סינדרום בארס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סינדרום בארס
תחום אנדוקרינולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים כשל גדילה, enophthalmia, נויטרופניה, אי-ספיקת לב, progenism, הפרעת קצב, X-linked recessive, myopathic facies, אגרנולוציטוזיס, מיופתיה, gait abnormality, עייפות, organic acidemia, endocardial fibroelastosis, קרדיומיופתיה היפרטרופית, palmoplantar keratosis, 3-methylglutaconic aciduria, Macrotia, ליפואטרופיה, exercise intolerance, קלאב פוט, קרדיומיופתיה מורחבת, sensorineural hearing loss עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D056889
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תסמונת בארסאנגלית: Barth Syndrome, ובקיצור BTHS) היא הפרעה גנטית נדירה הקשורה לכרומוזום ה-X. עקב כך, מופיעה התסמונת אך ורק אצל זכרים (אף על פי שבאופן עקרוני גם נשים עלולות להיפגע ממנו). נשים יכולות להיות נשאיות של הסינדרום על גבי אחד מכרומוזומי ה-X, אך בדרך כלל כרומוזום ה-X השני אצל נשים יהיה תקין.

עקב ההפרעה הגנטית, נפגעת הפעילות המטבולית הקשורה לליפידים. הסינדרום מתאפיין במספר בעיות רב-מערכתיות הנגרמות עקב פגם בגן TAZ1 הנמצא על כרומוזום ה-X.

תסמונת זו שונה מתסמונת בארט.

סימנים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבעיות הבאות יכולות להופיע:

אבחון הסינדרום וחשיבותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבוצע בדרך כלל כאשר מתגלה בעיה כלשהי אצל התינוק. הבדיקות האפשריות כוללות:

  • בדיקת חומצות אורגניות בשתן.
  • בדיקות ליפידים בשרירים או בתרבית מתאי הגוף.
  • בדיקה וספירת דם.
  • בדיקת הרצפים הגנטיים הידועים עבור תסמונת בארס.

הבדיקה והגילוי המוקדם של המחלה חשובים. אם מתגלה המחלה, ניתן לעזור לנשא באמצעים שונים ומגוונים.

גילוי הסינדרום[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינדרום בארס התגלה על ידי דוקטור פיטר בארס (Peter Barth) מהולנד בשנת 1981. הוא אף המשיך לחקור את הסינדרום ולפרסם אותו. הגן המדויק הקשור למחלה זוהה לראשונה בשנת 1996.

שכיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באגודה העולמית לסינדרום בארס מתועדים כ־120 מקרים מאובחנים, אך ההנחה היא שיש מקרים רבים נוספים שאינם מאובחנים. ההנחה היא כי הסינדרום מופיע כמקרה 1 מתוך כ־300,000 לידות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סינדרום בארס בוויקישיתוף