לדלג לתוכן

יומן מסנן ההשחתות

פרטים עבור פריט היומן 1396246

22:30, 5 ביולי 2024: מי-נהר (שיחה | תרומות) גרם להפעלת מסנן 124 כשביצע את הפעולה "edit" בדף מנחם שם טוב הכהן חסיד. הפעולות שננקטו: תיוג; תיאור המסנן: תיוג HotCat (בדיקה | השוואה)

שינויים שבוצעו בעריכה

[[קטגוריה:רבנים ספרדיים]]
[[קטגוריה:רבנים ספרדיים]]
[[קטגוריה:אנשי ועד העדה הספרדית בירושלים]]
[[קטגוריה:אנשי ועד העדה הספרדית בירושלים]]
[[קטגוריה:אנשי עליות קדומות לארץ ישראל]]

פרמטרים לפעולה

משתנהערך
מספר העריכות של המשתמש (user_editcount)
72534
שם חשבון המשתמש (user_name)
'מי-נהר'
הזמן שכתובת הדוא"ל אומתה בו (user_emailconfirm)
'20060717112213'
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש (user_age)
567216704
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן (user_groups)
[ 0 => 'autopatrolled', 1 => '*', 2 => 'user', 3 => 'autoconfirmed' ]
הרשאות שיש למשתמש (user_rights)
[ 0 => 'autopatrol', 1 => 'unwatchedpages', 2 => 'editautopatrolprotected', 3 => 'createaccount', 4 => 'read', 5 => 'edit', 6 => 'createpage', 7 => 'createtalk', 8 => 'writeapi', 9 => 'viewmyprivateinfo', 10 => 'editmyprivateinfo', 11 => 'editmyoptions', 12 => 'abusefilter-log-detail', 13 => 'urlshortener-create-url', 14 => 'centralauth-merge', 15 => 'abusefilter-view', 16 => 'abusefilter-log', 17 => 'vipsscaler-test', 18 => 'flow-hide', 19 => 'flow-edit-title', 20 => 'upload', 21 => 'reupload-own', 22 => 'move-categorypages', 23 => 'minoredit', 24 => 'editmyusercss', 25 => 'editmyuserjson', 26 => 'editmyuserjs', 27 => 'sendemail', 28 => 'applychangetags', 29 => 'changetags', 30 => 'viewmywatchlist', 31 => 'editmywatchlist', 32 => 'spamblacklistlog', 33 => 'flow-lock', 34 => 'mwoauthmanagemygrants', 35 => 'reupload', 36 => 'move', 37 => 'collectionsaveasuserpage', 38 => 'collectionsaveascommunitypage', 39 => 'autoconfirmed', 40 => 'editsemiprotected', 41 => 'skipcaptcha', 42 => 'flow-edit-post', 43 => 'ipinfo', 44 => 'ipinfo-view-basic', 45 => 'transcode-reset', 46 => 'transcode-status', 47 => 'enrollasmentor' ]
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא (user_mobile)
false
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש (global_user_editcount)
73118
האם המשתמש עורך מיישום נייד (user_app)
false
מזהה הדף (page_id)
1506626
מרחב השם של הדף (page_namespace)
0
שם הדף ללא מרחב השם (page_title)
'מנחם שם טוב הכהן חסיד'
שם הדף המלא (page_prefixedtitle)
'מנחם שם טוב הכהן חסיד'
רמת ההגנה על עריכת הדף (page_restrictions_edit)
[]
גיל הדף בשניות (page_age)
218847388
פעולה (action)
'edit'
תקציר עריכה/סיבה (summary)
'הוספת [[קטגוריה:אנשי עליות קדומות לארץ ישראל]] באמצעות [[עזרה:Gadget-HotCat|HotCat]]'
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות (page_last_edit_age)
32428036
מודל התוכן הישן (old_content_model)
'wikitext'
מודל התוכן החדש (new_content_model)
'wikitext'
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה (old_wikitext)
'[[קובץ:הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד.jpg|ממוזער|הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד]] [[קובץ:חתימת מנחם שם טוב הכהן חסיד.jpg|ממוזער|קטע טקסט בכתב יד ספרדי רהוט ("חצי קולמוס"), פרי עטו של הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד. תחתיו מתנוססת חתימתו המסוגננת.]] ה[[רב]] '''מנחם שם טוב הכהן חסיד'''{{הערה|לעיתים מוזכר בשם אלחסיד}} ([[1851]]–[[1911]]) היה איש ציבור, דיין ופוסק, ממייסדי בית החולים [[משגב לדך]] ומנהלו, חבר [[ועד העדה הספרדית בירושלים]] וחבר בית הדין של העדה בעיר, ממנהלי בית המדרש [[דורש ציון]] ומהרבנים הבולטים בקהילה הספרדית ב[[ירושלים]]. נודע בסגנונו המליצי והעשיר בכתיבת דרשות, ברכות והספדים. ==קורות חיים== נולד ב[[סלוניקי]] שביוון בשנת [[1851]] ([[ה'תרי"א|תרי"א]]){{הערה|לפי מפקד האוכלוסין של 1910.}}. אביו היה הרב הנודע [[שם טוב הכהן חסיד]], מראשי [[ישיבת בית אל]] בירושלים ומחבר הספר "טוב שם"{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=מנחם בן שם־טוב הכהן־חסיד|שם=ספר טוב שם: חידושים, ביאורים והגהות על הסידור של מרן הרש״ש ובו כללים ויסודות להבין סדר כוונות התפלות |מקום הוצאה=ירושל[י]ם|מו"ל=אהבת־שלום|שנת הוצאה=1990|קישור=http://www.worldcat.org/title/sefer-tov-shem-hidushim-beurim-ve-hagahot-al-ha-sidur-shel-maran-ha-rashash-u-vo-kelalim-vi-yesodot-le-havin-seder-kavanat-ha-tefilot/oclc/32793045?referer=br&ht=edition}}}}. סבו, מנחם שם טוב, היה איש עסקים בסלוניקי, בעלים של מפעל טקסטיל. בשנת [[1860]] ([[ה'תר"ך|תר"כ]]) עלתה המשפחה לירושלים{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=משה דוד גאון|שם=יהודי המזרח בארץ ישראל|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=המחבר|שנת הוצאה=תרפ"ח|עמ=158|כרך=ב'|קישור=http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36724&pgnum=1}}}}.  בילדותו התחנך בחינוך תורני מפי מלמד פרטי, ולאחר מכן למד אצל הרב [[משה פרדו|משה פראדו]] ואצל גדולי הרבנים בישיבת בית אל, בה כיהן אביו. מילדותו הצטיין בידיעות הרבות בתורה, ודרשת בר המצווה בהלכה ובאגדה שהכין לעצמו הייתה לפלא.  בגיל 16 שלח אותו אביו בחזרה לסלוניקי, שם נישא ללונה עראמה, בתו של הרופא הידוע [[דוד עראמה]] מסלוניקי. לאחר הנישואין חזרו השניים לירושלים והתגוררו ברובע היהודי שבעיר העתיקה. עם היציאה מהחומות, נמנה בין הראשונים להעתיק את מגוריו לשכונות החדשות. סמוך לשנת 1910 התגורר בבית מספר 19 ב[[שכונת ישראליה]], הסמוכה ל[[אהל משה|אוהל משה]] ול[[מזכרת משה]] בירושלים{{הערה|לפי מפקד הנאפוסים (רישום אוכלוסין) של עדת הספרדית בירושלים, תר"ע (1910). מאגר מידע דף 8, המקור: ארכיון העיר ירושלים.}}. נודע כלמדן וחוקר מופלג. תודות לסיוע הכלכלי מסבו האמיד, הוא הרחיב את הספרייה התורנית שבביתו, ומספר מקורות מציינים כי ניהל ישיבה בביתו והעמיק בלימודי התורה. "הוא קנה לו ספרים לרוב בכל ענפי התורה, וכך נצטברה אצלו ספריה עשירה מאד וחוקרים במדעי היהדות, ביניהם [[אליעזר בן-יהודה]], היו באים לביתו לעיין בספריו לצורכי מחקריהם. הוא בבקיאותו הגדולה בספרים היה עוזר להם למצוא בקלות כל שם או עניין שביקשו"{{הערה|שם=הערה מספר 20171011053900:0}}. לימים נקלע למצוקה כספית ונאלץ למכור את ספריו כדי לאפשר את מחייתה של משפתו. ישנה סברה כי ניתן לקשר את עובדת המכירה לרכישה של ספרייה תורנית שלמה שביצע הרב [[בן ציון אברהם קואינקה]], אשר היה ידיד קרוב של מנחם ש"ט ועסק במסחר בספרים בשנותיו האחרונות. מתעד היישוב הישן בירושלים, [[פנחס גרייבסקי]], כתב עליו: {{ציטוטון|אחד מהכוהנים הגדולים בירושלים, אשר שרת בקדש ובכל קדשי קדשים, בקדושה ובטהרה... אחד מגדולי עדת הספרדים, מיקיריה וחשוביה. למדן גדול בתורה היה, צדיק חסיד וענו. והייתה לו ישיבה מיוחדת מלאה ספרים, שהגה יומם ולילה, ומחמת דוחקו היה מוכרח למכרה בצער גדול. עדין היה ואציל, ולא משך ידו משום צדקה שהיא... אהוב, יקר ונחמד היה בעיני כל יושבי ציון וירושלם}}{{הערה|שם=הערה מספר 20171011053900:1}} . הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד הלך לעולמו ב-14 ב[[אפריל]] [[1911]] (ט"ז [[ניסן]] [[ה'תרע"א|תרע"א]]), ונקבר ב[[הר הזיתים]]. לאחר פטירתו, נכתב בעיתון [[מוריה (עיתון)|מוריה]]: {{ציטוטון|ביום ששי שעבר נפטר פה בשם טוב הרהג"צ רבי מנחם שם-טוב כהן, אחד מגדולי עדת הספרדים ונכבד על הכל. המנוח היה מילידי ירושלים, מחדש גדול בתורה, והייתה לו ישיבה מיוחדת מלאה ספרים שהגה בהם יומם ולילה. ומחמת דוחקו היה מוכרח למכרה בצער גדול. היה סוכן ב"משגב לדך" עד לפני זמן. ונפטר בן קרוב לשבעים. אשכנזים וספרדים השתתפו בהלוויתו.}}{{הערה|{{מוריה||זכרם לברכה|19110421|7}}}} == עבודתו == הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד עסק כל חייו בלימוד תורה וכתב אלפי מאמרים, דרשות ופרשנויות. חלק גדול מכתבי ידו שמור כיום בספריה הלאומית באוסף [[יעקב שאול אלישר]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE28301280&gathStatIcon=true|כותרת=מנחם שם טוב הכהן חסיד.