סטטוס חברתי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־01:05, 21 בינואר 2011

מעמד חברתי (בלועזית - 'סטטוס חברתי') הינו מיקומו של האדם במבנה החברתי. לכל מעמד מערך של חובות וזכויות הנקבעות על ידי הנורמות ומחייבות אותו ביחסיו כלפי אחרים. מעמדו של הפרט מדריך את התנהגותו במערכת החברתית המסוימת. הוא מגדיר מי אנחנו וכיצד עלינו להתייחס לאחרים במסגרות שונות. מעמד קשור לתפקיד ואי-אפשר להפריד ביניהם: המעמד מצביע על מיקום ואילו התפקיד מציין את החלק הפעיל - האופן בו מתנהל האדם במסגרת מעמדו זה. כל מעמד יוצר מערכות יחסים עם בעלי מעמד אחרים דומים ושונים. מערכות יחסים אלה נקראות "מערך תפקיד". למשל, מעמד "רופא" יוצר "מערך תפקיד" עם חולים, אחים ואחיות, עמיתים (רופאים ורופאות), מזכירות וכיוצא בזה. לאותו רופא, אם הוא גם איש משפחה, יש מערך תפקיד למעמד "איש משפחה" - עם אשתו, ילדיו, הוריו, אחיו ואחיותיו וכו'. המעמד והתפקיד הם שני הצדדים של אותו מטבע: המעמד (סטטוס) קובע היכן ממוקם האדם מבלי להתייחס לְמֵה מצפה החברה מאותו אדם, ואילו התפקיד, הוא ההתנהגות שהחברה מצפה לה.

אחד האמצעים שבעזרתם מבהירים בני האדם אחד לשני מהו המעמד שלהם הוא שימוש בסמלי מעמד (סמלי סטטוס). למשל, סגנון לבוש, סגנון דיבור, אביזרים וכיוצא בזה.

סוציולוגים ממיינים את בני המעמד השונים בכמה דרכים.

דרך אחת היא מיון המעמד על פי הדרך בה היחיד מקבל אותם.

מעמד שיוכי (סטטוס שיוכי) - מעמד שהפרט משתייך אליו מלידה במשך כל שנות חייו. אדם משתייך למעמד שיוכי ללא כל מאמץ מצידו, ללא תלות ברצונותיו ואין לו שליטה על כך. דוגמאות: גיל, מוצא, צבע עור, מין.

מעמד הישגי (ססטוס נרכש) - מוקנה לאדם בהתאם להישגיו, בהתאם למאמציו האישיים, לעתים גם בהתאם לרצונו האישי והוא תלוי במידה מסוימת בתחומים שלאדם יש שליטה בהם. דוגמאות: עיסוק, חריצות ורמת השכלה.

מיון אחר נעשה על-פי מידת מרכזיות המעמדות במבנה חברתי כלשהו. ניתן להציב את המעמדות השונים על פני ציר, כאשר בקצה אחד נמצא "מעמד בסיסי" ובקצה השני "מעמד עצמאי".

מעמד בסיסי - מעמד המשפיע על התייחסות החברה לאותו אדם במרבית תחומי החיים, גם בתחומים שבהם כביכול מעמדו אינו קשור. למעמדו הבסיסי של אדם מסוים יש השפעה על המעמדות האחרים שלו. למשל, בחברה שסועה מבחינה אתנית, המעמד הגזעי הוא מעמד בסיסי שמשפיע על מרבית תחומי החיים של היחיד באותה חברה.

מעמד עצמאי - מעמד שלו השפעה רק במצב מסוים. למשל, כאשר אדם קונה במכולת, יש לו באותה עת מעמד של "לקוח". מעמד זה יפסיק להתקיים ברגע שישלים קניותיו.

ניתן למיין מעמדות גם על פי מידת הנורמות סביבם.

מעמד מקיף - מעמד אשר מספר הנורמות הנלוות לו גבוה. למשל, מעמד של "אב".

מעמד מוגבל - מעמד אשר מספר הנורמות הנלוות לו נמוך. למשל, מעמד של "נוסע באוטובוס".

