בית הבסבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית הבסבורג
אוסטריה, הונגריה, פורטוגל, מקסיקו, בוהמיה וספרד
Counts of Habsburg Arms.svg
מדינה אוסטריה, הונגריה, ספרד
תארים קיסר אוסטריה
ארכידוכס אוסטריה
מלך קסטיליה
מלך אראגון
מלך ספרד
מלך פורטוגל
ממלכת הונגריה
הקיסר הרומי הקדוש
קיסר מקסיקו
מייסד ראדבוט, רוזן הבסבורג
השליט האחרון מריה תרזה באוסטריה
קרלוס השני בספרד
ראש הבית הנוכחי אין. התמזג עם בית לורן ליצירת בית הבסבורג-לורן
שנת ייסוד המאה ה-12
התפזרות

1780 באוסטריה
1700 בספרד

1640 בפורטוגל
אתניות אוסטרית, ספרדית, גרמנית
ענפים ספרד ההבסבורגית
Disambig RTL.svg המונח "הבסבורג" מפנה לכאן. לערך העוסק בטריטוריה של הענף האוסטרי של בית הבסבורג, ראו ממלכת הבסבורג.

בית הבסבורג (לעתים מאוית גם הפסבורג, בגרמנית Habsburg) היה אחד מבתי המלוכה החשובים של אירופה. בין התפקידים בהם החזיק הבית:

בנוסף, הבית החזיק במספר כתרים אחרים לזמן קצר:

ועוד תארים רבים נוספים.

אוסטריהאוסטריה
ערך זה הוא חלק מסדרת
היסטוריה של אוסטריה

באבנברג

הבסבורג

האימפריה הרומית הקדושה

האימפריה האוסטרית

האימפריה האוסטרו-הונגרית

הרפובליקה האוסטרית הראשונה

אוסטרופשיזם

אנשלוס

אזורי הכיבוש באוסטריה

אוסטריה

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם נגזר מהמלה בגרמנית "הביכטסבורג", שפירושה "טירת הנֵצים", שהייתה מושב המשפחה במאות ה-12 וה-13 בהבסבורג בשווייץ. מדרום מזרח גרמניה הרחיבה המשפחה את השפעתה ונכסיה לקצוות המזרחיים של האימפריה הרומית הקדושה, לשטח המקביל בערך לאוסטריה של היום (12781382). תוך שניים-שלושה דורות ההבסבורגים הצליחו להשיג תפיסה מקוטעת-בתחילה של הכתר הקיסרי שישאר בידיהם במשך כמה מאות שנים (12731291, 12981308, 14381740, ו-17451806).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזנות הבסבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערך בשנת 1027 הקים ראדבוט, רוזן הבסבורג את טירת הבסבורג, ומונה לרוזן הנחלה מסביב לטירה. יורשיו הרחיבו את הנחלה, והשתלטו על השטחים שכוללים כיום את הקנטונים של שווייץ: שווייץ, ארגאו, אונטרוולדן ואורי, ועל שטחים שונים באלזס.

בשנת 1232 הקים רודולף השלישי, רוזן הבסבורג את רוזנות הבסבורג-לאופנבורג, שהתקיימה עד לשנת 1408. בנו של רודולף השלישי - אברהרד הראשון, רוזן הבסבורג-לאופנבורג הקים בשנת 1273 את בית הבסבורג-נוי-קיבורג, שהתקיים עד לשנת 1417.