|אתר=rosetta.nli.org.il|תאריך_וידוא=2017-10-05}}}}, ואחדים מכתביו התגלגלו לידיים פרטיות. כך למשל נמכרו מספר תשובות הלכתיות "מנחם משיב", בכתב ידו, כחלק מ"אוסף כתבי יד תורניים" במכירה פומבית על ידי בית המכירות הפומביות קדם{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kedem-auctions.com/he/node/951|כותרת=אוסף כתבי יד תורניים מחכמי המזרח - תשובות הלכתיות ודרושים - שנות הת"ק והת"ר|תאריך_וידוא=2017-10-05}}}}. הוא אסף והכין את כתביו על מנת לפרסמם בספר או מספר ספרים, אולם בסופו של דבר לא הסתייע הדבר בידו. ==== אמן קליגרפיה יהודית ==== הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד היה אמן [[קליגרפיה]] יהודית. כתב ידו היה מסוגנן ומוקפד, והוא אף נהג לעמד חלק מכתביו כמו בפרסום מודפס, ולהוסיף מסגרות וקישוטים. הוא כתב ב[[עברית]], ב[[ארמית]] וב[[לאדינו]], והשתמש ב[[כתב עברי]], [[כתב רש"י]] וכתב יד ספרדי רהוט ("חצי קולמוס"). חתימתו הייתה מסוגננת ומעוצבת, והיא מופיעה על רבים מכתביו. ==== אמן כתיבת הספדים ==== הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד נודע כאמן כתיבת ברכות והספדים, איש המילה הכתובה, הפיוטית. מספר מחיבוריו הנוגעים ללב השתמרו עד היום. כך למשל בספריה הלאומית שמור כתב הספד שלו לרב שמואל שמחה: {{ציטוטון|קול נהי מציון: הלוך וקראת באוזני שאלוניקי לאמור: שאי על שפים קינה ספדי והילילי. אבל יחיד, קול כחולה שמעתי ותרגז בטני. יחרד הלב ויתר ממקומו על איש מופת רב פעלים כי נמוג והלום, אהה לשמועה כי באה ונמס כל לב, כי פתאום הלך לעולמו הרב החכם הנפלא בדעות ובמידות כש"ת ר' שמואל שמחה ז"ל ואיננו. כי לקח אותו אלקים... הכותב בדמע מנחם ש"ט הכהן, יליד שאלוניקי ותושב עה"ק ירושלם}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?presentorid=NNL_Ephemera&DocID=NNL_Ephemera01002083121|כותרת=קול נהי מציון : ... אבל יחיד ... על איש מופת רב פעלים ... כש”ת ר' שמואל שמחה ז”ל ... / הכותב בדמע מנחם ש”ט הכהן, יליד שאלוניקי ותושב עה”ק ירושלם.|אתר=web.nli.org.il|תאריך_וידוא=2017-10-05}}}}.  בכתב הספד אחר הוא כותב: "קול שוועת בת עמי מארץ מרחקים, שאלוניקי במר תבכה מי יתן ראשי מים: שאי סביב עיניך וראה האדם יראה לעיניים... ואתה בן אדם. קח לך גיליון גדול וכתוב עליו בחרט אנוש ובאותיות בולטות את דבר הקינה הזאת, וזה תוארה: "שאי על שפים קינה ספדי והילילי" מספד גדול וכבד מאוד" (הספד ליעקב, הספרייה הלאומית). הספד כואב במיוחד כתב עם מותה של אמו אסתר בשנת 1897. ההספד, השמור באוסף האפמרה בספרייה הלאומית, משתרע על פני שלושה גליונות בני אלפי מילים, וכולל מכתב מליצה ודרוש (דרשה), אשר נפתחת במילים: "לעשות דבר אסתר, היא האשה רבת המעלות, שרתי בנשים, הכבודה והצנועה אדונתי מרת אסתר... מספד מר! אשר הרימותי קולי נגדה בקהל קדושים שהלכה למנוחות ואותי עזבני לאנחות. אוי לי כי באתי הלום ואין מעמד כאלה נובלת ונצר נתעב? נפשי עלי תאבל ועליה למשא להעלות נר תמיד וזכה לא ימוש. וחלקי אמרה נפשי מנת כוסי. אצלתי לה ברכה מאשר חנן אלקים לעבדו לעורר אהבת דודים למעלה ויה"ר דאמא מלתא דתתקבל והנשמה הלזו הטהורה תפריח באור הגנוז עין לא ראתה נסו"א"{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=מנחם בן שם טוב הכהן חסיד|שם=לעשות את דבר אסתר!: היא ... אסתר אשר עלתה נשמתה למרום במוצאי יום מנוחה, ג אדר שני תרנ"ז פעה"ק ירושלם ...|מו"ל=מוציא לאור לא ידוע|שנת הוצאה=1897|קישור=http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NNL_Ephemera&docId=NNL_Ephemera01002083107}}}}. ==== כותב בקשות וברכות ==== שליטתו באמנות המילה הכתובה גרמה לרבים לפנות אליו על מנת שיכתוב מכתבים, דברי ברכה ובקשות לתרומת כספים, שהיו נפוצות באותן שנים. כך למשל, התפרסמה בעיתונים בקשתו ליהודים נדיבים יושבי ארצות המערב: {{ציטוטון|עליכם אחים יקרים, היושבים בארצות מערב אירופא ואמעריקא, החובה והמצווה לתמוך בידינו. עליכם חובבי עמם וארצם, המקדישים הונם וכוחם על מזבח אהבתם לעמם, לחוש לרווחתנו ולישועתנו, לחזק ידינו הרפות, ולאמץ ברכינו הכושלות, לבל ניסוג אחור מהמטרות הקדושות, אשר הצבנו לנו ולמען נעצור כוח להגדיל ולהאדיר פעולותינו...}}{{הערה|שם=קול-קורא}} במלאת 70 שנה לברון [[וילהלם קרל רוטשילד]], "הברון הצדיק", בן דודו של הברון [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד|אדמונד דה-רוטשילד]] ומי שתרם והקים בין השאר את שכונת [[בתי מחסה|בתי המחסה]], חגגה ירושלים לכבודו. הרב מנחם ש"ט הכהן חסיד ערך תפילה חגיגית במשגב לדך ולאחריה פרסם מודעה בחוצות העיר: "תפלה וברכה לשלום והצלחת השר הצדיק פאר עדת ישורון כש"ת, שמעון וואלף ב"ר קלונימס המכונה באראן פאן ראטשילד בעי"ת פרנקפורט דמיין יע"א, שנערכה ביום מלאת לו שבעים שנה... ביום זה התאספו גבאיו מנהליו (וביחד עם כל החולים אשר יכלו לעמוד ממטתם) לבית הכנסת... ומעומק הלב שפכו שיח לאל שבשמים כי יאריך את ימי השר הצדיק הזה, אשר אין ספורות לחסדיו וצדקותיו עם כל בני עמנו ובייחוד עם אחינו המסתופפים בארצות ה'. ואנוכי הח"מ שוכן הבית הזה מיום היווסדו, הנני מוסיף על הברכה והתפלה הכללית הנ"ל את הברכה המשולשת האמורה מפי אהרן ובניו וחיים על ימי השר יוסיף"{{הערה|הספרייה הלאומית, אוסף יעקב שאול אלישר}}.  == פועלו הציבורי == ==== הקמת משגב לדך וניהולו ==== ב-20 ביוני 1879 (כ"ט סיוון תרל"ט) הוקמה חברת "[[משגב לדך]]" על ידי הרב מנחם ש"ט הכהן חסיד, אביו הרב שם טוב הכהן חסיד ואחיו הרב שלמה שם טוב הכהן חסיד, והוקם ועד גבאים בן עשרה מנכבדי העדה כדי לפקח עליה{{הערה|שם=חבצלת-1881|{{חבצלת||חברת משגב לדך|18810505|1}}}}. הרב מנחם ש"ט הכהן חסיד יזם את המפעל והיה הרוח החיה שמאחוריו במשך למעלה מעשרים שנייה. "עוד מילדותו ראה כיצד שוקד אבי-אמו לעזרת חולים, שהיה מחזיק בביתו כלי-רפואה שונים ומשאילם לנצרכים, וכך הלך גם הוא בדרכי סבא"{{הערה|שם=הערה מספר 20171011053900:0|{{תדהר|1|365|הרב מנחם שם-טוב הכהן (אלחסיד)}}}}. חברת משגב לדך הייתה מעין [[קופת חולים]], שנוסדה כדי לסייע לחולים מקרב העדה הספרדית בירושלים. {{ציטוטון|מטרתה להיות משגב לדך, להשכיל אל דל וחולה, ללון בביתו, לסעדו על ערש דוי, לעזרו ברופא ורפואות וגם בכסף ומזון אם ידרש לו}}{{הערה|שם=חבצלת-1881}}. חברי משגב לדך שילמו סכום חודשי נמוך ואם נזקקו לסיוע רפואי הייתה החברה שולחת לביתם רופא, הידוע שבהם היה המנהל הרפואי של משגב לדך, הרופא היווני ד"ר [[האחים מזארקי|קלרמו מזארקי]]. {{ציטוטון|באופן רשמי היו החברים משלמים [[דמי חבר]], אבל בעד עניים שילם ר' מנחם שם-טוב הכהן מכספו... ד"ר ולך בביקורו אצל סבו התפלא איך יכלו להתקיים בתקציב מוגבל מאד, והתשובה הייתה כי רוח ההתנדבות איזנה את התקציב}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=פרופ' יהושע לייבוביץ'|שם=לתולדות בתי החולים היהודיים בירושלים|כתב עת=ספר אסיא - מאמרים תמציות וסקירות בענייני רפואה והלכה|כרך=כרך שני|עמ=199|מו"ל=ירושלים: ראובן מס|שנת הוצאה=1981|קישור=https://web.archive.org/web/20130922161822/http://98.131.138.124/articles/ASSIA/ASSIA2/R0021199.asp}}}}.  בשנת 1889 נרכש במאמץ רב בנין בית-החולים רוטשילד בעיר העתיקה ונוסד בית החולים משגב לדך. הקמת בית החולים נעשתה בין השאר גם כדי למנוע מהמיסיון הנוצרי לפתות יהודים לקבל טיפול רפואי בחינם במוסדותיהם. כותב הרב מנחם ש"ט: {{ציטוטון|שתי מטרות נשגבות שמנו נגד עינינו, ללחום בכל מאמצי כוחנו מול המיסיון בבית החולים שלו והכי נכבד הוא לרומם כבוד עמנו ולאחד את בית ישראל לפחות בעיר אלוהינו}}{{הערה|שם=קול-קורא|{{המליץ||קול קורא לתרומות מאירופה ואמריקה|18930414|7}}}} תפקידו של הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד היה "סוכן" בית החולים, תפקיד שמקביל למנכ"ל בימינו. בתפקידו זה דאג לכל צרכיו החומריים של בית החולים, גייס כספים לבניינו והרחבתו, וקידם את שמו בין תושבי העיר והארץ. ביוני 1899, 20 שנה לאחר שהקים את משגב לדך, הודיע מנחם ש"ט על התפטרותו. על רקע ניסיונות להניאו מהחלטתו הוא פרסם מודעה בעניין: {{ציטוטון|לרגל טרדותי הרבים וחולשת מזגי ובית מגורי באחת השכונות הרחוקות מחוץ לשער העיר, תחת שלוש אלה ועוד הקיפו עלי יחד, משכתי ידי מסוכנות בית החולים הכללי "משגב לדך". ובכן נדיבי עמנו באה"ק וחו"ל לא יפנו עוד אלי כי אם לגבאי ומנהלי בית החולים הנ"ל או אל הסוכן אשר יכהן תחתי... ומעתה אין אחריותם עוד עלי!}}{{הערה|שם=חבצלת-אוגוסט-1899}} הרבנים חברי ועד בית החולים נאלצו לקבל את ההתפטרות ופרסמו אף הם מודעה: {{ציטוטון|למרות מורת רוחנו הננו מוכרחים הפעם להיעתר להפצרת ידי"ן הרב המופלא מוה"ר מנחם ש"ט הכהן נ"י לקבל כתב התפטרותו ממשרת סוכן, אשר הייתה עליו זה כעשרים שנה מיום היווסד הבית. קשה עלינו פרידתו כי בכל הזמן הזה היה לא אך סוכן בלבד אלא גם סופר, מזכיר, עורך חשבונות, משגיח, מנהל ובכל ע"מ שלא לקבל פרס ובאהבה רבה ובשקידה עצומה ובאמונה נפלאה מאוד ועתה הכרנו באונסו ולרגלי חולשתו לא יוכל עוד לעבוד איתנו...