ישראל חיים פרידמן ו־ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/רבי ישראל חיים פרידמן: הבדלים בין דפים

{{פירוש נוסף|נוכחי=אב"ד ראחוב ובעל ליקוטי מהרי"ח|אחר=נכדו, אב"ד סאטמר|ראו=הרב ישראל חיים מנשה פרידמן}}

{{אישיות רבנית

| שם = הרב ישראל חיים פרידמן

| תמונה = {{אין תמונה|גבר|יישור=מרכז}}

| כינוי = מהרי"ח

| תאריך לידה = [[1852]]

| מקום לידה = Velká Dobrá {{אנ|Velká Dobrá}}, [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]

| תאריך פטירה = [[יוני]] [[1922]]

| מקום פטירה = [[ראחיב]], [[צ'כוסלובקיה]]

| מקום קבורה = ראחיב

| תאריך לידה עברי = [[ה'תרי"ב]]

| תאריך פטירה עברי = [[כ"ד בסיוון]] [[ה'תרפ"ב]]

| התחלת פעילות = 1888

| סיום פעילות = 1922

| השתייכות = [[תנועת החסידות]]

| תחומי עיסוק = נוסחאות תפילה ומנהגיה

| רבותיו = רבי [[יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב)|יקותיאל יהודה טייטלבוים]], רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]]

| חיבוריו = ליקוטי מהרי"ח

| אב = יהודה

| אם = מרים

| בת זוג = צירל לבית וייסברג

}}

רבי '''ישראל חיים פרידמן''' ([[ה'תרי"ב]], [[1852]] - [[כ"ד בסיוון]] [[ה'תרפ"ב]], [[יוני]] [[1922]]) היה [[רב]] [[תנועת החסידות|חסידי]], כיהן כרבה של [[קהילת יהודי רחיב|הקהילה היהודית בראחוב]]. מחבר הספר "'''ליקוטי מהרי"ח'''"{{יי|ליקוטי מהרי"ח}} על [[נוסח תפילה|נוסחאות התפילה]] ו[[מנהג (יהדות)|מנהגיה]].

==ביוגרפיה==

נולד ב[[בוהמיה]] בשנת [[1852]] ([[ה'תרי"ב]]) ליהודה ומרים פרידמן. למד בישיבתו של הרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב)|יקותיאל יהודה טייטלבוים]] בעל "ייטב לב" ב[[סיגט]] והיה לחסידו ותלמידו המובהק. נסע גם לרבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינאווא]]{{הערה|יוסף דוד ויסברג, רבנו הקדוש מצאנז, חלק שני, עמ' קע"א.}}. נשא את צירל, בתו של הרב מנחם וייסבורג, רבה של טורקאן {{אנ|Malé Trakany}}.

בסביבות שנת [[ה'תרמ"ח]] ([[1888]] לערך) התמנה לרבה של [[קהילת יהודי רחיב]] שבאזור [[זקרפטיה|קרפטורוס]], אז, חלק מ[[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] ולאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] ב[[צ'כוסלובקיה]] (כיום ב[[אוקראינה]]).

ב[[כ"ד בסיוון]] [[ה'תרפ"ב]] ([[יוני]] [[1922]]), בזמן שיצא מהעיר לצורך פיקוח על [[כשרות]] ייצור [[גבינה]] (ולפי גרסה אחרת יצא לצורך הכשרת כלים), גשם פתאומי סחף אותו אל הנהר. גופתו נמצאה לאחר כשלושה ימים, והובאה לקבורה בבית הקברות היהודי בראחיב.

[[קובץ:לקוטי מהריח.jpg|ממוזער|שער הספר ליקוטי מהרי"ח (1932)]]

==ספרו==

בשנת ה'[[תר"ס]] ([[1900]]) הוציא לאור את החלק הראשון (מתוך ה[[טרילוגיה]]) של ספרו '''ליקוטי מהרי"ח''', הכולל בתוכו הלכות על סדר שולחן ערוך אורח חיים ומנהגים על פי ה[[קבלה]] וה[[תנועת החסידות|חסידות]], על דיני [[ברכות]], [[תפילה (יהדות)|תפילה]] והמסתעף, וכן בירור [[נוסח התפילה|נוסחאות התפילה]]. הספר קיבל את [[הסכמה|הסכמתם]] של רבי [[חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים]] מ[[סיגעט]], רבי [[משה פנט]] מ[[דעעש]], רבי [[יהודה גרינוולד]] מ[[סאטו מארה|סאטמר]] ורבי [[משה גרינוולד]] מ[[חוסט]]. בשנת תרס"ג הדפיס חלק שני, ובשנת תרע"א הדפיס את החלק השלישי.

הספר הפך לפופולרי ביותר, וזכה למהדורות רבות. במהדורתו השנייה, בשנת תרצ"ב, לאחר פטירת המחבר, מופיעים גם הסכמותיהם של רבי [[מרדכי ליב וינקלר]], אב"ד [[מאד]], ורבי [[יוסף חיים זוננפלד]].

בשנת תשע"ג יצא לאור הספר במהדורה חדשה ו[[מהדורה מוערת|מוערת]], בשילוב הערות מרבנים שונים, בהם רבי [[יהודה הורוביץ מדז'יקוב]].

