וילהלמינה גדס
 | |
| לידה |
1887 Leitrim, County Leitrim, אירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
1955 (בגיל 68 בערך) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
|
  | |
וילהלמינה גדס (באנגלית: Wilhelmina Geddes; 1887 – 1955) הייתה אמנית ויטראז'ים אירית, שהייתה דמות חשובה בתנועת האמנות והאומנות האירית וגם בתחייה הויטראז'ים הבריטיים במאה העשרים. הישגים חשובים שלה כללו חלונות בסנט ברתולומיאוס באוטווה, אונטריו, קנדה וכנסיית סנט פיטר בממפטר, ויילס, וחלון הזיכרון של קינג אלברט, קתדרלת סנט מרטין, ביפר, בלגיה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וילהלמינה מרגרט גדס נולדה בחוות סבה וסבתה מצד אמה ב־25 במאי 1887.[1] בת בכורה לארבעה ילדים שנולדו לוויליאם גדס (1852–1916) ואשתו אליזה ג'יין זפורד (1863–1955). המשפחה, שנדדה לאירלנד מסקוטלנד הייתה בעיקר של חקלאים. אביה, מתודיסט, שנולד ליד החווה של אביו בטנדראג', מחוז ארמאג, היגר לאמריקה כצעיר ועבד כפועל בבניית מסילות הרכבת. מאוחר יותר עבד כמהנדס אתרים בחברת הרכבות קוואן, לייטרים ורוסקום. כשעוד הייתה תינוקת עברו הוריה לביתם בבלפסט, כך שאביה יכול היה להקים עסק כקבלן בניין.
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
גדס החלה לצייר נושאים מהחיים והטבע מגיל ארבע. היא החלה את לימודיה במכללת המתודיסטים בבלפסט[2] יחד עם שלוש אחיותיה הצעירות. בהמשך עברה לבית הספר לאמנות בבלפסט.[3] גדס עודדה על ידי רוזמונד פרייגר, פסל ממחוז דאון, להמשיך בלימודיה. גדס התקבלה ללמוד בבית הספר לאמנות בבלפסט, אוניברסיטת אלסטר. כאן עיבדה ושיפרה את סגנונה והציבה לעצמה סטנדרט מקצועי גבוה בעבודות אמנות.
בעודה לומדת בבית הספר לאמנות בבלפסט, השתתפה גדס בתערוכה הרביעית של אגודת האומנויות והמלאכה של אירלנד. לתערוכה זו תרמה איור צבעוני לספר סינדרלה מלבישת את אחותה המכוערת (גלריית העיר דבלין). בתערוכה זו הבחינה בעבודתה של גדס שרה פורסר, ציירת מבוססת, שחיפשה סטודנטים שהוכשרו לא מכבר, להכיר את אומנות הזכוכית הצבעונית. פורסר, המשיכה להיות המנטור לכל אורכו דרכה של גדס, היא הזמינה את גדס הצעירה להצטרף אליה לדבלין, לעבודה אצל אמן הויטראז'ים ויליאם אורפן.[4]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גדס הצטרפה לפורסר בסדנת ויטראז'ים המפורסמת בשם An Túr Gloine בשנת 1910. הסדנה התקיימה בבית הספר לאמנות בדבלין. שם גדס גילתה את תשוקתה לאומנות ויטראז'ים ויצרה את יצירותיה החשובות ביותר.
בשנותיה הראשונות ב- An Túr Gloine, "מקוריותה של גדס בלטה, ועבודות חשובות הגיעו מכנסיית סנט אן ברחוב דוסון ומהכנסייה הפרסביטריאנית ברתגר. היא חזרה לבלפסט לפני 1916 והתגוררה מפעם לפעם בדבלין עד שעברה בשנת 1925 לעבוד בלונדון בבית המלאכה לויטראז'ים בפולהאם."
