משפחת גולדברגר
משפחת גולדברגר היא משפחה יהודית-הונגרית (בהונגרית: Goldberger család). האב הקדמון של המשפחה נקרא בשמו הפרטי פרץ, והיה צורף שעל פי המסורת המשפחתית היגר להונגריה מפדובה או מוונציה[1], לפי סברה אחרת הגיע להונגריה ממוראביה והתיישב באובודה.
פרנץ גולדברגר
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרנץ גולדברג, בנו של פרץ, ששינה את שמו מגולדברג לגולדברגר בראשית המאה ה-19[2] - נולד כבר באובודה בשנת 1755. הוא סחר בטקסטיל מגיל צעיר, ובשנת 1785, בשיתוף עם אמן הצביעה הכחולה המאסטר הצ'כי סטיברל, הקים מפעל לצביעה כחולה (צביעה כחולה היא טכנולוגיית צביעה ששימשה על טקסטיל. שמה נובע מהתבנית הכחולה בצורתה המקורית. היא הייתה בדרך כלל צביעה בלבן על רקע כחול) ברחוב לאיוש (כיום הוא מוזיאון הטקסטיל בבודפשט). שם המפעל היה מפעל טקסטיל גולדברגר. המוצרים שלהם הפכו במהרה פופולריים מאוד. פרנץ החזיק מחסן וחנות בפשט. הוא פתח סיטונאות בשנת 1800, שם מכר בעיקר מוצרים משלו. בהמשך קנה את שני הבתים הסמוכים לבית הסדנה ולבית המלאכה והרחיב את המפעל באזור שמאחוריהם.[1]
שמואל גולדברגר
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמואל גולדברגר (1784–1848), בנו של פרנץ גולדברגר, המשיך את העסק אחריו. הוא עסק בייצור באופן מעשי מאז שנת 1810 ואילו אביו פרנץ דאג למכירת המוצרים. בשנת 1845 רכש מכונת פֶּרוֹטִין, מכונת דפוס לטקסטיל המודרנית ביותר באותה תקופה. הגולדברגרים תמכו במהפכת 49–1848 ובמלחמת העצמאות, והשתתפו באספקת מדים לצבא ההונגרי, לכן אחרי דיכוי מלחמת העצמאות נדרשו לשלם סכום גדול של כופר מלחמה לאוסטריה המנצחת וגם לספק להם חלק ניכר מתוצרתם.
עם מותו של שמואל גולדברגר, אשתו, ארז'בט אדלר לקחה את ניהול המפעל לידיה, שעמד שוב על הרגליים במהירה, ובשנת 1854 קיבל רישיון מחדש לעסקים סיטונאיים. האלמנה פרשה בשנת 1861 (נפטרה בשנת 1869) והעבירה את הפירמה לבניה. בשנת 1857 ביקר פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה ומלך הונגריה בפשט-בודה וגם במפעל כאות "שסלח" על התנהלות משפחת גולדברגר במלחמת העצמאות. המשפחה קיבלה את תואר האצולה בשנת 1867, אז יכלו לאמץ את תוספת השם "בוודאי" (Buday) כלומר מהעיר בודה.
קארוי גולדברגר
[עריכת קוד מקור | עריכה]משנת 1870 ניהל קארוי גולדברגר את החברה. בשנת 1876 בנו הגדול, ברטולד גולדברגר, לקח לידיו את הנהגת החברה עד מותו בשנת 1913. בתקופה זו הוכנסו מכונות הרוֹלֶר להדפסה על בדים במקום מכונות הפרוטין המיושנות ואלה השיגו הצלחה משמעותית בשוק ומכירות מוצרי החברה נסקו בבית ומחוץ. בשנת 1905 הוקמה חברה בע"מ בשם גולדברגר שמואל בע"מ (שהייתה קודם חברה מוגבלת ציבורית).
לאו גולדברגר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאו גולדברגר, בנו של ברטולד גולדברגר, היה דמות בולטת בתעשיית הטקסטיל ההונגרית, שמילא תפקיד מרכזי במודרניזציה של תעשיית הטקסטיל ההונגרית בעשורים הראשונים של המאה העשרים. הוא היה נשיא ומנכ"ל מפעל גולדברגר שנוסד בשנת 1785, ואחר כך מנהל האיגוד הלאומי של התעשיינים בהונגריה (GYOSZ). יו"ר ונשיא האיגוד הלאומי של יצרני הטקסטיל ההונגריים, חבר מועצת המנהלים של המכון ההונגרי לסחר חוץ, יועץ בכיר בבנק הלאומי של הונגריה, וחבר הבית העליון של הונגריה משנת 1935. הוא נלכד על ידי הגסטאפו בשנת 1944 וגורש למחנה ריכוז. הוא נפטר שם במחנה הריכוז מאוטהאוזן כמה ימים לאחר שחרור מחנה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Guba Ildikó (2015). "A halál nem program" – Buday-Goldberger Leó élete. Óbudai Múzeum. ISBN 978-963-12-0996-9.
- ^ "A Goldberger-ház".