הצגת המקור של הדף "משתמש:אורי פרקש/נשיא מדינת ישראל"

{{מפנה|נשיא ישראל|נשיא ה[[סנהדרין]]|נשיא הסנהדרין}}{{משרה
| שם = נשיא מדינת ישראל
| דגל = [[קובץ:Presidential Standard of IsraelSquare.svg|100px]]
| תמונה = [[File:Isaac Herzog.jpg|200px]]
| איוש נוכחי = {{בעת}}
| תאריך כניסה לתפקיד = [[7 ביולי]] [[2021]]
| דרכי מינוי = בחירת הכנסת
| תחום שיפוט = {{דגל|ישראל||+}}
| מעון = [[משכן הנשיא]], [[ירושלים]]
| מושב המשרה = [[ירושלים]], [[ישראל]]
| משך כהונה קצוב = 7 שנים
| ייסוד המשרה = [[16 בפברואר]] [[1949]]
| איוש ראשון = [[חיים ויצמן]]
| אתר אינטרנט = [http://www.president.gov.il president.gov.il]
}}'''נְשִׂיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל''' הוא [[ראש מדינה|ראש המדינה]] של מדינת ישראל. מאחר וישראל היא [[דמוקרטיה פרלמנטרית]], בה סמכויות הרשות המבצעת נתונות בידי הממשלה, ממלא נשיא המדינה תפקידים אשר בעיקרם הם ייצוגיים וטקסיים. מוסד הנשיאות נחשב למבטא את אחדות העם, והנשיא מכונה לעיתים "האזרח מספר 1". נשיא המדינה נבחר על-ידי הכנסת לכהונה בת שבע שנים, שלאחריה הוא לא יכול להיבחר בשנית. נשיא המדינה הוא מבעלי התפקידים היחידים בישראל שמחזיקים מתוקף תפקידיו בדגל רשמי, הנקרא [[נס הנשיא]].

תפקידיו, סמכויותיו ודרך בחירתו של נשיא המדינה מוגדרים ב[[חוק יסוד: נשיא המדינה|'''חוק-יסוד: נשיא המדינה''']], אשר נחקק ב-1964.

== תפקידיו וסמכויותיו של הנשיא ==
{{הממשל בישראל}}
סמכויותיו של נשיא המדינה הן בעיקרן טקסיות וסמליות, דוגמת חתימה על [[חוק|חוקים]] שנחקקו ב[[הכנסת|כנסת]], הסמכת [[שגריר|שגרירים]] מטעם המדינה, קבלת [[כתב האמנה|כתבי האמנתם]] של שגרירים ממדינות זרות וחתימה על [[אמנה (הסכם)|אמנות]] בין ישראל לבין מדינות אחרות. ואולם, הנשיא הוא לא המאשר את החוקים והאמנות, וחתימתו על מסמך טעונה חתימת קיום מטעם הממשלה. נשיא המדינה הוא הראשון ב[[סדרי קדימה ממלכתיים|סדר הקדימה הממלכתי]], והוא מייצג את המדינה כלפי חוץ.

לנשיא המדינה נתונות מספר סמכויות מעשיות, שהבולטת בהן היא סמכות ה[[חנינה]] של כל עציר, נאשם או אסיר, וכן הסמכות להקל בכל עונש שהטיל בית משפט על כל אדם. לרוב יתייעץ הנשיא עם נציגי משרד המשפטים לפני הפעלת סמכותו זו, אך לעתים הוא נקלע ללחצים פוליטיים וחברתיים עזים, שבגינם ישחרר אסירים מסוימים, כגון [[טרור יהודי בישראל|יהודים שהורשעו בטרור]] ו[[טרור פלסטיני|מחבלים פלסטינים]] במסגרת עסקאות [[חילופי שבויים (ישראל)|חילופי שבויים]].

תפקיד נוסף הנתון בידי נשיא המדינה לפי [[חוק יסוד: הממשלה|חוק-יסוד: הממשלה]] הוא הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת לאחר שהתקיימו [[הבחירות לכנסת|בחירות לכנסת]] או לאחר שהממשלה התפטרה או נפלה. לפני שנשיא המדינה מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת, עליו להתייעץ עם סיעות הכנסת ולקבל מהן המלצה למועמד לראש הממשלה. נשיא המדינה לא מחויב להטיל את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שהמליצו עליו הכי הרבה חברי כנסת, אלא על מי שלפי דעתו יש לו הסיכוי הגבוה ביותר להרכיב ממשלה. סמכות זו ניתנת לראשי מדינה ברוב רובן של הדמוקרטיות הפרלמנטריות, ויש בה שיקול דעת מסוים.

נשיא המדינה ממנה את ה[[שופט|שופטים]], לאחר שנבחרו ב[[הוועדה לבחירת שופטים|וועדה לבחירת שופטים]], ואת [[נגיד בנק ישראל]] לפי המלצת הממשלה. סמכות המינויים ניתנה לנשיא כדי לסמל את עצמאותם של המתמנים מן הכנסת והממשלה.