דוכסות אוסטריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1273 נבחר רודולף מהבסבורג למלך גרמניה, אולם אוטוקר ואלפונסו העשירי, מלך קסטיליה סירבו לבחירה, ובשל כך פתח רודולף בשנת 1274 במלחמה נגד אוטוקר. בשנת 1276 כבש רודולף את דוכסות קרינתיה, ובשנת 1278 הביס רודולף בקרב דורקונט את אוטוקר, שאף נהרג בקרב, ובכך נעשה רודולף לשליט אוסטריה. שושלתו של רודולף - בית הבסבורג, שלטה באוסטריה כ-640 שנה. סביב המאות ה-14 וה-15 הרחיבו ההבסבורגים את שטחיהם והחלו לצבור מחוזות בקרבת דוכסות אוסטריה, שהייתה דוכסות קטנה שחלשה לאורך הדנובה ועל שטיריה. בשנת 1335 השיגו (אלברכט השני) את קרניולה (דוכסות קראין) שבסלובניה ואת קרינתיה, ובשנת 1368 את טירול. מחוזות אלו הפכו לחלק מהירושה שקיבלו השליטים ההבסבורגים, ונקראו "טריטוריות הירושה".

בהיסטוריה של שתי המאות ה-14 וה-15 היו הרבה עליות ומורדות. בהסכם נוינברג שהתרחש ב-1379 תחת שלטונם של אלברכט השלישי ולאופולד השלישי פוצלה אוסטריה ביניהם, אלברכט החזיק באוסטריה עצמה, בעוד שלאופולד החזיק בטריטוריות הירושה. ב-1402 התרחש עוד פיצול, ארנסט הקשוח קיבל את שטיריה, קרינתיה וקרניולה, ופרידריך הרביעי, דוכס אוסטריה את טירול ואת דרום מערב אוסטריה שהיה אוסף של טריטוריות הבסבורגיות. האיחוד מחדש בוצע על ידי פרידריך החמישי, דוכס אוסטריה (השלישי כקיסר האימפריה הרומית הקדושה) בנו של ארנסט הקשוח לאחר נפילת הטורים ההבסבורגיים אלברט והבכירים הטירולינים.

בשנת 1438 נבחר הדוכס אלברכט מאוסטריה ליורש של חמו, זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה מבית לוקסמבורג. על אף שאלברכט מלך רק במשך שנה (כאלברכט השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה), מאז מלכותו כל קיסרי האימפריה הרומית הקדושה היו משושלת הבסבורג, מלבד חריגה אחת.

האימפריה הרומית הקדושה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימפריה של קרל החמישי

בשנת 1453 העלה פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה את דוכסות אוסטריה למעמד של ארכידוכסות. ההבסבורגים החלו לרכוש שטחים רבים מחוץ לאדמות הירושה על ידי נישואים: בשנת 1477 מקסימיליאן, ארכידוכס אוסטריה בנו היחיד של הקיסר פרידריך השלישי נשא לאשה את מארי, דוכסית בורגונדיה, היורשת של דוכסות בורגונדיה שבצרפת וכך השיג את רוב מדינות השפלה וחלקים מצרפת לטובת בית ההבסבורג; בנו שלו, פיליפ "היפה", נשא לאישה את הנסיכה חואנה ("המשוגעת"), יורשת אראגון וקסטיליה וכך השיג לטובת ההאבסבורגים את ספרד ונחלותיה האיטלקיות, אפריקאיות ונחלות העולם החדש; ונכדו, הקיסר קרל החמישי, בנו של פיליפ, שלט על שטח עצום שעליו לא מלך מעולם שום מלך אירופאי, ונקראה "האימפריה בה השמש אינה שוקעת לעולם".

פיצול האימפריה של בית הבסבורג

כאשר ויתר קרל החמישי (שנקרא בספרד "קרלוס הראשון") על כתרו, הוא בחר להוריש את ספרד ואת האימפריה הרומית הקדושה ליורשים שונים. כתוצאה מכך התפצלה המשפחה לבית הבסבורג האוסטרי ובית הבסבורג הספרדי.

ספרד ההבסבורגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרד ההבסבורגית השתרעה מהפיליפינים עד לארצות השפלה, והייתה, למשך זמן, הכוח הגדול באירופה. מהסיבה הזו, תקופה זו בהיסטוריה של ספרד נקראת גם עידן ההתרחבות. למרות שבדרך כלל נזכרת בשטחה במרכז אירופה, ממלכת הבסבורג הרחיבה את שליטתה גם לספרד מ-1516 עד ל-1700. תחת שליטת בית הבסבורג, הגיעה ספרד לשיא השפעתה וכוחה, אך גם התחילה את דעיכתה האיטית.

