(Total Suspended Solids), בהתאם לסיטואציה או למיקום. שיטה נוספת למדידת עכירות של נהרות ומקווי מים היא Secchi disk ובה דיסקה שחורה לבנה מושקעת בנהר עד אשר איננה נראית, ואז מודדים את העומק בו הדיסקה נמצאת. שיטה זו יש את היתרונות שלה, ובהם אינטגרציה של העכירות על העומק, כאשר קיימות שכבות שונות של עכירות, מהירות וקלות שימוש, ומחיר נמוך. כמובן שלא ניתן להשתמש בשיטה זו במים רדודים בה הדיסקה לא תיעלם.
[[קטגוריה:תכונות כימיות]]
[[קטגוריה:תכונות כימיות]]
{{קצרמר|כימיה}}
{{קצרמר|כימיה}}

גרסה מ־17:31, 3 ביוני 2010

עכירות של 5, 50 ו-500 NTU (משמאל לימין)

עכירות (אנגלית: turbidity) היא מדד בכימיה המבטא את צפיפות החלקיקים בתמיסה. העכירות גדלה ככל שצפיפות החלקיקים עולה.

עכירות היא תוצאה של פיזור אור. כדי שאור יתפזר, הגוף המפזר יהיה בגודל של למדא לחלק 2 מאורך הגל המוקרן עליו. העין האנושית תקלוט עכירות רק בריכוז מספיק גדול - מעל 10 חלקיקים, מכאן שקיים ערך מינימלי שמתחתיו לא תיראה עכירות בעין בלתי מזוינת. כאשר עכירות בנוזל נראית לעין האנושית, פירוש הדבר שהחלקיקים בנוזל מפזרים אור בתחום האור הנראה.

מדידה

יחידת המידה הנפוצה ביותר למדוד עכירות היא FTU(FormazinTurbidity Unit). ידועות מספר דרכים למדוד את איכות המים. הדרך הישירה היא על ידי מדידת הפחתת עוצמת האור כאשר הוא עובר דרך דגימה של המים. דרך עקיפה היא למדוד על ידי כמות המים הנדרשת על מנת להסתיר להבה של נר במבט דרך המים, ככל שהכמות גדולה יותר, כך המים צלולים יותר. המדידה נעשיות ביחידות של JTU(Jackson Turbidity Unit) כמובן שהמים לכשעצמם מייצרים הנחתה מסויימת של קרני האור. מכשירי מדידה מודרניים אינם משתמשים בנרות, אבל גישה זו של הנחתה של קרני אור המעבר דרך המים עדין שמישה. תכונת החלקיקים, אשר גורמת לנפיצות של קרן האור אשר ממוקדמת בהם, נחשבת ליותר משמעותית במדידת עכיורת המים. עכירות הנמדדת כך משמשת מכשיר הנקרא נפלומטר, עם גלאי המחובר לצד קרן האור. ככל שיותר אור מגיע לגלאי, כך יש אינדיקציה ליותר חלקיקים בנוזל, אשר גורמים לנפיצות קרני האור הפוגעות בהם. יחידות המידה ממכשיר כזה נקראות NTU(Nephelometric Turbidity Unit). לשם המידה, כמות האור המשתקפת עבור כמות נתונה של חלקיקים, תלויה בתכונותיהם, כמו צורה, צבע והחזרות. מסיבה זו, וכן מסיבה לפיה חלקיקים כבדים נוטים לשקוע מהר וכך לא משפיעים על מדידת העכירות, דרושה קורלציה בין מידת עכירות ל TSS(Total Suspended Solids), בהתאם לסיטואציה או למיקום. שיטה נוספת למדידת עכירות של נהרות ומקווי מים היא Secchi disk ובה דיסקה שחורה לבנה מושקעת בנהר עד אשר איננה נראית, ואז מודדים את העומק בו הדיסקה נמצאת. שיטה זו יש את היתרונות שלה, ובהם אינטגרציה של העכירות על העומק, כאשר קיימות שכבות שונות של עכירות, מהירות וקלות שימוש, ומחיר נמוך. כמובן שלא ניתן להשתמש בשיטה זו במים רדודים בה הדיסקה לא תיעלם.

ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

]