משגר לוויינים וחלליות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
השיגור של אפולו 15 בעזרת המשגר סטורן 5

משגר לוויינים וחלליות, או בקיצור משגר הוא עצם בעל מנוע רקטי שמשמש לשיגור לוויינים או חלליות לחלל. השיגור עצמו מתבצע מכן שיגור. בעברית מקובל לכנות משגר גם בכינוי "טיל" ואילו באנגלית מקובל לקרוא לו גם "Rocket".

בדרך כלל, המשגר מורכב ממספר שלבים על מנת להקטין את מסתו ככל שהשיגור מתקדם, ולאפשר האצת הטיל למהירות הנדרשת ממנו. ברוב המקרים למשגר יש שלושה שלבים. השלבים שסיימו את פעולתם מנותקים מהמשגר ונופלים. כאשר מדובר בלוויין אז השלב האחרון של המשגר נועד להעניק ללוויין מהירות גבוהה בכיוון משיק לפני כדור הארץ (אבל בגובה שהוא בגבול העליון של האטמוספירה של כדור הארץ) כך שהלוויין ייכנס למסלול שתוכנן עבורו.

ישראל נמנית עם המדינות המעטות שלהן יש יכולת שיגור לוויינים, באמצעות משגר לוויינים בשם שביט. משגר זה משמש לשיגורם של לוויינים צבאיים למסלול נמוך. לווייני תצפית אזרחיים שיוצרו בישראל שוגרו עד כה בידי רוסיה.

אף ששיגור לוויינים לחלל מתבצע משנת 1957, עדיין נכשלים מעת לעת שיגורים של לוויינים וחלליות. כישלונות אחדים:

  • הפעלתו הראשונה של משגר הלוויינים אריאן 5, ב-4 ביוני 1996, הסתיימה בהשמדה עצמית 40 שניות לאחר שהחלה, כתוצאה מבאג בתוכנת הניווט של המשגר.
  • מתוך שבעה שיגורים של לוויינים ישראליים מסדרת "אופק" נכשלו שני שיגורים.

משגרים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המשגר סויוז הוא משגר רב שלבי בעל מנוע דלק נוזלי, אשר שימש את ברית המועצות בתוכנית סויוז ועדיין משמש לשיגור חלליות מטען "פרוגרס" לתחנת החלל הבינלאומית ולשיגורים מסחריים של חברת "סטארסם". משגר סויוז הוצג בשנת 1966 כפיתוח של משגר הווסטוק, שפותח מהטיל הבליסטי הביניבשתי R-7. סויוז נחשב למשגר המוצלח ביותר עד כה. דגמים שונים של המשגר סויוז שוגרו למעלה מ-850 פעם לחלל, יותר מכל משגר אחר. למרות תכנונו הנחשב מיושן כיום הוא מצטיין במחיר זול ואמינות גבוהה ביותר.
  • המשגר סטורן 5 הוא משגר רב שלבי בעל מנוע דלק נוזלי ממשפחת משגרי סטורן, אשר שימש את נאס"א בתוכנית אפולו וסקיילאב. זהו הדגם הגדול ביותר שיוצר במשפחת משגרי סטורן והגדול ביותר שיוצר אי פעם. למשגר שלושה שלבים. השלב הראשון, הונע על ידי חמישה מנועי F-1 בעלי דחף של 700 טון כל אחד אשר פועלים על דלק רקטי מסוג RP-1. השלב השני, הונע על ידי חמישה מנועי J-2 בעלי דחף של 102 טון כל אחד למשך 500 שניות והפועלים על מימן נוזלי. השלב השלישי והאחרון, הונע על ידי מנוע J-2 בודד שהורכב על תושבת המאפשרת ניהוג. סטורן 5 הוא המשגר היחיד אי פעם שלא נכשל בעת שיגור. נאס"א שיגרה 13 טילי סטורן 5 בין השנים 1967 ו-1973.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Q space.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.