ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/רבי ישראל חיים פרידמן
 | |
| ליקוטי מהרי"ח לרב פרידמאן (1932) | |
| לידה | ה'תר"ט |
|---|---|
| פטירה | כ"ד בסיוון ה'תרפ"ב (בגיל 73 בערך) |
| מקום קבורה | תבנית:עיר ודגל |
| מקום פעילות | תבנית:עיר ודגל |
| רבותיו | רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם |
| חיבוריו | ליקוטי מהרי"ח |
| צאצאים | רבי שלמה זלמן פרידמן |
רבי ישראל חיים פרידמן (ה'תר"ט – כ"ד בסיון ה'תרפ"ב, 1922) היה רבה של קהילת יהודי רחיב (ראחוב), ומחבר טרילוגיית המנהגים הפופולרית ליקוטי מהרי"ח.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]
נולד ליהודה פרידמן ולמרים. למד בישיבתו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים. נשא את מטיל לאה, בת רבי מנחם זאב ויסברג, אב"ד טרקני (הו'). לאחר פטירתה נשא את אחותה צירל.
בשנת תרמ"ד נבחר לכהן כרבה של רחיב (ראחוב) ושימש בתפקיד זה עד סוף ימיו. עסק רבות בבירור חקר נוסח התפילה, ופרסם מאמרים בכתבי עת תורניים שונים.[1]
היה חסיד סיגט.
נפטר בצורה טראגית: כשעלה לראש ההר, על מנת לפקח על ייצור גבינות עיזים, החלו לרדת גשמים עזים (כתוצאה משבר ענן) שהציפו את האזור, ורבי ישראל חיים נפל מהעגלה ונשטף אל הנהר. גופתו נמצאה ונמשתה כעבור שלושה ימים.
אשתו (השנייה) וכל צאצאיו נספו בשואה.
ספרו[עריכת קוד מקור]
בשנת ה'תר"ס (1900) הוציא לאור את החלק הראשון (מתוך הטרילוגיה) של ספרו ליקוטי מהרי"ח, הכולל בתוכו הלכות על סדר שולחן ערוך אורח חיים ומנהגים על פי הקבלה והחסידות, על דיני ברכות, תפילה והמסתעף, וכן בירור נוסחאות התפילה. הספר קיבל את הסכמתם של רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מסיגעט, רבי משה פנט מדעעש, רבי יהודה גרינוולד מסאטמר ורבי משה גרינוולד מחוסט. בשנת תרס"ג הדפיס חלק שני, ובשנת תרע"א הדפיס את החלק השלישי.
הספר הפך לפופולרי ביותר, וזכה למהדורות רבות. במהדורתו השנייה, בשנת תרצ"ב, לאחר פטירת המחבר, מופיעים גם הסכמותיהם של רבי מרדכי ליב וינקלר, אב"ד מאד, ורבי יוסף חיים זוננפלד.
בשנת תשע"ג יצא לאור הספר במהדורה חדשה ומוערת, בשילוב הערות מרבנים שונים, בהם רבי יהודה הורוביץ מדז'יקוב.
בחלק הראשון מקיף הרב פרידמן את סדר היום ההלכתי והתנהגות האדם מקומו בבוקר עד לכתו לישון בלילה, כולל בירור נוסחאות ומנהגי התפילה בימות החול. חלק ב' מוקדש לבירור מנהגי שבת וראש חודש, וחלק ג' בהנהגות והלכות החגים והמועדים, וכן ענייני שמחה ונישואין.
בספרו מרבה הרב פרידמן להביא ממנהגי האדמו"רים וצדיקי החסידות שפעלו בתקופתו ובדורות שלפניו. לעיתים הוא חולק על מנהגם אך בצורה מכבדת. כך לדוגמה הוא כותב על המנהג החסידי של איחור התפילה:
דאף שיש צדיקים ואנשי מעשה מתפללין ומברכין ברכת קריאת שמע אחר הזמן שולחן ערוך, אין להרהר אחריהם והרבה לימודי זכות נאמרו עליהם, אבל אין להתלמד מהם.
משפחתו[עריכת קוד מקור]
- מאשתו הראשונה
- בתו נחמה - אשת רבי זלמן גרוס
- בתו מלכה בריינדל - אשת רבי מנחם מנדל קויפמאן
- מאשתו השנייה
- בנו רבי יעקב צבי - חתן רבי מנשה גולדברג
- בנו רבי שלמה זלמן - ממלא מקומו ברבנות ראחוב ואחר כך רבה של לוגאנו. חתן רבי שמואל זלמן וינברגר אב"ד מארגערטען.
- חתנו הרב מנחם מנדל הורוביץ - כיהן כרב קהילת ראחוב בבני ברק.[2]
- בתו מינדל - אשת רבי בנימין זאב ליכטנשטיין רבה של שאיו מאג'רושי (רו') (בכתיב ארכאי: מאדאריש; דרומית מערבית לביסטריצה)
- בתו אסתר - אשת רבי איתמר לייפר, האדמו"ר מבישטנא
- בתו מרים פעסיל - אשת רבי אברהם ישכר בער איזקסון, רבה של פוליען ריסקווע
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- שלמה יעקב גרוס, מארמארוש, תל אביב, תשמ"ג, באתר היברובוקס
- אשכול אודותיו, בפורום אידישע וועלט (ביידיש)
- שיפוץ ותיקון האוהל של בעל הליקוטי מהרי"ח בראחוב שבאוקראינה, אתר קברי צדיקים
- חיבוריו
- פרידמאן, ישראל חיים בן יהודה, ליקוטי מהרי"ח <מהדורה חדשה> - א, ירושלים תשע"ג, באתר אוצר החכמה
- פרידמאן, ישראל חיים בן יהודה, ליקוטי מהרי"ח <מהדורה חדשה> - א, ירושלים תשע"ג, באתר אוצר החכמה
- פרידמאן, ישראל חיים בן יהודה, ליקוטי מהרי"ח <מהדורה חדשה> - ג, ירושלים תשע"ג, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ ראו למשל בקובץ "וילקט יוסף", שנה ב' סימן קכ"ו.
- ^ משה ויסברג, הקים את ראחוב בבני ברק ונפטר בשיבה טובה, באתר בחדרי חרדים, י"ט טבת תש"פ
קטגוריה:חוקרי יהדות חרדים קטגוריה:רבני ערים באירופה קטגוריה:חסידים קטגוריה:מחברי ספרי מנהגים קטגוריה:נפטרים ב-1922