הצגת המקור של הדף "מקפת שיירי הגז אקסו מארס"

[[קובץ:ExoMars 2016 Launch.jpg|ממוזער|שיגור ה[[מקפת]] יחד עם הנחתת [[סקיאפארלי (נחתת)|סקיאפארלי]] מ[[קוסמודרום בייקונור]] שב[[קזחסטן]]]]
'''מקפת שיירי הגז אקסו מארס''' {{כ}} (Trace Gas Orbiter, בקיצור: TGO) היא [[גשושית]] ששוגרה כחלק מפרויקט [[אקסו מארס]] על ידי [[סוכנות החלל האירופית]] ו[[רוסקוסמוס]] בשנת [[2016]] והגיעה למאדים ב־19 באוקטובר 2016.{{הערה|Jonathan Amos, [http://www.bbc.com/news/science-environment-35799792 Mars TGO probe despatched on methane investigation], BBC News, 14 March 2016}} הגשושית נשאה על גבה את הנחתת סקיאפארלי, ולפני ההגעה למאדים שחררה אותה כדי שזו תוכל לנחות על [[כוכב לכת|כוכב הלכת]]. לאחר מכן הגשושית תחל בשלב איטי והדרגתי שבמהלכו תשנה את מסלולה סביב [[מאדים]] למסלול מבצעי בגובה של כ־400 ק"מ עד נובמבר 2017.{{הערה|Jorge L. Vago et al., [https://www.researchgate.net/publication/283792995_ESA_ExoMars_program_The_next_step_in_exploring_Mars ESA ExoMars program: The next step in exploring Mars], Solar System Research 49(7), p. 519, December 2015}} היא תוכל לשמש גם כ[[תחנת ממסר]] שתאפשר תקשורת בין רכבים שישלחו לפני השטח של מאדים, ובמיוחד עבור הרובר של משימת 2020. הגשושית מתוכננת לפעול לפחות עד לשנת 2022.{{הערה|[http://exploration.esa.int/mars/46124-mission-overview/ ExoMars Trace Gas Orbiter and Schiaparelli Mission (2016)], ESA}}

[[קובץ:Maquette Exomars Orbiter Salon du Bourget 2015 DSC 0045.jpg|250px|ממוזער|שמאל|דגם של הגשושית TGO, שהוצג בתערוכת [[הסלון האווירי בפריז]], 2015]]

==משימות המקפת==
המשימה המדעית המרכזית של הגשושית TGO היא למדוד ולחקור את מקורם של גזים הנמצאים בכמות מזערית באטמוספירה של מאדים (פחות מ־1% מהאטמוספירה), כי מיקום הגז משתנה לאורך זמן.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Michael J. Mumma, Geronimo L. Villanueva, Robert E. Novak, Tilak Hewagama, Boncho P. Bonev, Michael A. DiSanti, Avi M. Mandell, Michael D. Smith|שם=Strong Release of Methane on Mars in Northern Summer 2003|כתב עת=[[Science]]|כרך=323|עמ=1041-1045|שנת הוצאה=2009|קישור=http://images.spaceref.com/news/2009/Mumma_et_al_Methane_Mars_wSOM_accepted2.pdf}}}} אחת השאלות שמעסיקות את החוקרים בנוגע למאדים היא האם אכן יש באטמוספירה של מאדים כמות מזערית של גז [[מתאן]]. מדידות שנעשו על ידי גשושיות קודמות וכן מתצפיות טלסקופיות בכדור הארץ, הצביעו על כמות מזערית כזו שמגוונת מבחינת זמן ומקום במאדים. המדידות הללו לא היו מדויקות מספיק, וגם מדידות מדויקות יותר של הרובר [[קיוריוסיטי]] השאירו את השאלה פתוחה. מכיוון שמתאן אינו יציב לאורך זמן באטמוספירה של מאדים, נדרש איזשהו מקור שיחדש אותו - ומקור זה יכול להיות ביולוגי או גאולוגי. בכדור הארץ למשל, מקורו של רוב המתאן באטמוספירה הוא מתהליכים ביולוגיים. עם זאת, גם תהליכים גאולוגיים, שלא מעורבים בהם חיים, יכולים להסביר תופעה זו.{{הערה|[http://exploration.esa.int/mars/46475-trace-gas-orbiter/ ExoMars Trace Gas Orbiter (TGO)], ESA}}{{הערה|שם=אקסו מארס מאמר עמודים 519–520|Jorge L. Vago et al., [https://www.researchgate.net/publication/283792995_ESA_ExoMars_program_The_next_step_in_exploring_Mars ESA ExoMars program: The next step in exploring Mars], Solar System Research 49(7), pp. 519–520, December 2015}}

