הצגת המקור של הדף "עפולה"

{{בוט יישובים/7700|1|
|שם בערבית=
|סמל=[[קובץ:AfulaCOAblue.svg|250px|הסמל הרשמי של העיר עפולה]]{{ש}}[[קובץ:Coat of arms of Afula.svg|100px]]{{ש}}[[סמל העיר עפולה]]
|דגל=
|תמונה=[[קובץ:Afula aerial photo.JPG|250px]]
|כתובית=[[תצלום אוויר]] של עפולה, מאי 2013
|מקור קואורדינטות=תבנית|
|ראש העיר=[[אבי אלקבץ]]
|אתר אינטרנט=[http://www.afula.muni.il www.afula.muni.il]
}}
<!-- שימו לב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות את בוט היישובים על מנת שיוכל לבצע עדכון אוטומטי, ולכן אין להסירם. לפרטים נוספים ראו [[תבנית:בוט יישובים]]. תודה. -->
'''עֲפוּלָה''' היא [[עיר]] ב[[מחוז הצפון]] ב[[ישראל]]. היא מכונה "'''בירת העמק'''" משום שהיא שוכנת במרכז [[עמק יזרעאל]], על [[כביש 65]], בין הערים [[חדרה]] ו[[טבריה]]. כינוי נוסף לעיר הוא "'''עיר יזרעאל'''"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH990023674880205171/NLI#$FL42747168|כותרת=מפה 'הקרקעות והישובים היהודים בארץ ישראל' בהוצאת הקרן הקיימת, 1929, עם סימון העיר בשם 'עיר יזרעאל'|אתר=הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור}}</ref>. עפולה נוסדה בשנת 1925 והוכרזה רשמית כעיר ב-25 בפברואר 1973<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.afula.muni.il/he/180/|כותרת=היסטוריה|אתר=www.afula.muni.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-05-03}}</ref>{{הערה|{{דבר||עפולה – עיר|19721120|88}}}}{{הערה|שם=תקנות|[http://www.nevo.co.il/Law_word/law06/TAK-2941.pdf פקודת העיריות], 15 בנובמבר 1972, קובץ התקנות, 7 בדצמבר 1972, עמוד 408}}.

==שם==
העיר נקראה בראשיתה "עפולה", על שם [[תחנת הרכבת עפולה (הישנה)|תחנת הרכבת עפולה]] והכפר "אל-פולה"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH990031486170205171/NLI#$FL7070550|כותרת=מפה בהוצאת חברת הכשרת היישוב, 1922: 'קרקעות בעמק יזרעאל' עם סימון הכפר 'אל עפולה'|אתר=הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור}}</ref> ששכן באזור. אולם המייסדים חיפשו לה שם עברי והתלבטו בין השם יזרעאל, על שם "עמק יזרעאל", לבין "ארבל" – כהצעתו של [[ישעיהו פרס]]{{הערה|{{דואר היום||בדבר ה"מסורת"|19260219|23}}}}, על סמך השערה שבמקום היה כפר בשם ארבל, ובחרו בשם "יזרעאל"{{הערה|{{דבר||עפולה תקרא יזרעאל|19260129|32}}}}. כנגד כוונה זאת יצא [[אברהם יעקב ברור]] שטען שאסור לקרוא לעפולה "יזרעאל" שכן יזרעאל המקורית נמצאת בכפר זרעין שב[[תל יזרעאל]]{{הערה|{{דואר היום||מכתב גלוי לקהלית ציון|19260129|19}}}}{{הערה|{{דואר היום|ד"ר סחר שחור|מכתב למערכת|19260201|13}}}}. למרות המחאות, ב-1 בפברואר 1926 אישרה ממשלת המנדט את השם יזרעאל{{הערה|{{דואר היום||אין יותר עפולה|19260202|18}}}}. אולם תושבי הארץ המשיכו להשתמש בשם "עפולה"{{הערה|{{דבר||אישור תכנית עפולה|19260525|9}}}} במקביל לשם הרשמי "עיר יזרעאל"{{הערה|{{דואר היום||עיר יזרעאל|19330505|42}}}}. בעיתונות, במקרים רבים, כתבו "עיר יזרעאל (עפולה)"{{הערה|{{דבר||5 פועלים במועצת עפולה|19281218|6}}{{ש}}{{דואר היום||על המועצה המקומית בעיר יזרעאל (עפולה)|19290116|29}}}} או "עפולה (עיר יזרעאל)"{{הערה|{{דבר||אחרי מסיבת העתונאים למען עפולה|19330518|40}}}}. בשנת 1938 כתב [[זאב וילנאי]] שמקור השם עפולה הוא ערבי, אולם ייתכן שמקורו עברי, במילה "עפל", המוזכרת גם ב[[כתבי המארות]] המצרים מן המאה ה-19 לפני הספירה וברשימותיו של הפרעה [[תחותמס השלישי]]{{הערה|שם=הארץ38|{{הארץ1||המחקר הארכיאולוגי בארץ ישראל בשנת תרצ"ח|19380925|78}}}}. אף על פי שאין עדות ברורה ליישוב בשם זה בעמק יזרעאל, הועלתה ההשערה שהפסוק המספר על [[גיחזי]] עוזרו של [[אלישע הנביא]] שחי באזור [[שונם]], {{ציטוטון|וַיָּבֹא אֶל הָעֹפֶל וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיִּפְקֹד בַּבָּיִת}} מתייחס ליישוב בשם עפל בעמק יזרעאל{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|ה|כד}}}}{{הערה|{{דבר|זאב וילנאי|שמות של ישובים עברים על יסוד השמות הערבים|19380408|102}}}}. בסוף 1940, עם הקמת מועצה מקומית חדשה לעפולה, נקראה המועצה בשם "עיר יזרעאל עפולה"{{הערה|{{דבר||עיקרי חוקת עיר יזרעאל עפולה|19401111|23}}{{ש}}{{דבר||המועצה המקומית עיר יזרעאל עפולה|19540820|66}}}} או "עיר יזרעאל (עפולה)"{{הערה|{{דבר||המועצה המקומית עיר יזרעאל (עפולה)|19470817|38}}}}. עם הפיכתה של עפולה לעיר שונה שמה ל"עפולה" בלבד{{הערה|שם=תקנות}}.

==היסטוריה==
===היסטוריה עתיקה===
[[קובץ:atikotafula.JPG|ימין|ממוזער|250px|[[סרקופג]]ים מהמאה השנייה עד המאה הרביעית לספירה, המשמשים כקירות במבנה ערבי או צלבני, ב[[תל עפולה]].]]

[[תל עפולה]], הנמצא בלב העיר, כולל עשר שכבות המעידות על יישוב כמעט רציף של העיר למן [[התקופה הכלכוליתית]] המאוחרת ועד ל[[התקופה האיובית בארץ ישראל|תקופה האיובית]] ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]]. האתר פתוח לציבור, והשרידים הנראים לעין כוללים [[סרקופג]]ים מעוטרים מ[[המאה השנייה]] ועד [[המאה ה-4|למאה הרביעית]] לספירה ששימשו כקירות במבנה [[צלבנים|צלבני]] שהיה השכבה העליונה בין עשר שכבות התל. בתל עפולה נמצאו שרידי מצודה המוקפת בחומה בנויה מסרקופגים [[רומא העתיקה|רומיים]] שהובאו למקום מאתרי קבורה רומיים, אשר נבנתה על ידי הערבים או שהייתה מצודה צלבנית מבוצרת.

