ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה
Николай I Павлович
Zar Nikolaus 1.jpg
ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה
לידה 6 ביולי 1796
צרסקוייה סלו, האימפריה הרוסית
פטירה 2 במרץ 1855 (בגיל 58)
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
שם מלא ניקולאי פאבלוביץ' רומנוב
מדינה רוסיה
מקום קבורה מבצר פטרופבלובסקיה, סנקט פטרבורג
דת נצרות אורתודוקסית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג אלכסנדרה פיודורובנה
שושלת בית רומנוב
תואר קיסר האימפריה הרוסית
אב פאבל הראשון
אם מריה פיודורובנה
צאצאים אלכסנדר
מריה
אולגה
אלכסנדרה
יליזבטה
קונסטנטין
ניקולאי
מיכאיל
קיסר האימפריה הרוסית
תקופת כהונה 1 בדצמבר 18252 במרץ 1855 (29 שנים)
הקודם אלכסנדר הראשון
הבא אלכסנדר השני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניקולאי הראשוןרוסית: Николай I Павлович, "ניקולאי הראשון פאבלוביץ'", 6 ביולי 1796 - 2 במרץ 1855), היה צאר רוסי שכיהן מ-1 בדצמבר 1825 עד מותו ב-2 במרץ 1855.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקולאי נולד בגאטצ'ינה ב-6 ביולי 1796, לפאבל הראשון, קיסר רוסיה וסופיה דורותיאה, נסיכת וירטמברג, בתם של פרידריך השני אויגן, דוכס וירטמברג ופרדריקה דורותיאה מברנדנבורג-שוודט. בשנת 1801 מת אביו פאבל הראשון, קיסר רוסיה, ואחיו אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה עלה לשלטון במקומו. בשנים 18141815 טייל ניקולאי במסגרת הטיול הגדול בכמה מדינות באירופה, וב-13 ביולי 1817 התחתן ניקולאי עם שרלוטה, נסיכת פרוסיה, בתם של פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה ולואיזה ממקלנבורג-שטרליץ.

עלייתו לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשמת אלכסנדר הראשון מטיפוס הבהרות, לא היה ברור מי מבין אחיו יירש את כיסאו, ניקולאי או קונסטנטין פבלוביץ'. אי הוודאות הסתיימה כאשר קונסטנטין, שהיה בוורשה באותו זמן, הודיע כי הוא מסרב לקחת את השלטון. ניקולאי הפיץ מנשר שבו הכריז על עצמו כצאר. עלייתו לשלטון עוררה תסיסה בציבור, והועלתה טענה שהודעת הוויתור של קונסטנטין מזויפת. תסיסה זו הובילה למרד הדקבריסטים שבו כמעט איבד ניקולאי את חייו, אך בסופו של דבר הוא הצליח לדכאו.

שלטונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקולאי הראשון, שכונה צאר הברזל, נודע כשליט עריץ ואכזר. הוא החזיק בדעה שהמשטר האבסולוטי הוא המשטר הטוב ביותר. בייחוד ידועה אכזריותו כלפי היהודים, שבהם ראה זרים. ב-30 שנות שלטונו פורסמו כ-600 גזרות (שנקראו בשם "תיקון היהודים") שמטרתן הייתה למנוע את הפעילות של היהודים בכלכלה, לבולל אותם באוכלוסייה המקומית, לערער את הקהילה היהודית ולהקטין את מספרם על ידי המרת דתם.

הגזרה הקשה ביותר הייתה חוק גיוס החובה לצבא הרוסי בשנת 1827, הידועה בשם "גזרת הקנטוניסטים". החוק בוצע באלימות בדרך של חטיפת ילדים ובוגרים והמרתם לנצרות בכוח.

רבים התנגדו למינויו כצאר, אך הוא דיכא את ההתנגדות באכזריות. ססמתו הייתה: "צאר אחד, עם אחד ודת אחת", ובה באים לידי ביטוי הכוחניות, ריכוזיות היתר והקנאות הדתית שאפיינו את ימי שלטונו.

זמן קצר לאחר עלותו לשלטון פלשו כוחות האימפריה הפרסית לשטחי האימפריה הרוסית בקווקז, אולם לבסוף הובסו, וב-2 בפברואר 1828 נחתם הסכם טורקמנצ'אי, ועל פיו הועברו לרוסיה שטחים במזרח ארמניה.