כדי למדוד את מרכיבי האטמוספירה של מאדים, הגשושית תשתמש בשתי שיטות של תצפיות [[ספקטרומטר אופטי|ספקטרוסקופיות]]: פעמיים במסלול סביב מאדים, במהלך ה[[אוקולטציה]] הסולארית (בזריחה ובשקיעה מבחינת הגשושית), היא תכוון את הספקטרוסקופים שלה לכיוון השמש. בצורה זו, קרני השמש שמגיעים למכשירי המדידה דרך האטמוספירה של מאדים, משמשים כ"פנס" לחיזוק עוצמת הקרינה שמתקבלת במכשירי המדידה. כך מתאפשרת מדידה מדויקת יותר, עד לרמה של חלקיק אחד למיליארד (ppb). המסלול של הגשושית מותאם לאפשר לה כמה שיותר אוקולטציות סולאריות. השיטה השנייה שהגשושית תפעיל היא לכוון את הספקטרוסקופים לתצפית ישירה על כוכב הלכת. מכיוון שבשיטה כזו הם קולטים את הקרינה ה[[אינפרא אדום|תת־אדומה]] היוצאת מכוכב הלכת, שהיא חלשה יותר, המדידה הופכת למדויקת פחות.{{הערה|שם=אקסו מארס מאמר עמודים 519–520}}

==פעילות המקפת==
המקפת שוגרה יחד עם ה[[סקיאפארלי (נחתת)|הנחתת סקיאפארלי]] ששימשה כמדגים טכנולוגי, ונכשלה בנחיתתה, ב-[[14 במרץ]] 2016. המקפת נכנסה למסלול סביב מאדים ב-[[19 באוקטובר]] באותה שנה.{{הערה|[http://www.spaceflightinsider.com/missions/solar-system/lost-mars-schiaparelli-lander-falls-silent-shortly-touchdown/ Lost on Mars: Schiaparelli lander falls silent shortly before touchdown], אתר SpaceFlight Insider{{כ}}, 20 באוקטובר 2016.}}

לאחר שחרור הנחתת סקיאפארלי ב-16 באוקטובר 2016, מקפת החלה בשינוי מסלולה, תוך שימוש ב[[בלימה אטמוספירית]].{{הערה|[https://www.newscientist.com/article/2079697-exomars-probe-set-to-sniff-out-signs-of-life-on-the-red-planet/ ExoMars probe set to sniff out signs of life on the Red Planet],{{כ}} [[new Scientist]],{{כ}} 7 במרץ 2016.}} בסוף פברואר 2018 המקפת השלימה את הבלימה ונכנסה למסלול המשימה המדעי. באפריל 2018 פורסמו תמונות ראשונות שצילמה מפני השטח במאדים.{{הערה|שם=תמונות|[http://www.esa.int/Our_Activities/Space_Science/ExoMars/ExoMars_returns_first_images_from_new_orbit ExoMars returns first images from orbit] [[סוכנות החלל האירופאית]], 26 באפריל 2018}}

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי}}
{{רשתות חברתיות}}
* [https://exploration.esa.int/web/mars/-/46475-trace-gas-orbiter אתר] המקפת ב[[סוכנות החלל האירופית]] '''(באנגלית)'''
* [https://www.flickr.com/photos/europeanspaceagency/albums/72157651339630276 אתר] המקפת באתר [[פליקר]] '''(באנגלית)'''

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{חקר מאדים}}

[[קטגוריה:משימות לחקר מאדים]]
[[קטגוריה:גשושיות אירופאיות]]
[[קטגוריה:תוכנית החלל האירופית]]