מעבר לתפקידים החוקתיים של נשיא המדינה, מאפשר לו מעמדו ליזום מיזמים חברתיים שונים ולגייס בעבורם כספי תרומות. כמו נשיאים אחרים בעולם, גם נשיאי ישראל הקימו [[קרן מלגות|קרנות מלגות]] לתמיכה במיזמים ציבוריים שהנשיא המכהן הופקד על ניהולן (כמו סיוע לבעלי מוגבלויות ולאנשי מדע ומחקר). בשנת [[2011]] קבע [[מבקר המדינה]] [[מיכה לינדנשטראוס]] כי הנשיא דאז משה קצב חרג מהניהול התקין של כספי בית הנשיא והנהיג הפקרות תקציבית, בזבז את ההון של קרנות אלה והביא לסגירתן<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3469702,00.html|הכותב=תומר אביטל|כותרת=מבקר המדינה על בית הנשיא: קצב ניהל באופן קלוקל כספי תרומות ובזבז כספי ציבור|אתר=כלכליסט|תאריך=3 בינואר 2011}}</ref>.<gallery mode="packed-hover" widths="100" heights="150">
קובץ:Presidential Standard of IsraelSquare.svg|[[נס הנשיא|נס נשיא מדינת ישראל]]
קובץ:Office of the President of Israel by David Shankbone.jpg|לשכת הנשיא במשכן נשיאי ישראל
קובץ:The Meeting Room at the President of Israel Residence.jpg|חדר הפגישות במשכן נשיאי ישראל
קובץ:The statue of the 10th President of Israel, Reuven Rivlin, was placed in Beit HaNassi, July 2021 (GPOZAC 3011).jpg|שדרת פסלי הנשיאים בחצר המשכן
</gallery>

== דיני הנשיאות ==
[[קובץ:Reuven Rivlin at the swearing-in ceremony, December 2017 (6157).jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|הנשיא ריבלין בטקס השבעת שופטים במשכן הנשיא, דצמבר 2017]][[קובץ:Ambassador presents his credentials (5056176221).jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|הנשיא פרס מקב מאת שגריר בריטניה את כתב האמנתו במשכן הנשיא, אוקטובר 2010]]

=== בחירת הנשיא ===
כל אזרח ישראלי כשיר לכהן כנשיא. הצעת מועמד לנשיא המדינה צריכה להיות מוגשת ל[[יושב-ראש הכנסת]], בהסכמת המועמד בכתב ובצירוף תמיכתם של עשרה חברי הכנסת לפחות בחתימתם, ועד שבועיים לפני מועד הבחירות. כל חבר הכנסת רשאי לתמוך במועמד אחד בלבד. שבוע לפני מועד הבחירות צריך יושב-ראש הכנסת לפרסם את רשימת המועמדים בבחירות המתקרבות.

הכנסת בוחרת את נשיא המדינה בהצבעה חשאית, בישיבה מיוחדת שנערכת לצורך עניין זה בלבד. [[מזכיר הכנסת]] קורא בשמותיהם של כל חברי הכנסת לפי סדר ה-א"ב של שמות המשפחה, וכל חבר כנסת בתורו נכנס מאחורי פרגוד עץ מיוחד המוצב במליאת הכנסת, מכניס פתק עם שם המועמד למעטפה, ואז משלשל את המעטפה לקלפי העשויה עץ. לאחר שהצביעו כל חברי הכנסת, מתכנסים חברי ועדת הקלפי (שחברים בה היושב-ראש ועוד שלושה חברי כנסת) בלשכת יושב-ראש הכנסת וסופרים את הקולות.

המועמד שקיבל את קולותיהם של רוב חברי הכנסת - הוא הנבחר. אם אין מועמד כזה - עורכים הצבעה חוזרת ובה מועמדים לבחירה שני המועמדים שקיבלו את המספרים הגדולים ביותר של קולות. המועמד שקיבל את מספר הקולות הגדול ביותר הוא הנבחר.

משמעותו הייצוגית והסמלית של מוסד הנשיאות הביאה לכך שעל אף שהבחירה נעשית על ידי [[פוליטיקאי|פוליטיקאים]], נבחרת לתפקיד אישיות בעלת שיעור קומה, שזוכה לאהדה רבה בכל שדרות העם, ואפשר לחנך את הדור הצעיר לאורה. בהתאם לעיקרון זה נבחרו לתפקיד אנשים בעלי תרומה בולטת למימוש החזון ה[[ציונות|ציוני]], כאלה שמלבד מעורבות בחיים הציבוריים גם הגיעו להישגים מיוחדים בתחומים נוספים. כך נבחרו לתפקיד אנשי מדע בעלי שם עולמי ([[חיים ויצמן]] ו[[אפרים קציר]]), [[אלוף|אלופי]] [[צה"ל]] בעלי קול ייחודי ([[חיים הרצוג]] ו[[עזר ויצמן]]), מלומדים ואנשי רוח ([[יצחק בן-צבי]], [[זלמן שזר]] ו[[יצחק נבון]]).
[[קובץ:Jerusalem (997009857437705171).jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|לוחית הרישוי של רכב השרד של נשיא המדינה חיים ויצמן]]
לקראת סוך המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 נבחרו לתפקיד פוליטיקאים, ובתגובה לכך הוגשו כמה הצעות חוק שונות שניסו למנוע זאת, על מנת למנוע מתפקיד זה להפוך לפוליטי. בחירתו של עזר ויצמן לתפקיד נשיא המדינה בשנת 1993 הייתה לנקודת המפנה שסימנה את תחילתה של מגמה זו, ואחריו נבחרו משה קצב, שכיהן כחבר הכנסת ושר, [[שמעון פרס]] שכיהן כחבר הכנסת במשך 48 שנים (ברובן כשר, ופעמים גם כראש הממשלה), [[ראובן ריבלין]], שכיהן כשר וכיושב-ראש הכנסת, ו[[יצחק הרצוג]], שכיהן כחבר הכנסת וכשר.