חפירות ארכאולוגיות בוצעו גם בתל הקטן שעליו נמצא מגדל המים הישן של עפולה{{הערה|{{דבר||עתיקות בעפולה|19310410|1}}}}{{הערה|שם=הארץ38}}. בחפירות בשנת 1950 נמצאו במקום מבנה מ[[התקופה הרומית בארץ ישראל]] ובתוכה כלי בית וכלים חקלאיים{{הערה|{{על המשמר||בית איכר וכפרים כנענניים|19500929|8}}}} וכן קברים מהתקופה הכנענית עם שלדי אדם, כלי חרס, צור וקישוטים, וממצאים מ[[התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל]]{{הערה|{{על המשמר||בית איכר וכפרים כנענניים|19500929|71}}}}.

בשנת 1926 נמצאו עתיקות מהתקופה הרומית על יד הכביש ל[[מרחביה (מושב)|מרחביה]]{{הערה|{{דבר||העתיקות בעפולה|19260924|11}}}}.

הכפר אל-פולה המזוהה בעפולה או ב[[מרחביה (מושב)|מרחביה]] הסמוכה מוזכרת בכתבי [[יאקות אל-חמאווי]] מהמאה ה-13{{הערה|{{העולם|זאב וילנאי|עמק יזרעאל בתקופת הערבים|19260820|18}}}}.

===המאה ה-19 עד להקמת היישוב העברי===
[[קובץ:Hedschasbahn Uebersichtskarte-he.png|ימין|150px|ממוזער|קו [[מסילת הברזל החיג'אזית]] אשר חיבר בין [[דמשק]] ל[[אל-מדינה]].]]
[[קובץ:Valley train afula station.JPG|300px|ממוזער|מתחם תחנת רכבת העמק ההיסטורית בעפולה ב-2006]]
ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]] הייתה העיר נחלתה של [[משפחת סורסוק]] העשירה מ[[ביירות]], שרכשה את אדמות עמק יזרעאל בשנות ה-70 של [[המאה ה-19]]. במקום בו נמצאת כיום עפולה הייתה אחוזה פיאודלית של משפחת סורסוק שכללה כמה בניינים, בנקודה שכונתה "אל פולה". בשנת [[1905]] הקימו הטורקים באל פולה, בסיוע גרמני, תחנת רכבת של [[רכבת העמק]]. בשנים [[1912]]–[[1915]] נסללה [[מסילת השומרון]] מעפולה דרך [[ג'נין]] אל [[שכם]] ואל [[טולכרם]].

בשנת [[1917]] שימש המקום כבסיס ל[[צבא האימפריה העות'מאנית|צבא הטורקי]], וב[[קרב מגידו]] בספטמבר [[1918]] נכבש על ידי הבריטים. בשנת [[1922]] הוקם בית ספר לרגלי [[גבעת המורה]], וב-[[1923]] הוקם במורדות גבעת המורה [[מרכז רפואי העמק|בית החולים "העמק"]]. ב[[מפקד האוכלוסין בארץ ישראל (1922)|מפקד האוכלוסין בארץ ישראל]] של שנת 1922 נמנו בעפולה 471 מוסלמים, 62 נוצרים, 2 בהאים ו-28 יהודים (24 מתוכם גברים){{הערה|[https://archive.org/details/PalestineCensus1922/page/n39/mode/2up Palestine Census (1922)], sub-district of Nazareth|כיוון=שמאל}}.

===הקמת העיר העברית===
[[קובץ:בית סורסוק 1925 - iעפולהקקלi btm4547.jpeg|250px|ממוזער|אחוזת סורסוק בעת הקמת עפולה ב-[[1925]]]]
[[קובץ:AfulaEarly.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עפולה בראשית ימי המדינה]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 13351 Great Synagogue in Afula.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|[[בית הכנסת הגדול (עפולה)|בית הכנסת הגדול בעפולה]], תוכנן על ידי [[זליג אקסלרוד]], נבנה בשנים [[1928]]–[[1932]]]]
העיר העברית עפולה נוסדה בשנת [[1925]] על ידי חברה ציונית מיישבת בשם [[קהילת ציון אמריקאית]]. החברה רכשה את אדמות עפולה כיחידה אחת מ[[הכשרת היישוב]] עבורה רכש [[יהושע חנקין]] את האדמות מה[[פאודל]] [[משפחת סורסוק|אליאס סורסוק]] שישב ב[[ביירות]]{{הערה|{{החרות ירושלים||היהודים בעמק יזרעאל|19100523|8}}}}. ה[[אריסות|אריס]]ים שעיבדו עבורו את הקרקע ישבו בכפר זעיר בשם "אל-פולה" שמיקומו היה בלב השטח העירוני של עפולה כשזו נבנתה. בכפר, שבתיו היו בקתות חימר רעועות, התגוררו כחמש מאות תושבים. עם מכירת אדמות עפולה לחברת קהילת ציון, פונו מהן האריסים הערבים תמורת פיצוי נמוך. [[המועצה המוסלמית העליונה]] ב[[ירושלים]] הציעה לממשלת המנדט הצעה חלופית, לפיה תימכרנה האדמות לאריסים באותו מחיר שהוצע על ידי חברת קהילת ציון, שישולם על ידי המועצה המוסלמית. המועצה שכרה [[עורך דין]], אך עד שזה הכין את הצעתו, נסתיימה עסקת רכישת האדמות על ידי חברת [[קהילת ציון אמריקאית|קהילת ציון]].

חברת קהילת ציון אמריקאית הועידה לעפולה תפקיד של מרכז עירוני שיעניק שירותים מסחריים ותרבותיים לקיבוצי ומושבי [[עמק יזרעאל]]. החברה שכרה את שירותיו של ה[[אדריכל]] ומתכנן הערים הידוע מ[[גרמניה]] [[ריכרד קאופמן]], שתכנן [[תוכנית מתאר מקומית]] מפורטת לעפולה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=003960996&local_base=NNLALL|הכותב=ריכרד קאופמן|כותרת=מושב עירוני במרכז העמק יזרעאל. צילום מפה מתוך תכניות בניה בשביל ארץ ישראל. אוסף המפות ע"ש לאור, הספרייה הלאומית|אתר=|תאריך=1923|תאריך_וידוא=2018-01-24}}}}, לרבות חלוקת שטחה לגושים וחלקות, שאומצה במרוצת הזמן ברישום שנעשה בלשכת רישום המקרקעין המנדטורית בשנים [[1938]] עד [[1940]] ואשר בשינויים שהזמן גרמם ממשיכה לחול עד היום.

האדריכל קאופמן חילק את אזורי העיר המתוכננת לאזורי מגורים, אזורי מסחר ושירותים ואף לשטחים המיועדים לתרבות ואמנות. מכאן נוצרה האגדה המפורסמת על "האופרה של עפולה". החברה מכרה את המגרשים למתיישבים מיועדים בשני מקומות, ב[[ארצות הברית]] וב[[פולין]]. רוב רוכשי המגרשים בארצות הברית לא באו להתיישב בעפולה וראו ברכישת מגרש בה משהו שבין תרומה להתיישבות הציונית לבין השקעה לאחרית הימים. יהודי פולין שקנו מגרשים בעפולה אכן באו להתיישב בה, והם היו ראשוני המתיישבים בעיר שנוסדה במקום בשנת [[1925]]. רבים מרוכשי המגרשים בפולין נספו ב[[השואה|שואה]] ועם גל העלייה מארצות חבר העמים בשנות התשעים הגיעו גם יורשים של אחדים מהם שדרשו את ירושתם. כבר בשנת 1926 כונן במקום [[מועצה מקומית]], תוך קביעה שבמיסים ישתתפו כל בעלי המגרשים בין אם הם יושבים במקום ובין אם לאו{{הערה|{{דבר||מועצה כפרית בעפולה|19260507|37}}}}.