לקריאה נוספת

אלן דה בוטון, סטטוס, תל אביב: ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2006.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''מצב חברתי''' (או בלועזית: '''סטטוס חברתי''') הינו מיקומו של האדם במבנה ה[[חברה|חברתי]] בהקשרים שונים. לכל קבוצת מצב חברתי מערך של חובות ו[[זכויות]] הנקבעות על ידי ה[[נורמה (סוציולוגיה)|נורמות]] ומחייבות את הפרט ביחסיו כלפי אחרים. מצבו של הפרט מדריך את [[התנהגות|התנהגותו]] בכל מסגרת חברתית מסוימת, ומגדיר מי הוא ביחס לאחרים.
+'''מעמד חברתי''' (בלועזית - 'סטטוס חברתי') הינו מיקומו של האדם במבנה ה[[חברה|חברתי]]. לכל מעמד מערך של חובות ו[[זכויות]] הנקבעות על ידי ה[[נורמה (סוציולוגיה)|נורמות]] ומחייבות אותו ביחסיו כלפי אחרים. מעמדו של הפרט מדריך את [[התנהגות|התנהגותו]] במערכת החברתית המסוימת. הוא מגדיר מי אנחנו וכיצד עלינו להתייחס לאחרים במסגרות שונות.
+מעמד קשור ל[[תפקיד]] ואי-אפשר להפריד ביניהם: המעמד מצביע על מיקום ואילו התפקיד מציין את החלק הפעיל - האופן בו מתנהל האדם במסגרת מעמדו זה. כל מעמד יוצר מערכות יחסים עם בעלי מעמד אחרים דומים ושונים. מערכות יחסים אלה נקראות "מערך תפקיד". למשל, מעמד "רופא" יוצר "מערך תפקיד" עם חולים, אחים ואחיות, עמיתים (רופאים ורופאות), מזכירות וכיוצא בזה. לאותו רופא, אם הוא גם איש משפחה, יש מערך תפקיד למעמד "איש משפחה" - עם אשתו, ילדיו, הוריו, אחיו ואחיותיו וכו'.
+המעמד וה[[תפקיד]] הם שני הצדדים של אותו מטבע: המעמד (סטטוס) קובע היכן ממוקם האדם מבלי להתייחס לְמֵה מצפה החברה מאותו אדם, ואילו ה[[תפקיד]], הוא ההתנהגות שהחברה מצפה לה.
+אחד האמצעים שבעזרתם מבהירים בני האדם אחד לשני מהו המעמד שלהם הוא שימוש ב[[סמלי מעמד (סמלי סטטוס)]]. למשל, סגנון לבוש, סגנון דיבור, אביזרים וכיוצא בזה.
-מצב חברתי קשור ל[[תפקיד]] ואי-אפשר להפריד ביניהם: המצב מצביע על מיקום ואילו התפקיד מציין את החלק הפעיל - האופן בו מתנהל האדם במסגרת מצב זה. כל מצב יוצר מערכות יחסים עם בעלי מצב אחרים דומים ושונים. מערכות יחסים אלה נקראות "מערך תפקיד". למשל, מצב "רופא" יוצר "מערך תפקיד" עם חולים, אחים ואחיות, עמיתים (רופאים ורופאות), מזכירות וכיוצא בזה. לאותו רופא, אם הוא גם איש משפחה, יש מערך תפקיד למצב "איש משפחה" - עם אשתו, ילדיו, הוריו, אחיו ואחיותיו וכו'. המצב החברתי וה[[תפקיד]] הם שני הצדדים של אותו מטבע: המצב קובע היכן ממוקם האדם מבלי להתייחס לְמֵה מצפה החברה מאותו אדם, ואילו ה[[תפקיד]], הוא ההתנהגות שהחברה מצפה לה.
+[[סוציולוג|סוציולוגים]] ממיינים את בני המעמד השונים בכמה דרכים.
-אחד האמצעים שבעזרתם מבהירים בני האדם אחד לשני מהו המצב החברתי המשקף את [[מעמד חברתי|מעמדם בחברה]] הוא שימוש ב[[סמלי סטטוס]]. למשל, סגנון לבוש, סגנון דיבור, אביזרים וכיוצא בזה.
+דרך אחת היא מיון המעמד על פי הדרך בה היחיד מקבל אותם.
-==סוגי קבוצות מצב חברתי==
+*'''מעמד שיוכי''' (סטטוס שיוכי) - מעמד שהפרט משתייך אליו מ[[לידה]] במשך כל [[שנה|שנות]] [[חיים|חייו]]. [[אדם]] משתייך למעמד שיוכי ללא כל מאמץ מצידו, ללא תלות ברצונותיו ואין לו שליטה על כך. דוגמאות: [[גיל]], [[גזע (אדם)|מוצא]], [[צבע עור]], [[מגדר|מין]].
