מריה ביאטריקס, ארכידוכסית אוסטריה-אסטה
מריה ביאטריקס, ארכידוכסית אוסטריה-אסטה | |||||||||
לידה |
13 בפברואר 1824 מודנה, דוכסות מודנה | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
18 במרץ 1906 (בגיל 82) גרץ, האימפריה האוסטרו-הונגרית | ||||||||
מדינה | אוסטריה | ||||||||
מקום קבורה | גראץ | ||||||||
בן זוג | חואן, רוזן מונטיסון | ||||||||
שושלת בית הבסבורג – לורן | |||||||||
| |||||||||
מריה ביאטריקס, ארכידוכסית אוסטריה-אסטה (בגרמנית: Maria Beatrix von Österreich-Este; 13 בפברואר 1824 – 18 במרץ 1906), הייתה בתו של פרנץ הרביעי, דוכס מודנה, ואשתו של חואן, רוזן מונטיסון.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מריה ביאטריקס נולדה ב-13 בפברואר 1824 במודנה, לפרנץ הרביעי, דוכס מודנה ולמריה ביאטריצ'ה, נסיכת סבויה בתם של ויטוריו אמנואלה הראשון, מלך סרדיניה ומריה תרזה מאוסטריה-אסטה, מלכת סרדיניה.
ב-6 בפברואר 1847 התחתנה מריה ביאטריקס עם חואן, רוזן מונטיסון, ממנו נולדו לה שני ילדים. בתחילה התגוררו השניים במודנה, אולם לאחר מהפכות 1848 באיטליה עברו השניים לאוסטריה, ומשם ללונדון, שם פיתח חואן נטיות ליברליות, ובעקבות כך הוא נפרד ממריה ביאטריקס שחזרה למודנה עם ילדיהם.
בשנת 1861 מתו אחי בעלה האינפנטה קרלוס, רוזן מונטמולין והאינפנטה פרננדו דה בורבון וברגנסה במפתיע בטריאסטה, ומכיוון שלא היו לקרלוס ילדים, ירש בעלה חואן את תאריו. בשל דעותיו הליברליות לא היווה חואן יריב לאיזבלה השנייה, מלכת ספרד למרות הירידה הדרסטית בפופולריות שלה, ובעקבות כך דרש ממנו בנם קרלוס, דוכס מדריד לוותר לטובתו על תאריו. ב-3 באוקטובר 1868 ויתר חואן על תאריו לטובת בנו, ובעקבות כך פרצה המלחמה הקרליסטית השלישית שבה תמך חואן בבנו.
בשנת 1883 מת גיסה אנרי, רוזן שאמבור ללא ילדים, ומכיוון שבעלה חואן היה הצאצא הזכר הבכיר של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת, הוא הוכר על ידי המפלגה הלגיטימית כז'אן השלישי, מלך צרפת ונווארה. רוב המלוכנים בצרפת לא קיבלו את טענתו של חואן, ותמכו בפיליפ, רוזן פריז מבית אורליאן כטוען לכתר הצרפתי. בשנת 1887 מת חואן בברייטון, וב-18 במרץ 1906 מתה מריה ביאטריקס בגרץ.
משפחתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-6 בפברואר 1847 התחתנה מריה ביאטריקס עם חואן, רוזן מונטיסון, ממנו נולדו לה שני בנים:
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]