בחלק הראשון מקיף הרב פרידמן את סדר היום ההלכתי והתנהגות האדם מקומו בבוקר עד לכתו לישון בלילה, כולל בירור נוסחאות ומנהגי התפילה בימות החול. חלק ב' מוקדש לבירור מנהגי שבת וראש חודש, וחלק ג' בהנהגות והלכות החגים והמועדים, וכן ענייני שמחה ונישואין.

בספרו מרבה הרב פרידמן להביא ממנהגי האדמו"רים וצדיקי [[תנועת החסידות|החסידות]] שפעלו בתקופתו ובדורות שלפניו. לעיתים הוא חולק על מנהגם אך בצורה מכבדת. כך לדוגמה הוא כותב על המנהג החסידי של [[סוף זמן תפילה|איחור התפילה]]: {{ציטוט|דאף שיש צדיקים ואנשי מעשה מתפללין ומברכין ברכת קריאת שמע אחר [[סוף זמן קריאת שמע|הזמן שולחן ערוך]], אין להרהר אחריהם והרבה לימודי זכות נאמרו עליהם, אבל אין להתלמד מהם.}}

==משפחתו==

;מאשתו הראשונה

* בתו נחמה - אשת רבי זלמן גרוס

* בתו מלכה בריינדל - אשת רבי מנחם מנדל קויפמאן

;מאשתו השנייה

* בנו רבי יעקב צבי - חתן רבי מנשה גולדברג

* בנו רבי שלמה זלמן - ממלא מקומו ברבנות ראחוב ואחר כך רבה של [[לוגאנו]]. חתן רבי שמואל זלמן וינברגר אב"ד [[מרגיטה|מארגערטען]] מילא את מקומו בראחוב ולאחר השואה רב ב[[אוז'הורוד]], ב[[סאטו מארה]] וב[[לוגאנו]], בעל "זבחי שלמה"{{הערה|ראו אודותיו: ש.א.ד, "הרב מראחוב זצ"ל", [[העדה]] פב-פג , תש"ם, עמ' ז-יג; אהרן צבי אילון, "עולמי: ספר זכרון לקהלת סעפלאק וגליל מארגרטין", עמ' 289–298.}}.

**חתנו הרב מנחם מנדל הורוביץ - כיהן כרב קהילת ראחוב בבני ברק.{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|הקים את ראחוב בבני ברק ונפטר בשיבה טובה|1068633|י"ט טבת תש"פ}}}}

* בתו מינדל - אשת רבי בנימין זאב ליכטנשטיין רבה של {{קישור שפה|רומנית|Șieu-Măgheruș, Bistrița-Năsăud|שאיו מאג'רושי}} (בכתיב ארכאי: מאדאריש; דרומית מערבית ל[[ביסטריצה (עיר)|ביסטריצה]])

* בתו אסתר - אשת רבי [[איתמר לייפר]], האדמו"ר מ[[חסידות בישטנא|בישטנא]]

* בתו מרים פעסיל - אשת רבי [[אברהם ישכר בער איזקסון]], רבה של [[פוינילה דה סוב מונטה|פוליען ריסקווע]]

==קישורים חיצוניים==

* [https://www.geni.com/people/הגה-צ-ישראל-פרידמן-אבד-ק-ראחוב-בעמ-ס-ליקוטי-מהרי-ח/6000000006816702646 הגה"צ ישראל חיים פרידמן, אבד"ק ראחוב בעמ"ס ליקוטי מהרי"ח], באתר Geni.

* {{היברובוקס|[[שלמה יעקב גרוס]]|מארמארוש|51115|תל אביב, תשמ"ג|עמוד דיגיטלי=592}}

* [https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?f=31&t=10150&sid=9be72ff14c51fbd170773dff769217cf אשכול אודותיו], בפורום [[אייוועלט]] {{יידיש}}

* [https://www.zadikim.net/?p=22206 שיפוץ ותיקון האוהל של בעל הליקוטי מהרי"ח בראחוב שבאוקראינה], אתר קברי צדיקים

;חיבוריו

* {{אוצר החכמה|פרידמאן, ישראל חיים בן יהודה|ליקוטי מהרי"ח <מהדורה חדשה> - א|199896|ירושלים תשע"ג||עמוד דיגיטלי=1}}

* {{אוצר החכמה|פרידמאן, ישראל חיים בן יהודה|ליקוטי מהרי"ח <מהדורה חדשה> - א|199896|ירושלים תשע"ג||עמוד דיגיטלי=1}}

* {{אוצר החכמה|פרידמאן, ישראל חיים בן יהודה|ליקוטי מהרי"ח <מהדורה חדשה> - ג|199898|ירושלים תשע"ג||עמוד דיגיטלי=1}}

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:פרידמן, ישראל חיים}}

[[קטגוריה:רבנים חסידים]]

[[קטגוריה:רבנים הונגרים]]

[[קטגוריה:הרוגי טביעה]]

[[קטגוריה:ילידי 1852]]

[[קטגוריה:חוקרי יהדות חרדים]]

[[קטגוריה:רבני ערים באירופה]]

[[קטגוריה:חסידים]]

[[קטגוריה:מחברי ספרי מנהגים]]

[[קטגוריה:נפטרים ב-1922]]