הצגת המקור של הדף "עין חמד"

{{פארק|מפה={{מיקום מפורט בישראל|סוג=אתר טבע}}}}
[[קובץ:EinHemedNov032022 03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתחם עין חמד ממעוף הציפור]]
[[קובץ:EinHemedNov032022 09.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבריכה ותעלת המים]]
[[קובץ:EinHemedNov032022 05.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פינת חמד בעין חמד]]
[[קובץ:EinHemedNov032022 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבצר הצלבני בעין חמד]]
[[קובץ:Ein-Chemed-212.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם במבצר]]
[[קובץ:KhirbetARasMar232023.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הגבעה הסמוכה לעין חמד, ח'רבת א-ראס, שיש כוונה לצרף אותה לשטח הגן הלאומי]]
'''עין חמד''' הוא [[גן לאומי]] ו[[שמורת טבע]] קטנה הצמודה לו, אשר שוכנים ב[[הרי ירושלים]]. האתר ידוע גם בשמו ה[[לטינית|לטיני]] '''אקווה בלה''' (ב[[עברית]]: "מים יפים") ובשמו הערבי '''איקבלה''', שהוא שיבוש השם הלטיני.

==מיקום==
הגן הלאומי והשמורה שוכנים ב[[הרי ירושלים]] באפיק [[נחל כסלון]]. הם נמצאים מדרום ל[[מחלף חמד]] ב[[כביש 1]], כשבעה ק"מ ממערב ל[[ירושלים]], בין שלוחת [[שורש (מושב)|שורש]] לשלוחת [[צובה]]. עין חמד יושבת על תוואי דרך [[התקופה הרומית בארץ ישראל |רומית]] עתיקה שהייתה בשימוש גם בתקופות מאוחרות יותר ונקראה על ידי ה[[צלבנים]] "דרך [[אמאוס]]". הדרך חיברה את אזור [[השפלה]] עם הרי ירושלים והתחילה את מהלכה בסמוך לאזור הידוע היום כ[[פארק קנדה]], משם עלתה עד [[אבו גוש]] ומשם אל ה[[הקסטל|קסטל]] ואל ירושלים דרך [[גבעת שאול]] של היום.

ליד הכניסה לשמורה נמצאת [[נחלת יצחק (עין חמד)|נחלת יצחק]].

==היסטוריה==
בהיעדר מחקר או סקר [[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] יסודי של האתר אין כל מידע על ההיסטוריה של עין חמד עד לתקופה הצלבנית. שליטי [[ממלכת ירושלים]] בנו מצודות לאורך הדרך לירושלים על מנת לשלוט על [[חופש התנועה]] לירושלים ולאפשר מעבר בטוח ל[[צליין|צלינים]] בדרכם לעיר הקודש. בסמוך למעיינות הנובעים בהרי יהודה נבנו חוות [[חקלאות|חקלאיות]] לניצול המים להשקיה.

===המבנה הצלבני===
בגדה הצפונית של אפיק הערוץ נמצאים שרידים של [[מבנה]] צלבני שגודלו 30 על 40 מטר, שקיר החזית שלו הפונה לכוון [[דרום]] מתנשא לגובה 12 מטר. המבנה בנוי [[אבן ירושלמית|מאבנים מקומיות]] חלקן מסותתות בשוליהן. למבנה מספר שערים ובו שני אולמות מרווחים שתקרתם [[קמרון (אדריכלות)|מקומרת]]. המבנה ידוע בשם "אקווה בלה" וב[[ערבית]] '''דיר אל בנאת''' (בעברית: [[מנזר]] הבנות)

בשנת [[1986]] נערך סקר במקום על ידי החוקר הבריטי דניס פרינגל המתמחה בתקופה הצלבנית. על פי ניתוח התוכנית [[אדריכלות|האדריכלית]] של המבנה ובהסתמך על הדמיון למבנים צלבניים אחרים שנמצאו בארץ, הגיעו החוקרים למסקנה, כי המבנה הוא חווה חקלאית מבוצרת ששמרה על מקורות המים באתר. חיזוק לסברה זו הוא [[בית בד]] הנמצא בחצר המבנה.
מיקומה של עין חמד על אם הדרך לירושלים מעלה את האפשרות ששימשה גם מקלט ל[[עלייה לרגל|עולי רגל]] בדרכם אל ירושלים ואולי כ[[בית הבראה]] לפצועים, חולים וזקנים. כן מוסיף הסקר וקובע, כי המבנה המבוצר נבנה בתקופת מלכותו של המלך הצלבני [[פולק מאנז'ו]] בין השנים [[1140]]–[[1160]] תקופה בה נבנו גם המבצרים ב[[צובה]] ובאמאוס. במקום לא נמצאו שרידים למבני דת וככל הנראה לא הייתה למקום חשיבות [[דת]]ית - למרות המשתמע משמו הערבי.

