ממשל תאגידי
ממשל תאגידי (או לעיתים משטר ארגוני או מֶשִילוּת ארגונית; באנגלית: Corporate Governance) הוא מכלול התהליכים, המנהגים, המדיניות, החוקים, המוסדות ומבני הבקרה שלפיהם מתנהל ומבוקר תאגיד או ארגון. משטר ארגוני מגדיר גם את היחסים בין נושאי הסיכון השונים ואת יעדי המשילות של הארגון. בעלי עניין עיקריים הם בעלי המניות, ההנהלה ומועצת המנהלים. בעלי עניין נוספים הם העובדים, הספקים, הלקוחות, בנקים ומלווים אחרים, רגולטורים, הסביבה העסקית, והקהילה בה פועל הארגון.
הממשל התאגידי הוא אמצעי, כלי ניהולי לשמירת חוסנו של התאגיד. יציבות התאגידים במדינה הכרחית לשמירת חוסנה של הכלכלה והחברה. כללי הממשל התאגידי הם כללי התנהגות והתנהלות ראויים, של האורגנים בתאגיד ומחוצה לו, אשר מטרתם להוביל את הארגון, באשר הוא, בדרך של התנהלות, שתמנע ממנו להיקלע למצבים קשים, כולל קשיים עתידיים העלולים לקרות, ו/או הזדמנויות שיכולות להיות לתאגיד במהלך פעילותו (לדוגמה, סקר סיכונים וסיכויים).[1]
התנהלות של מדינה בכלל, וכלכלתה בפרט מושתתת על אימון הציבור. הכלכלה נסמכת על אוסף של תאגידים אשר התנהלותם, תוצרתם, תפוקתם, וכו', מהווים את הבסיס לכלכלה יציבה ולמשילות יציבה.[1]
מכלול התאגידים במדינה המנוהלים בהתאם לכללי המנהל התקין, מאפשרים לתאגידים להתקיים ולהשיג את מטרותיהם – והתנהלות נכונה ונאותה של מארג התאגידים במדינה, מהווה נדבך חשוב לשמירה על היציבות של כלכלת המדינה והחוסן החברתי שלה.[1]
התפתחות הממשל התאגידי בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2005 מינתה הרשות לניירות ערך ועדה בראשות זוהר גושן שמטרתה להמליץ על קוד ממשל תאגידי לחברות ציבוריות בישראל, וזאת כחלק מאסטרטגיה של חיזוק גורמי הבקרה בשוק ניירות הערך הציבורי בישראל. מגמה זו בישראל ממשיכה מגמות עולמיות של התפתחות המושג של "ממשל תאגידי", בעקבות משברים שחוו שוקי ההון לאחר התפוצצות ההיי-טק והשערוריות הניהוליות והחשבונאיות שהתגלו בקרב תאגידי הענק הבינלאומיים.
בתחילת ינואר 2006 פרסמה הרשות לניירות ערך את דוח הוועדה, שכלל המלצות בשישה נושאים עיקריים:
- הרכב ועבודת הדירקטוריון, לרבות שיפור עצמאותו.
- הרכב ועבודת ועדת הביקורת.
- אישור עסקאות עם בעלי שליטה.
- יצירת מנגנוני בקרה נוספים.
- דרישות מגופים מוסדיים.
- כינון בית משפט מתמחה לדיני חברות ודיני ניירות ערך.
המלצות הוועדה אומצו על ידי הרשות לניירות ערך.
נמתחה ביקורת על המלצות הוועדה, בעיקר על ידי איגוד החברות הציבוריות, שעיקרה הכבדה וסירבול נוספים, כביכול, על פעילותן של חברות ציבוריות והעדר התאמה בין המבנה והפעילות שלהן בישראל לאלו שבארצות הברית, שם יושמו קודים של ממשל תאגידי.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ד"ר שלומית גלר. הממשל התאגידי - הדירקטור, הדירקטוריון ומה שביניהם. הוצאת ש.י.ג. ספרות ומידע, 2015
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ממשל תאגידי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ממשל תאגידי, דף שער בספרייה הלאומית