בעיר הוקמה שדרה מרכזית, בה ניטעו [[וושינגטוניה חסונה|דקלי וושינגטוניה חסונה]]. השדרה, שנקראה לימים [[שדרות ארלוזורוב בעפולה|שדרות ארלוזורוב]] הייתה המרכז המסחרי והמנהלי של העיר עפולה במשך שנים רבות, עד ל[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], והדקלים הפכו לסמל ויזואלי המזוהה עם עפולה.

בימיה הראשונים של עפולה, בשנת [[1928]], נוסד בנק מיוחד למימון ההתיישבות בעיר בשם "בנק להתפתחות עפולה בע"מ". הבנק נסגר בשנת [[1934]].

בית קולנוע ראשון<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_MAPS_JER990027141300205171/NLI#$FL10589809|כותרת=מפה מבוססת תצלום אויר של העיר, 1946, עם סימון הקולנוע (באנגלית) (גליון Afula, מס' 8 במקרא) בהפקת חיל ההנדסה המלכותי בצבא בריטניה|אתר=הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור}}</ref> הוקם בעפולה בשנת 1936 (בפינת הרחובות יהושוע חנקין ומשה שרת) – קולנוע "קייצי". הופעל על ידי עזרא סואץ ובניו לסירוגין עד שנת 1981<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.news1.co.il/Archive/0024-D-112581-00.html|כותרת=אזכור הקולנוע בכתבה 'הפילים הלבנים בעפולה'|אתר=News1 מחלקה ראשונה|תאריך=23/06/2016}}</ref>.

הכוונה המקורית של מקימי העיר להקמת מרכז עירוני משגשג ליישובי העמק נכזבה בראשיתה. העיר לא התפתחה כמצופה ועם קום המדינה היה מספר תושביה כ־2,500 איש בלבד.

מוסד אחד שקיים את התקוות הגדולות שתלו בו מייסדיו הוא [[בית חולים העמק]] (לשעבר "בית החולים המרכזי בעמק") שהוקם בשנת [[1923]].

ב-[[14 בנובמבר]] [[1942]] הגיעה קבוצה של [[אנשי היישוב שהוחזרו מאירופה הנאצית]] לעפולה והתקבלו בה על ידי רבים מתושבי עפולה שהגישו להם [[ארוחה]] חמה. מעפולה הועברו אנשי הקבוצה ל[[מחנה המעצר בעתלית]], ממנה שוחררו לבתיהם.

===מקום המדינה ועד היום===
בשנותיה הראשונות של המדינה קלטה עפולה אלפי עולים, רובם מ[[עיראק]] ומ[[תימן]] ומיעוטם מ[[רומניה]]. בתקופת ה[[מעברה|מעברות]] היו בעיר קטנה זו שלוש [[מעברת עפולה|מעברות]] גדולות. במשך הזמן נוספו לעיר שלושה אזורי מגורים שיועדו להתיישבותם של העולים ושוכני המעברות: בשטח העירוני של עפולה הוקמה "שכונת גאולים" שחולקה למגרשים גדולים שיועדו ל[[משק עזר|משקי עזר]]. שכונה זאת הפכה במרוצת הזמן לשכונת יוקרה והיא כיום אזור הווילות העיקרי של העיר.

במרחק של כ-5 ק"מ מעפולה הוקמו על אדמות [[מינהל מקרקעי ישראל]] שתי שכונות: [[עפולה עלית]] שהוקמה בשנת [[1951]], שהיא שכונה של בתי קרקע ובנייני דירות לא גדולים השוכנת מצפון־מערב לכביש עפולה – [[טבריה]], וממולה שכונת [[גבעת המורה]]. השכונה נמצאת במעלה ההר שגובהו 515 מטר מעל [[פני הים]]. הוא נקרא בשמו המקראי גבעת המורה, שם המעיד, ככל הנראה, "מורה" מלשון "יורה" (לבה), ביחד עם סלעי ה[[בזלת]] הרבים בו, כי היה בעידנים רחוקים [[הר געש]]. השכונה הוקמה בשנת [[1953]] והיא מטפסת במעלה ההר מכביש עפולה – טבריה. רוב בתי השכונה הם בניינים מרובי דירות שבהם נקלטו גלי העלייה שהגיעו לעיר במרוצת הזמן. בראשית שנות השבעים הוקמה בצמידות לשכונה זו שכונת הווילות "רוממה" שאוכלסה במסגרת "[[בנה ביתך]]".

שטח חקלאי באורך של כ-4 קילומטר הפריד בין שני חלקי עפולה ובמשך שנים רבות דרשה עפולה לחבר את שכונותיה{{הערה|{{דבר||דורשים מיזוג שני חלקי עפולה|19570329|78}}}}. בשנת 1971 דרשה עפולה לקבל כ-500 דונם לצורך הקמת [[אזור תעשייה]]{{הערה|{{דבר|יוסף מיכלסקי|עפולה רוצה להתפתח|19710718|110}}}}.

בנובמבר [[1972]] הוכרזה עפולה כעיר והרשות המקומית שלה הפכה ממועצה מקומית לעירייה. עפולה הייתה אז העיר ה-31 בישראל, השתרעה על שטח של 30,000 דונם, הייתה לה אוכלוסייה של כ-18,650 נפש{{הערה|
{{דבר||נתונים על עפולה|19721206|119.4}}}} והיא שירתה אוכלוסייה של כ-110,000 תושבים{{הערה|{{דבר|מ. יוסף|עפולה הוכרזה עיר|19721206|118}}; {{דבר||המשך|19721206|120}}}}. שינוי המעמד נחגג בטקס רשמי בינואר 1973{{הערה|{{דבר||עפולה הוכרזה חגיגית לעיר|19730126|16}}}}.

במשך שנים רבות, משנות השבעים שבהן הוכרזה עפולה כעיר ועד לראשית שנות התשעים, היה מספר תושביה של עפולה יציב ועמד על כ-25,000 נפש. בשנות התשעים קלטה העיר עולים מ[[אתיופיה]]. גל העלייה הגדול מחבר המדינות הביא לגידול ניכר במספר תושבי העיר והגיע בשנת 2005 ל-42,000 תושבים.

ב-2016 החלה מתיחות בעיר כאשר נודע כי קבוצת [[ערבים ישראלים]] זכו במכרז קרקעות בשכונה חדשה בעיר, לאחר זמן החליט בית המשפט לפסול את המכרז בעקבות חשדות לפגמים ו[[תיאום מחירים]]{{הערה|{{ynet|אחיה ראב"ד וחסן שעלאן|בשל תיאום מחירים: נפסל מכרז הבתים בעפולה שבו זכו ערבים בלבד|4795542|24 באפריל 2016}}}}, לאחר כשנה הפך בית המשפט חלקית את החלטתו והחליט כי בשכונה יגורו יהודים וערבים יחד ורק קבוצה אחת תיאמה מחירים והשאר זכו במכרז באופן הוגן וחוקי{{הערה|{{וואלה!||העליון קבע: אין לפסול את המכרז שבו זכו ערבים בקרקעות בעפולה|3087533|8 באוגוסט 2017}}}}.

