הצגת המקור של הדף "משגר לוויינים וחלליות"

{{פירוש נוסף|נוכחי=עצם שנועד לשאת לוויינים או חלליות לחלל|אחר=שימושים אחרים של המונח משגר|ראו=[[משגר]]}}
[[קובץ:Apollo 15 launch.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השיגור של [[אפולו 15]] בעזרת המשגר [[סטורן 5]]]]
'''משגר לוויינים וחלליות''' ('''מַרְקִיעַ'''){{הערה|1={{האקדמיה ללשון העברית - רשומה|מונחים חדשים שאושרו במליאת האקדמיה|2023/04/30|מונחים-חדשים-שאושרו-במליאת-האקדמיה-לל}}}}{{הערה|{{סלה||האקדמיה ללשון: במקום מערכת שיגור לחלל או משגר, מהיום אמרו: מרקיע!|133125|3 במאי 2023}}}} הוא [[טיל]] שמשמש ל[[שיגור לחלל|שיגור]] [[לוויין|לוויינים]] או [[חללית|חלליות]] ל[[חלל]]. בקצהו העליון של המשגר נמצאת [[חופת מטען|חופת המטען]] שצורתה חרוט, ובתוכה המטען המשוגר לחלל. המטען הוא לוויינים, גשושיות או מכשירים אחרים, או אסטרונאוטים למשימה בחלל. השיגור מתבצע מ[[כן שיגור]].

בדרך כלל, המשגר הוא [[טיל רב-שלבי]] המאפשר להגיע למהירויות גבוהות. השלבים שסיימו את פעולתם מתנתקים מהמשגר ונופלים. כאשר מדובר בלוויין, השלב האחרון של המשגר נועד להעלות את הלוויין עד למסלול שתוכנן לו ובמהירות שתוכננה לו, ואז לשנות זווית לכיוון אופקי כלפי [[כדור הארץ]]. לאחר זאת גם השלב האחרון מתנתק ומתרחק מהלוויין כדי לא להתנגש בו, והלוויין ממשיך לחוג בעצמו.

ישראל נמנית עם המדינות המעטות שלהן יש יכולת שיגור לוויינים, באמצעות משגר לוויינים בשם [[שביט (טיל)|שביט]]. משגר זה משמש לשיגורם של לוויינים צבאיים למסלול נמוך. לווייני תצפית אזרחיים שיוצרו בישראל שוגרו עד כה בידי רוסיה.

אף ששיגור לוויינים לחלל מתבצע משנת [[1957]], עדיין נכשלים מעת לעת שיגורים של לוויינים וחלליות. כישלונות אחדים:
* הפעלתו הראשונה של משגר הלוויינים [[אריאן 5]], ב-[[4 ביוני]] [[1996]], הסתיימה בהשמדה עצמית 40 שניות לאחר שהחלה, כתוצאה מ[[באג]] ב[[תוכנה|תוכנת]] הניווט של המשגר.
* מתוך עשרה שיגורים של לוויינים ישראליים מסדרת "[[אופק (לוויין)|אופק]]" נכשלו שני שיגורים.

==משגרים ידועים==
* המשגר '''[[סויוז (משגר)|סויוז]]''' הוא [[מנוע רב-שלבי]] בעל מנוע דלק נוזלי, אשר שימש את ברית המועצות בתוכנית סויוז ועדיין משמש לשיגור חלליות מטען "פרוגרס" ל[[תחנת החלל הבינלאומית]] ולשיגורים מסחריים של חברת "סטארסם". משגר סויוז הוצג בשנת 1966 כפיתוח של משגר הווסטוק, שפותח מהטיל הבליסטי הביניבשתי R-7. סויוז נחשב למשגר המוצלח ביותר עד כה. דגמים שונים של המשגר סויוז שוגרו למעלה מ-850 פעם לחלל, יותר מכל משגר אחר. אף על פי שתכנונו הנחשב מיושן כיום הוא הצטיין באמינות גבוהה ביותר, ובמחיר זול עד כניסתם של משגרי ה[[פאלקון 9]] לשימוש פעיל.
* המשגר '''[[סטורן 5]]''' הוא משגר רב שלבי בעל [[מנוע דלק נוזלי]] ממשפחת משגרי סטורן, אשר שימש את [[נאס"א]] ב[[תוכנית אפולו]] ו[[סקיילאב]]. זהו הדגם הגדול ביותר שיוצר במשפחת משגרי סטורן והגדול ביותר שיוצר אי פעם. למשגר שלושה שלבים. השלב הראשון, הונע על ידי חמישה [[מנוע רקטי|מנועי]] [[F-1]] בעלי [[מתקף|דחף]] של 700 טון כל אחד אשר פועלים על דלק מסוג [[RP-1]]. השלב השני, הונע על ידי חמישה מנועי [[J-2]] בעלי דחף של 102 טון כל אחד למשך 500 [[שנייה|שניות]] והפועלים על [[מימן]] נוזלי. השלב השלישי והאחרון, הונע על ידי מנוע J-2 בודד שהורכב על תושבת המאפשרת ניהוג. סטורן 5 הוא המשגר היחיד אי פעם שלא נכשל בעת שיגור. נאס"א שיגרה 13 טילי סטורן 5 בין השנים [[1967]] ו-[[1973]].
* המשגר '''[[פאלקון כבד]]''' הוא משגר מתוצרת החברה הפרטית [[SpaceX]] שמצטיין כיום (2021) בשלושה מאפיינים: הוא המשגר החזק ביותר, הזול ביותר במחיר לק"ג מטען, וניתן לשימוש חוזר. פאלקון כבד מורכב מ[[פאלקון 9]] אליו צמודים שני מאיצים שזהים לשלב הראשון של פאלקון 9. כל השלבים ניתנים לשימוש חוזר לאחר השמשה קצרה וזולה יחסית, וכך מושג המחיר הנמוך לק"ג מטען.

==ראו גם==
* [[טיל]]
* [[רקטה]]
* [[רקטת האצה]]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* פרופ' מוטי בן ארי, [https://web.archive.org/web/20070312031804/http://cse.proj.ac.il/hebetim/10/bug_moti.htm  ה"באג" שחיסל משגר], ב[[ירחון]] "הבטים בהוראת מדעי המחשב" (גיליון יולי 1998 עמודים 20–22) בהוצאת [[משרד החינוך]] ומטה המרכז להוראת המדעים.
* {{בריטניקה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{משגרים}}
{{בקרת זהויות}}
{{קצרמר|מדעי החלל}}

[[קטגוריה:משגרי לוויינים וחלליות|*]]
[[קטגוריה:מנועים רקטיים]]