וריד
| שיוך | כלי דם, Segment of venous tree organ |
|---|---|
| תיאור ב |
האנציקלופדיה הארמנית סובייטית  |
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
vena |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A12.0.00.030 |
| FMA |
50723 |
| קוד MeSH |
A07.231.908 |
| מזהה MeSH |
D014680 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0042449 |
  | |
וריד הוא סוג של כלי דם בגוף, והוא חלק ממערכת ההובלה: תפקיד להוביל דם מהתאים אל הלב.
תוכן עניינים
תפקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפקידו של הווריד הוא להוביל דם מהתאים אל הלב. במחזור הדם הגדול, אוספים הוורידים דם מהנימים המגיעים מהתאים, כשבדם שהם מכילים רמה גבוהה של פחמן דו-חמצני, ויגיעו לעלייה הימנית של הלב. במחזור הדם הקטן יצא וריד מן הריאה, כשבדם שהוא מכיל רמה גבוהה של חמצן, ויגיע לעלייה השמאלית של הלב. בווריד קיימים שסתומים חד-כיווניים המאפשרים זרימת דם אך ורק לכיוון הלב, להם השפעה חשובה בביצוע תפקידו של הווריד. המנגנון המסייע לזרימת הדם הוורידי הוא משאבת השרירים.
מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דפנות הווריד דקות יחסית וגמישות, להבדיל מדפנות העורק העבות שאמורות לעמוד בלחצו הגבוה של הדם (ראו לחץ דם) היוצא מן הלב.
הווריד מורכב משלוש שכבות:
- הגלימה החיצונה (tunica externa, tunica adventitia) - השכבה החיצונית.
- הגלימה האמצעית (tunica media) - השכבה האמצעית. שריר חלק שעבה הרבה יותר בעורקים.
- הגלימה הפנימית (tunica intima) - אנדותל, השכבה פנימית. שכבה חלקה המאפשרת לדם לזרום בחופשיות.
היבטים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן להחדיר תרופה למחזור הדם דרך הוורידים. הזרקה תוך ורידית (IV) היא הדרך המהירה ביותר, משום שהחומר הפעיל מוחדר למחזור הדם באופן מיידי ומופץ ברחבי הגוף בתוך שניות מעטות בלבד[1]. באופן זה המינון המלא מגיע למחזור הדם בבת-אחת. דבר זה יכול להיות בעייתי במקרים מסוימים אם קיימת רגישות כלשהי לתרופה. זאת משום שבמקרה זה יש מעט מאוד זמן למתן של חומר שיסתור את פעילותה[1].
על פי רוב לאחר ההזרקה מחזור הדם יוביל את התרופה לכל תאי הגוף. יוצאי הדופן הם חומרים שלא יכולים לעבור את מחסום הדם-מוח. כתוצאה מכך תרופות המכילות חומרים מסוג זה לא יכולות להשפיע על תאי המוח[2] אם הן מוחדרות דרך הווריד. במקרים אלו יחפשו הרופאים דרכים אלטרנטיביות להשפיע על מערכת העצבים המרכזית, בהתאם למצב בו רוצים לטפל.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רפואת כלי דם וטרשת עורקים - אתר האנגיולוג והחברה הישראלית לחקר וטיפול טרשת עורקים. מכיל מידע לגבי כל הקשור בכלי דם, מחלות כלי דם ומחזור הדם.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1.0 1.1 Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
- ^ רמי רחמימוב (2004). מהפכת המוח: תקשורת, מחלות נפש וסמים. רעננה: מכון ון ליר בירושלים הקיבוץ המאוחד.