ב-2018 אושרה תוכנית להקמת שכונת מגורים נוספת לעיר, במסגרת התוכנית יוקמו בדרום העיר כ-7,800 דירות, [[פארק עירוני]] בשם [[פארק נחל בוהו]] בגודל 120 דונם ואף מתחם מלונות קטן. על מנת לתת מענה תחבורתי לתושבי העיר הגרים בה כבר כיום ובעתיד לתושבים נוספים התוכנית כוללת הקמת [[כביש טבעת]] נוסף לעפולה{{הערה|{{ynet|בילי פרנקל|אושר בהליך מזורז: 7,800 דירות חדשות בעפולה|5320840|1 באוגוסט 2018}}}}.

==אוכלוסייה==
<center>
<timeline>
ImageSize = width:520 height:210
PlotArea = left:70 right:40 top:20 bottom:20
TimeAxis = orientation:vertical
AlignBars = justify
Colors =
 id:gray1 value:gray(0.9)
DateFormat = yyyy
Period = from:0 till:55000
ScaleMajor = unit:year increment:5000 start:0 gridcolor:gray1
PlotData =
 bar:1948 color:gray1 width:1
 from:0 till:2504 width:15 text:2,504 textcolor:red fontsize:8px
 bar:1955 color:gray1 width:1
 from:0 till:10300 width:15 text:10,300 textcolor:red fontsize:8px
 bar:1961 color:gray1 width:1
 from:0 till:13844 width:15 text:13,844 textcolor:red fontsize:8px
 bar:1972 color:gray1 width:1
 from:0 till:17307 width:15 text:17,307 textcolor:red fontsize:8px
 bar:1983 color:gray1 width:1
 from:0 till:21277 width:15 text:21,277 textcolor:red fontsize:8px
 bar:1995 color:gray1 width:1
 from:0 till:33557 width:15 text:33,557 textcolor:red fontsize:8px
 bar:2005 color:gray1 width:1
 from:0 till:39100 width:15 text:39,100 textcolor:red fontsize:8px
 bar:2008 color:gray1 width:1
 from:0 till:39700 width:15 text:39,700 textcolor:red fontsize:8px
 bar:2011 color:gray1 width:1
 from:0 till:41300 width:15 text:41,300 textcolor:red fontsize:8px
 bar:2019 color:gray1 width:1
 from:0 till:54250 width:15 text:54,250 textcolor:red fontsize:8px

</timeline>
</center>
{{בוט יישובים/7700|2}}

== שכונות ==
[[קובץ:עפולה תמונה אוירית.jpeg|ממוזער|250x250px|פארק עירוני ושכונת רובע יזרעאל]]
[[קובץ:Afula_park.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פארק עפולה]]

ארבעת חלקי העיר הנכללים בתחום השיפוט של עיריית עפולה:
* '''עפולה''' – נוסדה בשנת 1925 בלב [[עמק יזרעאל]] (המכונה בפי תושביה "עפולה תחתית" או "עפולה העיר"), מרוחקת כ-4 ק"מ מן השכונות "[[עפולה עילית]]" ו"גבעת המורה", שבינה לבינן מפרידים שדות וכן [[בית החולים העמק]], בתוכה נמצאים שכונות פנימיות כמו "שכונה מערבית", "שכונת הוילות" הנמצאת בצפון מזרח העיר ו"שיכון גאולים" הנמצא בדרום מערב העיר. שטח חלק זה עומד על 3,500 דונם.
* '''עפולה עילית''' – נוסדה בשנת 1950 בחלקה הצפוני של עפולה, לרגלי [[גבעת המורה]] וממערב לשכונת גבעת המורה. עד [[שנות ה-70 של המאה ה-20]] הייתה עפולה עילית קבוצת [[מעברות]] (ביחד עם גבעת המורה), ששימשו כבית זמני להמוני העולים שהגיעו לארץ, בעיקר מ[[מדינות ערב]]. רבים מה[[עלייה לישראל|עולים לישראל]] ב[[מבצע שלמה]] התיישבו בשכונה. כך, מספר התושבים בה גדל בעשרות אחוזים. במשך הזמן, התפתחה השכונה ובסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], החלו להגיע אליה עולים מקצוות [[ברית המועצות]]. מספר העולים ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] למקום הכפיל את עצמו, לאחר [[קריסת ברית המועצות]]. כיום, מתגוררים בעפולה עילית כולה, כ-4,000 נפש. בשנת 2012 החלה הגירה גדולה של זוגות צעירים חרדים מ[[חסידות ויז'ניץ]] לשכונת עפולה עילית שהגיעה לשיאה בשנת 2017 כאשר מאוכלסת שכונת עפולה עילית במשפחות חרדיות רבות. במהלך קיץ תשע"א בהוראת [[הרב שטיינמן]] נפתחה [[ישיבה]] בשם "[[הישיבה הגדולה עפולה]]". בראשות הישיבה עומדים [[ראש הישיבה]] הרב רפאל בלום וה[[משגיח]] הרב בנימין ברויאר, כעת הישיבה מונת כ-220 תלמידים.
*'''עפולה הצעירה''' – שכונה הנמצאת מערבית לעפולה עילית. בשנת 2020 השכונה החלה להתרחב משמעותית עם בניית מאות דירות חדשות, ובכך הפכה לשכונה חדשה.
*'''עפולה הירוקה''' – שכונת וילות פרטיות חדשה עם בנייני יוקרה לא גבוהים. בשכונה נבנה פארק ענק, בתי כנסיות, גן לחינוך מיוחד, סמינר לבנות. רחוב יצחק שמיר הוא הרחוב הראשי והבולט בשכונה, בנוסף לכביש החורשה, כביש חדש המחבר בין השכונה לכביש החדש "עוקף עפולה".
* '''גבעת המורה''' – נוסדה בשנת 1955 על שיפולי [[גבעת המורה]]. תופסת כיום גם חלק נרחב משטחה הצפוני. זוהי השכונה הגבוהה ביותר בעפולה והיא נמצאת בגובה של 250 עד 300 מטר מעל פני הים. שכונה זו קלטה את מרבית עולי ברית המועצות לשעבר וגם חלק מעולי אתיופיה. בין השנים 2015–2020 החלה הגירה משמעותית של חרדים לשכונה וכעת השכונה מאוכלסת במשפחות חרדיות רבות במקביל לשכונת עפולה עילית.
*'''נוף יזרעאל''' – שכונה פנימית הנמצאת בחלקה הדרום-מזרחי של גבעת המורה, השכונה מאוכלסת בעיקר על ידי עולי ברית המועצות לשעבר.
* '''[[רובע יזרעאל]]''' – שכונה חדשה המוקמת בשטח חקלאי באורך של כ-4 קילומטר אשר הפריד בין שני חלקי העיר. בשכונת רובע יזרעאל מתוכננות 4,600 דירות{{הערה|{{כלכליסט|יעל דראל|עפולה מתעוררת מהתרדמת: היזרעאלים החדשים|3646055|27 בנובמבר 2014}}}}, אשר מתוכן מאוכלסות כבר כ-1,800 יחידות דיור. השכונה ממוקמת כ-20 דקות הליכה רגלית מ[[תחנת הרכבת עפולה|תחנת הרכבת]]. הוא נגיש לדרכים ראשיות מרכזי בילוי ובית חולים העמק, והוא עתיד לשנות את הצביון החברתי דמוגרפי בעיר על ידי משיכתם של זוגות צעירים מכל הארץ הרוצים בחיים איכותיים ובמחיר סביר.
*'''C1 (שכונת הרכבת, נקראת גם שכונת "לב העמק")''' – השכונה החדשה ביותר בעפולה, נמצאת עדין בשלבי בניה, אם כי השכונה כבר מאוכלסת חלקית, נמצאת בסמוך לתחנת הרכבת ומכאן שם השכונה.

