כינין – הבדלי גרסאות
Luckas-bot (שיחה | תרומות) מ בוט מוסיף: io:Quinino |
מ [r2.5.2] בוט מוסיף: el:Κινίνη |
||
שורה 20: | שורה 20: | ||
[[da:Kinin]] |
[[da:Kinin]] |
||
[[de:Chinin]] |
[[de:Chinin]] |
||
[[el:Κινίνη]] |
|||
[[eo:Kinino]] |
[[eo:Kinino]] |
||
[[es:Quinina]] |
[[es:Quinina]] |
גרסה מ־00:29, 24 בנובמבר 2010
כִּינִין (נכתב גם חינין; ספרדית: Quinina) הוא תרכובת ארומטית המשמשת בעיקר כתרופה לטיפול בקדחת הביצות (מלריה).
הכינין מופק מקליפת עץ הצ'ינצ'אה, עץ הכינין, שמקורו בדרום אמריקה; ומכאן שמו: בלשון קצ'ואה המילה kina פירושה "קליפה". תרופה זאת הייתה מוּכּרת לרפואה האירופית כבר בשנת 1640, והיא נמכרה לראשונה באנגליה ב-1658.
הגרסה המודרנית של תרופה זאת נקראת כּינידין או כּינידוּראן (שם מסחרי). הכינידין הינה נגזרת של הכינין והיא נמצאת בשימוש משנות ה-20 של המאה ה-20; שימושה העיקרי כיום בשמירת קצב לב סדיר באנשים הסובלים מפרפורי פרוזדורים, ומניעת הפרעות קצב בחדרי הלב. בנוסף, משמש הכינין כחומר טעם בתעשיית המזון, בעיקר במשקאות מרירים, כגון ביטר לימון או מי טוניק.
הכינין במינונים גבוהים שימש בעבר כטיפול למלריה. בשל תופעות הלוואי שלו, השימוש בו פחת עם גילויין של תרופות חדשות למלריה. במינונים נמוכים הכינין משמש למניעת התכווצויות שרירים. במקרים רבים די בשתיית "מי טוניק" כדי להשיג הקלה משמעותית. במינונים הנמוכים לא צפויות תופעות לוואי.