ניקולאי קונסטנטינוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה
 | |||||||
| לידה |
14 בפברואר 1850 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית   | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
26 בינואר 1918 (בגיל 67) טשקנט, טורקסטן הרוסית | ||||||
| מדינה |
האימפריה הרוסית | ||||||
| מקום קבורה |
טשקנט | ||||||
| בת זוג | נאדז'דה אלכסנדרובנה דרייר | ||||||
| שושלת בית רומנוב | |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
  | |||||||
ניקולאי קונסטנטינוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה (ברוסית: Николай Константинович; 14 בפברואר 1850 – 26 בינואר 1918) היה נסיך גדול משושלת רומנוב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניקולאי נולד בסנקט פטרבורג ב-14 בפברואר 1850, והיה בנם הבכור של הנסיך הגדול קונסטנטין ניקולאייביץ' ואלכסנדרה יוסיפובנה, הנסיכה הגדול של רוסיה ונכדו של ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה לבית רומנוב. הייתה לו ילדות מיוחסת מאוד, וכמו רוב ילדי המלוכה גודל על ידי מטפלות ומשרתים, כך שעד שניקולאי גדל הוא חי חיים עצמאיים מאוד לאחר שהפך לקצין צבאי מחונן ורודף נשים חסר תקנה. היה לו רומן עם אישה אמריקאית ידועה לשמצה פאני ליר. בשערורייה שקשורה לפרשה הזו, הוא גנב שלושה יהלומים יקרי ערך מהחזקתו של אחד מאייקוני המשפחה היקרים ביותר. הוא הוכרז לא שפוי וגורש לטשקנט.[1]
אחרית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא חי שנים רבות תחת פיקוח מתמיד באזור סביב טשקנט שבדרום מזרח האימפריה הרוסית (כיום אוזבקיסטן) ותרם תרומה גדולה לעיר על ידי שימוש בהונו האישי כדי לסייע בשיפור האזור המקומי. בשנת 1890 הוא הורה לבנות ארמון משלו בטשקנט לשכן ולהציג את אוסף יצירות האמנות הגדול והיקר מאוד שלו, והאוסף הוא כיום מרכז המוזיאון הממלכתי לאמנויות של אוזבקיסטן. הוא גם התפרסם בטשקנט כמהנדס בכיר ומומחה השקאה, בנה שתי תעלות גדולות, הבוכר-אריק (שהייתה מיושרת בצורה גרועה ועד מהרה נסחפה) וחיווה-אריק המוצלחת הרבה יותר, שהורחבה מאוחר יותר ויצרה את תעלת הקיסר ניקולאי הראשון, שהשקתה שטח של 12,000 דסיאטינות, 33,000 דונם (134 קמ"ר) של קרקע בערבה הרעבה בין דז'יזק לטשקנט. רוב השטח יושב אז על ידי מתיישבים איכרים סלאבים.[1]
לניקולאי היו מספר ילדים מנשים שונות. אחד מנכדיו, נטליה אנדרוסובה, מת במוסקבה ב-1999.
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניקולאי נפטר מדלקת ריאות ב-26 בינואר 1918. [2] הוא נקבר בקתדרלת גאורגיוס הקדוש (אחר כך נהרסה על ידי המשטר הסובייטי).
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניקולאי התחתן עם נאדז'דה אלכסנדרובנה דרייר (1861–1929), בתם של מפקד משטרת אורנבורג אלכסנדר גוסטבוביץ' דרייר וסופיה איבנובנה אופנובסקאיה, ב-1882. מנישואים אלו נולדו שני ילדים:
- ארטמי ניקולאייביץ' הנסיך איסקנדר (או הנסיך רומנובסקי-איסקנדר) (1883–1919), נהרג במלחמת האזרחים ברוסיה
- אלכסנדר ניקולאייביץ', נסיך איסקנדר (רו') (15 בנובמבר 1887 – 26 בינואר 1957), התחתן עם אולגה יוסיפונה רוגובסקאיה / רוגובסקה (1893–1962) ב-5 במאי 1912. לזוג נולדו שני ילדים. אלכסנדר ואולגה התגרשו מאוחר יותר, ואלכסנדר התחתן עם נטליה חאניקובה (30 בדצמבר 1893 – 20 באפריל 1982) בשנת 1930. מהנישואים האחרונים לא נולדו לו ילדים.
- הנסיך קיריל רומנובסקי-איסקנדר, שם מאומץ (באמצעות האב החורג, ניקולס אנדרוסוב) קיריל ניקולאיביץ' אנדרוסוב (5 בדצמבר 1914 – 1992)
- נטליה אלכסנדרובנה הנסיכה רומנובסקאיה-איסקנדר, השם המאומץ נטליה ניקולייבנה אנדרוסובה (2 בפברואר 1917 – 1999)
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Manaev, G. (2018-08-08). "4 sex scandals in the Romanov family" (באנגלית). Russia Beyond the Headlines. נבדק ב-2020-01-29.
- ^ Massie, Robert K. (1995), The Romanovs: The Final Chapter, London: Random House, p. 255, ISBN 0-09-960121-4