על-ענק צהוב

דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל סיווג ספקטרלי ננסים חומים ננסים לבנים ננסים אדומים תת-ננסים "ננסים" - כוכבי הסדרה הראשית תת-ענקים ענקים ענקים בהירים על-ענקים היפר-ענקים בהירות מוחלטת (MV)

על-ענק צהוב הוא כוכב על-ענק, על פי רוב בסיווג ספקטרלי F או G, אשר התפתח מן הסדרה הראשית ונעשה בהיר הרבה יותר מכוכבי הסדרה הראשית בעלי סיווג ספקטרלי דומה. על-ענקים אלה פחות גדולים מעל-ענקים אדומים וגם יותר נדירים, אבל בשל בהירותם הגדולה ניתן לראותם ממרחק גדול ולצפות בחלקם ללא אמצעי עזר אופטיים - למשל, כוכב הצפון. כוכבים אלה הם במקרים רבים משתנים קפאידיים, ובכלל זה δ בקפאוס. בגלקסיית אנדרומדה נתגלו 16 על-ענקים צהובים.

לכוכבים אלה טווח צר של טמפרטורה שנקבע כתוצאה מהסיווג הספקטרלי שלהם, החל מ-4,000 ועד 7,000 מעלות קלווין, בעוד עוצמת ההארה (Solar luminosity) שלהם היא החל מפי 1,000 מהשמש ועד לפי 100,000 מהשמש. לפיכך, על-ענקים צהובים הם גדולים משמעותית מהשמש, מ-30 רדיוס שמש ועד כמה מאות רדיוסים שמש. המסה משתנה מאוד, החל מפחות ממסת שמש ועד 20 מסות שמש ואף יותר.

התפתחות

שלבי ההתפתחות של כוכב עם 5 מסות שמש

כוכבי הסדרה הראשית עם מסות של מעל 8 מסות שמש הם כוכבים חמים מסוגים ספקטרלים B ו-O והם מכלים את המימן שבליבתם במהירות. כאשר אוזל המימן בליבת הכוכב מתחילים הכוכבים להתנפח ולהתקרר והופכים לתת-ענקים כחולים, לענקים כחולים או לבנים ואז לענקים צהובים או לעל-ענקים צהובים ולבסוף לעל-ענקים אדומים. מכיוון שהשלב בו הכוכבים הם על-ענקים צהובים הוא קצר יחסית, כוכבים אלה נדירים למדי, אך בשל עוצמת ההארה שלהם ניתן לראותם ממרחקים גדולים. לעיתים, על-ענקים אדומים הופכים בשל שינויים בקצב יצירת האנרגיה בתוכם לעל-ענקים כחולים וחלקם הופכים חזרה לעל-ענקים אדומים. מעבר זה הוא הדרגתי ובמהלכו הכוכבים עוברים דרך הסוגים הספקטרלים השונים כך שבחלק מזמן המעבר הם שוב על-ענקים צהובים. כוכבים שמסתם אינה מספיקה כדי ליצור סופרנובה מסיימים את חייהם כננסים לבנים כאשר המעבר מעל-ענק אדום לננס לבן עשוי לעבור שוב דרך על-ענק צהוב.

על-ענקים צהובים בולטים

• כוכב הצפון הוא על-ענק צהוב מסוג ספקטרלי F8 Ib
• δ בקפאוס הוא על-ענק צהוב שסוגו הספקטרלי משתנה בין F5 Ib ובין G2 Ib
• סאדאלסוד וסאדאלמליק הם על-ענקים צהובים מסוגים ספקטרלים G0 Ib ו-G2 Ib בהתאמה
• וזן הוא על-ענק צהוב מסוג ספקטרלי F8 Ia
• מירפק הוא על-ענק צהוב מסוג ספקטרלי F5 Ib
• סאדר הוא על-ענק צהוב מסוג ספקטרלי F8 Ib
• מבסוטה הוא על-ענק צהוב מסוג ספקטרלי G8 Ib

ראו גם

• ענק צהוב

מחזור החיים של כוכב (לא בקנה מידה)

$_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ = מסת שמש, כ־‎2 x 1030 ‏ק"ג מסת כוכב בעת היווצרותו: מסה קטנה מאד - פחות מ־$_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 0.08 לערך, מסה קטנה - בטווח $_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 0.08 - 0.4 לערך, מסה בינונית - בטווח $_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 0.4 - 8 לערך (לאחר הקריסה המסה קטנה, פחות מ־$_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 1.44 לערך), מסה גדולה - לפחות $_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 8 לערך (לאחר הקריסה המסה היא לפחות $_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 1.44 לערך) הערה: במצבים בהם כוכב מסוים סופח אליו מסה - הוא עשוי לעבור למחזור חיים של מסה גבוהה יותר. לדוגמה: אם ננס לבן במערכת זוגית סופח אליו חומר מבן זוגו, המגדילה אותו מעבר לגבול צ'נדראסקאר ($_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 1.44), הוא יכול לעבור סופרנובה מסוג Ia שבסופה ייווצר כוכב נייטרונים (במקום ננס שחור).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא על-ענק צהוב בוויקישיתוף