תפקיד נשיא המדינה נחשב כתפקיד פרישה בקריירה הפוליטית, שלאחריו פורש הנשיא היוצא מהחיים הציבוריים. יוצא דופן היה יצחק נבון, שביקש לנצל את הפופולריות שצבר במהלך כהונתו כנשיא, פרש מהתמודדות על תקופת כהונה שנייה ושאף לקבל לידיו את מנהיגות [[מפלגת העבודה]] ו[[המערך השני|המערך]] ב[[הבחירות לכנסת האחת עשרה|בחירות לכנסת האחת עשרה]].
[[קובץ:Seventeenth Knesset 997009453622005171.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|הנשיא זלמן שזר פותח את המושב הראשון של הכנסת השביעית, 1969]]

==== טקס השבעת נשיא המדינה ====
נשיא המדינה הנבחר נכנס לתפקידו ביום סיום כהונתו של הנשיא היוצא, ואם הנשיא היוצא התפטר, הודח או נפטר - נכנס מחליפו הנבחר לתפקיד סמוך ככל הניתן ליום בחירתו. מי שנבחר לנשיא המדינה צריך להצהיר בפני הכנסת הצהרת אמונים בזו הלשון: {{ציטוטון|אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה ולמלא באמונה את תפקידי כנשיא המדינה}}.

טקס השבעת נשיא המדינה הוא ייחודי בישראל והוא דומה במתכונתו לטקסי הכתרה עליהם מסופר בתנ"ך. מושמעות בו תקיעות שופר על-ידי חיילי הרבנות הצבאית, ובסיומו קורא יושב-ראש הכנסת: "יחי נשיא מדינת ישראל!", וחברי הכנסת עונים "יחי! יחי! יחי!".
[[קובץ:Yitzhak Ben-Zvi (997008872694605171).jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|הנשיא יצחק בן-צבי נואם בכנסת בהשבעתו, 1952]]

=== הדחת נשיא המדינה ===


הכנסת מוסמכת, בהחלטת רוב של שלושה רבעים מחבריה (90 ח"כים), להדיח נשיא המדינה אם מצאה שהתנהגותו אינה הולמת את מעמדו. כדי להתחיל [[הליך הדחה]] יש להגיש קובלנה על ידי לפחות עשרים חברי כנסת. הקובלנה חייבת להיות מנומקת והיא תועבר ללא דיחוי לידי נשיא המדינה. כדי לקבל החלטה להדחת נשיא יש צורך ברוב של שלושה רבעים מחברי ועדת הכנסת (19 מתוך 25 חברי הוועדה). לנשיא או לבא כוחו יש זכות לסתור את הקובלנה בוועדת הכנסת וגם במליאת הכנסת.

=== חסינות, נבצרות והתפטרות ===

==== חסינות ====
[[קובץ:The Kirya (997008136327405171).jpg|ממוזער|260x260 פיקסלים|נשיא המדינה חיים וייצמן, מקבל ספר תורה משר הדתות ליום הולדתו ה-75. מאחוריו נס הנשיא בגרסתו הראשונה.]]
בדומה לחברי הכנסת, לנשיא המדינה יש חסינות מוחלטת בכל הקשור לתפקידו, ואין הוא חייב למסור ב[[עדות]] מידע שנודע לו במילוי תפקידו כנשיא גם לאחר תום תקופת כהונתו. כמו כן יש לנשיא, כל זמן שהוא מכהן, [[חסינות פרוצדורלית]] מוחלטת, כלומר לא ניתן להעמידו לדין פלילי ולא ניתן לעוצרו.אם יש צורך לגבות ממנו עדות, ניתנת לנשיא הזכות לקבוע את מקום מסירת העדות ומועדה.

==== נבצרות ====
אם [[נבצרות|נבצר]] מהנשיא למלא תפקידו באופן זמני, או אם הוא נמצא מחוץ לגבולות המדינה, מכהן [[יושב ראש הכנסת]] כממלא מקום נשיא המדינה. כאשר הנשיא מעוניין להכריז על [[נבצרות זמנית]] (למשל לפני שהוא עובר הליך רפואי תחת הרדמה מלאה, ואין הוא יכול למלא את תפקידו) הוא צריך להעביר בקשה לכנסת, ורק לאחר קבלת בקשתו בידי [[ועדת הכנסת]] יוכרז על נבצרותו.

==== התפטרות ונשיא בפועל ====
נשיא המדינה רשאי להתפטר, בהגשת כתב התפטרות חתום ליושב-ראש הכנסת, והתפטרותו נכנסת לתוקף אחרי 48 שעות, אלא אם הוא חוזר בו מהתפטרותו. אם נשיא המדינה מסיים את תפקידו לפני גמר כהונתו, מכהן יושב-ראש הכנסת כנשיא המדינה בפועל. לנשיא המדינה בפועל נתונות כל הסמכויות של הנשיא.

== תקציב מוסד הנשיאות ==
בשנת 2019 עמד תקציב מוסד הנשיאות על 61 מיליון שקלים חדשים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local_news/article/B1nrWRXc00|הכותב=צבי זרחיה|כותרת=ההוצאות הישירות והעקיפות לנשיא: 61 מיליון שקל בשנה|אתר=כלכליסט|תאריך=2 ביוני 2021}}</ref>, מתוכו עמדו 32 מיליון לשכר העובדים, 3 מיליון לביטחון, 2 מיליון עבור קצבאות לאלמנות הנשיאים הקודמים, ו-15 מיליון לתפעול.

