עפולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עפולה
Coat of arms of Afula.png
WikiAir Flight IL-13-09 022.jpg
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה יצחק מירון
גובה ממוצע ‎60‏ מטר
תאריך ייסוד 1925
סוג יישוב עיר בעלת 20 - 50 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 41,721 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.7%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 1,550 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 26,909 דונם
מיקום עפולה
עפולה
עפולה
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3982
פרופיל עפולה נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.afula.muni.il

עפולה היא עיר במחוז הצפון בישראל. עפולה שוכנת במרכז עמק יזרעאל, על כביש 65, בין הערים חדרה וטבריה ומכונה גם "עיר יזרעאל" ו"בירת העמק". היא הוכרזה רשמית כעיר בסוף 1972[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה עתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרקופגים מהמאה השנייה עד המאה הרביעית לספירה, המשמשים כקירות במבנה צלבני, באתר העתיקות בעפולה

האזור בו שוכנת היום העיר עפולה שוכן בלב עמק יזרעאל הפורה והמיושב, ששימש כמרכז לתרבויות רבות בעברה של ארץ ישראל. היישוב בעפולה קיים מזה אלפי שנים.

השם "עפולה" נזכר לראשונה בכתבי המארות המצרים מן המאה ה-19 לפני הספירה בצורה "עפל". השם "עפל" נזכר שוב ברשימותיו של הפרעה תחותמס השלישי. היישוב הישראלי הקדום "עפל", אשר בנחלת שבט מנשה, מוזכר גם בסיפור התנ"כי של אליהו הנביא, במלכים ב פרק ה 24.

לאחר חורבן ממלכת ישראל נמשך היישוב בעיר, והחפירות מראות על שרידים מועטים מן התקופה הפרסית ועד לתקופה הרומאית, ולאחריה.

בימי הביניים הייתה במקום נקודה צלבנית מבוצרת.

תל ארכאולוגי הקיים בלב העיר כולל עשר שכבות המעידות על יישוב כמעט רציף של העיר למן התקופה הכלכוליתית המאוחרת ועד לתקופה האיובית במאה ה-13. התל, ששטחו כשלושים דונם נחפר על ידי הארכאולוג אלעזר ליפא סוקניק בשנים 1926, 1931, ו-1937 ולאחר מכן בידי ארכאולוגים נוספים בשנות ה-50. האתר פתוח לכל כיום, והשרידים הנראים לעין כוללים סרקופגים מעוטרים, בני המאה השנייה עד המאה הרביעית לספירה ששימשו כקירות במבנה צלבני שהיה השכבה העליונה בין עשר שכבות התל.

המאה ה-19 עד להקמת היישוב העברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה העות'מאנית הייתה העיר נחלתה של משפחת סורסוק העשירה מביירות, שרכשה את אדמות עמק יזרעאל בשנות ה-70 של המאה ה-19. במקום בו נמצאת כיום עפולה הייתה מעין אחוזה של משפחת סורסוק שכללה כמה בניינים, בנקודה שכונתה "אל פולה". בשנת 1905 הקימו הטורקים בסיוע גרמני תחנת רכבת של מסילת הברזל שהובילה מחיפה לסוריה, שהסתעפה מ"מסילת הברזל החיג'אזית". בימי המנדט הבריטי נקרא קטע המסילה שבין עפולה לבית שאן בשם רכבת העמק. רכבת העמק חדלה לפעול במלחמת השחרור. בשנים 1912-1915 נסללה מסילת השומרון מעפולה דרך ג'נין אל שכם ואל טול כרם.

בשנת 1917 שימש המקום כבסיס לצבא הטורקי, ובקרב מגידו בספטמבר 1918 נכבש על ידי הבריטים. בשנת 1922 הוקם בית ספר לרגלי גבעת המורה, וב-1923 הוקם במורדות גבעת המורה בית החולים "העמק".