ימי העליונות של ספרד במאה ה-16 החלו עם הניצחון על העות'מאנים בקרב לפנטו ב-1571, ועם סדרת ניצחונות על אנגליה במלחמת אנגליה-ספרד (1585-1604). במהלך אמצע המאה ה-17, ימי הגדולה הספרדים בשלטון הבסבורג החלו בדעיכתם הארוכה שהחלה בסדרת הפסדים במלחמת שמונים השנים, וכן באבדן הארמדה הגדולה. במהלך מלחמת שלושים השנים כותרה ספרד ההבסבורגית, ובחציה השני של המאה ה-17 הובסה בידי הצרפתים, תחת הנהגתו של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת. שלטון הבסבורג בספרד בא לסופו במותו של קרלוס השני, מלך ספרד, מה שהביא לפתיחתה של מלחמת הירושה הספרדית. תקופת השלטון ההבסבורגי בספרד היא גם תור הזהב של ספרד, ועידן הפריחה התרבותית שלה.

ממלכת הבסבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של ממלכת הסבורג נעוץ במותו של לאיוש השני, מלך הונגריה במהלך קרב מוהאץ' נגד צבא האימפריה העות'מאנית. הארכידוכס פרדיננד הראשון מבית הבסבורג הפך למלך בוהמיה ובהמשך לאחר חלוקת שטחי ממלכת הונגריה, זכה גם בשטחי מערב וצפון הונגריה וזאת בתמיכתו של אחיו קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.[1]

ראשית ימיה של האימפריה לוותה במאבקי חוץ לבלימת כוחה של האימפריה העות'מאנית ומאבקי פנים בין קתולים לפרוטסטנטים. במהלך המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1606-1591) הצליחו האוסטרים לבלום את התקדמות העות'מאנים במרכז אירופה וחזרו ובלמו את העות'מאנים מהגעה לווינה. מלחמת שלושים השנים שהחלה כמלחמת דת בין פרוטסטנטים מורדים לשלטון הקתולי והסתיימה בחתימת שלום וסטפליה, מיצבה עוד יותר את הפיאודליזם בתוך האימפריה הרומית הקדושה והבליטה את חולשתו של השלטון המרכזי אל מול אוסף נסיכויות וממלכות. ממלכת הבסבורג מיצבה עצמה כגורם הדומיננטי באימפריה.[2] במהלך המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1664-1663) צרו העות'מאנים בשנית על וינה, אך צבא ממלכת הבסבורג הצליח להודפם.

במהלך מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה (1683–1699) הנחיל צבא הממלכה בפיקודו של הנסיך אויגן מסבויה תבוסה מוחצת לעות'מאנים, הם איבדו שטחים נרחבים במרכז אירופה ואולצו לחתום על הסכם קרלוביץ. מספר שנים מאוחר יותר ניצחו ההבסבורגים שוב במהלך המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1718-1716) והעות'מאנים נאלצו לחתום על הסכם שלום פוז'ארוואץ תוך אבדן שטחים נוסף בסרביה, בוסניה והרצגובינה. בתקופה זו הגיעה ממלכת הבסבורג לשיא עוצמתה.[3][4]

בשנים 1740 - 1748 התחוללה מלחמת הירושה האוסטרית ובמרכזה העימות האישי בין פרידריך השני, מלך פרוסיה מבית הוהנצולרן לבין מריה תרזה מבית הבסבורג. הסכסוך הפך למלחמה אזורית ובסיומה, שלזיה נותרה בידי הפרוסים לאחר שנכבשה על ידי פרידריך השני, ואוסטריה מסרה כמה דוכסויות בצפון איטליה לאויבתה, ממלכת ספרד, ולבעלת בריתה, סרדיניה. הסכסוך פגע ביציבותה וחוזקה של האימפריה הרומית הקדושה.

