ניקול ביהארי
.jpg) | |
| לידה |
3 בינואר 1985 (בת 39) וסט פאלם ביץ', ארצות הברית  |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
| תקופת הפעילות |
מ-2008 |
  | |
ניקול ביהארי (באנגלית: Nicole Beharie; נולדה ב-3 בינואר 1985) היא שחקנית אמריקאית. היא ידועה בעיקר בזכות תפקידיה בכיכובה בסרטים כגון הדרמה American Violet" (2008)", הדרמה הפסיכולוגית "בושה" (2011), דרמת הספורט הביוגרפית "42" (2013), והדרמה העצמאית Miss Juneteenth" (2020)". מ-2013 עד 2016, היא שיחקה בסדרת הדרמה העל-טבעית של פוקס "Sleepy Hollow". בשנת 2023 היא הצטרפה לתוכנית הבוקר.
חיים מוקדמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביהארי נולדה בוסט פאלם ביץ', פלורידה, ארצות הברית.[1] כשהייתה ילדה, אביה שרת בשירות החוץ של ארצות הברית, אז היא גדלה בבריטניה, ג'מייקה, ניגריה ופנמה.[2] היא למדה בבית הספר התיכון אורנג'בורג ווילקינסון באורנג'בורג, דרום קרוליינה, והיא בוגרת ב-2003 של בית הספר לאמנויות ומדעי הרוח של דרום קרוליינה,[3] פנימייה בגרינוויל. לאחר מכן התקבלה לבית הספר ג'וליארד (קבוצת דרמה 36: 2003-07). [4] היא זכתה במלגת שייקספיר והוכשרה באנגליה.[5]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביהארי הופיעה לראשונה בסרט העלילתי "אמריקן ויולט" מ-2008, שם שיחקה בתפקיד הראשי.[6] כמו כן, באותה שנה היא שיחקה את שרה וורד בסרט הספורט האמריקאי "The Express: The Ernie Davis Story" יחד עם השחקן רוב בראון. בסרט "חטאת האם" (2010), גילמה ביהארי את שי האנטר, סטודנטית באוניברסיטה שיוצאת למסע לתיקון מערכת היחסים השבורה שלה עם אמה נונה בגילומה של ג'יל סקוט.[7]
ב -2011 ביצעה ביהארי חמישה שירים מקוריים כזמרת-יוצרת לצד השחקן הגרמני קן דוקן בדרמה הרומנטית "My "Last Day Without You . בעיבוד הקולנועי של ראסל לי שרמן למחזהו "Apartment 4E", היא גילמה את פייפר, צעירה בעייתית שלעולם לא עוזבת את דירתה.[8] ביהארי גילמה את מריאן בסרט "בושה" של הבמאי סטיב מקווין, מושא האהבה של מייקל פסבנדר.[9]
ב-2013, ביהארי כיכבה בתור רייצ'ל רובינסון, אשתו של ג'קי רובינסון (בגילומו של צ'דוויק בוסמן), בתוכנית הבייסבול ההיסטורית "42" . באותה שנה, היא החלה לגלם את אבי מילס בסדרת הפנטזיה של פוקס "סליפי הולו", המבוססת על הסיפור הקצר משנת 1820 " האגדה על סליפי הולו " מאת וושינגטון אירווינג.[10] בתחילת 2016, ביהארי עזבה את הסדרה, כאשר דמותה מתה בסיום העונה השלישית של הסדרה, הפרק שכותרתו "Ragnarok", ששודר ב-8 באפריל 2016.[11] מאוחר יותר היא הצהירה כי מחלה אוטואימונית הייתה אחד הגורמים ליציאתה וכן חשפה כי היא נאבקה למצוא עבודה ותויגה כבעייתית לאחר עזיבתה את התוכנית.[12]
בשנת 2020, היא שיחקה ב-"Miss Juneteenth", סרט על זוכת תחרות יופי לשעבר המכינה את בתה המתבגרת לקבל את הכתר הקודם שלה. בשנת 2023, היא הצטרפה לעונה השלישית של "תוכנית הבוקר", של אפל TV פלוס עליה זכתה לשבחים מהמבקרים.[13]
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | סרט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 2008 | אמריקן ויולט | די רוברטס | |
| The Express: The Ernie Davis Story | שרה וורד | ||
| 2011 | היום האחרון שלי בלעדייך | לטיסיה ג'ונסון | |
| בושה | מריאן | ||
| 2012 | דירה 4E | חֲלִילָן | |
| הסתיו האחרון | פיית' דייוויס | ||
| Woman Thou Art Loosed: On the 7th Day | בת' האצ'ינס | ||