}}{{הערה|שם=חבצלת-אוגוסט-1899|{{חבצלת||מודעה גלויה|18990816|2}}}} לאות הוקרה לפעלו נקבע לוח שיש בכניסה לבית החולים משגב לדך, ובו נאמר: {{ציטוטון|לזכר עולם יהיה הרב המופלא חסיד שבכהונה, כמהר״ר מנחם ב״ר שם טוב הכהן זצ״ל, ואחיו מכבד והיקר כמהר״ר שלמה הכהן ז״ל... שניהם מייסדי ביה״ח משגב לדך וטרחו בשכלולו צדקתם תעמוד לעד}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=משה דוד גאון|שם=יהודי המזרח בארץ ישראל|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=הוצאת המחבר|שנת הוצאה=1937|עמ=263|כרך=חלק שני|קישור=http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36724&pgnum=1}}}}. ==== חברות בבית הדין הספרדי ==== אף על פי שמעולם לא נשא בתפקיד רשמי כרב בקהילה, מונה הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד להיות חבר בבית הדין של העדה הספרדית בירושלים. ההיסטוריון [[משה דוד גאון|מ.ד. גאון]] מנה את שמו ברשימת חברי בית הדין, יחד עם הרב [[יעקב שמעון מטלון]], אב בית הדין, והרבנים [[שמואל נסים]], [[חיים דוד סורנאגה]], [[שמואל מיוחס]], [[וידאל חנוך אנג'יל]] ו[[מרדכי ישראל]].  ==== חברות בוועד הספרדים ==== הקמת ועד הספרדים בירושלים ב-1897 הייתה ניסיון חוזר לארגן את העדה הספרדית בירושלים בצורה מודרנית, כך שלא הגבירים בעלי ההון יהיו אלה שמקבלים החלטות בשם הציבור, וגם כדי להוות משקל נגד לעדה האשכנזית המאורגנת ובעלת ההישגים, ותוך ניסיון ליצור עדת ישראל מאוחדת ביחד איתם. אשר על כן הוחלט על הקמת ועד בו יהיו חברים {{ציטוטון|אנשים נכבדים, נקובי שם, ראשי המשתדלים לטובת עמנו, אשר הממשלה מכרת אותם ומהדרת פניהם ומכבדתם ומרוממתם!}}{{הערה|{{המליץ||עזרת סופרים|18971129|2}}}} הרב מנחם ש"ט הכהן חסיד נבחר לוועד הספרדים ב-27 באוגוסט 1897, לפי הודעה רשמית בדבר הבחירות לוועד הספרדים שהתפרסמה בעיתון [[השקפה (כתב עת)|השקפה]]. ב-1899, עם התפטרותו ממשרת סוכן בית החולים משגב לדך, ביקש גם שלא להיבחר מחדש לוועד העדה: {{ציטוטון|פה המקום אתי לבקש מאת חכמי ורבני ונכבדי עדתנו... כי בעריכת הרשימה להבחירה חדשה אשר תהיה בקרוב לא יזכירו את שמי, וגם מאת הבוחרים אבקש לבל יבחרו בי, כי מפני הטעמים האמורים למעלה אי אפשר לי לקבל עלי כל פקודה ומשרה}}{{הערה|{{חבצלת|מנחם ש"ט הכהן|פירסום מודעה!|18990616|17}}}}. עם זאת, חזרו ובחרו בו לחבר ועד הספרדים בבחירות שנערכו בשנת 1906{{הערה|{{השקפה||תוצאות הבחירות, להועד הכללי, הועד הגשמי והועד הרוחני|19060905|13}}}}. ==== ניהול בית המדרש "דורש ציון" ==== אחרי שחזר לפעילות ציבורית נקרא שוב הרב מנחם ש"ט לדגל, הפעם לשם ניהולו של המוסד החינוכי המרכזי של הקהילה הספרדית - בית המדרש "[[דורש ציון]]". המוסד הוקם ונוהל על ידי הרב [[יצחק פראג אופלטקה|יצחק פראג (אופלטקה]]) וכאשר נפטר בשנת 1900 מונה תחתיו בנו, הרב [[יוסף חיים אופלטקה]]. ואולם הבן נפטר גם הוא בתוך זמן קצר לאחר מינוי, ובשנת 1907 הוחלט על מינויו של הנכד נסים אופלטקה למנהל הכללי ולצדו הרב מנחם ש"ט הכהן חסיד למנהל הכספים. המורה [[יצחק ישראל שיריזלי]] מונה לראש המורים{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=רפי כפיר|כותרת=בית ספר דורש ציון – פרק ב'|אתר="אהבת ירושלים"|כתובת=http://www.jerusalem-love.co.il/?page_id=278}}}}. ההיסטוריון גרייבסקי כותב על הרב יוסף חיים אופלטקה שהיה ידוע בחכמתו ובכשרונותיו "...אך לצערנו לא האריך ימים בכהונתו זאת וע"פ בקשת רבני העיר לקחו משרת ההנהלה הרה"ג מנחם שם טוב כהן, והחכם הנעלה מר נסים אופלאטקה בנו של הנז', והחכם הנכבד מר יצחק ישראל שיריזלי הי"ו"{{הערה|שם=הערה מספר 20171011053900:1|{{צ-ספר|מחבר=פנחס גרייבסקי|שם=זיכרון לחובבים ראשונים|מו"ל=פנחס גרייבסקי|שנת הוצאה=1909|כרך=י"א}}}}.  ==== עריכת המאסף ==== [[המאסף (כתב עת תורני)|המאסף]] היה כתב עת תורני, שיצא לאור בירושלים בין השנים 1896–1914 (תרנ"ו - תרע"ד) ונחשב לטוב בתחומו בעולם היהודי בתקופתו. המאסף יצא לאור מדי חודש ושימש כבמה תורנית מרכזית בעולם היהודי הספרדי וגם האשכנזי. עורכו ומייסדו היה הרב [[בן ציון אברהם קואינקה]]. הרב קואינקה נהג לצאת לנסיעות ממושכות לחו"ל ועל כן מינה מחליפים לתפקיד העורך. בעת נסיעתו הראשונה ל[[בגדאד]], [[מומבאי]] ו[[צנעא]] בשנת 1899, מסר את עריכת כתב העת לידי ידידו, הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד, וזאת מבלי ששמו הוזכר בעיתון{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=משה דוד גאון|שם=יהודי המזרח בארץ ישראל|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=הוצאת המחבר|שנת הוצאה=תרצ"ח|עמ=612|כרך=כרך ב'}}}}. בשנים 1902 ו-1906 יצא לנסיעות נוספות לחו"ל והעיתון נערך לסירוגין על ידי הרבנים מנחם שם טוב הכהן חסיד, מרדכי ישראל ו[[יצחק אשכנזי (רב)|יצחק אשכנזי]] ולעיתים גם על ידי [[ישראל דוב פרומקין|ישראל דב פרומקין]], מבלי ששמותיהם הוזכרו{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=משה דוד גאון|שם=חכמי ירושלים - קובץ מאמרים|מו"ל=הוצאת המחבר|שנת הוצאה=תשל"ט|עמ=158}}}}. == משפחתו == לרב מנחם ש"ט הכהן חסיד ולרעייתו לונה נולדו בת בכורה וחמישה בנים. הבנים אימצו כשם משפחתם את כינויו של סבם, המקובל הרב שם טוב הכהן חסיד, שכונה "אל-חסיד", כלומר החסיד.  '''בכור שם טוב אלחסיד''' (1867–1916) – היה סוחר בירושלים. נשא לאשה את בוליסא אסתר, ביתו של הרב יצחק פראג (אופלטקה), מייסד בית המדרש דורש ציון. בניהם, '''אשר אלחסיד''', '''משה מאוריציו אלחסיד''', '''שבתאי אלחסיד''' ו'''יצחק אלחסיד''' ירדו לארגנטינה, עסקו במסחר פרוות והיו ממייסדי ארגון הספרדים הציוניים (CSS) בבואנוס איירס. יצחק אלחסיד חזר לירושלים עם הקמת המדינה ונהרג בקרבות בירושלים ב-27 במאי 1948{{הערה|{{יזכור|505074|אלחסיד יצחק ב.|מלא=כן}}}}. [[אליהו הכהן אלחסיד]] (1877–1962) – היה סוחר ומראשי ועד הספרדים בירושלים. היה חבר הנהלת בית החולים משגב לדך ומפרנסיו. היה תושב שכונת [[ימין משה]] ובעל חנות מנופקטורה (בדים ותפירה) בשוק החדש ([[מוריסטן]]) בעיר העתיקה, שהוקם לאחר המאורעות בשנת 1929 ביוזמת הסוחרים, בהם אלחסיד, מאיר חסידוף ואחיו, האחים טוסינה, דוד כהן שאקו, יוסף מארש, עזרא קבסו, מרדכי שלם ואחרים. היה מבעלי המניות הראשונים של חברת המזמין בירושלים בשנת 1920, וחבר בוועד ההורים של בית הספר עזרה בירושלים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.malon.co.il/article.aspx?id=22487|כותרת=אליהו כהן אלחסיד - מלון בכל מקום - מרכז מידע למלונות, לינה, אטרקציות ובארץ ובעולם|אתר=www.malon.co.il|תאריך_וידוא=2017-10-05|archive-date=2017-10-06|archive-url=https://web.archive.org/web/20171006062620/http://www.malon.co.il/article.aspx?id=22487|url-status=dead}}}}.  אחותו של מנחם שם טוב הכהן חסיד, רבקה, נישאה לרב [[יצחק רפאל יחזקיהו גאגין]] (1860–1925) מהרבנים הידועים בירושלים. הרב גאגין היה בנו של הרב [[שלום משה חי גאגין]] ראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים, ונכדו של הרב [[חיים אברהם גאגין]] המכונה אג"ן, שהיה גם הוא ראש ישיבת בית אל, [[הראשון לציון]] וה[[חכם באשי]] הראשון בירושלים. הרב אג"ן היה נינו של הרב הנודע [[שלום מזרחי שרעבי]], הרש״ש. בנם של רבקה הכהן אלחסיד והרב יצחק גאגין היה הרב [[שם טוב גגין|שם טוב גאגין]], ששימש בתפקיד הרב הראשי הספרדי בבריטניה. == לקריאה נוספת == * משה דוד גאון, [[יהודי המזרח בארץ ישראל (ספר)|יהודי המזרח בארץ ישראל]], חלק שני, ירושלים, התרצ"ח 1937 עמ' 263, 612. * משה דוד גאון. חכמי ירושלים - קובץ מאמרים. כרך ב', תשל"ט. ירושלים. עמ' 158. * פנחס בן צבי גרייבסקי, זיכרון לחובבים הראשונים וטובי עסקני הצבור לעדת הספרדים בירושלים, חוברת י"ד, ירושלים, תרפ״ח. עמ' 44. * 120 שנה לבית החולים הראשון בארץ ישראל, בהוצאת משגב לדך, 1975. * ראובן קשאני, בית החולים הכללי משגב לדך בירושלים, 1976. עמ' 23–25. == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:חסיד, מנחם שם טוב הכהן}} [[קטגוריה:מנהלי משגב לדך]] [[קטגוריה:ירושלים: רבנים]] [[קטגוריה:רבנים ספרדיים]] [[קטגוריה:אנשי ועד העדה הספרדית בירושלים]]'
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה (new_wikitext)