==כלכלה ומסחר==
[[קובץ:ביג.jpeg|ממוזער|250x250px|מרכז מסחרי ביג]]

התעשייה בעפולה מושתתת על תעשייה מסורתית בכ־100 מפעלים, בהם מועסקים
כ־7,500 עובדים (נכון ל-[[2015]]).

בעפולה קיימים שני מרכזי מסחר ובילוי פתוחים (פאוור סנטרים) וכן [[קניון העמקים]]. כמו כן יש בעיר שוק המשמש למסחר ולבילוי.

[[אזור התעשייה אלון תבור]] הוקם ביוזמת עיריית עפולה בשיתוף עם [[מועצה אזורית עמק יזרעאל]] מצפון מזרח לעיר, ליד [[כביש 65]]. עד דצמבר 2009 פעל בעיר מפעל "[[תדיראן הולדינגס|תדיראן־אמפא]]" למקררים ומזגני אוויר, שהיה מהבולטים בעיר. כיום קיימים בעיר מספר אזורי תעשייה מרכזיים, בהם "קריית אמיתי" בעיר התחתית, המאופיין ברובו במסחר ו[[תעשייה קלה]]. אזורי תעשייה נוספים שוכנים בעפולה עילית, בהם מפעל "חוגלה קימברלי", מכבסת "תל-בר", שהיא המכבסה התעשייתית הגדולה בישראל וכן אזור התעשייה "המשולש", בו ממוקמים כמה עשרות מפעלים ובתי מלאכה נוספים.

עיריית עפולה פועלת להקמת פארק לתעשיות עתירות ידע, על קרקע בשטח של כ-400 דונם בסמוך לשכונת רובע יזרעאל, לתחנת הרכבת ולמרכז רפואי "העמק". בנוסף, הוקם בעפולה מרכז חדשנות ויזמות טכנולוגית, אשר יתמקד בפעילות
מיזמים ובפרויקטים מסוג החקלאות, המזון, אגרו ביו וביו רפואי.

==חינוך==

נכון לשנת 2015, מונה מערכת החינוך העירונית 11,217 תלמידים הלומדים ב־22 בתי ספר (7 בתי ספר ממלכתיים דתיים ו-15 בתי ספר ממלכתיים) ו-76 גנים, מתוכם 20 בחינוך הממלכתי דתי.

בשנת 2010 הוקמה בעיר [[הישיבה הגדולה עפולה]]. בנוסף, קיימת בעיר [[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] "חיבורים עפולה", שלוחה של [[ישיבת ההסדר בית שאן]].

==תרבות ובילוי==
[[קובץ:Afula Culture Center1.jpg|שמאל|ממוזער|220px|היכל התרבות עפולה בתכנון אדריכל [[צבי מוססקו]]]]
על בסיסו של בית קולנוע שנסגר הוקם בעיר מבנה היכל תרבות עירוני ולצידו גלריה עירונית. בנוסף, בעיר פועלים גם ספרייה עירונית ו[[קונסרבטוריון]] ובו התזמורת הייצוגית של עפולה, כיתות לימוד, אודיטוריום, [[אולפן הקלטות]] ופעילות של חבורות זמר.

קבוצת ה[[כדורסל]] של [[הפועל עפולה (כדורסל)|הפועל עפולה]] משחקת ב[[ליגת העל בכדורסל]]. קבוצת ה[[כדורגל]] של [[הפועל עפולה (כדורגל)|הפועל עפולה]] משחקת ב[[הליגה הלאומית בכדורגל|ליגה הלאומית בכדורגל]].

פארק עפולה נפתח בתחילת אוקטובר [[2007]] כחלק מרובע יזרעאל, בין עפולה עילית לעפולה התחתית, באזור הסמוך ל[[מרכז רפואי העמק|בית החולים "העמק"]]. הפארק משתרע על שטח של כ-120 דונם והוא [[נגישות|נגיש]] כולו לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים.

בפארק יש [[אמפיתיאטרון]] גדול ובו 2,400 מקומות ישיבה וכן כ-10,000 נוספים במדשאות פתוחות למופעים, פסטיבלים והצגות, [[אגם]], מסלול היקפי של שבילי הליכה ורכיבה על [[אופניים]] באורך של 1.5 ק"מ, מגרשי ספורט, מתקני כושר שדה, [[פינת חי]], רחבת משחקים רב תכליתית מקורה, המשלבת פארק חבלים ייחודי, [[בית קפה]], מדשאות ושולחנות לפיקניק.

ב-24 ביוני 2019 הודיעה העירייה על סגירת הפארק במהלך יולי–אוגוסט בפני מי שאינם תושבי העיר{{הערה|{{הארץ|נעה שפיגל|עיריית עפולה תמנע מתושבי האזור להיכנס לפארק העירוני לאורך החופש הגדול|1.7406592|24 ביוני 2019}}}}. ארגון [[עדאלה]] עתר נגד ההחלטה. לאחר שבית המשפט המחוזי בנצרת הבהיר לעירייה כי המהלך בלתי חוקי{{הערה|{{הארץ|נעה שפיגל|בלחץ ביהמ"ש: עפולה חזרה בה מההחלטה למנוע מתושבי חוץ כניסה לפארק העירוני|1.7498277|14 ביולי 2019}}}}, הכריזה העירייה על פתיחת הפארק לציבור הרחב החל מ-16 ביולי{{הערה|{{וואלה!|אלי אשכנזי|סוף ל"פארק המריבה": עיריית עפולה תפתח את הגן העירוני לכולם|3247297|14 ביולי 2019}}}}.

== תחבורה ==
החל משנת [[2015]], את התחבורה הציבורית העירונית בעפולה מפעילה חברת [[סופרבוס]] אשר זכתה במכרז ההפעלה לאשכול עפולה, קודם לכן פעלה בעיר חברת [[קווים]] ולפניה [[אגד]]. בעפולה עוברים שלושה צירי תחבורה עיקריים: [[כביש 60]] (מגיע מכיוון אזור יהודה והשומרון וממשיך לנצרת), [[כביש 65]] (כעורק תחבורתי חשוב המחבר בין [[מישור החוף]] לגליל) ו[[כביש 71]] (מחבר בין עפולה ל[[בית שאן]]).
בינואר [[2021]] נפתחה [[התחנה המרכזית של עפולה|תחנה מרכזית עפולה]] החדשה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://emek.mynet.co.il/local_news/article/S1npgql3w|הכותב=|כותרת="אחרי שנים של ציפייה: התחנה המרכזית החדשה בעפולה נפתחת"|אתר=mynet העמק|תאריך=11.12.20}}</ref>.