שיטת הצמיחה של האימפריה של בית הבסבורג הייתה בעזרת קשרי נישואין מוצלחים ביותר, שהוסיפו להם עוד ועוד נחלות ושטחים. לא בכדי היה המוטו של אותה תקופה "מלחמות יעשו אחרים. את, אוסטריה בת המזל, התחתני! מה שנותן מרס לאחרים, לך נותנת האלה ונוס." הנוסח המקורי הוא לטיני:

Bella gerant alii. tu, felix Austria, nube!
Nam quae Mars aliis, dat tibi regna Venus.

בשלהי המאה ה-18 וראשית המאה ה-19 החלישו מאד המלחמות הנפוליאוניות את כוחה של האימפריה הרומית הקדושה וממלכת הבסבורג בתוכה. הצטרפותם לקואליציה האנטי-צרפתית השלישית ותבוסתם הקשה בקרב אולם ובקרב אוסטרליץ הובילו לחתימת חוזה פרסבורג. ב-6 באוגוסט 1806 התפרקה האימפריה הרומית הקדושה, הקיסר פרנץ השני ויתר על תוארו והכריז על עצמו קיסר אוסטריה.[5]

האימפריה האוסטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל המלוכה ההבסבורגית; שימש גם כדגל האימפריה האוסטרית עד ה-Ausgleich בשנת 1867.

הקיסר פרנץ השני (שנקרא גם פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה) השתמש בתואר הבא: "אנחנו, פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה בחסד האל, מלך ירושלים, הונגריה, בוהמיה, דלמטיה, קרואטיה, סלבוניה, גליציה ולודומריה, ארכידוכס של אוסטריה, דוכס לורן, זלצבורג, ורצבורג, פרנקוניה, שטיריה, קרינתיה וקרניולה; הדוכס הגדול של קרקוב; נסיך טרנסילבניה; מרקיז (מרגרב) מורבייה; דוכס סנדומיר, מזוביה, לובלין, שלזיה העלית והתחתית, אושוויץ וזטור, טשן ופריול; נסיך ברכטסגדן ומרגנת'היים; נסיך-רוזן של הבסבורג, גוריציה וגרדיסקה ושל טירול; והמרגרב של לוסטיה העילית והתחתית ושל איסטריה".

בשנות ה-60 של המאה ה-19 ניטש מאבק בין אוסטריה לפרוסיה על ההגמוניה בגרמניה, ולבסוף הפסידה אוסטריה במלחמת אוסטריה-פרוסיה, מה שהוביל לאיחוד גרמניה תחת בית הוהנצולרן. בשנת 1867 הוקמה האימפריה האוסטרו-הונגרית, שהתקיימה עד לאחר התבוסה במלחמת העולם הראשונה.

האימפריה האוסטרו-הונגרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הונגריה, שהייתה למעשה תחת שלטון ההבסבורגים מאז 1526 אך בעיקר תחת כיבוש האימפריה העות'מאנית במשך 150 שנה, נכבשה מחדש בשנים 16831699. בשנת 1867 זכתה הונגריה בהכרה כממלכה עצמאית תחת ה-Ausgleich או "פשרה" (ראו אוסטרו-הונגריה), עד הדחת ההבסבורגים מאוסטריה והונגריה לאחר התבוסה במלחמת העולם הראשונה.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש בית הבסבורג כיום (2017) הוא קרל, ארכידוכס אוסטריה (נולד ב-1961), בנו הבכור של אוטו, נסיך הכתר של אוסטריה. אוטו היה יורש העצר האחרון של האימפריה האוסטרו-הונגרית, החל מעליית אביו קרל הראשון, קיסר אוסטריה בשנת 1916 לכס המלכות ועד להכרזת הרפובליקה.

