לדלג לתוכן

עור האדם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מבנה עור האדם

העור האנושי הוא המעטה החיצוני של הגוף והוא האיבר הגדול ביותר בגוף האדם. העור מורכב מעד שבע שכבות של רקמה אקטודרמית המגנות על השרירים, העצמות, הרצועות והאיברים הפנימיים. עור האדם דומה לעור של רוב היונקים האחרים, ויש לו דמיון רב לעור החזיר. אף על פי שכמעט כל עור האדם מכוסה בזקיקי שיער, הוא יכול להיראות חסר שיער. ישנם שני סוגים כלליים של עור: עור שעיר ועור חלק (חסר שיער).

העור ממלא תפקיד חשוב בחיסון ובהגנה על הגוף מפני פתוגנים ואובדן יתר של מים. תפקידים נוספים שלו הם בידוד, ויסות של הטמפרטורה, תחושה, סינתזה של ויטמין D, והגנה על ויטמין B פולאטים. עור שנפגע באופן קשה ינסה להחלים על ידי יצירת רקמת צלקת. זו לעיתים קרובות נראית עם צבע שונה וחסרת פיגמנטציה. צבע העור מושפע ממלנין ומשתנה בין אוכלוסיות שונות ובנוסף סוג העור יכול להשתנות מיבש ללא יבש ומשמנוני ללא שמנוני.

אנימציה רפואית תלת־ממדית של שכבות העור

עובי כל שכבה של העור משתנה בהתאם לאזור הגוף, והוא מסווג בהתבסס על עובי שכבות האפידרמיס והדרמיס. העור החסר שיער, הנמצא בכפות הידיים וכפות הרגליים, הוא העבה ביותר מכיוון שהאפידרמיס מכיל שכבה נוספת, הסטרטום לוצידום. הגב העליון נחשב לעבה ביותר בהתבסס על עובי הדרמיס, אך הוא נחשב ל"עור דק" היסטולוגית מכיוון שעובי האפידרמיס חסר בשכבת הסטרטום לוצידום והוא דק יותר מאשר עור חסר שיער.[1]

שכבות האפידרמיס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכבות האפידרמיס כוללות את הבסאלה (החלק העמוק ביותר של האפידרמיס),ספינוסום, גרנולוסום, לוצידום, קורניאום (החלק החיצוני ביותר של האפידרמיס).

תאי האפידרמיס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • קרטינוציטים: הם התאים השולטים באפידרמיס ומקורם בשכבה הבסילית. הם מייצרים קרטין ואחראים על הקמת מחסום המים של האפידרמיס על ידי ייצור והפרשת ליפידים.
  • מלנוציטים: מקורם בתאי קרסט העצבים והם מייצרים את המלנין, האחראי על צבע העור. קרינת UVB מעודדת הפרשת מלנין המשמשת כקרם הגנה טבעי נגד קרינת UV.
  • תאי דנדריטי: תאים דנדריטיים המהווים את קו ההגנה הראשון של העור ומשחקים תפקיד חשוב בהצגת אנטיגנים.
  • תאי מרקל: תאים עגלגלים מותאמים של האפידרמיס הנמצאים בסטרטום בסאלה, משמשים כחיישנים מכניים למגע קל.
ערך מורחב – דרמיס

מחוברת לאפידרמיס ברמת הממברנה הבסיסית ומורכבת משתי שכבות של רקמת חיבור, השכבה הפפילרית והשכבה הרטיקולרית, שמתמזגות זו בזו ללא הפרדה ברורה. היא מכילה את בלוטות הזיעה, השיער, זקיקי השיער, שרירים, חיישנים חושיים וכלי דם.[1]

ההיפודרמיס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא השכבה העמוקה ביותר של העור וכוללת לוביות שומן יחד עם חלק מהתוספות העוריות כמו זקיקי השיער, חיישנים חושיים וכלי דם.[1]

תפקוד ומבנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העור מתפקד כמחסום למים, חדירת מיקרואורגניזמים, טראומה מכנית וכימית, ונזק מקרינת UV. הוא משמש גם כאתר ההגנה החיסונית הראשונה באמצעות תאי לנגרהנס באפידרמיס, המהווים חלק ממערכת החיסון האדפטיבית. העור שומר על הומאוסטזיס של הגוף על ידי רגולציה של הטמפרטורה ואובדן מים, תוך כדי כך הוא מתפקד גם כגוף אנדוקריני ואקסוקריני. התפקודים האנדוקריניים כוללים את ייצור ויטמין D בקרטינוציטים, שאחראים על המרת 7-דהידרוכולסטרול באפידרמיס לוויטמין D בעזרת אור השמש. התפקודים האקסוקריניים של העור מתבצעים דרך בלוטות הזיעה והשומן. תפקיד נוסף של העור הוא החוש למגע, חום, קור וכאב, באמצעות פעולת הנוצפצים. המראה הכללי, הטורגור ותכונות נוספות מספקות הצצה לבריאות הכללית של הגוף.[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עור האדם בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 Hani Yousef, Mandy Alhajj, Sandeep Sharma, Anatomy, Skin (Integument), Epidermis, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2024