'[[קובץ:הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד.jpg|ממוזער|הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד]] [[קובץ:חתימת מנחם שם טוב הכהן חסיד.jpg|ממוזער|קטע טקסט בכתב יד ספרדי רהוט ("חצי קולמוס"), פרי עטו של הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד. תחתיו מתנוססת חתימתו המסוגננת.]] ה[[רב]] '''מנחם שם טוב הכהן חסיד'''{{הערה|לעיתים מוזכר בשם אלחסיד}} ([[1851]]–[[1911]]) היה איש ציבור, דיין ופוסק, ממייסדי בית החולים [[משגב לדך]] ומנהלו, חבר [[ועד העדה הספרדית בירושלים]] וחבר בית הדין של העדה בעיר, ממנהלי בית המדרש [[דורש ציון]] ומהרבנים הבולטים בקהילה הספרדית ב[[ירושלים]]. נודע בסגנונו המליצי והעשיר בכתיבת דרשות, ברכות והספדים. ==קורות חיים== נולד ב[[סלוניקי]] שביוון בשנת [[1851]] ([[ה'תרי"א|תרי"א]]){{הערה|לפי מפקד האוכלוסין של 1910.}}. אביו היה הרב הנודע [[שם טוב הכהן חסיד]], מראשי [[ישיבת בית אל]] בירושלים ומחבר הספר "טוב שם"{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=מנחם בן שם־טוב הכהן־חסיד|שם=ספר טוב שם: חידושים, ביאורים והגהות על הסידור של מרן הרש״ש ובו כללים ויסודות להבין סדר כוונות התפלות |מקום הוצאה=ירושל[י]ם|מו"ל=אהבת־שלום|שנת הוצאה=1990|קישור=http://www.worldcat.org/title/sefer-tov-shem-hidushim-beurim-ve-hagahot-al-ha-sidur-shel-maran-ha-rashash-u-vo-kelalim-vi-yesodot-le-havin-seder-kavanat-ha-tefilot/oclc/32793045?referer=br&ht=edition}}}}. סבו, מנחם שם טוב, היה איש עסקים בסלוניקי, בעלים של מפעל טקסטיל. בשנת [[1860]] ([[ה'תר"ך|תר"כ]]) עלתה המשפחה לירושלים{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=משה דוד גאון|שם=יהודי המזרח בארץ ישראל|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=המחבר|שנת הוצאה=תרפ"ח|עמ=158|כרך=ב'|קישור=http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36724&pgnum=1}}}}.  בילדותו התחנך בחינוך תורני מפי מלמד פרטי, ולאחר מכן למד אצל הרב [[משה פרדו|משה פראדו]] ואצל גדולי הרבנים בישיבת בית אל, בה כיהן אביו. מילדותו הצטיין בידיעות הרבות בתורה, ודרשת בר המצווה בהלכה ובאגדה שהכין לעצמו הייתה לפלא.  בגיל 16 שלח אותו אביו בחזרה לסלוניקי, שם נישא ללונה עראמה, בתו של הרופא הידוע [[דוד עראמה]] מסלוניקי. לאחר הנישואין חזרו השניים לירושלים והתגוררו ברובע היהודי שבעיר העתיקה. עם היציאה מהחומות, נמנה בין הראשונים להעתיק את מגוריו לשכונות החדשות. סמוך לשנת 1910 התגורר בבית מספר 19 ב[[שכונת ישראליה]], הסמוכה ל[[אהל משה|אוהל משה]] ול[[מזכרת משה]] בירושלים{{הערה|לפי מפקד הנאפוסים (רישום אוכלוסין) של עדת הספרדית בירושלים, תר"ע (1910). מאגר מידע דף 8, המקור: ארכיון העיר ירושלים.}}. נודע כלמדן וחוקר מופלג. תודות לסיוע הכלכלי מסבו האמיד, הוא הרחיב את הספרייה התורנית שבביתו, ומספר מקורות מציינים כי ניהל ישיבה בביתו והעמיק בלימודי התורה. "הוא קנה לו ספרים לרוב בכל ענפי התורה, וכך נצטברה אצלו ספריה עשירה מאד וחוקרים במדעי היהדות, ביניהם [[אליעזר בן-יהודה]], היו באים לביתו לעיין בספריו לצורכי מחקריהם. הוא בבקיאותו הגדולה בספרים היה עוזר להם למצוא בקלות כל שם או עניין שביקשו"{{הערה|שם=הערה מספר 20171011053900:0}}. לימים נקלע למצוקה כספית ונאלץ למכור את ספריו כדי לאפשר את מחייתה של משפתו. ישנה סברה כי ניתן לקשר את עובדת המכירה לרכישה של ספרייה תורנית שלמה שביצע הרב [[בן ציון אברהם קואינקה]], אשר היה ידיד קרוב של מנחם ש"ט ועסק במסחר בספרים בשנותיו האחרונות. מתעד היישוב הישן בירושלים, [[פנחס גרייבסקי]], כתב עליו: {{ציטוטון|אחד מהכוהנים הגדולים בירושלים, אשר שרת בקדש ובכל קדשי קדשים, בקדושה ובטהרה... אחד מגדולי עדת הספרדים, מיקיריה וחשוביה. למדן גדול בתורה היה, צדיק חסיד וענו. והייתה לו ישיבה מיוחדת מלאה ספרים, שהגה יומם ולילה, ומחמת דוחקו היה מוכרח למכרה בצער גדול. עדין היה ואציל, ולא משך ידו משום צדקה שהיא... אהוב, יקר ונחמד היה בעיני כל יושבי ציון וירושלם}}{{הערה|שם=הערה מספר 20171011053900:1}} . הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד הלך לעולמו ב-14 ב[[אפריל]] [[1911]] (ט"ז [[ניסן]] [[ה'תרע"א|תרע"א]]), ונקבר ב[[הר הזיתים]]. לאחר פטירתו, נכתב בעיתון [[מוריה (עיתון)|מוריה]]: {{ציטוטון|ביום ששי שעבר נפטר פה בשם טוב הרהג"צ רבי מנחם שם-טוב כהן, אחד מגדולי עדת הספרדים ונכבד על הכל. המנוח היה מילידי ירושלים, מחדש גדול בתורה, והייתה לו ישיבה מיוחדת מלאה ספרים שהגה בהם יומם ולילה. ומחמת דוחקו היה מוכרח למכרה בצער גדול. היה סוכן ב"משגב לדך" עד לפני זמן. ונפטר בן קרוב לשבעים. אשכנזים וספרדים השתתפו בהלוויתו.}}{{הערה|{{מוריה||זכרם לברכה|19110421|7}}}} == עבודתו == הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד עסק כל חייו בלימוד תורה וכתב אלפי מאמרים, דרשות ופרשנויות. חלק גדול מכתבי ידו שמור כיום בספריה הלאומית באוסף [[יעקב שאול אלישר]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE28301280&gathStatIcon=true|כותרת=מנחם שם טוב הכהן חסיד.|אתר=rosetta.nli.org.il|תאריך_וידוא=2017-10-05}}}}, ואחדים מכתביו התגלגלו לידיים פרטיות. כך למשל נמכרו מספר תשובות הלכתיות "מנחם משיב", בכתב ידו, כחלק מ"אוסף כתבי יד תורניים" במכירה פומבית על ידי בית המכירות הפומביות קדם{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kedem-auctions.com/he/node/951|כותרת=אוסף כתבי יד תורניים מחכמי המזרח - תשובות הלכתיות ודרושים - שנות הת"ק והת"ר|תאריך_וידוא=2017-10-05}}}}. הוא אסף והכין את כתביו על מנת לפרסמם בספר או מספר ספרים, אולם בסופו של דבר לא הסתייע הדבר בידו. ==== אמן קליגרפיה יהודית ==== הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד היה אמן [[קליגרפיה]] יהודית. כתב ידו היה מסוגנן ומוקפד, והוא אף נהג לעמד חלק מכתביו כמו בפרסום מודפס, ולהוסיף מסגרות וקישוטים. הוא כתב ב[[עברית]], ב[[ארמית]] וב[[לאדינו]], והשתמש ב[[כתב עברי]], [[כתב רש"י]] וכתב יד ספרדי רהוט ("חצי קולמוס"). חתימתו הייתה מסוגננת ומעוצבת, והיא מופיעה על רבים מכתביו. ==== אמן כתיבת הספדים ==== הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד נודע כאמן כתיבת ברכות והספדים, איש המילה הכתובה, הפיוטית. מספר מחיבוריו הנוגעים ללב השתמרו עד היום. כך למשל בספריה הלאומית שמור כתב הספד שלו לרב שמואל שמחה: {{ציטוטון|קול נהי מציון: הלוך וקראת באוזני שאלוניקי לאמור: שאי על שפים קינה ספדי והילילי. אבל יחיד, קול כחולה שמעתי ותרגז בטני. יחרד הלב ויתר ממקומו על איש מופת רב פעלים כי נמוג והלום, אהה לשמועה כי באה ונמס כל לב, כי פתאום הלך לעולמו הרב החכם הנפלא בדעות ובמידות כש"ת ר' שמואל שמחה ז"ל ואיננו. כי לקח אותו אלקים... הכותב בדמע מנחם ש"ט הכהן, יליד שאלוניקי ותושב עה"ק ירושלם}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?presentorid=NNL_Ephemera&DocID=NNL_Ephemera01002083121|כותרת=קול נהי מציון : ... אבל יחיד ... על איש מופת רב פעלים ... כש”ת ר' שמואל שמחה ז”ל ... / הכותב בדמע מנחם ש”ט הכהן, יליד שאלוניקי ותושב עה”ק ירושלם.|אתר=web.nli.org.il|תאריך_וידוא=2017-10-05}}}}.  בכתב הספד אחר הוא כותב: "קול שוועת בת עמי מארץ מרחקים, שאלוניקי במר תבכה מי יתן ראשי מים: שאי סביב עיניך וראה האדם יראה לעיניים... ואתה בן אדם. קח לך גיליון גדול וכתוב עליו בחרט אנוש ובאותיות בולטות את דבר הקינה הזאת, וזה תוארה: "שאי על שפים קינה ספדי והילילי" מספד גדול וכבד מאוד" (הספד ליעקב, הספרייה הלאומית). הספד כואב במיוחד כתב עם מותה של אמו אסתר בשנת 1897. ההספד, השמור באוסף האפמרה בספרייה הלאומית, משתרע על פני שלושה גליונות בני אלפי מילים, וכולל מכתב מליצה ודרוש (דרשה), אשר נפתחת במילים: "לעשות דבר אסתר, היא האשה רבת המעלות, שרתי בנשים, הכבודה והצנועה אדונתי מרת אסתר... מספד מר! אשר הרימותי קולי נגדה בקהל קדושים שהלכה למנוחות ואותי עזבני לאנחות. אוי לי כי באתי הלום ואין מעמד כאלה נובלת ונצר נתעב? נפשי עלי תאבל ועליה למשא להעלות נר תמיד וזכה לא ימוש. וחלקי אמרה נפשי מנת כוסי. אצלתי לה ברכה מאשר חנן אלקים לעבדו לעורר אהבת דודים למעלה ויה"ר דאמא מלתא דתתקבל והנשמה הלזו הטהורה תפריח באור הגנוז עין לא ראתה נסו"א"{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=מנחם בן שם טוב הכהן חסיד|שם=לעשות את דבר אסתר!: היא ... אסתר אשר עלתה נשמתה למרום במוצאי יום מנוחה, ג אדר שני תרנ"ז פעה"ק ירושלם ...|מו"ל=מוציא לאור לא ידוע|שנת הוצאה=1897|קישור=http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NNL_Ephemera&docId=NNL_Ephemera01002083107}}}}. ==== כותב בקשות וברכות ==== שליטתו באמנות המילה הכתובה גרמה לרבים לפנות אליו על מנת שיכתוב מכתבים, דברי ברכה ובקשות לתרומת כספים, שהיו נפוצות באותן שנים. כך למשל, התפרסמה בעיתונים בקשתו ליהודים נדיבים יושבי ארצות המערב: {{ציטוטון|עליכם אחים יקרים, היושבים בארצות מערב אירופא ואמעריקא, החובה והמצווה לתמוך בידינו. עליכם חובבי עמם וארצם, המקדישים הונם וכוחם על מזבח אהבתם לעמם, לחוש לרווחתנו ולישועתנו, לחזק ידינו הרפות, ולאמץ ברכינו הכושלות, לבל ניסוג אחור מהמטרות הקדושות, אשר הצבנו לנו ולמען נעצור כוח להגדיל ולהאדיר פעולותינו...