חשיבותה המועטה של אקווה בלה משתקפת בעובדה כי אין כמעט תיעוד צלבני המתייחס למקום. המבצר מוזכר במסמך המציע מכירה של מספר נכסים של מסדר ה[[הוספיטלרים]] וביניהם מוזכר עסקה למכירת "אקווה בלה" ל[[דוכס]] [[הונגריה]]. המבנה הצלבני גובל בצידו הדרומי ב[[שמורת טבע]] ו[[בית קברות]] מוסלמי.

==הגן והשמורה==
ביום ה-[[11 בינואר]] [[1968]] הוכר שטח של 8.5 [[דונם]] הסמוך לגן הלאומי כשמורת טבע. בשמורה, גדלים כ־50 עצי [[אלון מצוי]], שחלקם מתנשאים לגובה 20 מטרים וקוטר הגזע מגיע עד 1.5 מטר. עצים אלו הם האלונים הגדולים ביותר בהרי ירושלים, בסמוך גדלים עצי [[אלה ארץ ישראלית]], שריד ל[[צמחיית ארץ ישראל |חורש ארץ ישראלי]] שכיסה את ההרים בעבר. בתחום החורשה נמצא בית קברות מוסלמי פעיל, המשמש את הכפרים הסמוכים [[עין ראפה]] ו[[עין נקובא]], בבית הקברות ניצבת מצבת קבורתו של שייח' עבדאללה, ובזכותו נשמרו העצים העתיקים. למרות השכנות הצמודה לא ניתן לגשת לשמורה משטח הגן הלאומי אלא מ[[כביש]] הגישה לכפר עין ראפה.

[[רשות הטבע והגנים]] הקימה סביב המבנה הצלבני את הגן הלאומי ביום [[11 בינואר]] [[1968]]. שטחו 59 דונם ובו [[אתר נופש]] מוסדר, כולל מי שתייה, שירותים, מתקני פיקניק ומ[[דשא]]ות. בתחום הגן נובעים מספר מעיינות שכבה קטנים המתנקזים בתעלה לאפיק נחל כסלון.

רשות הטבע והגנים מבקשת להרחיב את הגן הלאומי עין חמד אל הגבעה שממערב לו, ח'רבת א-ראס. התכנית צפויה להתנגש בתוכניות של המועצה המקומית מבשרת ציון לסלול את הכביש שיחבר את שכונת המגרסה עם מחלף עין חמד.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.m-y-net.co.il/מטה-יהודה/רט-ג-מתכננת-להרחיב-את-הגן-הלאומי-עין-חמד/|כותרת=רט"ג מתכננת להרחיב את הגן הלאומי עין חמד|אתר=בקיצור - מטה יהודה וסובב ירושלים|תאריך=24/02/2021}}</ref>

===מעיינות עין חמד===
[[קובץ:Aquabella.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:AquaBellaPickard-v.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הגאולוג [[ליאו פיקרד]] (בחולצה לבנה) בודק קידוח מים בעין חמד, סביבות 1964]]
עד לשנת [[2009]] נהנה הגן מנביעה טבעית מארבעה [[מעיין שכבה|מעיינות שכבה]] קטנים חלקם ישירות מאפיק הנחל וחלקם מנקרות קטנות. הנביעות התאחדו לפלג שאורכו 400 מטר. בחלקו העליון של הגן היו שתי נביעות קטנות, ובהמשך נוספה נביעה מתחת לכביש ירושלים [[תל אביב]] [[המנדט הבריטי|המנדטורי]]. מים אלו נאגרו מאחורי סף עשוי מאבן ויוצאים דרך נקב אל תעלה בנויה המזרימה אותם במורד הנחל. הנביעה הגדולה ביותר בגן היא עין חמד, הנמצאת בגדה הדרומית ועל שמה קרוי גם הגן. נביעה זו זרמה בכל ימות השנה. לפי סיפורים הנפוצים בפי תושבי הכפרים הערביים באזור במים אלו טמונים כוחות להגברת האון הגברי וסגולה ללידת בנים. לאחר שנות הבצורת הרצופות בעשור הראשון של [[המאה העשרים ואחת]] ומאז מספקים אנשי [[רשות הטבע והגנים]] את המים לבריכות באמצעות מערכת סגורה, ממאגר שאוגר את מי הגשמים והמעיינות בימות החורף מוזרמים המים על ידי משאבה שמעלה את המים באפיק הזרימה בגן ומחזירה אותם אל המאגר.{{הערה|1={{הארץ|משה גלעד|באטמן בעין חמד: 7 מקומות לצפייה בעטלפים|1.1710415|18 במאי 2012}}}}