מהקמת היישוב העברי ועד היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

עפולה בראשית ימי המדינה
בית הכנסת הגדול בעפולה, נבנה בשנים 1928 - 1933
עמדת מגן שנבנתה כחלק ממערך ביצורים שכלל עמדות המחוברות ביניהן בתעלות קשר, בימי מלחמת השחרור, במבואות עפולה, לכיוון ג'נין.בזמנה הייתה זו עמדה מחופרת באדמה ורק הגג וחרכי היריה היו מעל פני הקרקע. לצורכי הנצחה נשלפה העמדה מהאדמה

העיר העברית עפולה נוסדה בשנת 1925 על ידי חברה ציונית מיישבת בשם קהילת ציון אמריקאית. החברה רכשה את אדמות עפולה כיחידה אחת מפאודל בשם אליאס סורסוק ששכן בביירות והיה הבעלים שלהן. האריסים שעיבדו עבורו את הקרקע שכנו בכפר זעיר בשם "איל פולה" שמיקומו היה בלב השטח העירוני של עפולה כשזו נבנתה. עם מכירת אדמות עפולה לחברת קהילת ציון, פונו מהם האריסים הערבים תמורת פיצוי נמוך. המועצה המוסלמית העליונה בירושלים הציעה לממשלת המנדט הצעה חלופית, לפיה תימכרנה האדמות לאריסים באותו מחיר שהוצע על ידי חברת קהילת ציון, שישולם על ידי המועצה המוסלמית. המועצה שכרה עורך דין, אך עד שזה הכין את הצעתו, נסתיימה עסקת רכישת האדמות על ידי חברת קהילת ציון.

חברת קהילת ציון אמריקאית הועידה לעפולה תפקיד של מרכז עירוני שיעניק שירותים מסחריים ותרבותיים לקיבוצי ומושבי עמק יזרעאל. החברה שכרה את שירותיו של האדריכל ומתכנן הערים הידוע מגרמניה ריכרד קאופמן, שתכנן תוכנית מתאר מקומית מפורטת לעפולה, לרבות חלוקת שטחה לגושים וחלקות, שאומצה במרוצת הזמן ברישום שנעשה בלשכת רישום המקרקעין המנדטורית בשנים 1938 עד 1940 ואשר בשינויים שהזמן גרמם ממשיכה לחול עד היום.

האדריכל קאופמן חילק את אזורי העיר המתוכננת לאזורי מגורים, אזורי מסחר ושירותים ואף לשטחים המיועדים לתרבות ואמנות. מכאן נוצרה האגדה המפורסמת על "האופרה של עפולה". החברה מכרה את המגרשים למתיישבים מיועדים בשני מקומות, בארצות הברית ובפולין. רוב רוכשי המגרשים בארצות הברית לא באו להתיישב בעפולה וראו ברכישת מגרש בה משהו שבין תרומה להתיישבות הציונית לבין השקעה לאחרית הימים. יהודי פולין שקנו מגרשים בעפולה אכן באו להתיישב בה, והם היו ראשוני המתיישבים בעיר שנוסדה במקום בשנת 1925. רבים מרוכשי המגרשים בפולין נספו בשואה ועם גל העלייה מארצות חבר העמים בשנות התשעים הגיעו גם יורשים של אחדים מהם שדרשו את ירושתם. כבר בשנת 1926 כונן במקום מועצה מקומית, תוך קביעה שבמיסים ישתתפו כל בעלי המגרשים בין אם הם יושבים במקום ובין אם לאו‏[2].

בעיר הוקמה שדרה מרכזית, בה ניטעו דקלי וושינגטוניה חסונה. השדרה, שנקראה לימים שדרות ארלוזורוב הייתה המרכז המסחרי והמנהלי של העיר עפולה במשך שנים רבות, עד לשנות ה-80, והדקלים הפכו לסמל ויזואלי המזוהה עם עפולה.

עפולה נקראה עם ייסודה בשם "עיר יזרעאל עפולה", וברבות הימים צומצם השם ל"עפולה" בלבד. הכוונה המקורית של מקימי העיר להקמת מרכז עירוני משגשג ליישובי העמק נכזבה בראשיתה. העיר לא התפתחה כמצופה ועם קום המדינה היה מספר תושביה כ־2,500 איש בלבד.