}}{{הערה|שם=קול-קורא}} במלאת 70 שנה לברון [[וילהלם קרל רוטשילד]], "הברון הצדיק", בן דודו של הברון [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד|אדמונד דה-רוטשילד]] ומי שתרם והקים בין השאר את שכונת [[בתי מחסה|בתי המחסה]], חגגה ירושלים לכבודו. הרב מנחם ש"ט הכהן חסיד ערך תפילה חגיגית במשגב לדך ולאחריה פרסם מודעה בחוצות העיר: "תפלה וברכה לשלום והצלחת השר הצדיק פאר עדת ישורון כש"ת, שמעון וואלף ב"ר קלונימס המכונה באראן פאן ראטשילד בעי"ת פרנקפורט דמיין יע"א, שנערכה ביום מלאת לו שבעים שנה... ביום זה התאספו גבאיו מנהליו (וביחד עם כל החולים אשר יכלו לעמוד ממטתם) לבית הכנסת... ומעומק הלב שפכו שיח לאל שבשמים כי יאריך את ימי השר הצדיק הזה, אשר אין ספורות לחסדיו וצדקותיו עם כל בני עמנו ובייחוד עם אחינו המסתופפים בארצות ה'. ואנוכי הח"מ שוכן הבית הזה מיום היווסדו, הנני מוסיף על הברכה והתפלה הכללית הנ"ל את הברכה המשולשת האמורה מפי אהרן ובניו וחיים על ימי השר יוסיף"{{הערה|הספרייה הלאומית, אוסף יעקב שאול אלישר}}.  == פועלו הציבורי == ==== הקמת משגב לדך וניהולו ==== ב-20 ביוני 1879 (כ"ט סיוון תרל"ט) הוקמה חברת "[[משגב לדך]]" על ידי הרב מנחם ש"ט הכהן חסיד, אביו הרב שם טוב הכהן חסיד ואחיו הרב שלמה שם טוב הכהן חסיד, והוקם ועד גבאים בן עשרה מנכבדי העדה כדי לפקח עליה{{הערה|שם=חבצלת-1881|{{חבצלת||חברת משגב לדך|18810505|1}}}}. הרב מנחם ש"ט הכהן חסיד יזם את המפעל והיה הרוח החיה שמאחוריו במשך למעלה מעשרים שנייה. "עוד מילדותו ראה כיצד שוקד אבי-אמו לעזרת חולים, שהיה מחזיק בביתו כלי-רפואה שונים ומשאילם לנצרכים, וכך הלך גם הוא בדרכי סבא"{{הערה|שם=הערה מספר 20171011053900:0|{{תדהר|1|365|הרב מנחם שם-טוב הכהן (אלחסיד)}}}}. חברת משגב לדך הייתה מעין [[קופת חולים]], שנוסדה כדי לסייע לחולים מקרב העדה הספרדית בירושלים. {{ציטוטון|מטרתה להיות משגב לדך, להשכיל אל דל וחולה, ללון בביתו, לסעדו על ערש דוי, לעזרו ברופא ורפואות וגם בכסף ומזון אם ידרש לו}}{{הערה|שם=חבצלת-1881}}. חברי משגב לדך שילמו סכום חודשי נמוך ואם נזקקו לסיוע רפואי הייתה החברה שולחת לביתם רופא, הידוע שבהם היה המנהל הרפואי של משגב לדך, הרופא היווני ד"ר [[האחים מזארקי|קלרמו מזארקי]]. {{ציטוטון|באופן רשמי היו החברים משלמים [[דמי חבר]], אבל בעד עניים שילם ר' מנחם שם-טוב הכהן מכספו... ד"ר ולך בביקורו אצל סבו התפלא איך יכלו להתקיים בתקציב מוגבל מאד, והתשובה הייתה כי רוח ההתנדבות איזנה את התקציב}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=פרופ' יהושע לייבוביץ'|שם=לתולדות בתי החולים היהודיים בירושלים|כתב עת=ספר אסיא - מאמרים תמציות וסקירות בענייני רפואה והלכה|כרך=כרך שני|עמ=199|מו"ל=ירושלים: ראובן מס|שנת הוצאה=1981|קישור=https://web.archive.org/web/20130922161822/http://98.131.138.124/articles/ASSIA/ASSIA2/R0021199.asp}}}}.  בשנת 1889 נרכש במאמץ רב בנין בית-החולים רוטשילד בעיר העתיקה ונוסד בית החולים משגב לדך. הקמת בית החולים נעשתה בין השאר גם כדי למנוע מהמיסיון הנוצרי לפתות יהודים לקבל טיפול רפואי בחינם במוסדותיהם. כותב הרב מנחם ש"ט: {{ציטוטון|שתי מטרות נשגבות שמנו נגד עינינו, ללחום בכל מאמצי כוחנו מול המיסיון בבית החולים שלו והכי נכבד הוא לרומם כבוד עמנו ולאחד את בית ישראל לפחות בעיר אלוהינו}}{{הערה|שם=קול-קורא|{{המליץ||קול קורא לתרומות מאירופה ואמריקה|18930414|7}}}} תפקידו של הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד היה "סוכן" בית החולים, תפקיד שמקביל למנכ"ל בימינו. בתפקידו זה דאג לכל צרכיו החומריים של בית החולים, גייס כספים לבניינו והרחבתו, וקידם את שמו בין תושבי העיר והארץ. ביוני 1899, 20 שנה לאחר שהקים את משגב לדך, הודיע מנחם ש"ט על התפטרותו. על רקע ניסיונות להניאו מהחלטתו הוא פרסם מודעה בעניין: {{ציטוטון|לרגל טרדותי הרבים וחולשת מזגי ובית מגורי באחת השכונות הרחוקות מחוץ לשער העיר, תחת שלוש אלה ועוד הקיפו עלי יחד, משכתי ידי מסוכנות בית החולים הכללי "משגב לדך". ובכן נדיבי עמנו באה"ק וחו"ל לא יפנו עוד אלי כי אם לגבאי ומנהלי בית החולים הנ"ל או אל הסוכן אשר יכהן תחתי... ומעתה אין אחריותם עוד עלי!}}{{הערה|שם=חבצלת-אוגוסט-1899}} הרבנים חברי ועד בית החולים נאלצו לקבל את ההתפטרות ופרסמו אף הם מודעה: {{ציטוטון|למרות מורת רוחנו הננו מוכרחים הפעם להיעתר להפצרת ידי"ן הרב המופלא מוה"ר מנחם ש"ט הכהן נ"י לקבל כתב התפטרותו ממשרת סוכן, אשר הייתה עליו זה כעשרים שנה מיום היווסד הבית. קשה עלינו פרידתו כי בכל הזמן הזה היה לא אך סוכן בלבד אלא גם סופר, מזכיר, עורך חשבונות, משגיח, מנהל ובכל ע"מ שלא לקבל פרס ובאהבה רבה ובשקידה עצומה ובאמונה נפלאה מאוד ועתה הכרנו באונסו ולרגלי חולשתו לא יוכל עוד לעבוד איתנו...}}{{הערה|שם=חבצלת-אוגוסט-1899|{{חבצלת||מודעה גלויה|18990816|2}}}} לאות הוקרה לפעלו נקבע לוח שיש בכניסה לבית החולים משגב לדך, ובו נאמר: {{ציטוטון|לזכר עולם יהיה הרב המופלא חסיד שבכהונה, כמהר״ר מנחם ב״ר שם טוב הכהן זצ״ל, ואחיו מכבד והיקר כמהר״ר שלמה הכהן ז״ל... שניהם מייסדי ביה״ח משגב לדך וטרחו בשכלולו צדקתם תעמוד לעד}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=משה דוד גאון|שם=יהודי המזרח בארץ ישראל|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=הוצאת המחבר|שנת הוצאה=1937|עמ=263|כרך=חלק שני|קישור=http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36724&pgnum=1}}}}. ==== חברות בבית הדין הספרדי ==== אף על פי שמעולם לא נשא בתפקיד רשמי כרב בקהילה, מונה הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד להיות חבר בבית הדין של העדה הספרדית בירושלים. ההיסטוריון [[משה דוד גאון|מ.ד. גאון]] מנה את שמו ברשימת חברי בית הדין, יחד עם הרב [[יעקב שמעון מטלון]], אב בית הדין, והרבנים [[שמואל נסים]], [[חיים דוד סורנאגה]], [[שמואל מיוחס]], [[וידאל חנוך אנג'יל]] ו[[מרדכי ישראל]].  ==== חברות בוועד הספרדים ==== הקמת ועד הספרדים בירושלים ב-1897 הייתה ניסיון חוזר לארגן את העדה הספרדית בירושלים בצורה מודרנית, כך שלא הגבירים בעלי ההון יהיו אלה שמקבלים החלטות בשם הציבור, וגם כדי להוות משקל נגד לעדה האשכנזית המאורגנת ובעלת ההישגים, ותוך ניסיון ליצור עדת ישראל מאוחדת ביחד איתם. אשר על כן הוחלט על הקמת ועד בו יהיו חברים {{ציטוטון|אנשים נכבדים, נקובי שם, ראשי המשתדלים לטובת עמנו, אשר הממשלה מכרת אותם ומהדרת פניהם ומכבדתם ומרוממתם!}}{{הערה|{{המליץ||עזרת סופרים|18971129|2}}}} הרב מנחם ש"ט הכהן חסיד נבחר לוועד הספרדים ב-27 באוגוסט 1897, לפי הודעה רשמית בדבר הבחירות לוועד הספרדים שהתפרסמה בעיתון [[השקפה (כתב עת)|השקפה]]. ב-1899, עם התפטרותו ממשרת סוכן בית החולים משגב לדך, ביקש גם שלא להיבחר מחדש לוועד העדה: {{ציטוטון|פה המקום אתי לבקש מאת חכמי ורבני ונכבדי עדתנו... כי בעריכת הרשימה להבחירה חדשה אשר תהיה בקרוב לא יזכירו את שמי, וגם מאת הבוחרים אבקש לבל יבחרו בי, כי מפני הטעמים האמורים למעלה אי אפשר לי לקבל עלי כל פקודה ומשרה}}{{הערה|{{חבצלת|מנחם ש"ט הכהן|פירסום מודעה!|18990616|17}}}}. עם זאת, חזרו ובחרו בו לחבר ועד הספרדים בבחירות שנערכו בשנת 1906{{הערה|{{השקפה||תוצאות הבחירות, להועד הכללי, הועד הגשמי והועד הרוחני|19060905|13}}}}. ==== ניהול בית המדרש "דורש ציון" ==== אחרי שחזר לפעילות ציבורית נקרא שוב הרב מנחם ש"ט לדגל, הפעם לשם ניהולו של המוסד החינוכי המרכזי של הקהילה הספרדית - בית המדרש "[[דורש ציון]]". המוסד הוקם ונוהל על ידי הרב [[יצחק פראג אופלטקה|יצחק פראג (אופלטקה]]) וכאשר נפטר בשנת 1900 מונה תחתיו בנו, הרב [[יוסף חיים אופלטקה]]. ואולם הבן נפטר גם הוא בתוך זמן קצר לאחר מינוי, ובשנת 1907 הוחלט על מינויו של הנכד נסים אופלטקה למנהל הכללי ולצדו הרב מנחם ש"ט הכהן חסיד למנהל הכספים. המורה [[יצחק ישראל שיריזלי]] מונה לראש המורים{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=רפי כפיר|כותרת=בית ספר דורש ציון – פרק ב'|אתר="אהבת ירושלים"|כתובת=http://www.jerusalem-love.co.il/?page_id=278}}}}. ההיסטוריון גרייבסקי כותב על הרב יוסף חיים אופלטקה שהיה ידוע בחכמתו ובכשרונותיו "...אך לצערנו לא האריך ימים בכהונתו זאת וע"פ בקשת רבני העיר לקחו משרת ההנהלה הרה"ג מנחם שם טוב כהן, והחכם הנעלה מר נסים אופלאטקה בנו של הנז', והחכם הנכבד מר יצחק ישראל שיריזלי הי"ו"{{הערה|שם=הערה מספר 20171011053900:1|{{צ-ספר|מחבר=פנחס גרייבסקי|שם=זיכרון לחובבים ראשונים|מו"ל=פנחס גרייבסקי|שנת הוצאה=1909|כרך=י"א}}}}.  ==== עריכת המאסף ==== [[המאסף (כתב עת תורני)|המאסף]] היה כתב עת תורני, שיצא לאור בירושלים בין השנים 1896–1914 (תרנ"ו - תרע"ד) ונחשב לטוב בתחומו בעולם היהודי בתקופתו. המאסף יצא לאור מדי חודש ושימש כבמה תורנית מרכזית בעולם היהודי הספרדי וגם האשכנזי. עורכו ומייסדו היה הרב [[בן ציון אברהם קואינקה]]. הרב קואינקה נהג לצאת לנסיעות ממושכות לחו"ל ועל כן מינה מחליפים לתפקיד העורך. בעת נסיעתו הראשונה ל[[בגדאד]], [[מומבאי]] ו[[צנעא]] בשנת 1899, מסר את עריכת כתב העת לידי ידידו, הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד, וזאת מבלי ששמו הוזכר בעיתון{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=משה דוד גאון|שם=יהודי המזרח בארץ ישראל|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=הוצאת המחבר|שנת הוצאה=תרצ"ח|עמ=612|כרך=כרך ב'}}}}. בשנים 1902 ו-1906 יצא לנסיעות נוספות לחו"ל והעיתון נערך לסירוגין על ידי הרבנים מנחם שם טוב הכהן חסיד, מרדכי ישראל ו[[יצחק אשכנזי (רב)|יצחק אשכנזי]] ולעיתים גם על ידי [[ישראל דוב פרומקין|ישראל דב פרומקין]], מבלי ששמותיהם הוזכרו{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=משה דוד גאון|שם=חכמי ירושלים - קובץ מאמרים|מו"ל=הוצאת המחבר|שנת הוצאה=תשל"ט|עמ=158}}}}. == משפחתו == לרב מנחם ש"ט הכהן חסיד ולרעייתו לונה נולדו בת בכורה וחמישה בנים. הבנים אימצו כשם משפחתם את כינויו של סבם, המקובל הרב שם טוב הכהן חסיד, שכונה "אל-חסיד", כלומר החסיד.  '''בכור שם טוב אלחסיד''' (1867–1916) – היה סוחר בירושלים. נשא לאשה את בוליסא אסתר, ביתו של הרב יצחק פראג (אופלטקה), מייסד בית המדרש דורש ציון. בניהם, '''אשר אלחסיד''', '''משה מאוריציו אלחסיד''', '''שבתאי אלחסיד''' ו'''יצחק אלחסיד''' ירדו לארגנטינה, עסקו במסחר פרוות והיו ממייסדי ארגון הספרדים הציוניים (CSS) בבואנוס איירס. יצחק אלחסיד חזר לירושלים עם הקמת המדינה ונהרג בקרבות בירושלים ב-27 במאי 1948{{הערה|{{יזכור|505074|אלחסיד יצחק ב.|מלא=כן}}}}. [[אליהו הכהן אלחסיד]] (1877–1962) – היה סוחר ומראשי ועד הספרדים בירושלים. היה חבר הנהלת בית החולים משגב לדך ומפרנסיו. היה תושב שכונת [[ימין משה]] ובעל חנות מנופקטורה (בדים ותפירה) בשוק החדש ([[מוריסטן]]) בעיר העתיקה, שהוקם לאחר המאורעות בשנת 1929 ביוזמת הסוחרים, בהם אלחסיד, מאיר חסידוף ואחיו, האחים טוסינה, דוד כהן שאקו, יוסף מארש, עזרא קבסו, מרדכי שלם ואחרים. היה מבעלי המניות הראשונים של חברת המזמין בירושלים בשנת 1920, וחבר בוועד ההורים של בית הספר עזרה בירושלים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.malon.co.il/article.aspx?id=22487|כותרת=אליהו כהן אלחסיד - מלון בכל מקום - מרכז מידע למלונות, לינה, אטרקציות ובארץ ובעולם|אתר=www.malon.co.il|תאריך_וידוא=2017-10-05|archive-date=2017-10-06|archive-url=https://web.archive.org/web/20171006062620/http://www.malon.co.il/article.aspx?id=22487|url-status=dead}}}}.  אחותו של מנחם שם טוב הכהן חסיד, רבקה, נישאה לרב [[יצחק רפאל יחזקיהו גאגין]] (1860–1925) מהרבנים הידועים בירושלים. הרב גאגין היה בנו של הרב [[שלום משה חי גאגין]] ראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים, ונכדו של הרב [[חיים אברהם גאגין]] המכונה אג"ן, שהיה גם הוא ראש ישיבת בית אל, [[הראשון לציון]] וה[[חכם באשי]] הראשון בירושלים. הרב אג"ן היה נינו של הרב הנודע [[שלום מזרחי שרעבי]], הרש״ש. בנם של רבקה הכהן אלחסיד והרב יצחק גאגין היה הרב [[שם טוב גגין|שם טוב גאגין]], ששימש בתפקיד הרב הראשי הספרדי בבריטניה. == לקריאה נוספת == * משה דוד גאון, [[יהודי המזרח בארץ ישראל (ספר)|יהודי המזרח בארץ ישראל]], חלק שני, ירושלים, התרצ"ח 1937 עמ' 263, 612. * משה דוד גאון. חכמי ירושלים - קובץ מאמרים. כרך ב', תשל"ט. ירושלים. עמ' 158. * פנחס בן צבי גרייבסקי, זיכרון לחובבים הראשונים וטובי עסקני הצבור לעדת הספרדים בירושלים, חוברת י"ד, ירושלים, תרפ״ח. עמ' 44. * 120 שנה לבית החולים הראשון בארץ ישראל, בהוצאת משגב לדך, 1975. * ראובן קשאני, בית החולים הכללי משגב לדך בירושלים, 1976. עמ' 23–25. == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:חסיד, מנחם שם טוב הכהן}} [[קטגוריה:מנהלי משגב לדך]] [[קטגוריה:ירושלים: רבנים]] [[קטגוריה:רבנים ספרדיים]] [[קטגוריה:אנשי ועד העדה הספרדית בירושלים]] [[קטגוריה:אנשי עליות קדומות לארץ ישראל]]'
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה (edit_diff)
'@@ -93,2 +93,3 @@ [[קטגוריה:רבנים ספרדיים]] [[קטגוריה:אנשי ועד העדה הספרדית בירושלים]] +[[קטגוריה:אנשי עליות קדומות לארץ ישראל]] '
שורות שנוספו בעריכה (added_lines)
[ 0 => '[[קטגוריה:אנשי עליות קדומות לארץ ישראל]]' ]
שורות שהוסרו בעריכה (removed_lines)
[]
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה (new_pst)
'[[קובץ:הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד.jpg|ממוזער|הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד]] [[קובץ:חתימת מנחם שם טוב הכהן חסיד.jpg|ממוזער|קטע טקסט בכתב יד ספרדי רהוט ("חצי קולמוס"), פרי עטו של הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד. תחתיו מתנוססת חתימתו המסוגננת.]] ה[[רב]] '''מנחם שם טוב הכהן חסיד'''{{הערה|לעיתים מוזכר בשם אלחסיד}} ([[1851]]–[[1911]]) היה איש ציבור, דיין ופוסק, ממייסדי בית החולים [[משגב לדך]] ומנהלו, חבר [[ועד העדה הספרדית בירושלים]] וחבר בית הדין של העדה בעיר, ממנהלי בית המדרש [[דורש ציון]] ומהרבנים הבולטים בקהילה הספרדית ב[[ירושלים]]. נודע בסגנונו המליצי והעשיר בכתיבת דרשות, ברכות והספדים. ==קורות חיים== נולד ב[[סלוניקי]] שביוון בשנת [[1851]] ([[ה'תרי"א|תרי"א]]){{הערה|לפי מפקד האוכלוסין של 1910.}}. אביו היה הרב הנודע [[שם טוב הכהן חסיד]], מראשי [[ישיבת בית אל]] בירושלים ומחבר הספר "טוב שם"{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=מנחם בן שם־טוב הכהן־חסיד|שם=ספר טוב שם: חידושים, ביאורים והגהות על הסידור של מרן הרש״ש ובו כללים ויסודות להבין סדר כוונות התפלות |מקום הוצאה=ירושל[י]ם|מו"ל=אהבת־שלום|שנת הוצאה=1990|קישור=http://www.worldcat.org/title/sefer-tov-shem-hidushim-beurim-ve-hagahot-al-ha-sidur-shel-maran-ha-rashash-u-vo-kelalim-vi-yesodot-le-havin-seder-kavanat-ha-tefilot/oclc/32793045?referer=br&ht=edition}}}}. סבו, מנחם שם טוב, היה איש עסקים בסלוניקי, בעלים של מפעל טקסטיל. בשנת [[1860]] ([[ה'תר"ך|תר"כ]]) עלתה המשפחה לירושלים{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=משה דוד גאון|שם=יהודי המזרח בארץ ישראל|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=המחבר|שנת הוצאה=תרפ"ח|עמ=158|כרך=ב'|קישור=http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36724&pgnum=1}}}}.  בילדותו התחנך בחינוך תורני מפי מלמד פרטי, ולאחר מכן למד אצל הרב [[משה פרדו|משה פראדו]] ואצל גדולי הרבנים בישיבת בית אל, בה כיהן אביו. מילדותו הצטיין בידיעות הרבות בתורה, ודרשת בר המצווה בהלכה ובאגדה שהכין לעצמו הייתה לפלא.  בגיל 16 שלח אותו אביו בחזרה לסלוניקי, שם נישא ללונה עראמה, בתו של הרופא הידוע [[דוד עראמה]] מסלוניקי. לאחר הנישואין חזרו השניים לירושלים והתגוררו ברובע היהודי שבעיר העתיקה. עם היציאה מהחומות, נמנה בין הראשונים להעתיק את מגוריו לשכונות החדשות. סמוך לשנת 1910 התגורר בבית מספר 19 ב[[שכונת ישראליה]], הסמוכה ל[[אהל משה|אוהל משה]] ול[[מזכרת משה]] בירושלים{{הערה|לפי מפקד הנאפוסים (רישום אוכלוסין) של עדת הספרדית בירושלים, תר"ע (1910). מאגר מידע דף 8, המקור: ארכיון העיר ירושלים.}}. נודע כלמדן וחוקר מופלג. תודות לסיוע הכלכלי מסבו האמיד, הוא הרחיב את הספרייה התורנית שבביתו, ומספר מקורות מציינים כי ניהל ישיבה בביתו והעמיק בלימודי התורה. "הוא קנה לו ספרים לרוב בכל ענפי התורה, וכך נצטברה אצלו ספריה עשירה מאד וחוקרים במדעי היהדות, ביניהם [[אליעזר בן-יהודה]], היו באים לביתו לעיין בספריו לצורכי מחקריהם. הוא בבקיאותו הגדולה בספרים היה עוזר להם למצוא בקלות כל שם או עניין שביקשו"{{הערה|שם=הערה מספר 20171011053900:0}}. לימים נקלע למצוקה כספית ונאלץ למכור את ספריו כדי לאפשר את מחייתה של משפתו. ישנה סברה כי ניתן לקשר את עובדת המכירה לרכישה של ספרייה תורנית שלמה שביצע הרב [[בן ציון אברהם קואינקה]], אשר היה ידיד קרוב של מנחם ש"ט ועסק במסחר בספרים בשנותיו האחרונות. מתעד היישוב הישן בירושלים, [[פנחס גרייבסקי]], כתב עליו: {{ציטוטון|אחד מהכוהנים הגדולים בירושלים, אשר שרת בקדש ובכל קדשי קדשים, בקדושה ובטהרה... אחד מגדולי עדת הספרדים, מיקיריה וחשוביה. למדן גדול בתורה היה, צדיק חסיד וענו. והייתה לו ישיבה מיוחדת מלאה ספרים, שהגה יומם ולילה, ומחמת דוחקו היה מוכרח למכרה בצער גדול. עדין היה ואציל, ולא משך ידו משום צדקה שהיא... אהוב, יקר ונחמד היה בעיני כל יושבי ציון וירושלם}}{{הערה|שם=הערה מספר 20171011053900:1}} . הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד הלך לעולמו ב-14 ב[[אפריל]] [[1911]] (ט"ז [[ניסן]] [[ה'תרע"א|תרע"א]]), ונקבר ב[[הר הזיתים]]. לאחר פטירתו, נכתב בעיתון [[מוריה (עיתון)|מוריה]]: {{ציטוטון|ביום ששי שעבר נפטר פה בשם טוב הרהג"צ רבי מנחם שם-טוב כהן, אחד מגדולי עדת הספרדים ונכבד על הכל. המנוח היה מילידי ירושלים, מחדש גדול בתורה, והייתה לו ישיבה מיוחדת מלאה ספרים שהגה בהם יומם ולילה. ומחמת דוחקו היה מוכרח למכרה בצער גדול. היה סוכן ב"משגב לדך" עד לפני זמן. ונפטר בן קרוב לשבעים. אשכנזים וספרדים השתתפו בהלוויתו.