סטנלי ויליאמס
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
סטנלי "טוקי" ויליאמס (29 בדצמבר 1953 - 13 בדצמבר 2005), מנהיג כנופיית "הקריפס". סטנלי ויליאמס, שנולד במונרו, לואיזיאנה, ארצות הברית, היה ממייסדי כנופיית הרחוב "הקריפס", יחד עם ריימונד וושינגטון ב־1971, אשר הטילה את אימתה על רחובותיה של לוס אנג'לס. קודם לכן, עסק ויליאמס בפיתוח גוף, כשארנולד שוורצנגר היה מודל לחיקוי עבורו[דרוש מקור].
ב־1981 הוא הורשע בבית המשפט בביצוע סדרה של ארבעה מקרי רצח, שנתיים קודם לכן, כשעל כל אחד מהם נידון לעונש מוות. הוא הואשם ברצח צעיר בן 26 שעבד בחנות מכולת וברצח שלושה בני משפחה סינים שהחזיקו בבעלותם מלון דרכים בלוס אנג'לס. גם לאחר שנכנס לכלא, המשיך ויליאמס לעסוק בפעילות קרימינלית, ובשל כך נשלח להיות בבידוד במשך שש וחצי שנים. בתקופה זו הבין את חומרת מעשיו, והחל לשנות את דרכיו. עם השנים הפך למטיף בולט נגד תרבות הכנופיות והיה דמות נערצת על בני נוער רבים, בזכות תשעה ספרים אותם פרסם, במטרה להרחיק את הצעירים מחיי הכנופיות והפשע. בנוסף כתב ספר זכרונות על חייו בכלא ואוטוביוגרפיה. ויליאמס אף קיבל את אות השירות מהנשיא בוש[דרוש מקור], בזכות עבודתו עם הנוער. ויליאמס הומלץ למועמדות לפרס נובל לשלום על ידי מריו פהר (אנ'), חבר פרלמנט שווייצרי[1].
במשך 24 השנים מאז הרשעתו הגיש ויליאמס אין ספור עתירות וערעורים על פסק דינו והמשיך להתעקש כי הוא חף מפשע. באוקטובר 2005 דחה בית המשפט העליון את ערעורו מבלי לערוך לו שימוע ובכך תמו כל אפשרויות הערעור על פסק הדין. לאחר דחיית הערעור רק מושל קליפורניה, ארנולד שוורצנגר, יכול היה לחון אותו ולמנוע את ביצוע עונש המוות. על אף גל המחאה הרחב נגד הוצאתו להורג, שוורצנגר החליט לדחות את הערעור. ויליאמס הוצא להורג בזריקת רעל בכלא סן-קוונטין שבקליפורניה, בגיל 51.
שנים מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
וויליאמס נולד ב-29 בדצמבר בשנת 1953 בניו אורלינס לואיזיאנה ארצות הברית. אביו נטש את המשפחה כאשר וויליאמס היה רק בן שנה. ב-1959, וויליאמס עבר ביחד עם אימו, לואיזיאנה וויליאמס, ללוס אנג'לס קליפורניה והתיישבו באזור דרום העיר.[2]
כשאמו של וויליאמס עבדה במספר עבודות כדי לפרנס את המשפחה, סטנלי וויליאמס היה ילד בעייתי ואף היה מסתבך לעיתים קרובות בתגרות רחוב. הוא זוכר כי כשהיה ילד, הוא היה מסתובב בבתים עזובים בדרום העיר והיה מסתכל על מבוגרים משתכרים, משתמשים בסמים קשים, מהמרים ומארגנים קרבות כלבים. וויליאמס אמר שאחרי שהמבוגרים סיימו את קרבות הכלבים, הם גרמו לילדים להילחם אחד נגד השני כולל סטנלי וויליאמס. וויליאמס התחיל להשתתף בקרבות הרחוב האלו באופן קבוע, והמבוגרים היו מהמרים עליו ונותנים לו חלק מהרווחים כתוצאה מהניצחון שלו בקרב. לעיתים קרובות, וויליאמס היה מטרה בעיני הילדים הגדולים יותר בשכונה, כאשר הגיע לגיל 12, התחיל להסתובב עם סכין על מנת שיוכל להגן על עצמו[3]. כאשר וויליאמס הגיע לגיל ההתבגרות, הוא כבר בנה לעצמו מוניטין בדרום לוס אנג'לס של לוחם רחוב אכזרי. וויליאמס הועף לצמיתות מתיכון ג'ורג' וושינגטון ואף מספר תיכונים שונים לא היו מוכנים לקבל אותו בגלל שהוא היה מוכר מקרבות הרחוב הרבים שבהם השתתף.