מוסד אחד שקיים את התקוות הגדולות שתלו בו מייסדיו הוא בית חולים העמק (לשעבר "בית החולים המרכזי בעמק") שהוקם בשנת 1923.

ב-14 בנובמבר 1942 הגיעה קבוצה של אנשי היישוב שהוחזרו מאירופה הנאצית לעפולה והתקבלו בה על ידי רבים מתושבי עפולה שהגישו להם ארוחה חמה. מעפולה הועברו אנשי הקבוצה למחנה המעצר בעתלית, ממנה שוחררו לבתיהם.

בשנותיה הראשונות של המדינה קלטה עפולה אלפי עולים, רובם מעיראק ומתימן ומיעוטם מרומניה. בתקופת המעברות היו בעיר קטנה זו שלוש מעברות גדולות. במשך הזמן נוספו לעיר שלושה אזורי מגורים שיועדו להתיישבותם של העולים ושוכני המעברות: בשטח העירוני של עפולה הוקמה "שכונת גאולים" שחולקה למגרשים גדולים שיועדו למשקי עזר. שכונה זאת הפכה במרוצת הזמן לשכונת יוקרה והיא כיום אזור הווילות העיקרי של העיר.

במרחק של כ-5 ק"מ מעפולה הוקמו על אדמות מינהל מקרקעי ישראל שתי שכונות: עפולה עלית שהוקמה בשנת 1951, שהינה שכונה של בתי קרקע ובנייני דירות לא גדולים השוכנת מצפון־מערב לכביש עפולה - טבריה, וממולה שכונת גבעת המורה. השכונה נמצאת במעלה ההר שגובהו 515 מטר מעל פני הים. הוא נקרא בשמו המקראי גבעת המורה, שם המעיד, ככל הנראה, "מורה" מלשון "יורה" (לבה), ביחד עם סלעי הבזלת הרבים בו, כי היה בעידנים רחוקים הר געש. השכונה הוקמה בשנת 1953 והיא מטפסת במעלה ההר מכביש עפולה - טבריה. רוב בתי השכונה הם בניינים מרובי דירות שבהם נקלטו גלי העלייה שהגיעו לעיר במרוצת הזמן. בראשית שנות השבעים הוקמה בצמידות לשכונה זו שכונת הווילות "רוממה" שאוכלסה במסגרת "בנה ביתך".

שטח חקלאי באורך של כ-4 קילומטר הפריד בין שני חלקי עפולה ובמשך שנים רבות דרשה עפולה לחבר את שכונותיה‏[3]. בשנת 1971 דרשה עפולה לקבל כ-500 דונם לצרורך הקמת אזור תעשייה‏[4].

בנובמבר 1972 הוכרזה עפולה כעיר והרשות המקומית שלה הפכה ממועצה מקומית לעירייה. עפולה הייתה אז העיר ה-31 בישראל, השתרעה על שטח של 30,000 דונם, הייתה לה אוכלוסייה של כ-18,650 נפש‏[5] והיא שירתה אוכלוסייה של כ-110,000 תושבים‏[6]. שינוי המעמד נחגג בטקס רשמי בינואר 1973‏[7].

במשך שנים רבות, משנות השבעים שבהן הוכרזה עפולה כעיר ועד לראשית שנות התשעים, היה מספר תושביה של עפולה יציב ועמד על כ-25,000 נפש. בשנות התשעים קלטה העיר עולים מאתיופיה. גל העלייה הגדול מחבר המדינות הביא לגידול ניכר במספר תושבי העיר והגיע בשנת 2005 ל-42,000 תושבים.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים בעפולה 41,721 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 66.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 6,317 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[8]

רוב תושבי עפולה הם יהודים, אך בעיר גרות גם כ-300 משפחות ערביות. בעפולה אין מערכת חינוך בערבית, ונרשמו מספר חיכוכים בין תושבים יהודים וערבים בעיר.‏[9]