}}{{הערה|{{מוריה||זכרם לברכה|19110421|7}}}} == עבודתו == הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד עסק כל חייו בלימוד תורה וכתב אלפי מאמרים, דרשות ופרשנויות. חלק גדול מכתבי ידו שמור כיום בספריה הלאומית באוסף [[יעקב שאול אלישר]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE28301280&gathStatIcon=true|כותרת=מנחם שם טוב הכהן חסיד.|אתר=rosetta.nli.org.il|תאריך_וידוא=2017-10-05}}}}, ואחדים מכתביו התגלגלו לידיים פרטיות. כך למשל נמכרו מספר תשובות הלכתיות "מנחם משיב", בכתב ידו, כחלק מ"אוסף כתבי יד תורניים" במכירה פומבית על ידי בית המכירות הפומביות קדם{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kedem-auctions.com/he/node/951|כותרת=אוסף כתבי יד תורניים מחכמי המזרח - תשובות הלכתיות ודרושים - שנות הת"ק והת"ר|תאריך_וידוא=2017-10-05}}}}. הוא אסף והכין את כתביו על מנת לפרסמם בספר או מספר ספרים, אולם בסופו של דבר לא הסתייע הדבר בידו. ==== אמן קליגרפיה יהודית ==== הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד היה אמן [[קליגרפיה]] יהודית. כתב ידו היה מסוגנן ומוקפד, והוא אף נהג לעמד חלק מכתביו כמו בפרסום מודפס, ולהוסיף מסגרות וקישוטים. הוא כתב ב[[עברית]], ב[[ארמית]] וב[[לאדינו]], והשתמש ב[[כתב עברי]], [[כתב רש"י]] וכתב יד ספרדי רהוט ("חצי קולמוס"). חתימתו הייתה מסוגננת ומעוצבת, והיא מופיעה על רבים מכתביו. ==== אמן כתיבת הספדים ==== הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד נודע כאמן כתיבת ברכות והספדים, איש המילה הכתובה, הפיוטית. מספר מחיבוריו הנוגעים ללב השתמרו עד היום. כך למשל בספריה הלאומית שמור כתב הספד שלו לרב שמואל שמחה: {{ציטוטון|קול נהי מציון: הלוך וקראת באוזני שאלוניקי לאמור: שאי על שפים קינה ספדי והילילי. אבל יחיד, קול כחולה שמעתי ותרגז בטני. יחרד הלב ויתר ממקומו על איש מופת רב פעלים כי נמוג והלום, אהה לשמועה כי באה ונמס כל לב, כי פתאום הלך לעולמו הרב החכם הנפלא בדעות ובמידות כש"ת ר' שמואל שמחה ז"ל ואיננו. כי לקח אותו אלקים... הכותב בדמע מנחם ש"ט הכהן, יליד שאלוניקי ותושב עה"ק ירושלם}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?presentorid=NNL_Ephemera&DocID=NNL_Ephemera01002083121|כותרת=קול נהי מציון : ... אבל יחיד ... על איש מופת רב פעלים ... כש”ת ר' שמואל שמחה ז”ל ... / הכותב בדמע מנחם ש”ט הכהן, יליד שאלוניקי ותושב עה”ק ירושלם.|אתר=web.nli.org.il|תאריך_וידוא=2017-10-05}}}}.  בכתב הספד אחר הוא כותב: "קול שוועת בת עמי מארץ מרחקים, שאלוניקי במר תבכה מי יתן ראשי מים: שאי סביב עיניך וראה האדם יראה לעיניים... ואתה בן אדם. קח לך גיליון גדול וכתוב עליו בחרט אנוש ובאותיות בולטות את דבר הקינה הזאת, וזה תוארה: "שאי על שפים קינה ספדי והילילי" מספד גדול וכבד מאוד" (הספד ליעקב, הספרייה הלאומית). הספד כואב במיוחד כתב עם מותה של אמו אסתר בשנת 1897. ההספד, השמור באוסף האפמרה בספרייה הלאומית, משתרע על פני שלושה גליונות בני אלפי מילים, וכולל מכתב מליצה ודרוש (דרשה), אשר נפתחת במילים: "לעשות דבר אסתר, היא האשה רבת המעלות, שרתי בנשים, הכבודה והצנועה אדונתי מרת אסתר... מספד מר! אשר הרימותי קולי נגדה בקהל קדושים שהלכה למנוחות ואותי עזבני לאנחות. אוי לי כי באתי הלום ואין מעמד כאלה נובלת ונצר נתעב? נפשי עלי תאבל ועליה למשא להעלות נר תמיד וזכה לא ימוש. וחלקי אמרה נפשי מנת כוסי. אצלתי לה ברכה מאשר חנן אלקים לעבדו לעורר אהבת דודים למעלה ויה"ר דאמא מלתא דתתקבל והנשמה הלזו הטהורה תפריח באור הגנוז עין לא ראתה נסו"א"{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=מנחם בן שם טוב הכהן חסיד|שם=לעשות את דבר אסתר!: היא ... אסתר אשר עלתה נשמתה למרום במוצאי יום מנוחה, ג אדר שני תרנ"ז פעה"ק ירושלם ...|מו"ל=מוציא לאור לא ידוע|שנת הוצאה=1897|קישור=http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NNL_Ephemera&docId=NNL_Ephemera01002083107}}}}. ==== כותב בקשות וברכות ==== שליטתו באמנות המילה הכתובה גרמה לרבים לפנות אליו על מנת שיכתוב מכתבים, דברי ברכה ובקשות לתרומת כספים, שהיו נפוצות באותן שנים. כך למשל, התפרסמה בעיתונים בקשתו ליהודים נדיבים יושבי ארצות המערב: {{ציטוטון|עליכם אחים יקרים, היושבים בארצות מערב אירופא ואמעריקא, החובה והמצווה לתמוך בידינו. עליכם חובבי עמם וארצם, המקדישים הונם וכוחם על מזבח אהבתם לעמם, לחוש לרווחתנו ולישועתנו, לחזק ידינו הרפות, ולאמץ ברכינו הכושלות, לבל ניסוג אחור מהמטרות הקדושות, אשר הצבנו לנו ולמען נעצור כוח להגדיל ולהאדיר פעולותינו...}}{{הערה|שם=קול-קורא}} במלאת 70 שנה לברון [[וילהלם קרל רוטשילד]], "הברון הצדיק", בן דודו של הברון [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד|אדמונד דה-רוטשילד]] ומי שתרם והקים בין השאר את שכונת [[בתי מחסה|בתי המחסה]], חגגה ירושלים לכבודו. הרב מנחם ש"ט הכהן חסיד ערך תפילה חגיגית במשגב לדך ולאחריה פרסם מודעה בחוצות העיר: "תפלה וברכה לשלום והצלחת השר הצדיק פאר עדת ישורון כש"ת, שמעון וואלף ב"ר קלונימס המכונה באראן פאן ראטשילד בעי"ת פרנקפורט דמיין יע"א, שנערכה ביום מלאת לו שבעים שנה... ביום זה התאספו גבאיו מנהליו (וביחד עם כל החולים אשר יכלו לעמוד ממטתם) לבית הכנסת... ומעומק הלב שפכו שיח לאל שבשמים כי יאריך את ימי השר הצדיק הזה, אשר אין ספורות לחסדיו וצדקותיו עם כל בני עמנו ובייחוד עם אחינו המסתופפים בארצות ה'. ואנוכי הח"מ שוכן הבית הזה מיום היווסדו, הנני מוסיף על הברכה והתפלה הכללית הנ"ל את הברכה המשולשת האמורה מפי אהרן ובניו וחיים על ימי השר יוסיף"{{הערה|הספרייה הלאומית, אוסף יעקב שאול אלישר}}.  == פועלו הציבורי == ==== הקמת משגב לדך וניהולו ==== ב-20 ביוני 1879 (כ"ט סיוון תרל"ט) הוקמה חברת "[[משגב לדך]]" על ידי הרב מנחם ש"ט הכהן חסיד, אביו הרב שם טוב הכהן חסיד ואחיו הרב שלמה שם טוב הכהן חסיד, והוקם ועד גבאים בן עשרה מנכבדי העדה כדי לפקח עליה{{הערה|שם=חבצלת-1881|{{חבצלת||חברת משגב לדך|18810505|1}}}}. הרב מנחם ש"ט הכהן חסיד יזם את המפעל והיה הרוח החיה שמאחוריו במשך למעלה מעשרים שנייה. "עוד מילדותו ראה כיצד שוקד אבי-אמו לעזרת חולים, שהיה מחזיק בביתו כלי-רפואה שונים ומשאילם לנצרכים, וכך הלך גם הוא בדרכי סבא"{{הערה|שם=הערה מספר 20171011053900:0|{{תדהר|1|365|הרב מנחם שם-טוב הכהן (אלחסיד)}}}}. חברת משגב לדך הייתה מעין [[קופת חולים]], שנוסדה כדי לסייע לחולים מקרב העדה הספרדית בירושלים. {{ציטוטון|מטרתה להיות משגב לדך, להשכיל אל דל וחולה, ללון בביתו, לסעדו על ערש דוי, לעזרו ברופא ורפואות וגם בכסף ומזון אם ידרש לו}}{{הערה|שם=חבצלת-1881}}. חברי משגב לדך שילמו סכום חודשי נמוך ואם נזקקו לסיוע רפואי הייתה החברה שולחת לביתם רופא, הידוע שבהם היה המנהל הרפואי של משגב לדך, הרופא היווני ד"ר [[האחים מזארקי|קלרמו מזארקי]]. {{ציטוטון|באופן רשמי היו החברים משלמים [[דמי חבר]], אבל בעד עניים שילם ר' מנחם שם-טוב הכהן מכספו... ד"ר ולך בביקורו אצל סבו התפלא איך יכלו להתקיים בתקציב מוגבל מאד, והתשובה הייתה כי רוח ההתנדבות איזנה את התקציב}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=פרופ' יהושע לייבוביץ'|שם=לתולדות בתי החולים היהודיים בירושלים|כתב עת=ספר אסיא - מאמרים תמציות וסקירות בענייני רפואה והלכה|כרך=כרך שני|עמ=199|מו"ל=ירושלים: ראובן מס|שנת הוצאה=1981|קישור=https://web.archive.org/web/20130922161822/http://98.131.138.124/articles/ASSIA/ASSIA2/R0021199.asp}}}}.  בשנת 1889 נרכש במאמץ רב בנין בית-החולים רוטשילד בעיר העתיקה ונוסד בית החולים משגב לדך. הקמת בית החולים נעשתה בין השאר גם כדי למנוע מהמיסיון הנוצרי לפתות יהודים לקבל טיפול רפואי בחינם במוסדותיהם. כותב הרב מנחם ש"ט: {{ציטוטון|שתי מטרות נשגבות שמנו נגד עינינו, ללחום בכל מאמצי כוחנו מול המיסיון בבית החולים שלו והכי נכבד הוא לרומם כבוד עמנו ולאחד את בית ישראל לפחות בעיר אלוהינו}}{{הערה|שם=קול-קורא|{{המליץ||קול קורא לתרומות מאירופה ואמריקה|18930414|7}}}} תפקידו של הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד היה "סוכן" בית החולים, תפקיד שמקביל למנכ"ל בימינו. בתפקידו זה דאג לכל צרכיו החומריים של בית החולים, גייס כספים לבניינו והרחבתו, וקידם את שמו בין תושבי העיר והארץ. ביוני 1899, 20 שנה לאחר שהקים את משגב לדך, הודיע מנחם ש"ט על התפטרותו. על רקע ניסיונות להניאו מהחלטתו הוא פרסם מודעה בעניין: {{ציטוטון|לרגל טרדותי הרבים וחולשת מזגי ובית מגורי באחת השכונות הרחוקות מחוץ לשער העיר, תחת שלוש אלה ועוד הקיפו עלי יחד, משכתי ידי מסוכנות בית החולים הכללי "משגב לדך". ובכן נדיבי עמנו באה"ק וחו"ל לא יפנו עוד אלי כי אם לגבאי ומנהלי בית החולים הנ"ל או אל הסוכן אשר יכהן תחתי... ומעתה אין אחריותם עוד עלי!