באוקטובר 2016 נחנך [[מסילת העמק|קו העמק]] מ[[חיפה]] ל[[בית שאן]], בעפולה הוקמה [[תחנת הרכבת עפולה|תחנת רכבת]] אשר משרתת את העיר וסביבתה, מהתחנה יוצאות רכבות לכיוון בית שאן ולכיוון חיפה פעם בשעה ובשעות שיא פעמיים בשעה.

==הגנה וביטחון==
[[קובץ:emdaafula.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עמדת מגן שנבנתה כחלק ממערך ביצורים שכלל עמדות המחוברות ביניהן בתעלות קשר, בימי [[מלחמת העצמאות]], במבואות עפולה, לכיוון [[ג'נין]]. בזמנה הייתה זו עמדה מחופרת באדמה ורק הגג וחרכי הירייה היו מעל פני הקרקע. לצורכי הנצחה נשלפה העמדה מהאדמה, בשנת 2015 הועברה העמדה לקצה העיר, שם שמו אותה מעל משטח בטון עם שלט הסברה, בעקבות פעולה זאת החלו טיולים מאורגנים של תלמידי בתי הספר היסודיים, להכרת ההיסטוריה המקומית ברחבי העיר]]
[[קובץ:Memorial wall afula.jpg|שמאל|ממוזער|230px|יד לנופלים בני עפולה, נקרא בפי התושבים כ"גן הלב" בשל צורתו המעוצבת של הדשא בתחתית האנדרטה]]
[[קובץ:Terrorafula.jpg|שמאל|ממוזער|230px|יד לקורבנות הטרור בעפולה, בשנת 2017 החלו עבודות שיפוץ נרחבות בעיר שכללו בין השאר חיבור של האנדרטה לקצה שביל המחבר את הבמה המרכזית ומתחם הרכבת ההיסטורית ביחד]]
* בימי [[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט]] (ובהמשך עד להקמת [[ישראל|מדינת ישראל]] השתייכו רבים מתושבי עפולה לארגון "[[ההגנה]]" וחלקם התגייסו ל[[משטרת היישובים העבריים]]. באותה תקופה הקימו שלטונות [[המנדט הבריטי]] במרכז העיר [[מצודות טגארט|מצודת טגארט]] מן הדגם הגדול, הממשיכה להתקיים גם בתקופת המדינה ומשמשת כתחנת המשטרה של העיר.
* בימי [[מלחמת העולם השנייה]] שכנו בעפולה בסיסים בריטיים. במרכז העיר, בסמוך לתחנת המשטרה, היה מחנה [[שבוי]]ים [[איטליה|איטלקיים]]. מול בית החולים המרכזי בעמק (כיום בית חולים העמק), היה בסיס לחיילים מהאימפריה הבריטית, מ[[אוסטרליה]] וממושבות [[אפריקה]].
* ב[[מלחמת העצמאות]] הייתה העיר עפולה נקודה אסטרטגית בין [[ג'נין]] בדרום לבין [[נצרת]] בצפון. ב-[[4 ביוני]] [[1948]] העיר הופצצה מן האוויר על ידי מטוסים [[עיראק]]יים. פצצה פגעה באחד הבתים ונהרגו גבר, שלוש נשים וילד{{הערה|{{NFC|אלי אלון|הפצצות עפולה מן האוויר|0024-D-125066-00|25 בדצמבר 2017}}}}. למחרת הופצצה העיר בשנית אך הפעם לא נגרם כל נזק. הפצצות נוספות אירעו ב-[[12 ביולי]] וב-[[18 ביולי]] ושוב ללא נפגעים. עם פרוץ המלחמה נערכו בעפולה חפירות ביצורים מסיביות ובעיר הייתה הרגשה של כעין מצור. מצבה הביטחוני של העיר הוקל עם כיבוש הכפר זרעין (באתר בו שוכן כיום קיבוץ [[יזרעאל (קיבוץ)|יזרעאל]]) מדרום וכיבוש נצרת מצפון.
* ב[[מלחמת ששת הימים]] הוטלו על מבואות העיר תשע פצצות, על ידי [[מפציץ]] [[טופולב Tu-16]] עיראקי, שמטרתו הייתה הפצצת [[מחנה צבאי]] בשולי העיר. המטוס הופל באש [[נ"מ]] מן הקרקע.
* ב[[מלחמת יום הכיפורים]] שימש בית העלמין הצבאי בעפולה כמקום קבורה ארעי לחיילי [[צה"ל]] שנפלו בקרבות [[רמת הגולן]], עד שהובאו לקבורה במקומות מגוריהם לאחר תום המלחמה.
* עפולה שימשה מטרה ל[[טרור|פיגועי טרור]]. ב-[[25 במאי]] [[1965]] פוצץ מטען חבלה שהוצמד לבית דירות ברחוב קינמון בעיר ולבניין נגרם נזק קל. בשנת [[1970]] התפוצץ מטען חבלה בשוק העירוני, שהיה אז על פסי מסילת הברזל של רכבת העמק, ואדם אחד נהרג. הפיגוע הכבד מכל היה [[פיגוע מכונית התופת בעפולה|פיצוץ מכונית תופת]] ליד אוטובוס ב-[[6 באפריל]] [[1994]], שבו נספו 8 מבני העיר ותושבי הסביבה ונפצעו כחמישים איש. ב-[[30 בנובמבר]] של אותה שנה [[רצח ליאת גבאי|החיילת ליאת גבאי]] הייתה בדרכה לביתה בעפולה מבסיס [[חיל התותחנים]] בו שירתה. בלב העיר, מול תחנת המשטרה, הותקפה על ידי מחבל שעקב אחריה, הלם בראשה מאחור באמצעות גרזן והרג אותה במקום. ב-4 באוקטובר 2001 בצהרים אירע פיגוע ירי במרכז עפולה. המפגע לבוש במדי צה"ל וכומתה אדומה פתח בירי לעבר עוברים ושבים בתחנה המרכזית. הוא הגיע למקום באוטובוס סמוך לשעה 14.00 ומיד כשירד ממנו פתח באש. 3 בני אדם נהרגו ו-18 נפצעו. המפגע נורה למוות על ידי השוטרים שהיו במקום. כבר ב-27 בנובמבר 2001 אירע פיגוע נוסף, כאשר סמוך לשעה 11.30 שני מפגעים (מ[[פת"ח]] ו"[[הג'יהאד האסלאמי]]") פתחו בירי לעבר [[אוטובוס]] שחנה בתחנה המרכזית. בפיגוע נהרגו 2 בני האדם וכ-50 נפצעו (10 קשה ו-2 במצב בינוני). המפגעים נמלטו, תוך שהם ממשיכים בירי, לעבר השוק העירוני הסמוך, אך נורו לבסוף על ידי כוחות המילואים ואנשי המשטרה שנכחו במקום. פיגוע קשה אירע בקניון העמקים שבעיר ב-[[19 במאי]] [[2003]], ובו נהרגו 3 אנשים ומאבטחת נפצעה. בסך הכל נספו בפיגועי הטרור השונים בעפולה 28 אנשים.
* ב[[מלחמת לבנון השנייה]] ביולי [[2006]] נורו לעבר עפולה מספר [[ארטילריה רקטית|רקטות]] שנפלו בשדות שמחוץ לעיר ולא גרמו לנזקים. ב-[[28 ביולי]] 2006 בשעה 15:30 שוגרו לעבר העיר חמש [[רקטת פג'ר|רקטות פג'ר 5]] בעלות ראש נפץ במשקל של כ-100 ק"ג. [[רקטה]] אחת שנפלה סמוך לכפר דחי שבגבעת המורה, לא גרמה לנזק.
* ב-[[13 בנובמבר]] [[2013]] נרצח בתחנה המרכזית בעפולה טוראי עדן אטיאס בעת שישן באוטובוס בדרך לבסיסו על ידי נער פלסטיני שוהה בלתי חוקי{{הערה|{{הארץ|אלי אשכנזיו גילי כהן וג'קי חורי|פיגוע בעפולה: חייל נדקר למוות באוטובוס|1.2164304|13 בנובמבר 2013|מנויים=לא}}}}.
* [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני (2015)|בגל הטרור שפקד את ישראל באוקטובר 2015]] התרחשו בעיר עפולה 2 פיגועי דקירה, הפיגוע הראשון התרחש ב-[[8 באוקטובר]] [[2015]] בשדרות ארלוזורוב בעיר כאשר פלסטיני דקר חייל ופצע אותו באורח קשה{{הערה|{{הארץ|יניב קובוביץ|פיגוע דקירה רביעי היום: חייל נדקר בעפולה, מצבו בינוני-קשה|0000017f-e05f-d568-ad7f-f37f12430000|8 באוקטובר 2015}}}}, פיגוע נוסף התרחש למחרת ב-9 באוקטובר כאשר מחבלת, ערבייה ישראלית מנצרת ניסתה לדקור אזרחים בתחנה המרכזית בעיר{{הערה|{{כלכליסט|ynet|מחבלת ניסתה לדקור מאבטח בעפולה – ונורתה|3670602|9 באוקטובר 2015}}}}, המחבלת נוטרלה ולא נרשמו פצועים אולם 5 לקו בהלם.
* ב[[מבצע חיצי הצפון]] כחלק מהמערכה שניהל [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] בצפון ב[[החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל|מלחמת חרבות ברזל]] – ספגה עפולה מטחי רקטות כבדים שירה ה[[חזבאללה]] מ[[לבנון]].{{הערה|{{ערוץ7|אורלי הררי|"חיצי הצפון" {{!}} אזעקות בעתלית לראשונה מיולי 2019|649128|24 בספטמבר 2024}}}}