מנהיג ה"קריפס"[עריכת קוד מקור | עריכה]
זמן קצר לאחר הקמת כנופיית הקריפס, מרבית המנהיגים של הכנופיה נאסרו או נרצחו וויליאמס הפך למנהיג הבלתי מעורער. בשנת 1974, ריימונד וושינגטון נעצר באשמת גניבה מדרגה 2 וריצה עונש מאסר של 5 שנים בכלא בטרייסי (אנ') שבקליפורניה. ריימונה נרצח זמן קצר לאחר שהשתחרר מהכלא. ב-23 בפברואר שנת 1973, קרטיס "בודהה" מורו נורה למוות לאחר וויכוח. מאק תומאס נרצח בנסיבות מסתוריות באמצע שנות ה-70. וויליאמס התחיל לחיות חיים אירונים כפולים, עבד בעבודה חוקית בקומפטון[4] בתפקיד יועץ לנערים נגד כנופיות בזמן שהיה מנהיג של אחת הכנופיות הגדולות בלוס אנג'לס. וויליאמס עבד כיועץ סוציאלי בקולג' קומפטון בשעות העבודה, ולאחר מכן הוא מנצל את הזמן הפנוי שלו בהשתתפות במספר התקפות אלימות נגד כנופיית הבלאדס.
בשנת 1976, וויליאמס נפצע כתוצאה מירי ממכונית בזמן שישב על מרפסת ביתו בקומפטון. הירי בוצע על ידי חברים מכנופיית הבלאדס, שירו על וויליאמס מהמכונית שלהם בזמן שיצא לטיול עם כלבו בשעות הערב. בניסיון לא להיפגע מהכדורים, וויליאמס נשכב על הרצפה מהמרפסת, אך הוא נורה בשתי רגליו. נאמר לוויליאמס על ידי רופאיו שהוא לעולם לא יוכל ללכת שוב פעם, אך אחרי תהליך שיקום ארוך של שנה ותוכנית אימונים קשים, הוא לבסוף הצליח ללכת. אחרי הירי, וויליאמס חזר להתמכרות הסמים שלו והחל לעשן PCP. וויליאמס התחיל להתנסות בסמים שונים מהרחוב כבר מגיל 12, והתחבר לסרסור מקומי, שבתמורה לשליחויות שוויליאמס ביצע עבורו הוא נתן לו סמים וכסף. חייו האישיים של וויליאמס החלו להתפרק כאשר סבתו, שהוא היה מאוד קרוב אליה נפטרה בשנת 1976, הוא איבד את עבודתו כיועץ כשנה לאחר מכן כאשר שניים מהתלמידים שלהם הוא עזר נעצרו כאשר ביצעו שוד. לבסוף, חייו בכנופיה החלו להשפיע עליו מבחינה מנטלית, והוא שהה לתקופה קצרה במחלקה פסיכיאטרית. עם כל ההתקלות הללו, וויליאמס מצא את עצמו משתמש בתדירות גבוהה יותר בPCP וכדי להמשיך להשתמש, הוא היה שודד סוחרי סמים מקומיים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סטנלי ויליאמס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- תמליל של ראיון עם וויליאמס (באנגלית)
- העם נגד וויליאמס (1988) פירוט התביעה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Death row inmate nominated for Nobel Peace Prize, CNN
- ^ סטנלי "טוקי" וויליאמס, באתר ביוגרפיה, 21 בפברואר 2020
- ^ Best Concealable and Non-Lethal Self-Defense Weapons, ASecureLife.com, 24 בינואר 2020
- ^ Morain, Dan, Death Row Violence Part of Gang Power Struggle, San Quentin Officials Say, Los Angeles Times, 9 בפברואר 2020.