}}{{הערה|שם=חבצלת-אוגוסט-1899}} הרבנים חברי ועד בית החולים נאלצו לקבל את ההתפטרות ופרסמו אף הם מודעה: {{ציטוטון|למרות מורת רוחנו הננו מוכרחים הפעם להיעתר להפצרת ידי"ן הרב המופלא מוה"ר מנחם ש"ט הכהן נ"י לקבל כתב התפטרותו ממשרת סוכן, אשר הייתה עליו זה כעשרים שנה מיום היווסד הבית. קשה עלינו פרידתו כי בכל הזמן הזה היה לא אך סוכן בלבד אלא גם סופר, מזכיר, עורך חשבונות, משגיח, מנהל ובכל ע"מ שלא לקבל פרס ובאהבה רבה ובשקידה עצומה ובאמונה נפלאה מאוד ועתה הכרנו באונסו ולרגלי חולשתו לא יוכל עוד לעבוד איתנו...}}{{הערה|שם=חבצלת-אוגוסט-1899|{{חבצלת||מודעה גלויה|18990816|2}}}} לאות הוקרה לפעלו נקבע לוח שיש בכניסה לבית החולים משגב לדך, ובו נאמר: {{ציטוטון|לזכר עולם יהיה הרב המופלא חסיד שבכהונה, כמהר״ר מנחם ב״ר שם טוב הכהן זצ״ל, ואחיו מכבד והיקר כמהר״ר שלמה הכהן ז״ל... שניהם מייסדי ביה״ח משגב לדך וטרחו בשכלולו צדקתם תעמוד לעד}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=משה דוד גאון|שם=יהודי המזרח בארץ ישראל|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=הוצאת המחבר|שנת הוצאה=1937|עמ=263|כרך=חלק שני|קישור=http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36724&pgnum=1}}}}. ==== חברות בבית הדין הספרדי ==== אף על פי שמעולם לא נשא בתפקיד רשמי כרב בקהילה, מונה הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד להיות חבר בבית הדין של העדה הספרדית בירושלים. ההיסטוריון [[משה דוד גאון|מ.ד. גאון]] מנה את שמו ברשימת חברי בית הדין, יחד עם הרב [[יעקב שמעון מטלון]], אב בית הדין, והרבנים [[שמואל נסים]], [[חיים דוד סורנאגה]], [[שמואל מיוחס]], [[וידאל חנוך אנג'יל]] ו[[מרדכי ישראל]].  ==== חברות בוועד הספרדים ==== הקמת ועד הספרדים בירושלים ב-1897 הייתה ניסיון חוזר לארגן את העדה הספרדית בירושלים בצורה מודרנית, כך שלא הגבירים בעלי ההון יהיו אלה שמקבלים החלטות בשם הציבור, וגם כדי להוות משקל נגד לעדה האשכנזית המאורגנת ובעלת ההישגים, ותוך ניסיון ליצור עדת ישראל מאוחדת ביחד איתם. אשר על כן הוחלט על הקמת ועד בו יהיו חברים {{ציטוטון|אנשים נכבדים, נקובי שם, ראשי המשתדלים לטובת עמנו, אשר הממשלה מכרת אותם ומהדרת פניהם ומכבדתם ומרוממתם!}}{{הערה|{{המליץ||עזרת סופרים|18971129|2}}}} הרב מנחם ש"ט הכהן חסיד נבחר לוועד הספרדים ב-27 באוגוסט 1897, לפי הודעה רשמית בדבר הבחירות לוועד הספרדים שהתפרסמה בעיתון [[השקפה (כתב עת)|השקפה]]. ב-1899, עם התפטרותו ממשרת סוכן בית החולים משגב לדך, ביקש גם שלא להיבחר מחדש לוועד העדה: {{ציטוטון|פה המקום אתי לבקש מאת חכמי ורבני ונכבדי עדתנו... כי בעריכת הרשימה להבחירה חדשה אשר תהיה בקרוב לא יזכירו את שמי, וגם מאת הבוחרים אבקש לבל יבחרו בי, כי מפני הטעמים האמורים למעלה אי אפשר לי לקבל עלי כל פקודה ומשרה}}{{הערה|{{חבצלת|מנחם ש"ט הכהן|פירסום מודעה!|18990616|17}}}}. עם זאת, חזרו ובחרו בו לחבר ועד הספרדים בבחירות שנערכו בשנת 1906{{הערה|{{השקפה||תוצאות הבחירות, להועד הכללי, הועד הגשמי והועד הרוחני|19060905|13}}}}. ==== ניהול בית המדרש "דורש ציון" ==== אחרי שחזר לפעילות ציבורית נקרא שוב הרב מנחם ש"ט לדגל, הפעם לשם ניהולו של המוסד החינוכי המרכזי של הקהילה הספרדית - בית המדרש "[[דורש ציון]]". המוסד הוקם ונוהל על ידי הרב [[יצחק פראג אופלטקה|יצחק פראג (אופלטקה]]) וכאשר נפטר בשנת 1900 מונה תחתיו בנו, הרב [[יוסף חיים אופלטקה]]. ואולם הבן נפטר גם הוא בתוך זמן קצר לאחר מינוי, ובשנת 1907 הוחלט על מינויו של הנכד נסים אופלטקה למנהל הכללי ולצדו הרב מנחם ש"ט הכהן חסיד למנהל הכספים. המורה [[יצחק ישראל שיריזלי]] מונה לראש המורים{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=רפי כפיר|כותרת=בית ספר דורש ציון – פרק ב'|אתר="אהבת ירושלים"|כתובת=http://www.jerusalem-love.co.il/?page_id=278}}}}. ההיסטוריון גרייבסקי כותב על הרב יוסף חיים אופלטקה שהיה ידוע בחכמתו ובכשרונותיו "...אך לצערנו לא האריך ימים בכהונתו זאת וע"פ בקשת רבני העיר לקחו משרת ההנהלה הרה"ג מנחם שם טוב כהן, והחכם הנעלה מר נסים אופלאטקה בנו של הנז', והחכם הנכבד מר יצחק ישראל שיריזלי הי"ו"{{הערה|שם=הערה מספר 20171011053900:1|{{צ-ספר|מחבר=פנחס גרייבסקי|שם=זיכרון לחובבים ראשונים|מו"ל=פנחס גרייבסקי|שנת הוצאה=1909|כרך=י"א}}}}.  ==== עריכת המאסף ==== [[המאסף (כתב עת תורני)|המאסף]] היה כתב עת תורני, שיצא לאור בירושלים בין השנים 1896–1914 (תרנ"ו - תרע"ד) ונחשב לטוב בתחומו בעולם היהודי בתקופתו. המאסף יצא לאור מדי חודש ושימש כבמה תורנית מרכזית בעולם היהודי הספרדי וגם האשכנזי. עורכו ומייסדו היה הרב [[בן ציון אברהם קואינקה]]. הרב קואינקה נהג לצאת לנסיעות ממושכות לחו"ל ועל כן מינה מחליפים לתפקיד העורך. בעת נסיעתו הראשונה ל[[בגדאד]], [[מומבאי]] ו[[צנעא]] בשנת 1899, מסר את עריכת כתב העת לידי ידידו, הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד, וזאת מבלי ששמו הוזכר בעיתון{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=משה דוד גאון|שם=יהודי המזרח בארץ ישראל|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=הוצאת המחבר|שנת הוצאה=תרצ"ח|עמ=612|כרך=כרך ב'}}}}. בשנים 1902 ו-1906 יצא לנסיעות נוספות לחו"ל והעיתון נערך לסירוגין על ידי הרבנים מנחם שם טוב הכהן חסיד, מרדכי ישראל ו[[יצחק אשכנזי (רב)|יצחק אשכנזי]] ולעיתים גם על ידי [[ישראל דוב פרומקין|ישראל דב פרומקין]], מבלי ששמותיהם הוזכרו{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=משה דוד גאון|שם=חכמי ירושלים - קובץ מאמרים|מו"ל=הוצאת המחבר|שנת הוצאה=תשל"ט|עמ=158}}}}. == משפחתו == לרב מנחם ש"ט הכהן חסיד ולרעייתו לונה נולדו בת בכורה וחמישה בנים. הבנים אימצו כשם משפחתם את כינויו של סבם, המקובל הרב שם טוב הכהן חסיד, שכונה "אל-חסיד", כלומר החסיד.  '''בכור שם טוב אלחסיד''' (1867–1916) – היה סוחר בירושלים. נשא לאשה את בוליסא אסתר, ביתו של הרב יצחק פראג (אופלטקה), מייסד בית המדרש דורש ציון. בניהם, '''אשר אלחסיד''', '''משה מאוריציו אלחסיד''', '''שבתאי אלחסיד''' ו'''יצחק אלחסיד''' ירדו לארגנטינה, עסקו במסחר פרוות והיו ממייסדי ארגון הספרדים הציוניים (CSS) בבואנוס איירס. יצחק אלחסיד חזר לירושלים עם הקמת המדינה ונהרג בקרבות בירושלים ב-27 במאי 1948{{הערה|{{יזכור|505074|אלחסיד יצחק ב.|מלא=כן}}}}. [[אליהו הכהן אלחסיד]] (1877–1962) – היה סוחר ומראשי ועד הספרדים בירושלים. היה חבר הנהלת בית החולים משגב לדך ומפרנסיו. היה תושב שכונת [[ימין משה]] ובעל חנות מנופקטורה (בדים ותפירה) בשוק החדש ([[מוריסטן]]) בעיר העתיקה, שהוקם לאחר המאורעות בשנת 1929 ביוזמת הסוחרים, בהם אלחסיד, מאיר חסידוף ואחיו, האחים טוסינה, דוד כהן שאקו, יוסף מארש, עזרא קבסו, מרדכי שלם ואחרים. היה מבעלי המניות הראשונים של חברת המזמין בירושלים בשנת 1920, וחבר בוועד ההורים של בית הספר עזרה בירושלים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.malon.co.il/article.aspx?id=22487|כותרת=אליהו כהן אלחסיד - מלון בכל מקום - מרכז מידע למלונות, לינה, אטרקציות ובארץ ובעולם|אתר=www.malon.co.il|תאריך_וידוא=2017-10-05|archive-date=2017-10-06|archive-url=https://web.archive.org/web/20171006062620/http://www.malon.co.il/article.aspx?id=22487|url-status=dead}}}}.  אחותו של מנחם שם טוב הכהן חסיד, רבקה, נישאה לרב [[יצחק רפאל יחזקיהו גאגין]] (1860–1925) מהרבנים הידועים בירושלים. הרב גאגין היה בנו של הרב [[שלום משה חי גאגין]] ראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים, ונכדו של הרב [[חיים אברהם גאגין]] המכונה אג"ן, שהיה גם הוא ראש ישיבת בית אל, [[הראשון לציון]] וה[[חכם באשי]] הראשון בירושלים. הרב אג"ן היה נינו של הרב הנודע [[שלום מזרחי שרעבי]], הרש״ש. בנם של רבקה הכהן אלחסיד והרב יצחק גאגין היה הרב [[שם טוב גגין|שם טוב גאגין]], ששימש בתפקיד הרב הראשי הספרדי בבריטניה. == לקריאה נוספת == * משה דוד גאון, [[יהודי המזרח בארץ ישראל (ספר)|יהודי המזרח בארץ ישראל]], חלק שני, ירושלים, התרצ"ח 1937 עמ' 263, 612. * משה דוד גאון. חכמי ירושלים - קובץ מאמרים. כרך ב', תשל"ט. ירושלים. עמ' 158. * פנחס בן צבי גרייבסקי, זיכרון לחובבים הראשונים וטובי עסקני הצבור לעדת הספרדים בירושלים, חוברת י"ד, ירושלים, תרפ״ח. עמ' 44. * 120 שנה לבית החולים הראשון בארץ ישראל, בהוצאת משגב לדך, 1975. * ראובן קשאני, בית החולים הכללי משגב לדך בירושלים, 1976. עמ' 23–25. == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:חסיד, מנחם שם טוב הכהן}} [[קטגוריה:מנהלי משגב לדך]] [[קטגוריה:ירושלים: רבנים]] [[קטגוריה:רבנים ספרדיים]] [[קטגוריה:אנשי ועד העדה הספרדית בירושלים]] [[קטגוריה:אנשי עליות קדומות לארץ ישראל]]'
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא (tor_exit_node)
false
זמן השינוי בתסדיר יוניקס (timestamp)
'1720211426'
שם מסד הנתונים של הוויקי (wiki_name)
'hewiki'
קוד השפה של הוויקי (wiki_language)
'he'