עפולה היא העיר המאמצת של [[חטיבת כפיר]]. ב-[[7 בספטמבר]] [[2010]] נחנך מול [[בית חולים העמק]] אתר ההנצחה החטיבתי של חטיבת כפיר, והצומת המוביל אל האתר, ואל מרכז הקניות שמצפון לו, נקראה "צומת כפיר".

===הנצחת נספים בני העיר===
רבים מבני העיר נפלו חלל במערכות ישראל, ולזכרם הוקמה אנדרטה ממול לבניין העירייה. את האנדרטה תכנן אדריכל ישראל רחום, שנולד בעפולה ופעל רבות לשימור אתריה ומורשתה. בשנת [[2004]] נחנך בעיר בית [[יד לבנים]]. כן מצויות בעיר מספר רב של אנדרטאות לזכר בני עפולה שנספו בפיגועים. בנוסף לאנדרטה בצורת מגן דוד בכיכר מרכזית בעפולה, המנציחה את נספי הטרור, מונצחים בני עפולה והעמק במקומות רבים נוספים – גן ציבורי ליד תחנת האוטובוס המרכזית קרוי "גן השלושה", על שם [[חיים שטורמן]], יהודה אטקין ו[[דוד מוסינזון]], שנהרגו בשנת [[1938]], בית הספר "יהודה" בעפולה קרוי על שמו של בן העיר, יהודה מרמלשטיין, שנהרג ב[[פיצוץ מלון המלך דוד]], בשנת [[1946]], והנספים בפיגוע התופת בשנת [[1994]] מונצחים במספר אנדרטאות ואבני זיכרון המוצבים במקום הפיגוע, בבתי הספר בהם למדו, בתחנת [[המשמר האזרחי|משמר אזרחי]] ובתחנה המרכזית בעפולה.

==אקלים==
{{אקלים
|רוחב=
|ללא מרכוז=
|שנה_מקס=
|שנה_מינ=
|שנה_מקס_שיא=
|שנה_מינ_שיא=
|שנה_משק=
|ינו_מקס=17.2
|פבר_מקס=18.3
|מרץ_מקס=21.5
|אפר_מקס=25.5
|מאי_מקס=29.9
|יונ_מקס=32.3
|יול_מקס=34.1
|אוג_מקס=34.2
|ספט_מקס=32.9
|אוק_מקס=30.2
|נוב_מקס=25
|דצמ_מקס=19.5
|ינו_מקס_שיא=
|פבר_מקס_שיא=
|מרץ_מקס_שיא=
|אפר_מקס_שיא=
|מאי_מקס_שיא=
|יונ_מקס_שיא=
|יול_מקס_שיא=
|אוג_מקס_שיא=
|ספט_מקס_שיא=
|אוק_מקס_שיא=
|נוב_מקס_שיא=
|דצמ_מקס_שיא=
|ינו_מינ=5.6
|פבר_מינ=5.7
|מרץ_מינ=7.2
|אפר_מינ=10.2
|מאי_מינ=14.1
|יונ_מינ=18.9
|יול_מינ=21.3
|אוג_מינ=21.6
|ספט_מינ=19.3
|אוק_מינ=15.6
|נוב_מינ=11.7
|דצמ_מינ=7.3
|ינו_מינ_שיא=
|פבר_מינ_שיא=
|מרץ_מינ_שיא=
|אפר_מינ_שיא=
|מאי_מינ_שיא=
|יונ_מינ_שיא=
|יול_מינ_שיא=
|אוג_מינ_שיא=
|ספט_מינ_שיא=
|אוק_מינ_שיא=
|נוב_מינ_שיא=
|דצמ_מינ_שיא=
|ינו_משק=110
|פבר_משק=97
|מרץ_משק=55
|אפר_משק=16
|מאי_משק=0.4
|יונ_משק=0
|יול_משק=0
|אוג_משק=0
|ספט_משק=0
|אוק_משק=20
|נוב_משק=61
|דצמ_משק=101
|מקור=[https://www.israelweather.co.il/week_Archives.asp?tbSelCity=20&tbSelYear=2020&tbSelMonth=8 Israel Weather]
|מיקום=עפולה}}
== ראשי העירייה ==

[[קובץ:Afula city hall.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין עיריית עפולה]]

'''ראשי המועצה המקומית'''
* [[שניאור זלמן הוז]] (1926–1928)
* [[יעקב קינמון]] (1928–1930)
* [[פייבוש טבצ'ניק]] (1930–1931)
* [[מאיר שפירא (ראש מועצה)|מאיר שפירא]] (1931–1932)
* [[אפרים מזרחי]] (1932–1933)
* פייבוש טבצ'ניק (1933–1939)
* מאיר שפירא (1939–1940)
* [[דב ברכאן]] (1940–1942)
* [[בנימין שיינבוים]] (1942–1945)
* [[יוסף ברזילאי]] (1945–1950)

