מיפוי MIBI
מיפוי MIBI הוא שם כולל לסוגים שונים של בדיקות רפואיות הנעשות במסגרת הרפואה הגרעינית. במיפויים אלה, הסמן המוזרק למטופל מורכב מהמולקולה הביוכימית MIBI ומהחומר הרדיואקטיבי טכניציום-99מ (Tc-99m).
מיפוי בלוטת יותרת התריס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן להשתמש בחומר זה על מנת לבדוק אם קיימת פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס (hyperparathyroidism).
פעילות יתר של הבלוטה גורמת לריכוז גבוה של סידן בדם (hypercalcemia). הסיבה השכיחה ביותר היא לכך היא גידול שפיר (אדנומה Adenoma) והיפרפלזיה (hyperplasia). הבדיקה עוזרת לגלות את מיקום האדנומה לפני ניתוח.
המיפוי נעשה על ידי הזרקת כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי לווריד: טכנציום99-מיבי (Tc99m-MIBI). לאחר הזרקת החומר יבוצעו מספר צילומים בזמנים שונים במצלמה גרעינית (gamma-camera). בשלב האחרון של הבדיקה יוזרק חומר נוסף להדגמת בלוטת התריס לשם השוואה והשלמת הבדיקה.
אורך הבדיקה שעתיים-שלוש. לבדיקה אין תופעות לוואי והיא בלתי פולשנית.
מיפוי לב
[עריכת קוד מקור | עריכה]החומר הביולוגי MIBI מגיע לשריר הלב באמצעות פרפוזיה (זרימת דם). על כן, ניתן להשתמש במיפוי זה על מנת לבדוק האם קיימת בשריר הלב איסכמיה, צלקת או כל סוג אחר של בעיה.
המיפוי נעשה לרוב בשני שלבים: מנוחה ומאמץ גופני. לאחר הזרקת הסמן הרדיואקטיבי מחכים כשעה עד קליטתו בגוף, ואז מצלמים את הנבדק במצלמה מיוחדת הנקראת 'מצלמת גאמא'. לאחר מכן מבצע הנבדק מאמץ (רפואי או תרופתי), ובשיא המאמץ מוזרק לו שוב חומר רדיואקטיבי, במינון גבוה יותר. לאחר מכן מצלמים שוב את הנבדק במצלמת גאמא. כך, מתקבלת תמונה של שריר הלב הן במנוחה והן במאמץ, והרופא שקורא את המיפוי יכול להשוות בין שני המצבים.
