משטר
משטר הוא אופן הארגון והניהול של יחסים פוליטיים ומוסדות שלטוניים בתוך ישות מדינית, וכן מכלול הכללים והמבנים שבאמצעותם מתבצע השלטון והפעלת הסמכות. הוא משקף את הצורה שבה קבוצה בעלת זהות קולקטיבית מסדירה את היחסים הפוליטיים והחברתיים שלה ומגייסת משאבים לצורכי ממשל.[1]
משטרים יכולים להתקיים במגוון מסגרות ארגוניות, החל ממדינות ועד גופים פוליטיים או מנהליים אחרים, ולקבל צורות שונות, כגון רפובליקה המנוהלת על ידי נציגים נבחרים, מונרכיה שבה השלטון עובר בירושה, או מערכות שלטון מקומיות המנוהלות על ידי רשויות ממונות.
בעולם המודרני, משטרים נתפסים לרוב במסגרת מדינות, ובפרט במדינות פדרליות או ריכוזיות. במדינות פדרליות עשויה הסמכות להתחלק בין רמות שלטון שונות, כגון מדינות משנה, פרובינציות או מחוזות, בעוד שבמדינות ריכוזיות היא מרוכזת ברמה הלאומית. מבנים אלה מהווים בסיס לפעולתם של מוסדות המשפט הבינלאומי ושל ארגונים בינלאומיים.
סקירה כללית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגאופוליטיקה, ישות מדינית יכולה להתגלות בצורות שונות כגון מחוז, לאום, מדינה, אימפריה, ארגון בין-לאומי, ארגון פוליטי או מבנה ארגוני מזוהה אחר המנהל משאבים. ישות מדינית כמו מדינה אינה חייבת להיות יחידה ריבונית. הישויות המדיניות הבולטות ביותר כיום הן מדינות וסטפאליות ומדינות לאום, המכונות בדרך כלל מדינות. יש לציין כי המונח "מדינה" (Country) עשוי להתייחס למגוון סוגים של ישויות מדיניות: בדרך כלל למדינה ריבונית, אך גם למדינה עם הכרה מוגבלת, למדינה מרכיבה של מדינה ריבונית, או לטריטוריה תלויה.[2][3][4]
ישות מדינית עשויה להכיל בתוכה ארגונים רבים. רבים מאלה מהווים (או מעורבים ב) מנגנון המינהל של מדינות לאום מודרניות: כגון רשויות שלטון מקומי, אזוריות ואזרחיות הכפופות להן. [5][6] ישויות מדיניות עשויות להיות אוכלוסיות שאינן יושבות קבע (נוודים, עקורים או מנותקים מאדמותיהם): הן אינן חייבות לשלוט באזור גאוגרפי כלשהו, והיו דוגמאות לישויות מדיניות שלא שלטו במשאבים של אזור גאוגרפי קבוע אחד. הממשל של האימפריות של הערבה ההיסטוריות שמקורן בהערבה האירואסיאתית היה הדוגמה הבולטת ביותר לישויות מדיניות שאינן יושבות קבע. ישויות אלו נבדלות ממדינות ומישויות פוליטיות אחרות בשל היעדר טריטוריה קבועה ומוגדרת. אימפריות נבדלות ממדינות גם בכך שהטריטוריות שלהן אינן מוגדרות באופן סטטי או קבועות לצמיתות, ובהתאם לכך הגוף הפוליטי שלהן היה דינמי ונזיל. לכן, מועיל לחשוב על ישות מדינית כעל קהילה פוליטית.
ניתן להגדיר ישות מדינית גם כסיעה בתוך ישות גדולה יותר (בדרך כלל מדינה) או בזמנים שונים כישות עצמה. לדוגמה, הכורדים בכורדיסטן העיראקית הם חלק מישות מדינית נפרדת ומובחנת משלהם. עם זאת, הם גם חברים במדינה הריבונית של עיראק, שהיא בעצמה ישות מדינית, אם כי כזו שהיא הרבה פחות ספציפית ועל כן פחות לכידה. כתוצאה מכך, ייתכן שפרט ישתייך ליותר מישות מדינית אחת בו זמנית.
תומאס הובס היה דמות משמעותית ביותר בגיבוש המושג של ישויות מדיניות, ובפרט של מדינות. הובס בחן את מושגי המדינה והגוף פוליטי ב"לויתן", יצירתו הבולטת ביותר. [7]
ישויות מדיניות אינן חייבות בהכרח להיות מנוהלות על ידי ממשלות או מנגנוני ניהול אזרחיים התובעים סמכות שיפוט רחבה על אזרחים ואדמות. תאגיד, למשל, מסוגל לגייס משאבים, בעל מבנה ממשל, זכויות משפטיות וסמכות שיפוט בלעדית על קבלת החלטות פנימית. קהילה אתנית בתוך מדינה (או ישות הפרוסה לרוחב המדינה) עשויה להיות ישות מדינית אם יש לה ארגון מספיק ואינטרסים משותפים או לכידים מספיק שניתן לקדם באמצעות ארגון כזה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Willis, Hugh. Principles of the Law of Damages. The Keefe–Davidson Co.: St. Paul, 1910.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Ferguson, Yale; Mansbach, Richard W. (1996). Polities: Authority, Identities, and Change. Columbia, South Carolina: University of South Carolina Press. ISBN 1570031282.
- ↑ Fowler, Michael Ross; Bunck, Julie Marie (1996). "What constitutes the sovereign state?". Review of International Studies. Cambridge University Press (CUP). 22 (4): 381–404. doi:10.1017/s0260210500118637. ISSN 0260-2105. S2CID 145809847.
- ↑ "Countries Not in the United Nations 2024". World Population by Country 2024 (Live). 26 ביוני 1945.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Talmon, Stefan (2001). "Recognition and its Variants". Recognition of Governments in International Law: With Particular Reference to Governments in Exile. Oxford Academic.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Black's Law Dictionary, 4th ed. (1968). West Publishing Co.
- ↑ Uricich v. Kolesar, 54 Ohio App. 309, 7 N.E. 2d 413.
- ↑ Hobbes, Thomas (1651). Leviathan. Retrieved 2 January 2019.