-[[סוציולוג|סוציולוגים]] ממיינים את קבוצות המצב החברתי השונות בכמה דרכים.
+*'''מעמד הישגי''' (ססטוס נרכש) - מוקנה לאדם בהתאם להישגיו, בהתאם למאמציו האישיים, לעתים גם בהתאם לרצונו האישי והוא תלוי במידה מסוימת בתחומים שלאדם יש שליטה בהם. דוגמאות: [[מקצוע|עיסוק]], חריצות ורמת [[השכלה]].
-דרך אחת היא מיון המצב על פי הדרך בה היחיד מקבל אותם:
-*'''מצב שיוכי''' (סטטוס שיוכי) - מעמד שהפרט משתייך אליו מ[[לידה]] במשך כל [[שנה|שנות]] [[חיים|חייו]]. [[אדם]] משתייך למצב שיוכי ללא כל מאמץ מצידו, ללא תלות ברצונותיו ואין לו שליטה על כך. דוגמאות: [[גיל]], [[גזע (אדם)|מוצא]], [[צבע עור]], [[מגדר|מין]].
-*'''מצב הישגי''' (ססטוס נרכש) - מוקנה לאדם בהתאם להישגיו, בהתאם למאמציו האישיים, לעתים גם בהתאם לרצונו האישי והוא תלוי במידה מסוימת בתחומים שלאדם יש שליטה בהם. דוגמאות: [[מקצוע|עיסוק]], חריצות ורמת [[השכלה]].
-מיון אחר נעשה על-פי מידת מרכזיות המצבים במבנה חברתי כלשהו. ניתן להציב את המצבים השונים על פני ציר, כאשר בקצה אחד נמצא "מצב בסיסי" ובקצה השני "מצב עצמאי":
+מיון אחר נעשה על-פי מידת מרכזיות המעמדות במבנה חברתי כלשהו. ניתן להציב את המעמדות השונים על פני ציר, כאשר בקצה אחד נמצא "מעמד בסיסי" ובקצה השני "מעמד עצמאי".
-*'''מצב בסיסי''' - מעמד המשפיע על התייחסות החברה לאותו אדם במרבית תחומי החיים, גם בתחומים שבהם כביכול מצבו אינו קשור. למצבו הבסיסי של אדם מסוים יש השפעה על המצבים האחרים שלו. למשל, בחברה שסועה מבחינה אתנית, המצב הגזעי הוא מצב בסיסי שמשפיע על מרבית תחומי החיים של היחיד באותה חברה.
-*'''מצב עצמאי''' - מצב שלו השפעה רק במצב מסוים. למשל, כאשר אדם קונה במכולת, הוא מוגדר באותה עת במצב של "לקוח". מצב זה יפסיק להתקיים ברגע שישלים את קניותיו.
+*'''מעמד בסיסי''' - מעמד המשפיע על התייחסות החברה לאותו אדם במרבית תחומי החיים, גם בתחומים שבהם כביכול מעמדו אינו קשור. למעמדו הבסיסי של אדם מסוים יש השפעה על המעמדות האחרים שלו. למשל, בחברה שסועה מבחינה אתנית, המעמד הגזעי הוא מעמד בסיסי שמשפיע על מרבית תחומי החיים של היחיד באותה חברה.
-ניתן למיין מצבים חברתיים גם על פי מידת הנורמות סביבם:
-*'''מצב מקיף''' - מצב אשר מספר הנורמות הנלוות לו גבוה. למשל, מצב של "אב".
+*'''מעמד עצמאי''' - מעמד שלו השפעה רק במצב מסוים. למשל, כאשר אדם קונה במכולת, יש לו באותה עת מעמד של "לקוח". מעמד זה יפסיק להתקיים ברגע שישלים קניותיו.
-*'''מצב מוגבל''' - מצב אשר מספר הנורמות הנלוות לו נמוך. למשל, מצב של "נוסע באוטובוס".
+ניתן למיין מעמדות גם על פי מידת הנורמות סביבם.
+*'''מעמד מקיף''' - מעמד אשר מספר הנורמות הנלוות לו גבוה. למשל, מעמד של "אב".
+*'''מעמד מוגבל''' - מעמד אשר מספר הנורמות הנלוות לו נמוך. למשל, מעמד של "נוסע באוטובוס".
 ==לקריאה נוספת==
 * אלן דה בוטון, '''סטטוס''', תל אביב: ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2006.
 [[קטגוריה:סוציולוגיה]]