מרכיבים מרכזיים בתקציב משכן הנשיא:

* משכורות ותנאי הפרישה של נשיאי המדינה ועובדי המוסד.
* העלות התפעולית של מוסד הנשיאות.
** עלות תחזוקת מבנה [[משכן הנשיא]] והגן הנלווה לו, כולל [[ארנונה]] ל[[עיריית ירושלים]].
** עלות הטקסים והאירועים הנערכים על-ידי הנשיא.
** נסיעות, כולל נסיעות פמליית הנשיא לחוץ לארץ.
* עלות פרטי האמנות הפזורים במשכן הנשיא ועלות אחזקתם.
* עלות חיילי צה"ל אחדים שעובדים במוסד.
* עלות אבטחת המשכן והנשיא.
=== שכר הנשיא ותנאי פרישתו ===
בהתאם ל{{סחפ|חוק-יסוד: נשיא המדינה|סעיף 16}} נקבעת משכורתו של נשיא המדינה על ידי [[ועדת הכספים]] של הכנסת. קביעה זו ניתנה בהחלטת משכורת נשיא המדינה, התשמ"ב–1982. ב-1 ביולי 2013 נקבעה משכורת הנשיא ל-50,315 ש"ח לחודש{{הערה|[http://civilcode.justice.gov.il/NR/rdonlyres/96E69D5C-E528-4D4B-9BF3-028C02E18957/42275/7294.pdf#page=16 הודעת משכורת נשיא המדינה, התשע"ד–2013], ק"ת 7294 מיום 7 באוקטובר 2013}}. משכורת זו מתעדכנת בהתאם לשינויים ב[[השכר הממוצע במשק|שכר הממוצע במשק]].

בהתאם ל{{סחפ|חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, תשכ"ט–1969|סעיף 1}}, תנאי הפרישה של הנשיא נקבעים אף הם על ידי ועדת הכספים, והם ניתנו בהחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נשיא המדינה ושאיריו), התשמ"א–1981{{הערה|[http://www.nevo.co.il/law_word/law01/063_010.doc החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נשיא המדינה ושאיריו), התשמ"א–1981]}}. תנאים אלה כוללים:

* [[פנסיה]] חודשית בסכום 70% ממשכורת הנשיא, מיום פרישתו של הנשיא (גם אם טרם הגיע ל[[גיל פרישה]]) לכל ימי חייו, ולאלמנתו אחריו לכל ימי חייה. אם הנשיא לשעבר זכאי לפנסיה נוספת מקופה ציבורית, לא תעלה הפנסיה הכוללת המשולמת לו על משכורתו כנשיא. שיעור הפנסיה חריג לטובה, משום ש[[שר]] צובר, במשך 7 שנים, פנסיה של 14% בלבד.
* לנשיא לשעבר ולבני משפחתו, לשאירי נשיא ולשאירי נשיא לשעבר יינתנו שירותים רפואיים ואשפוז באותם תנאים ובאותו היקף שהיו זכאים להם בעת כהונת הנשיא.
* נשיא לשעבר, אלמנת נשיא ואלמנת נשיא לשעבר זכאים לטלפון בדירתם, והוא יותקן על חשבון אוצר המדינה. נשיא לשעבר זכאי לתשלום של הוצאותיו בעבור החזקה ושימוש ב[[טלפון סלולרי]] ובטלפון שהותקן בדירתו (אלמנת נשיא ואלמנת נשיא לשעבר זכאיות לתשלום זה במשך תקופה של שמונה עשר חודשים מיום פטירתו של הנשיא או הנשיא לשעבר).
* נשיא לשעבר זכאי לדיור בדירת שרד ולרכב צמוד עם נהג במשך שבע שנים מיום סיום כהונתו. אם נפטר במשך תקופת הזכאות, זכאית אלמנתו לזכויות אלה עד לסיום שבע השנים.
* נשיא לשעבר זכאי, לצורך פעילותו הציבורית, לתקציב לשירותי משרד, במשך שבע שנים מיום סיום כהונתו. זכות זו אינה נשללת, גם אם מצבו הרפואי של הנשיא לשעבר אינו מאפשר לו לנהל משרד.[[קובץ:Jerusalem (997008136745205171).jpg|ממוזער|חיים ויצמן נשבע אמונים לנשיאהּ הראשון של מדינת ישראל|339x339 פיקסלים]]
התנאים המפורטים לעיל נקבעו במהלך כהונתו של הנשיא [[משה קצב]], והם תקפים החל מכהונתו של [[שמעון פרס]] כנשיא. ביחס לכהונתם של נשיאים קודמים ושאיריהם חלים תנאים טובים יותר{{הערה|[http://www.datafax.co.il/datafaxweb/Maagar/ShowHok.asp?Doc=28940&FromLink=1 החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נשיא המדינה ושאיריו), התשמ"א–1981 – נוסח קודם]}}.