| 2013 | 42 | רייצ'ל רובינסון | |
| 2018 | מפלצות וגברים | מישל | |
| 2019 | סולם יעקב | סמנתה סינגר | |
| 2020 | מיס יונית' | טורקיז ג'ונס | |
| 2022 | Breaking | אסטל ולרי | |
| צפור לישו. הציל את נשמתך. | שאקורה סומפטר | ||
| TBA | Killing Castro |
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | סדרה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 2009 | שלושה נהרות | הלן ריד | פרק: "ניצחון-הפסד" |
| 2010 | חטאי האם | שי | סרט טלוויזיה |
| 2011 | האישה הטובה | אימני סטונהאוס | 2 פרקים |
| 2012 | חוק וסדר: מדור מיוחד | טרייסי הריסון | פרק: "טובת הילד" |
| 2013–2016 | סליפי הולו | אבי מילס / עד | תפקיד ראשי (50 פרקים) |
| 2015 | בונז | אבי מילס | פרק: " התחייה שבשאריות " |
| 2017 | AfroPop: חילופי התרבות האולטימטיביים | מנחה | 5 פרקים |
| 2019 | מראה שחורה | תיאו | פרק: " Striking Vipers " |
| 2020 | שריפות קטנות בכל מקום | מדלין ריאן | פרק: "The Uncanny" |
| ארץ מפלצות | אנני | פרק: "ניו אורלינס, לוס אנג'לס" | |
| 2021 | סולואים | נרה | סדרת אנתולוגיה[14] |
| תמונות מחיי נישואין | קייט | ||
| 2023 | תוכנית הבוקר | כריסטינה האנטר | תפקיד ראשי (עונה 3) [15] |
תיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | הצגה | תפקיד | מקום |
|---|---|---|---|
| 2010–11 | איש צבעוני חופשי | מרג'רי ז'וליקור | תיאטרון ויויאן בומונט (ברודוויי) |
הופעות בפסקול
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | שם האלבום | שירים |
|---|---|---|
| 2013 | היום האחרון שלי בלעדייך | "שתי ידיים", "תפוס אותי", "אור הבוקר", "צלקות", "היום האחרון שלי בלעדייך" |
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | ארגון / טקס | קטגוריה | מועמדות | תוצאה |
|---|---|---|---|---|
| 2009 | אגודת מבקרי הקולנוע האפריקאים-אמריקאים | השחקנית הטובה ביותר[16] | American Violet | זכייה |
| 2010 | פרסי Black Reel | השחקנית הטובה ביותר | מועמדות | |
| הופעת הפריצה הטובה ביותר | מועמדות | |||
| האנסמבל הטוב ביותר | מועמדות | |||
| 2012 | השיר הטוב ביותר | My Last Day Without You | מועמדות | |
| 2014 | פרסי NAACP Image | שחקנית יוצאת דופן בסדרת דרמה | סליפי הולו | מועמדות |
| 2015 | שחקנית יוצאת דופן בסדרת דרמה | מועמדות | ||
| Fangoria Chainsaw Awards | שחקנית מועדפת בטלוויזיה[17] | מועמדות | ||
| 2021 | פרסי גות'האם | השחקנית הטובה ביותר | Miss Juneteenth | זכייה |
| פרס אינדפנדנט ספיריט | השחקנית הראשית הטובה ביותר | מועמדות | ||
| 2024 | פרסי בחירת מבקרי הטלוויזיה | שחקנית משנה הטובה ביותר בסדרת דרמה | תוכנית הבוקר | מועמדות |
| פרס NAACP Image | שחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת דרמה | מועמדות | [18] | |
| פרס אמי לבידור בפריים טיים | שחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת דרמה | מועמדות | [19] |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניקול ביהארי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ניקול ביהארי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ניקול ביהארי, באתר AllMovie (באנגלית)
ניקול ביהארי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| בקרת זהויות |
|
|---|