עבודתה נחשבה לחלוצית וייצגה דחייה של הגישה הוויקטוריאנית המאוחרת. היא יצרה צורה חדשה של דמויות בחלונות ויטראז'. "השריריות והמתח של דיוקנאותיה תואמים את העיצוב הרדיקלי של הקונסטרוקציות שלה. פרויקטים רחבי היקף שאפתניים, כמו בקתדרלה באפרס, משתווים לדרמה של עבודות בקנה מידה קטן יותר בוואלאסי (לנקשייר) ובוולסנד (נורת'מברלנד), או חלונות זיכרון מלחמה בכנסיות כפריות."[5]
חלון זיכרון מלחמה, קנדה 1919[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלון זה הוצג בכנסית סנט ברתולומיאו על ידי הנסיך מוויילס. החלון עצמו הוזמן על ידי הנסיך ארתור, דוכס קונוט בשנת 1916.[6] יצירה זו נמצאת באונטריו קנדה. החלון הוא קטע זיכרון המתאר דימויים של גברים ונשים אבלים. גדס משתמשת בצבעים פרימיטיביים בחלון הזה, כשהבולטים בהם הם צהוב ושחור. נאמר על ידי מבקר אמנות כי הצבעים המשמשים ביצירה זו "מעניקים לחלון דרמטיות, כי הציור חזק ואקספרסיבי ומביא את תחושת הפעולה. כותב המאמר ראה בחלון זה "אחד הניצחונות האמנותיים של המאה הזו". גדס השלימה את כל החלון בעבודות הזכוכית של פורסר, בדבלין, אירלנד.
חלון סנט גבריאל, דבלין 1925[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצירה זו נעשתה בהזמנת בני הקהילה להנצחת נפגעי מלחמת העולם הראשונה, וכך גם שני חלונות אחרים, סנט מיכאל וסנט רפאל.[7] גבריאל עומד יציב ומוצק ומציג דמות לוחם עיקש. הוא לובש שריון כחול לבן שעטף את עצמו. בידיו של סנט גבריאל מוחזק ענף שניתן לו בגן עדן ומראה שעליה רשום 'x' המסמל את ישו ביוונית. גדס מתארת את המלאך עם הילה אדומה וביטוי פנים אבני. הכנסייה בה נותר חלון זה היא כנסיית All Saints, Blackrock, מחוז דבלין.
חיים מאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרות הקשיים של החיים בלונדון במהלך מלחמת העולם השנייה, העוני ובריאות לקויה, גדס "עיצבה שבע עשרה יצירות מופת בזכוכית צבעונית בקנה מידה מלא, שש עשרה מהן היא השלימה".
גדס נפטרה ב -10 באוגוסט 1955 בלונדון.
היא נקברה בבית העלמין קרנמוני, מחוז אנטרים, יחד עם אמה ואחותה אתל. אפילו לאחר שעברה ללונדון גדס טענה כי זהותה מעולם לא השתנתה, היא תמיד הייתה "אשת בלפסט".[8]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Gordon Bowe, Nicola (August 2015). "Wilhelmina Geddes". Irish Arts Review (1984-1987). 4 (3): 2–3
- ^ Anne Hailes, Wilhelmina Geddes: Window on a remarkable life, The Irish News, 2016-01-04 (באנגלית)
- ^ Wilhelmina Geddes: Life and Work, by Nicola Gordon Bowe: awkward artist of many colours, The Irish Times (באנגלית)
- ^ "Wilhelmina Geddes (1887 - 1955): Stained Glass Artist", www.newulsterbiography.co.uk
- ^ "Geddes, Wilhelmina Margaret", dib.cambridge.org
- ^ "The Church of St.Bartholomew" (ארכיון)
- ^ Gordon Bowe, Nicola (2015). Wilhelmina Geddes: Life and Work. Dublin: Four Courts Press
- ^ "Belfast artist who created some of the city's most beautiful stained glass windows recognised in new book". belfasttelegraph (באנגלית בריטית). ISSN 0307-1235. נבדק ב-2020-11-11.