בעקבות החשדות למעשים פליליים שהועלו נגד הנשיא קצב, החליטה ועדת הכספים בשנת 2007, שמנשיא לשעבר שהורשע ב[[עבירה שיש עמה קלון]] נשללות כל הזכויות הנ"ל, מלבד הזכות לפנסיה חודשית ולשירותים רפואיים{{הערה|{{גלובס|לילך ויסמן|ועדת הכספים החליטה פה-אחד: ההטבות של קצב כנשיא לשעבר יישללו – אם יורשע|1000237492|30 ביולי 2007}}{{ש}}[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/F7E2C38C-0B63-421A-AECF-AF5451378047/8605/6610.pdf#page=13 החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נשיא המדינה ושאיריו) (תיקון), התשס"ז–2007], ק"ת 6610 מיום 22 באוגוסט 2007}}.

בעבר משכורתו של הנשיא הייתה פטורה מ[[מס הכנסה (ישראל)|מס הכנסה]], אך בתיקון שנעשה בתקופת כהונתו של הנשיא [[עזר ויצמן]] נקבע כי היא חייבת במס. בנוסחו הנוכחי קובע {{סחפ|פקודת מס הכנסה|סעיף 9(1)}} שפטורים ממס הכנסה רק: "תשלומים, שירותים וטובות הנאה המשתלמים או הניתנים מאוצר המדינה לנשיא או לנשיא לשעבר או לשאיריו בקשר למילוי תפקידו כנשיא, למעט משכורת וקיצבה".

נכון לשנת 2019, בית הנשיא משלם פנסיה נשיאותית לשלושה נשיאים לשעבר או אלמנותיהם. תשלומים אלה הם אחד ממרכיבי התקציב המרכזיים של בית הנשיא.

== היסטוריה חקיקתית ==
תפקיד נשיא המדינה הוא המשך ישיר לתפקיד נשיא [[מועצת המדינה הזמנית]], אותו מילא חיים ויצמן. בדומה למשרת נשיא המדינה, גם משרת נשיא מועצת המדינה הזמנית הייתה משרה חסרת השפעה בפועל.

מעמדו וסמכויותיו של נשיא המדינה נקבעו לראשונה ב[[חוק המעבר]], שנחקק ב-[[16 בפברואר]] [[1949]]. באותו היום הושבע ד"ר חיים ויצמן לנשיא הראשון של מדינת ישראל. בנוסחו המקורי קבע חוק המעבר כי כהונת הנשיא קשור בכהונת הכנסת, ואכן לאחר שנבחרה הכנסת השנייה, היא בחרה מחדש את ד"ר ויצמן לנשיא המדינה, ולאחר מכן חוקקה את חוק כהונת נשיא המדינה, אשר הסדיר ביתר פירוט את בחירתו של נשיא המדינה, וקבע את כהונתו לחמש שנים. לאחר פטירתו של יצחק בן-צבי תוקן החוק ונקבע בו כי נשיא המדינה יוכל לכהן שתי כהונות לכל היותר.

ב-[[16 ביוני]] [[1964]] חוקקה הכנסת את חוק-יסוד: נשיא המדינה, וקבעה בו את דיני הנשיאות. חוק-יסוד זה הוצע על-ידי הממשלה כ[[הצעת חוק ממשלתית]], מה שעורר מחלוקת, שכן ב[[החלטת הררי]] נקבע כי [[ועדת החוקה, חוק ומשפט]] היא זו האחראית על חוקי-יסוד.