'''ראשי העירייה'''
* [[דוד קניאל]] (1950–1959)
* [[יואש דובנוב]] (1959–1969)
* [[שמשון שחורי]] (1969–1979)
* [[עובדיה עלי]] (1979–1991)
* [[צדוק נאווי]] (1991–1998)
* [[יצחק מירון]] (1998–2005)
* [[אבי אברהם אלקבץ]] (2005–2013)
* [[יצחק מירון]] (2013–2018)
* אבי אברהם אלקבץ (2018 ואילך)

== גלריית אתרים ==
<gallery widths="220" heights="170" perrow="4">
קובץ:Water tower used by Jezreel Valley railway, Afula.JPG|מגדל המים ששימש את [[רכבת העמק]] ההיסטורית בעפולה (2012)
קובץ:0AFULA.jpg|מבני מגורים בעלי חזות ייחודית בפרבריה החדשים של העיר (יולי 2007)
קובץ:Arlosoroffblvd3.jpg|ארבעה טורי [[וושינגטוניה חסונה]] בחלקן הדרומי של [[שדרות ארלוזורוב]], שהיו בעבר רחובה המרכזי של עפולה
קובץ:Afulapolice.jpg|תחנת המשטרה בעפולה
קובץ:AFULA & GIVAT HAMORE.jpg|עפולה וגבעת המורה, מבט מדרום מערב, 2006
קובץ:Bus station Afula.jpg|תחנת האוטובוסים המרכזית הישנה בעיר (נסגרה ב-14 בספטמבר 2021)
קובץ:Kfir monument 2.jpg|אתר ההנצחה החטיבתי לחיילי [[חטיבת כפיר]] בעפולה
קובץ:פארק הרכבת עפולה.jpg|פארק הרכבת עפולה
</gallery>

==ערים תאומות==
* {{עיר תאומה|אינגלהיים אם ריין|גרמניה|אוסנבריק}}
* {{עיר תאומה|פרובידנס|ארצות הברית|רוד איילנד}}
* {{עיר תאומה|ווסטר (מסצ'וסטס)|ארצות הברית|מסצ'וסטס}}
* {{עיר תאומה|סטמפורד (קונטיקט)|ארצות הברית|קונטיקט}}
* {{עיר תאומה|ניו הייבן|ארצות הברית|קונטיקט}}
* {{עיר תאומה|פרזנו|ארצות הברית|קליפורניה}}
* {{עיר תאומה|סנטה פה (ארגנטינה)|ארגנטינה}}
* {{עיר תאומה|טפוזלן (מקסיקו)|מקסיקו}}
* {{עיר תאומה|מועצה אזורית גלבוע|ישראל}} (במסגרת [[שותפות ביחד]] של [[הסוכנות היהודית|הסוכנות היהודית לארץ ישראל]], אזור עפולה בקשר עם 12 קהילות יהודיות בדרום [[ניו אינגלנד]] שב[[ארצות הברית]])

==לקריאה נוספת==
===ספרים תיעודיים על עפולה===
* [[זאב וילנאי]], '''עפולה עיר יזרעאל''', הוצאת המועצה המקומית עפולה, 1966 {{ULI|004005573}}
* ציפורה גוטקוביץ '''עפולה שלי''', הוצאת אביבים, 1992 {{ULI|003817956}}
* שבתאי גל און (עורך), '''עפולה לגבורות – שמונים שנה לעיר יזרעאל'''. בהוצאת עיריית עפולה, 2005
* [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]], '''אנציקלופדיה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל''', [[הוצאת מסדה]], ירושלים, 1970
* [[תום שגב]], '''ימי הכלניות – ארץ ישראל בתקופת המנדט''', [[כתר הוצאה לאור]]. 1999, עמ' 199–200
* עמי שנער, "מאה שנים של תכנון עירוני: עפולה כמשל", '''[[זמנים (כתב עת)|זמנים]]''' 96, סתיו 2006 {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23443664}}

===ספרים עלילתיים על רקע עפולה===
* [[יהודה סלוצקי]], '''מעמק זבולון עד ים כנרת''', [[הוצאת הקיבוץ הארצי]], 1942 – העלילה נפתחת בעפולה בימי הבראשית שלה.
* [[גל אמיר]], '''עפולה, רחוב האופרה 3''', הוצאת זמורה ביתן, 1998 – רומן מתח משפטי המתרחש בעפולה
* גל אמיר, '''המתמחה''', הוצאת זמורה ביתן, 2007 – [[רומן בלשי]] המתרחש בעפולה {{ULI|007944790}}
* עוזי גדור, '''עפולה''', [[הוצאת גוונים]], 2004 – רומן המתרחש בעפולה ערב הקמת המדינה ופורש את סיפור השכונה הארץ ישראלית

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Afula|שם ויקישיתוף=עפולה|ויקימסע=עפולה}}
* {{אתר רשמי}}
* {{בוט יישובים/7700|פרופיל}}
* [http://www.romgalil.org.il/cds/295/ עפולה], באתר [[הרשות לפיתוח הגליל]]
* {{רשות העתיקות||1024}}
* {{מרחב}}
* [http://www.inature.info/wiki/עפולה_ואתריה עפולה ואתריה], באתר "[http://www.inature.info טבע ונופים בישראל]"
* יונתן גת, [http://urbanologia.tau.ac.il/ניתוח-לב-פתוח/ ניתוח לב פתוח], באתר [http://urbanologia.tau.ac.il/ אורבנולוגיה], [[המעבדה לעיצוב עירוני]], 14 ביוני 2015
* {{NFC||סופו של אצטדיון וולפסון|0024-D-107990-00|8 בדצמבר 2015}}
* גדעון צור, [https://web.archive.org/web/20170421092803/http://www.e-mago.co.il/magazine/afula-history.html עפולה – גלגוליה של עיר], באתר "e-mago", {{כ}}19 באפריל 2017
* {{הארץ|נעמה ריבה|השכונה שתקלקל את התוכנית להשיב לעפולה את כתר פנינת העמק|1.4565512|2 בנובמבר 2017}}
* {{TheMarker|קים לגזיאל|"עשר שנים היא הייתה מתה": האם עפולה שהפילה את המשקיעים חוזרת למפה?|0000018f-c919-db12-a3ff-cb7f25440000|31 במאי 2024}}
* [https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_MAPS_JER002714130/NLI#$FL10589809 תצלום אוויר של עפולה עם כיתוב המתייחס לאתרים, 1:10,000], 1946 (באנגלית) – אוסף המפות ע"ש ערן לאור, [[הספרייה הלאומית]]
* {{JDN|יעקב בנדה|החרדים נוהרים לפריפריה: העילית בחרה בעפולה – אלפי משפחות מצטרפות|1377231}}
* {{בריטניקה}}
* {{יומן חדשות|טקס הנחת אבן הפינה לבית ספר אזורי עמק יזרעאל בעפולה|27370-2/92068-2|1935}}
* {{מרחב}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007538124405171|עפולה (ישראל)}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{מחוז הצפון}}

{{ראשי עיריית עפולה}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:עפולה|*]]
[[קטגוריה:ישראל: ערים]]
[[קטגוריה:עמק יזרעאל]]
[[קטגוריה:מבנים ואתרים שתכנן ריכרד קאופמן]]
[[קטגוריה:ערים במחוז הצפון]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1925]]
[[קטגוריה:ישראל: מועצות מקומיות לשעבר]]
[[קטגוריה:ישראל: ערים מתוכננות]]