בקתה אלפינית

בקתה אלפינית או שַאלֶה (צרפתית: Chalet) היא שם כולל למבנה בעל מאפיינים ייחודיים אשר מקובל למוצאו באזורי ההרים הגבוהים.

מאפייני המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבקתה בנויה מעץ, או מחופה עץ על בסיס של אבן ובטון. גג הבקתה משופע בזווית חדה יחסית, והקו שלו בולט מעבר לקיר האנכי של המבנה, קצה הגג מוקף במרזב המשוך לכל אורכו. המרפסות נמצאות בקומה הראשונה והשנייה והחלונות גדולים וממוסגרים. בדרך כלל הבקתות מעוטרות צמחייה צבעונית וציורי קיר ססגוניים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקורו שימש המבנה האופייני כבקתת רועים הררית בהרי האלפים במערב שווייץ, אשר שימשה להגנה על הרועים ועדריהם בעת שהותם בהרים בתקופות המרעה בחודשי האביב, הקיץ והסתיו, מפני פגעי מזג האוויר. בחודשי הקיץ שימשו המבנים גם כמחלבות זמניות, שבהן יוצרו חמאה וגבינות שונות ואלו הועברו לכפרים שבעמקים עם בוא החורף והירידה מן ההרים. בתקופה זו ננטשו הבקתות וננעלו עם כל הציוד שבתוכן עד לעונת המרעה הבאה.

בקתת ההרים בצורתה האופיינית החלה לשמש גם למגורי קבע במהלך המאה ה-19. התפישה הרומנטית השפיעה על המעמדות הבורגני והאריסטוקרטי באירופה אשר ראו במגורים במבנה בסגנון כזה חלק מתהליך של חזרה לטבע ולחיי הכפר הפשוטים. בתים פרטיים בסגנון הבקתה האלפינית החלו להיבנות בתוך שטחים פרטיים וגם כשכונות בפרברי הערים.

המוזיאון השווייצרי לדיור כפרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוזיאון בלנברג לדיור כפרי, מוזיאון באוויר הפתוח הממוקם בעיירה בריינצוויילר (Brienzwiler) שבקנטון ברן, שווייץ, מוצגות כמאה בקתות אלפיניות מסוגים וסגנונות שונים מן המאות ה-16 וה-17, אשר פורקו ממקומן המקורי, הועברו למקום ונבנו בו מחדש. בנוסף, מוצגים במוזיאון רהיטים וכלי עבודה שונים אופייניים, אשר נמצאו בשימוש התושבים באזורים הללו.