==נשיאי מדינת ישראל==
{| class="wikitable" style="text-align:center;" align="center" width="100%"
|+[[קובץ:Presidential Standard of IsraelSquare.svg|לא ממוסגר|50x50 פיקסלים]]{{ש}} נשיאי מדינת ישראל
|-
! rowspan="2" |מס'
! rowspan="2" |דיוקן
! rowspan="2" |שם{{ש}}<small>(תקופת חיים)</small>
! colspan="2" rowspan="2" |מפלגה
! colspan="4" |תקופת כהונה
! rowspan="2" |בחירות לנשיאות
<small>(הכנסת הבוחרת)</small>
|-
! colspan="2" |תאריך עברי
! colspan="2" |תאריך לועזי
|-
| rowspan="2" |1
| rowspan="2" |[[קובץ:חיים ויצמן-JNF039525.jpeg|142x142px]]
| rowspan="2" |'''[[חיים ויצמן]]'''
<small>(1874–1952)</small>
| rowspan="2" style="background:#00ADCC" |
| rowspan="2" |[[הציונים הכלליים]]
|י"ח בשבט ה'תש"ט
|כ"ו בחשוון ה'תשי"ב
|17 בפברואר 1949
|25 בנובמבר 1951
|[[הבחירות לנשיאות ישראל (1949)|1949]] <small>([[הכנסת הראשונה|1]])</small>
|-
|כ"ו בחשוון ה'תשי"ב
|כ"א בחשוון ה'תשי"ג
<small>נפטר בכהונתו</small>
|25 בנובמבר 1951
|9 בנובמבר 1952
<small>נפטר בכהונתו</small>
|[[הבחירות לנשיאות ישראל (1951)|1951]] <small>([[הכנסת השנייה|2]])</small>
|-
| rowspan="3" |2
| rowspan="3" |[[קובץ:Yitzhak Ben-Zvi.jpg|149x149px]]
| rowspan="3" |'''[[יצחק בן-צבי]]'''
<small>(1884–1963)</small>
| rowspan="4" style="background:#AE0000" |
| rowspan="4" |[[מפא"י]]
|כ"ח בכסלו ה'תשי"ג
|ג' בחשוון ה'תשי"ח
|16 בדצמבר 1952
|28 באוקטובר 1957
|[[הבחירות לנשיאות ישראל (1952)|1952]] <small>([[הכנסת השנייה|2]])</small>
|-
|ג' בחשוון ה'תשי"ח
|ב' בחשוון ה'תשכ"ג
|28 באוקטובר 1957
|30 באוקטובר 1962
|[[הבחירות לנשיאות ישראל (1957)|1957]] <small>([[הכנסת השלישית|3]])</small>
|-
|ב' בחשוון ה'תשכ"ג
|כ"ט בניסן ה'תשכ"ג
<small>נפטר בכהונתו</small>
|30 באוקטובר 1962
|23 באפריל 1963
<small>נפטר בכהונתו</small>
|[[הבחירות לנשיאות ישראל (1962)|1962]] <small>([[הכנסת החמישית|5]])</small>
|-
| rowspan="2" |3
| rowspan="2" |[[קובץ:Portrait of Zalman Shazar.jpg|148x148px]]
| rowspan="2" |'''[[זלמן שזר]]'''
<small>(1889–1974)</small>
|כ"ז באייר ה'תשכ"ג
|כ"ו באדר ה'תשכ"ח
|21 במאי 1963
|26 במרץ 1968
|[[הבחירות לנשיאות ישראל (1963)|1963]] <small>([[הכנסת החמישית|5]])</small>
|-
| rowspan="7" style="background:#EE161F" |
|[[מפלגת העבודה הישראלית|העבודה]]
|כ"ו באדר ה'תשכ"ח
|כ"ב באייר ה'תשל"ג
|26 במרץ 1968
|24 במאי 1973
|[[הבחירות לנשיאות ישראל (1968)|1968]] <small>([[הכנסת השישית|6]])</small>
|-
|4
|[[קובץ:Ephraim-Katzir.jpg|150x150 פיקסלים]]
|'''[[אפרים קציר]]'''
<small>(1916–2009)</small>
| rowspan="4" |[[המערך]]{{ש}}<small>[[מפלגת העבודה הישראלית|העבודה]]</small>
|כ"ב באייר ה'תשל"ג
|כ"ב באייר ה'תשל"ח
|24 במאי 1973
|29 במאי 1978
|[[הבחירות לנשיאות ישראל (1973)|1973]] <small>([[הכנסת השביעית|7]])</small>
|-
|5
|[[קובץ:Portrait of MP Yitzhak Navon.jpg|149x149 פיקסלים]]
|'''[[יצחק נבון]]'''
<small>(1921–2015)</small>
|כ"ב באייר ה'תשל"ח
|כ"ב באייר ה'תשמ"ג
|29 במאי 1978
|5 במאי 1983
|[[הבחירות לנשיאות ישראל (1978)|1978]] <small>([[הכנסת התשיעית|9]])</small>
|-
| rowspan="2" |6
| rowspan="2" | [[קובץ:Israeli President Chaim Herzog.jpg|134x134 פיקסלים]]
| rowspan="2" |'''[[חיים הרצוג]]'''
<small>(1918–1997)</small>
|כ"ב באייר ה'תשמ"ג
|ה' באדר ה'תשמ"ח
|5 במאי 1983
|23 בפברואר 1988
|[[הבחירות לנשיאות ישראל (1983)|1983]] <small>([[הכנסת העשירית|10]])</small>
|-
|ה' באדר ה'תשמ"ח
|כ"ב באייר ה'תשנ"ג
|23 בפברואר 1988
|13 במאי 1993
|[[הבחירות לנשיאות ישראל (1988)|1988]] <small>([[הכנסת האחת עשרה|11]])</small>
|-
| rowspan="2" |7
| rowspan="2" |[[קובץ:Ezer Weizman 9 (cropped).jpg|119x119 פיקסלים]]
| rowspan="2" |'''[[עזר ויצמן]]'''
<small>(1924–2005)</small>
| rowspan="2" |[[מפלגת העבודה הישראלית|העבודה]]
|כ"ב באייר ה'תשנ"ג
|ו' באדר ה'תשנ"ח
|13 במאי 1993
|4 במרץ 1998
|[[הבחירות לנשיאות ישראל (1993)|1993]] <small>([[הכנסת השלוש עשרה|13]])</small>
|-
|ו' באדר ה'תשנ"ח
|ה' בתמוז ה'תש"ס
<small>התפטר מתפקידו</small>
|4 במרץ 1998
|13 ביולי 2000
<small>התפטר מתפקידו</small>
|[[הבחירות לנשיאות ישראל (1998)|1998]] <small>([[הכנסת הארבע עשרה|14]])</small>
|-
|8
|[[קובץ:Moshe Katsav 2, by Amir Gilad (cropped).JPG|132x132 פיקסלים]]
|'''[[משה קצב]]'''
<small>(1945–)</small>
| style="background:#1F5AA5" |
|[[הליכוד]]
|כ"ט בתמוז ה'תש"ס
|ט"ו בתמוז ה'תשס"ז
<small>התפטר מתפקידו</small>
|1 באוגוסט 2000
|1 ביולי 2007
<small>התפטר מתפקידו</small>
|[[הבחירות לנשיאות ישראל (2000)|2000]] <small>([[הכנסת החמש עשרה|15]])</small>
|-
|9
|[[קובץ:Shimon Peres (8639524237).jpg|147x147 פיקסלים]]
|'''[[שמעון פרס]]'''
<small>(1923–2016)</small>
| style="background:#294078" |
|[[קדימה (מפלגה)|קדימה]]
|כ"ט בתמוז ה'תשס"ז
|כ"ו בתמוז ה'תשע"ד
|15 ביולי 2007
|24 ביולי 2014
|[[הבחירות לנשיאות ישראל (2007)|2007]] <small>([[הכנסת השבע עשרה|17]])</small>
|-
|10
|[[קובץ:Reuven Rivlin as the president of Israel (cropped).jpg|131x131 פיקסלים]]
|'''[[ראובן ריבלין]]'''
<small>(1939–)</small>
| style="background:#1F5AA5" |
|[[הליכוד]]
|כ"ו בתמוז ה'תשע"ד
|כ"ז בתמוז תשפ"א
|24 ביולי 2014
|7 ביולי 2021
|[[הבחירות לנשיאות ישראל (2014)|2014]] <small>([[הכנסת התשע עשרה|19]])</small>
|-
|11
|[[קובץ:Isaac Herzog.jpg|גבול|מרכז|133x133px]]
|'''[[יצחק הרצוג]]'''
<small>(1960–)</small>
| style="background:#D3D3D3" |
|עצמאי
|כ"ז בתמוז תשפ"א
|מכהן
|7 ביולי 2021
|מכהן
|[[הבחירות לנשיאות ישראל (2021)|2021]] <small>([[הכנסת העשרים וארבע|24]])</small>
|}

