עזרא רוסינק
עזרא רוסינק (טו באייר תרע"ד, 11 במאי 1914 בליבאו - יא באייר תשנ"א, 25 באפריל 1991 בירושלים) היה ממנהיגי תנועת בית"ר בלטביה בשנות השלושים של המאה העשרים. בשנות השישים היה ממנהיגי התנועה הציונית המחתרתית בריגה ברית המועצות.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]עזרא רוסינק היה הבן הבכור מתוך שלושת ילדיהם של יוסף רוסינק ורחל לבית רייבמן. למד בבית ספר יהודי ועם סיום לימודי התיכון נסע ללימודי שענות בעיר בזאנסון בצרפת. עם חזרתו לליבאו הצטרף לעסק של אביו לייצור ושיווק שעונים. במקביל היה פעיל מאוד בתנועה הציונית ובשנים 1938–1940 שימש כמזכיר הסניף המקומי של בית"ר בעירו. ב-1938 נשא לאשה את רוזה ברון, ילידת ליטא שגדלה כמוהו בליבאו, וב-1940 נולדה בתם הבכורה.
ב-14.6.1941 ערך השלטון הסובייטי מבצע טיהור של האזורים המסופחים לברית המועצות, ורוסינק הוגלה עם משפחתו לסיביר. כך שיחק מזלו והוא ניצל מהנאצים שפלשו באותה עת לברית המועצות. בזמן שהותה של המשפחה בסיביר היו אחותו ובנה בין היהודים שנרצחו על ידי הנאצים בגטו ריגה.
ב-1947 חזרה המשפחה לריגה ושנתיים מאוחר יותר נולד בנו השני. בתחילת 1950 הודיעו השלטונות הסובייטים לרוסינק שזכאותו לגור בערים גדולות בוטלה והוא הבין שזהו צעד בדרך לגירוש נוסף לסיביר. הוא ברח עם משפחתו ונדד ממקום למקום כדי לחמוק מהשירות החשאי הסובייטי. רק ב-1963, לאחר שאימו הצליחה לקבל אישור יציאה, חזרו רוסינק ומשפחתו לריגה והגישו גם הם בקשה להיתר יציאה. בעקבות הגשת הבקשה (שנענתה בשלילה) סולקה בתו מבית הספר לרפואה.
שמונה שנים מאוחר יותר, ב-1971 קיבלו רוסינק ומשפחתו היתר יציאה ובתחילת אפריל 1971 עזבו את ריגה ברכבת, בדרכם לווינה. עם צאתם, הוא לקה בהתקף לב. הגיע לבסוף לירושלים, אך ההתקף פגע בו קשות וגרם למוגבלות פיזית בהמשך חייו, עד מותו בביתו בירושלים כעבור עשרים שנה.
פועלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנות השישים התאפיינו בצמיחה מהירה של התארגנות יהודית-ציונית. צמיחה זאת וריבוי קבוצות שהתארגנו באופן ספונטני דרשו מסגרת שתנווט את הפעילויות המחתרתיות על-מנת לייעל את השימוש במשאבים הדלים להשגת מירב התוצאות. במספר ערים של ברית המועצות התארגנו "ועדי תיאום" לצורך תיאום פעילות ואף נוצר שיתוף פעולה בין הוועדים של הערים השונות ושיתוף משאבים בהפצת חומר מודפס בהוצאה לאור עצמית ומחתרתית (סמיזדאט). עם שובו לריגה ב-1963 החל רוסינק לפעול בדרכים שונות כדי להפיץ את הציונות בין יהודי המקום. הוא עמד מאחורי תרגומו והפצתו המחתרתית של הספר אקסודוס של ליאון יוריס, שהשפעתו על הקוראים הצעירים בברית המועצות הייתה גדולה.
בנוסף יזם את תרגומם של מאמרים רבים מהעיתונות המערבית ומאמרים בנושאים יהודיים שיצאו לאור ברוסית לפני השלטון הקומוניסטי. בריגה ייצג את הקבוצה של "המבוגרים", בעיקר יוצאי בית"ר שלפני מלחמת העולם השנייה. לאחר ניסיון כושל של חטיפת מטוס ובריחה מברית המועצות שארגנה באוגוסט 1970 קבוצה שהתארגנה באופן עצמאי ("מבצע חתונה") עברה הפעילות המאורגנת של הקבוצות הפעילים להתמקד בהגברת הלחץ על השלטונות. או אז עבר מאבק יהודי ברית המועצות משלב של פניות אישיות לאפשר את יציאתה של משפחה זו או אחרת לשלב של מאבק ציבורי גלוי בעד מימוש זכות היציאה ועלייה לישראל. לחץ זה בא לידי ביטוי גם בשביתות שבת במספר ערים סובייטיות ואף בתוך מבנה הפרלמנט הסובייטי. המאבק זכה לתהודה רבה בעיתונות העולמית והפגנות התארגנו בערים שונות בעולם. פניות קבוצתיות ופומביות נשלחו הן למוסדות בברית המועצות, הן למוסדות בינלאומיים. עזרא רוסינק וחברו בובי צייטלין הובילו את הקבוצה הריגאית בפעילויות אלה, שהובילו בסופו של דבר לפריצת השערים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Gal Beckerman, When They Come For Us We'll Be Gone; The Epic Struggle to Save Soviet Jewry. Boston & New York: Houghton Mifflin Harcourt, 2010
- Benjamin Pinkus, National Rebirth and Re-establishment. Beersheva: Ben-Gurion University, 1993
- Ezra Rusinek, "Afterword: The Samizdat", in: Alla Rusinek, Like a Song, Like a Dream: A Soviet Girl's Quest for Freedom (New York 1973)
- Ezra Rusinek, "The Saga of the Samizdat" in Readings in Modern Jewish History, from the American Revolution to the Present. Board of Jewish Education of Metropolitan Chicago, 1977
- Leonard Schroeter, The Last Exodus. Washington: University of Washington Press, 1979 - pp.65-66, 76
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר הזיכרון לעזרא רוסינק; באתר מסמכי ארכיון ותמונות.
בקרת זהויות  |
|
|---|