מרגרט אדית רופ

מרגרט אדית רופ
M. E. Aldrich Rope
לידה	29 ביולי 1891
פטירה	5 במרץ 1988 (בגיל 96); Bungay, הממלכה המאוחדת
תחום יצירה	ויטראז'
הושפעה על ידי	כריסטופר וואל

מרגרט אדית רופ (באנגלית: M. E. Aldrich Rope;‏ 29 ביולי 1891 – 9 במרץ 1988) הייתה אמנית ויטראז'ים בריטית פעילה בין השנים 1910–1964. היא הייתה בת דודה של מרגרט אנייס רופ משרוסברי שהייתה גם אמנית ויטראז'ים.^[1]

ביוגרפיה

מרגרט אנייס רופ ומרגרט אדית רופ היו בנות דודות, ומצד הסבא, ג'ורג' רופ מחוות גרוב, בלקסהול, סאפוק (1814–1912) וסבתא אן (1821–1882). מרגרט הצעירה הייתה ילדתם החמישית של ארתור מינגיי רופ (בעצמו ילדם החמישי של ג'ורג' ואן: 1850–1945) ושל אנייס מוד (1855–1943), שנולדה ב-29 ביולי 1891. היו לה מספר קרובי משפחה אומנים בליסטון. ובלקסהול, סאפוק. מלבד בת דודתה מרגרט אנייס רופ, היה לה דוד, ג'ורג' תומאס רופ, צייר נוף וחוקר טבע, דודה אלן מרי רופ, פסלת, ואחות דורותי, פסלת אחרת. הכינוי שלה במשפחה היה "טור" (קיצור של טורטל=צב) והיא השתמשה בצב כדי להחתים חלק מחלונותיה, במיוחד בשנותיה המאוחרות יותר.

היא התחנכה בבית הספר התיכון ווימבלדון, בבית הספר לאמנות בצ'לסי ובבית הספר המרכזי לאומנויות ומלאכות LCC, שם התמחתה בוויטראז'ים אצל קארל פרסונס ואלפרד דרורי. משנת 1911 לערך עבדה בבית מלאכה לויטרז'ים (פולהאם) עם בת דודתה, מרגרט אנייס רופ, כדוגמה על סט החלונות בניופורט, שרופשיר.^[2] כדי להבדיל בין בנות הדודות בשמן, היא השתמשה בשם המקצועי מ' א' אולדריך רופ (בשילוב שם נעוריה של אמה) או מ 'א' א' רופ. אחד מחבריה היה ג'יי הרולד גיבונס (אדריכל הכנסייה) וחיבור זה הוביל לעבודה הגדולה הראשונה שלה בכנסיית סנט צ'אד, בלידס, שהיא אחת היצירות הגדולות שלה.

במשך רוב חייה האמנותיים הפעילים התגוררה בבתים שונים ברחוב דאודאר, פוטני, (דרום מערב לונדון) שהיה מושבה של אמנים באותה תקופה. בסביבות 1926 עברה למספר 61, שם גרה עם קרוליין טאונשנד וג'ואן הוסון. היא הייתה חברה קרובה של וילהלמינה גדס. מאוחר יותר, במלחמת העולם השנייה, עברה למספר 81, עד שהבניין נפגע בהפצצה. בתקופה שלאחר המלחמה היא עברה לבית במספר 89, שם היה לה סטודיו, בית מלאכה וכבשן (ששימש גם את רייצ'ל דה מונמורנסי). היא חלקה את הבית עם קלייר דוסון, חברה ותלמידה.

בסוף החיים היא הפכה לקתולית. באמצע 1978, בגיל 87, היא עזבה את פוטני וחזרה להתגורר בסופוק בחווה המשפחתית.

היא נפטרה ב-9 במרץ 1988, בגיל 96.

יצירה

על פני תקופה שלמעלה מ-50 שנה, הייצור האמנותי שלה נועד בעיקר לכנסיות אנגליקניות (במיוחד אנגלו-קתוליות), עם כמה כנסיות רומיות. תחילה הכינה חלונות בבריטניה, ואחריהם חלונות במדינות אחרות כמו אוסטרליה ודרום אפריקה.^[3]