עיט לוחם

עיט לוחם
מצב שימור
	מצב שימור: בסכנת הכחדה סכנת הכחדה (EN)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	דורסי יום
משפחה:	נציים
תת־משפחה:	עיטים
סוג:	עיט לוחם
מין:	עיט לוחם
שם מדעי
	Polemaetus bellicosus; ‏גמלין, 1788
תחום תפוצה

עיט לוחם (שם מדעי: Polemaetus bellicosus) הוא העיט הגדול ביותר באפריקה והמין היחיד בסוגו.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו עיט גדול מאוד, אורכו נע בין 76 ל-96 ס"מ, משקלו 3.1-6.2 ק"ג ומוטת כנפיו היא 188–260 ס"מ. לבוגרים חלקים עליונים, ראש וחזה חומים. החלקים התחתונים לבנים ומנוקדים בשחור. האברות המשניות חומות, האברות הראשיות חיוורות והן גם מפוספסות בשחור. הנקבה בדרך-כלל גדולה מהזכר ומנוקדת יותר ממנו. הצעירים חיוורים יותר וחלקיהם התחתונים לבנים לגמרי.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיט הלוחם מצוי בכל אפריקה שמדרום לסהרה, בכל מקום בו יש שפע מזון ותנאי סביבה מתאימים לו. הוא אף פעם לא שכיח, אבל צפיפויות אוכלוסין גדולות יותר קיימות באפריקה הדרומית, במיוחד בזימבבואה ובדרום אפריקה. באופן כללי, הוא נפוץ יותר באזורים מוגנים כמו הפארק הלאומי קרוגר והפארק הלאומי קגאלאדי בדרום אפריקה או הפארק הלאומי אטושה בנמיביה.

בתי הגידול המועדפים עליו הם תת-מדבריות וסוואנות פתוחות. הוא נמנע מיערות סבוכים אבל הוא זקוק לעצים לקינון. גודל הטריטוריה של זוג מקנן היא מינימום 5 קמ"ר אך לרוב היא גדולה בהרבה ויכולה להגיע עד יותר מ-1,000 קמ"ר. השוני הזה הוא בגלל הבדלים בכמות המזון.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תזונת העיט הלוחם משתנה בהתאם לזמינות הטרף. טרפם כולל עופות בגודל של חסידה אך גם עופות שוכני-קרקע בגודל בינוני כגון פרנקולינים, פניניות וחובות. בכמה אזורים יונקים מרכיבים חלק גדול יותר מתזונתו, עם מינים כגון שפני סלע, בבונים צעירים, ארנבות, נמיות, אימפלות צעירות וצביונים בוגרים. עיט לוחם נצפה טורף צביון במשקל 37 ק"ג. העיט תוקף גם חיות משק, כולל תרנגולות, טלאים ועזים צעירות, אבל הן אינן מהוות מרכיב חשוב בתזונתו.

עיט לוחם צד בזמן תעופה, כשהוא עף בסיבובים מעל הטריטוריה שלו, וצולל בזווית חדה כדי לתפוס את טרפו בהפתעה.

עיט זה הוא מבין הדורסים היחידים שתועדו צדים ילדים^[2].

קינון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיטים לוחמים אין מעוף ראווה משלהם, אבל הם משמיעים צעקות רמות בעונת ההזדווגות. הם בונים את קיניהם בעצים אבל גם (בקארו בדרום אפריקה) על עמודי חשמל. הקן הוא מבנה ענק, שמשתמשים בו שנה אחרי שנה, קוטרו של הקן 2 מטר ועומקו 0.9 מטר. קצב התרבותם איטי - הם מטילים ביצה אחת כל שנתיים. הביצה מודגרת למשך 45 ימים, הגוזל פורח מהקן בגיל של כ- 100 ימים ונשאר עם ההורים עוד חצי שנה עד שנה.

שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיט הלוחם סובל מפגיעה על ידי הרעלה וירי, אבל גם איומים עקיפים, כגון התנגשות עם חוטי חשמל. עוד סכנה היא מאגרי מים שנבנים במקומות גבוהים, שבהם העופות יכולים לטבוע. בדרום אפריקה 20% מהאוכלוסייה נהרגה תוך שלושה דורות. באזורים בהם הוא בא במגע עם בני-אדם, אוכלוסיית העיטים קטנה, מפני שהאשימו אותם בהריגת חיות משק. במציאות, חיות משק מרכיבות רק חלק קטן מתזונתם. שימור העיטים תלוי בחינוך האיכרים, והגנה ישירה של אתרי הקינון.