במספר מקומות הוקמו לאורך אפיק הזרימה [[סכר]]ים היוצרים [[בריכה|בריכות]]. הגדולה שבהן גודלה 20 על 20 מטר ועומקה כמטר. בתוך בריכה זו מצויים שני [[בור מים|בורות מים]] שנאטמו אחרי [[1948]]. בורות אלו נובעים ומצטרפים אל אפיק הזרימה בנחל. ממערב לבריכה זו נבע [[מעיין]] ניקבה קטן, אורך הנקבה כ 8 מטר וצורתה [[ריבוע]] ש[[צלע (גאומטריה)|צלעותיו]] 80 על 80 סנטימטר. המים יצאו אל בריכה [[עיגול|עגולה]] חצובה בסלע שקוטרה מטר וחצי תעלה חצובה מוליכה את המים מהבריכה אל האפיק.{{הערה|1=מנחם מרקוס, הרי ירושלים סקר נוף, הוצאת רשות שמורות הטבע 1993 עמוד 67 }}

רשות הטבע והגנים הכשירה [[תעלה|תעלות]] וסכרים בתוך הנחל. המים זורמים לאורך האפיק ובכל ימות השנה ונאגרים ב[[בריכה|מאגר מים]] תת-קרקעי במורד הגן וממנו הם מוזרמים חזרה בתעלות ובבריכות ומשמשים ל[[השקיה|השקיית]] הגן.

== נחלת יצחק ==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[נחלת יצחק (עין חמד)|נחלת יצחק]]}}
'''נחלת יצחק''' היה שטח ובו מבנה בודד ליד שמורת עין חמד בו תוכנן להקים בימי [[המנדט הבריטי]] יישוב עברי בדרך ל[[ירושלים]], בין [[קריית ענבים]] ל[[מוצא]]. ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20]] הופקע חלק מהשטח לצורך סלילת מעקף לקסטל, והשכונה לא קמה. בימי [[המרד הערבי הגדול]] ישבו בבית שבנחלת יצחק מייסדי [[מעלה החמישה]] ופלוגת נוטרים של [[בית"ר]]. בשנת [[1994]] אושר לבנות במקום קוטג'ים ליחידות נופש של "מלון דירות". היזמים מכרו את הקוטג'ים למגורים ולאחר דיונים משפטיים ארוכים חייב [[בית המשפט העליון]] את המשפחות שגרו במקום להתפנות.

==לקריאה נוספת==
* [[מירון בנבנשתי]], '''מבצרי הצלבנים''', [[קריית ספר (הוצאת ספרים)|קריית ספר]], 1965
* [[יהושע פראוור]], '''תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל''', כרך א, [[מוסד ביאליק]], מהדורה ראשונה, 1963, מהדורה שלישית מורחבת ומתוקנת, 1973, הדפסה שישית, 2005
*[[יעקב אליאב]]: '''מבוקש''', הוצאת [[מעריב]], עמ' 47–49, 1983
* יהושע פראוור, '''הצלבנים - דיוקנה של חברה פיאודלית''', מוסד ביאליק, מהדורה ראשונה 1975, מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת 1985

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Ein-Hemed|שם ויקישיתוף=עין חמד|ויקימסע=עין חמד}}
* [https://www.parks.org.il/reserve-park/גן-לאומי-עין-חמד/ גן לאומי עין חמד] באתר [[רשות הטבע והגנים]]
* [https://web.archive.org/web/20090629132057/http://www.02net.co.il/Site/templates/inPage.asp?catID=5&subID=39&docID=17901 הגן הלאומי עין חמד ] - באתר NET02
* {{מעריב|מנחם תלמי|המים היפים והמנזר|19660708|144}}
* {{רשות העתיקות||15467}}
* {{תמונה}} {{הארץ|משה גלעד|עין חמד: גן ים תיכוני חלומי בעונת הסתיו|00000184-579a-de12-a985-d7ff33920000|9 בנובמבר 2022}}
* {{הארץ|איתן לשם|ירושלים פינת ניו אינגלנד: אין זמן מתאים יותר לבקר בעין חמד המקסים|00000192-f1f5-dd31-a9be-fbff46c50000|4 בנובמבר 2024}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{גנים לאומיים בישראל}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:יהודה: גנים לאומיים|עין חמד]]
[[קטגוריה:הרי ירושלים: מעיינות|חמד]]
[[קטגוריה:מבצרי צלבנים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:כביש 1: אתרים]]
[[קטגוריה:מועצה אזורית מטה יהודה]]