==== ציר זמן ====
{{#tag:timeline|ImageSize=width:1050 height:90
PlotArea = width:800 height:70 left:40 bottom:20
DateFormat = dd/mm/yyyy
Period = from:01/01/1948 till:{{#time:d/m/Y}}
TimeAxis = orientation:horizontal
ScaleMajor = unit:year increment:3 start:01/01/1949
ScaleMinor = unit:year increment:1 start:01/01/1949
Define $hx = 25 # shift text to left side of bar


# תאריכים מקורבים ללא דיוק של חודש ויום
PlotData =
 bar:Leaders color:blue width:20 mark:(line,yellow) align:left fontsize:10
 from:17/02/1949 till:09/11/1952 shift:(-25,$hx) text:[[חיים ויצמן|ןמציו םייח]]
 from:08/12/1952 till:23/04/1963 shift:(-25,$hx) text:[[יצחק בן-צבי|יבצ ןב קחצי]]
 from:21/05/1963 till:24/05/1973 shift:(-25,$hx) text:[[זלמן שזר|רזש ןמלז]]
 from:24/05/1973 till:29/05/1978 shift:(-45,$hx) text:[[אפרים קציר|ריצק םירפא]]
 from:29/05/1978 till:05/05/1983 shift:(-20,$hx) text:[[יצחק נבון|ןובנ קחצי]]
 from:05/05/1983 till:13/05/1993 shift:(-30,$hx) text:[[חיים הרצוג|גוצרה םייח]]
 from:13/05/1993 till:13/07/2000 shift:(-25,$hx) text:[[עזר ויצמן|ןמציו רזע]]
 from:01/08/2000 till:15/07/2007 shift:(-25,$hx) text:[[משה קצב|בצק השמ]]
 from:15/07/2007 till:27/07/2014 shift:(-30,$hx) text:[[שמעון פרס|סרפ ןועמש]]
 from:27/07/2014 till:07/07/2021 shift:(-30,$hx) text:[[ראובן ריבלין|ןילביר ןבואר]]
 from:07/07/2021 till:end shift:(0,$hx) text:[[יצחק הרצוג|גוצרה קחצי]]}}

=== נשיאים בפועל וממלאי מקום ===
במשך שנות קיומה של מדינת ישראל, מילאו יושבי-ראש הכנסת את תפקיד ממלא מקום הנשיא ונשיא בפועל פעמים רבות.