- ^ "Nicole Beharie Biography - Nicole Beharie Bio". Celebs101.com. 3 בינואר 1985. נבדק ב-29 בנובמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mark Guiducci (12 באפריל 2013). "Here's to You, Mrs. Robinson: Ten Questions for 42′s Nicole Beharie". VOGUE Magazine. אורכב מ-המקור ב-7 בינואר 2017. נבדק ב-5 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Three drama alums on Broadway". South Carolina Governor's School for the Arts & Humanities. 1 בנובמבר 2010. אורכב מ-המקור ב-7 במרץ 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Alumni News". The Juilliard School. במרץ 2010. אורכב מ-המקור ב-11 בנובמבר 2011. נבדק ב-7 באפריל 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Osenlund, Kurt R (12 באפריל 2013). "On the Rise: Nicole Beharie". Slant Magazine. נבדק ב-24 בספטמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Celebrities | News". BET. 22 בפברואר 2011. נבדק ב-29 בנובמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Sins of the Mother". mylifetime.com. אורכב מ-המקור ב-3 באוגוסט 2014. נבדק ב-10 ביולי 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Small Of Her Back". Small Of Her Back. אורכב מ-המקור ב-4 בנובמבר 2022. נבדק ב-29 בנובמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "20 Questions: Theater & Film Ingenue Nicole Beharie - Entertainment Newswire | Black Voices". Bvnewswire.com. 14 בדצמבר 2010. אורכב מ-המקור ב-23 בספטמבר 2015. נבדק ב-29 בנובמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Topel, Fred (18 בספטמבר 2013). "Exclusive Interview: Nicole Beharie on 'Sleepy Hollow' and 42 We talk to Ichabod Crane's police partner on Fox's modern day "Sleepy Hollow" about the new take on the horror story, and her landmark role in the biopic 42". craveonline.com. נבדק ב-24 בספטמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Nicole Beharie Leaving Sleepy Hollow". Tvline.com. נבדק ב-9 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Nicole Beharie Reveals Autoimmune Disease Was Behind Her Exit From 'Sleepy Hollow'". etcanada.com. אורכב מ-המקור ב-20 בפברואר 2020. נבדק ב-22 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "'The Morning Show's Nicole Beharie Signs With Sugar23". Deadline.
- ^ Lezmi, Joshua (19 באפריל 2021). "'Solos,' Amazon's New Anthology Series, Debuts New Images with Anne Hathaway, Anthony Mackie, and More". Collider. נבדק ב-22 באפריל 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Andreeva, Nellie (2022-08-24). "Nicole Beharie Joins Season 3 Of 'The Morning Show' As New Series Regular". Deadline (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-08-24.
- ^ "On the Rise: Nicole Beharie". slant magazine. 12 באפריל 2013. נבדק ב-12 בדצמבר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "The 2015 Fangoria Chainsaw Awards Winners and Full Results!". fangoria.com. אורכב מ-המקור ב-4 בדצמבר 2016. נבדק ב-8 באוגוסט 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Winners, NAACP Image Awards (באנגלית אמריקאית)
- ^ Jordan Moreau, Emmy Awards 2024 Winners List: ‘Shogun’ Dominates With 18 Wins, and ‘The Bear’ Cooks Up 11, Variety, 2024-09-16 (באנגלית אמריקאית)