בשנת 1828 פרצה מלחמה עם הטורקים, שהוצתה על ידי קרב נאווארינו ומאבק היוונים לעצמאות, ובמהלכה כוחות רוסיים התקדמו לעבר בולגריה, לאזור הקווקז, ולצפון-מזרח אסיה הקטנה, בטרם הטורקים תבעו הסכם שלום. בעקבותיו נחתם הסכם אדירנה ב-14 בספטמבר 1829, שנתן לרוסים את מרבית החוף המזרחי של הים השחור ואת פתח נהר הדנובה. האימפריה העות'מאנית גם הכירה בריבונות הרוסית על גאורגיה ועל שטחים בארמניה של היום. לסרביה ניתנה אוטונומיה ורוסיה הורשתה לכבוש את נסיכות מולדובה וואלכיה (בנוטלם על עצמם אחריות על שגשוגן של הנסיכויות והבטחה לחופש סחר מוחלט להן) עד אשר הטורקים ישלמו להם פיצויים נרחבים.

בשנת 1833 נחתם חוזה הונקאר איסקלסי עם האימפריה העות'מאנית, ובו הובטחה ערבות הדדית בין הצדדים למקרה שיותקפו בידי כוח זר. סעיף סודי בחוזה פטר את הטורקים משליחת כוחות צבא לעזרת הרוסים. במקום זאת, הם התחייבו לסגור את מיצרי הים השחור בפני אוניות זרות, במקרה של מלחמה.

בשנת 1853 פרצה מלחמת קרים, בעקבות כוונת בריטניה וצרפת לחסום את התפשטות האימפריה הרוסית על חשבון האימפריה העות'מאנית, וכן בעקבות סכסוכים על השליטה בארץ הקודש. המלחמה נמשכה זמן רב, ונוהלה בשלומיאליות גמורה של שני הצדדים. עם תחילת המלחמה הטילו כוחות בריטניה וצרפת מצור על העיר סבסטופול, אולם מגיני העיר לחמו בגבורה, והעיר נפלה רק ב-9 בספטמבר 1855. המלחמה השפיעה מאוד על ניקולאי, וכתוצאה מכך מצבו התדרדר, וב-2 במרץ 1855 מת ניקולאי, ובנו אלכסנדר השני, קיסר רוסיה עלה לשלטון במקומו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 ביולי 1817 התחתן ניקולאי עם שרלוטה, נסיכת פרוסיה, בתם של פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה ולואיזה ממקלנבורג-שטרליץ, ממנה נולדו לו 10 ילדים, מתוכם שניים מתו בלידה. שמונת ילדיהם הנותרים היו:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרל פרידריך, דוכס הולשטיין-גוטורפ
 
אנה פטרובנה מרוסיה
 
כריסטיאן אוגוסט, נסיך אנהלט-צרבסט
 
יוהנה אליזבת, נסיכת הולשטיין-גוטורפ
 
קרל אלכסנדר, דוכס וירטמברג
 
מריה אוגוסטה, נסיכת טורן וטקסיס
 
פרידריך וילהלם, מרקיז ברנדנבורג-שוודט
 
סופיה דורותיאה, נסיכת פרוסיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פיוטר השלישי, קיסר רוסיה
 
 
 
 
 
יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה
 
 
 
 
 
פרידריך השני אויגן, דוכס וירטמברג
 
 
 
 
 
פרדריקה דורותיאה מברנדנבורג-שוודט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פאבל הראשון, קיסר רוסיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סופיה דורותיאה, נסיכת וירטמברג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה
בית רומנוב
נולד:6 ביולי 1796 מת:2 במרץ 1855
אלכסנדר הראשון האימפריה הרוסית
הדוכסות הגדולה של פינלנד
18251855
אלכסנדר השני
ממלכת פולין
18251830
18311855
מרד נובמבר
מרד נובמבר אלכסנדר השני
שליטי רוסיה
נסיכי קייב | נסיכי ולדימיר | נסיכי מוסקבה | צארים של רוסיה | קיסרי רוסיה | שליטי ברית המועצות | נשיאי הפדרציה הרוסית
פיוטר הראשון "הגדול" | יקטרינה הראשונה | פיוטר השני | הקיסרית אנה | איוואן השישי | הקיסרית יליזבטה | פיוטר השלישי | יקטרינה השנייה "הגדולה" | פאבל הראשון | אלכסנדר הראשון "המנצח" | ניקולאי הראשון | אלכסנדר השני "המשחרר" | אלכסנדר השלישי | ניקולאי השני