* '''[[יוסף שפרינצק]]''' - יושב-ראש הכנסת הראשון כיהן כממלא מקום הנשיא במשך כמעט שנה שלמה, בעקבות החלטת הנשיא ויצמן לצאת לנבצרות בשל מחלתו. ב-[[11 בדצמבר]] [[1951]] נכנס שפרינצק לתפקיד ממלא מקום הנשיא, והוא כיהן בתפקיד זה עד לפטירתו של ויצמן. לאחר מכן כיהן כנשיא בפועל עד אשר נבחר יצחק בן-צבי לנשיא המדינה השני, ב-[[8 בדצמבר]] [[1952]]. בעוד שוויצמן היה מאוכזב מן התפקיד חסר ההשפעה שיצר עבורו בן-גוריון (ואף מיוחסת לו האמירה "ממחטתי היא המקום היחיד בו מותר לי לדחוף את אפי"), ראה שפרינצק בתפקיד קפיצת מדרגה פוליטית, ומילא את תפקידו בנמרצות ובנחישות.
* '''[[קדיש לוז]]''' - לוז כיהן כיושב הראש של הכנסות הרביעית, החמישית והשישית, ונהיה לנשיא המדינה בפועל לאחר פטירתו של יצחק בן-צבי ב-[[23 באפריל]] [[1963]]. הוא שימש בתפקיד זה עד השבעתו של זלמן שזר, ב-[[21 במאי]].
* '''[[דבורה נצר]]''' - מונתה לממלאת מקום נשיא המדינה ליום אחד, בנובמבר [[1968]]. באותו היום שהו הנשיא שזר ויושב-ראש הכנסת לוז מחוץ לגבולות המדינה, ולכן מונתה נצר, שהייתה סגנית ליושב-ראש הכנסת, לממלאת מקום נשיא המדינה. נצר, אם כן, היא האישה הראשונה אשר החזיקה בסמכויותיו של נשיא מדינת ישראל.
* '''[[אברהם בורג]]''' - בורג כיהן כנשיא המדינה בפועל במשך כמעט חודש, בין התפטרותו של עזר ויצמן ב-[[13 ביולי]] [[2000]], לבין השבעתו של משה קצב ב-[[1 באוגוסט]] אותה שנה.
* '''[[דליה איציק]]''' - בסוף [[2006]] התפרסמה לראשונה פרשת האונס בבית הנשיא, ומעמדו הציבורי של הנשיא קצב התערער קשות. ב-[[14 בספטמבר]] אותה שנה הושבעה דורית ביניש לנשיאת בית המשפט העליון, והנשיא קצב החליט להימנע מלהשתתף בטקס כדי לא לפגוע בחגיגיותו. הוא החליט להכריז על נבצרות, ואת מקומו מילאה יושבת הראש דליה איציק. מאוחר יותר, ב-[[1 ביולי]] [[2007]], התפטר קצב לאחר שחתם על הסדר טיעון, ואיציק נהייתה לנשיאת המדינה בפועל. היא כיהנה בתפקיד זה במשך שבועיים, עד אשר הושבע שמעון פרס לנשיא המדינה החדש, ב-[[15 ביולי]].
* '''[[מג'לי והבה]]''' - ב-[[8 ביולי]] [[2007]], בעת שהיא משמשת כנשיאה בפועל, יצאה דליה איציק מחוץ לגבולות המדינה לשלושה ימים. את מקומה מילא חבר הכנסת מג'לי והבה, שהיה אחד מסגניה. והבה היה לאדם הלא-יהודי הראשון אשר החזיק בסמכויות נשיא מדינת ישראל.{{הערה|{{גלובס||מגלי והבה נשיא המדינה בפועל|1000229606|8 ביולי 2007}}}}

== מועמדים שלא נבחרו לתפקיד ==

* '''[[הבחירות לנשיאות ישראל (1949)|1949]]''' – [[יוסף קלוזנר]], פרופסור להיסטוריה, חוקר ספרות ואיש רוח.
* '''[[הבחירות לנשיאות ישראל (1952)|1952]]''' – השרים לשעבר [[מרדכי נורוק]], [[יצחק גרינבוים]] ו[[פרץ ברנשטיין]] (כולם היו חברי הכנסת באותה העת). באותן בחירות הוצע ל[[אלברט איינשטיין]] להציג את מועמדותו, אך הוא דחה הצעה זו.
* '''[[הבחירות לנשיאות ישראל (1963)|1963]]''' – השר לשעבר ח"כ [[פרץ ברנשטיין]].
* '''[[הבחירות לנשיאות ישראל (1973)|1973]]''' – פרופסור [[אפרים אלימלך אורבך]], חתן פרס ישראל למדעי היהדות.
* '''[[הבחירות לנשיאות ישראל (1978)|1978]]''' – הפרופסור לפיזיקה [[יצחק שוה]], היה מועמד הקואליציה, אך בעקבות המהומה התקשורתית סביב אלמוניותו הציבורית, פרש מן המרוץ.
* '''[[הבחירות לנשיאות ישראל (1983)|1983]]''' – השופט [[מנחם אלון]], היה מועמד הקואליציה, אך זכה ל-57 קולות לעומת 61 קולות שניתנו ל[[חיים הרצוג]].
* '''[[הבחירות לנשיאות ישראל (1993)|1993]]''' – יו"ר הכנסת לשעבר ח"כ [[דב שילנסקי]].{{הערה|בתוך מפלגת העבודה התמודדו מול עזר ויצמן גם [[שלמה הלל]] ו[[אריה לובה אליאב]].}}
* '''[[הבחירות לנשיאות ישראל (1998)|1998]]''' – ח"כ [[שאול עמור]].
* '''[[הבחירות לנשיאות ישראל (2000)|2000]]''' – ח"כ [[שמעון פרס]], ראש הממשלה לשעבר ושר באותה עת. פרס נבחר לנשיא שבע שנים מאוחר יותר.
* '''[[הבחירות לנשיאות ישראל (2007)|2007]]''' – יו"ר הכנסת לשעבר ח"כ [[ראובן ריבלין]] וח"כ [[קולט אביטל]].
* '''[[הבחירות לנשיאות ישראל (2014)|2014]]''' – ח"כ והשר לשעבר [[מאיר שטרית]], יו"ר הכנסת לשעבר [[דליה איציק]], שופטת [[בית המשפט העליון]] בדימוס [[דליה דורנר]], חתן [[פרס נובל]] פרופ' [[דן שכטמן]].
* [[הבחירות לנשיאות ישראל (2021)|'''2021''']] – אשת החינוך [[מרים פרץ]], כלת פרס ישראל.

== ראו גם ==

* [[ראש ממשלת ישראל]]
* [[יושב ראש הכנסת|יושב-ראש הכנסת]]
* [[משכן הנשיא|משכן נשיאי ישראל]]
{{נשיאי ישראל}}

== לקריאה נוספת ==
{{המשפט החוקתי|ב|פרק 20 – נשיא המדינה וסמכות החנינה}}

== הערות שוליים ==