עץ משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
אוטו השני, רוזן הבסבורג
 
 
 
 
 
ורנר השני, רוזן הבסבורג
 
 
 
 
 
אלברכט השלישי, רוזן הבסבורג
 
 
 
 
 
רודולף השני, רוזן הבסבורג
 
 
 
 
 
אלברכט הרביעי, רוזן הבסבורג
 
 
 
 
 
רודולף הראשון, מלך גרמניה
 
 
 
 
 
אלברכט הראשון, מלך גרמניה
 
 
 
 
 
אלברכט השני, דוכס אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלברכט השלישי, דוכס אוסטריה
 
לאופולד השלישי, דוכס אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
אלברכט הרביעי, דוכס אוסטריה
 
ארנסט, דוכס אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
אלברכט השני, מלך גרמניה
 
פרידריך השלישי, קיסר הרייך הראשון
 
 
 
 
 
 
 
מלכי אראגון וקסטיליה (ספרד)
 
מקסימיליאן הראשון, קיסר הרייך הראשון
 
 
 
 
 
 
 
 
חואנה הראשונה, מלכת ספרד
 
פליפה הראשון, מלך קסטיליה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קרל החמישי, קיסר הרייך הראשון ומלך ספרד
 
 
 
 
 
פרדיננד הראשון, קיסר הרייך הראשון
 
 
 
 
 
 
מרי הראשונה, מלכת אנגליה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פליפה השני, מלך ספרד, פורטוגל ואנגליה
 
 
 
 
 
 
מקסימיליאן השני, קיסר הרייך הראשון
 
 
 
קרל השני, ארכידוכס אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אנה, ארכידוכסית אוסטריה
 
רודולף השני, קיסר הרייך הראשון
 
מתיאס, קיסר הרייך הראשון
 
פרדיננד השני, קיסר הרייך הראשון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פליפה השלישי, מלך ספרד ופורטוגל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרדיננד השלישי, קיסר הרייך הראשון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פליפה הרביעי, מלך ספרד ופורטוגל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאופולד הראשון, קיסר הרייך הראשון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קרלוס השני, מלך ספרד
 
 
 
 
 
 
 
 
יוזף הראשון, קיסר הרייך הראשון
 
קרל השישי, קיסר הרייך הראשון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרנץ הראשון, קיסר הרייך הראשון
 
מריה תרזה, ארכידוכסית אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוזף השני, קיסר הרייך הראשון
 
לאופולד השני, קיסר הרייך הראשון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה
 
פרנץ קרל, ארכידוכס אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרנץ יוזף, קיסר אוסטריה
 
מקסימיליאן, קיסר מקסיקו
 
קרל לודוויג, ארכידוכס אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אוטו פרנץ, ארכידוכס אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קרל הראשון, קיסר אוסטריה

שליטי בית הבסבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוכסי אוסטריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיסרי האימפריה הרומית הקדושה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הבסבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתו של קרל השישי - מריה תרזה שלטה יחד עם בעלה פרנץ הראשון, ותוארה היה ארכידוכסית אוסטריה ומלכת הונגריה ובוהמיה.

בית הבסבורג-לורן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיסרי אוסטריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלכי הונגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלכי ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלכי פורטוגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדוכסים הגדולים של טוסקנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוכסי מודנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוכסי פארמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיסר מקסיקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקמת ממלכת הבסבורג, באתר ספריית הקונגרס, אוחזר ב-23 בינואר 2015 (באנגלית).
  2. ^ מלחמת שלושים השנים, באתר ספריית הקונגרס, אוחזר ב-23 בינואר 2015 (באנגלית).
  3. ^ אוסטריה: סקירה היסטוריה: צבא הבסבורג, באתר ספריית הקונגרס, אוחזר ב-23 בינואר 2015 (באנגלית).
  4. ^ המלחמות האוסטריות-עות'מאניות, באתר ספריית הקונגרס, אוחזר ב-23 בינואר 2015 (באנגלית).
  5. ^ ממלכת הבסבורג והמלחמות הנפוליאוניות, באתר ספריית הקונגרס, אוחזר ב-23 בינואר 2015 (באנגלית).