העיר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבעת המורה, מבט ממערב
היכל התרבות והגלריה העירונית לאמנות בעפולה
"הלוחם החושב", פסלו של אסף ליפשיץ, המוצב בחזית בית יד לבנים בעפולה
פארק עפולה

שכונות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושת חלקי העיר הנכללים בתחום השיפוט של עיריית עפולה:

  • עפולה העיר - נוסדה בשנת 1925 בלב עמק יזרעאל (המכונה בפי תושביה "עפולה תחתית"), מרוחקת כ-4 ק"מ מן השכונות "עפולה עילית" ו"גבעת המורה", שבינה לבינן מפרידים שדות וכן בית החולים העמק.
  • עפולה עילית - נוסדה בשנת 1950 בחלקה הצפוני של עפולה, לרגלי גבעת המורה וממערב לשכונת גבעת המורה. עד שנות ה-70 של המאה ה-20 הייתה עפולה עילית קבוצת מעברות (ביחד עם גבעת המורה), ששימשו כבית זמני להמוני העולים שהגיעו לארץ, בעיקר ממדינות ערב. בשנות התשעים גרם מבצע שלמה בו עלו רבים מיהודי אתיופיה לכך שמספר התושבים בשכונה גדל בעשרות משפחות, שקיבלו על עצמן ליישב את המקום, והן מהוות כיום כ-40 אחוזים מן התושבים במקום, וכ-70 אחוזים מן התושבים בעפולה הצעירה. במשך הזמן, התפתחה השכונה ובסוף שנות ה-80, החלו להגיע אליה עולים מקצוות ברית המועצות. מספר העולים בשנות ה-90 למקום הכפיל את עצמו, לאחר קריסת ברית המועצות. כיום, מתגוררים בעפולה עילית כולה, כ-4,000 נפש.
  • גבעת המורה - נוסדה בשנת 1955 על שיפולי גבעת המורה. תופסת כיום גם חלק נרחב משטחה הצפוני.
  • רובע יזרעאל- שכונה חדשה החל משנה 2011 הנמצאת באזור הפארק העירוני וצמודה ליישוב מרחביה למרגלות גבעת המורה.

כלכלה ומסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימיה הראשונים של עפולה, בשנת 1928, נוסד בנק מיוחד למימון ההתיישבות בעיר בשם "בנק להתפתחות עפולה בע"מ". הבנק נסגר בשנת 1934.

אזור התעשייה אלון תבור הוקם ביוזמת עיריית עפולה בשיתוף עם מועצה אזורית עמק יזרעאל מצפון מזרח לעיר, ליד כביש 65. עד דצמבר 2009 פעל בעיר מפעל "תדיראן־אמפא" למקררים ומזגני אוויר, שהיה מהבולטים בעיר.

חינוך ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעפולה קיימים שלושה בתי ספר תיכוניים: "יהודה" (דתי), "אורט", ו"עמל" (חילוני). כמו כן, פועלים בעיר ישיבה תיכונית, מקיף אמי"ת "יהודה", ואולפנה של רשת "צבי"ה". בשנת הלימודים תש"ע (ספטמבר 2009), נפתחה בעיר חטיבת הביניים "אלון". כמו כן פועל בעיר מבנה "אשכול פיס".

על בסיסו של בית קולנוע שנסגר הוקם בעיר מבנה היכל תרבות עירוני. בנוסף, בעיר פועלים גם ספרייה עירונית וקונסרבטוריון ובו התזמורת הייצוגית של עפולה.

קבוצת הכדורסל של הפועל עפולה משחקת בליגה הלאומית בכדורסל.

קבוצת הכדורגל של הפועל עפולה משחקת בליגה הלאומית בכדורגל.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעפולה עוברים שלושה צירי תחבורה עיקריים: כביש 60 (מגיע מכיוון אזור יהודה והשומרון וממשיך לנצרת), כביש 65 (כעורק תחבורתי חשוב המחבר בין מישור החוף לגליל) וכביש 71 (מחבר בין עפולה לבית שאן).

כיום עמלים פרנסי העיר על קידום פרויקט חידוש רכבת העמק, אשר כולל סלילת מסילת רכבת פרברית בין חיפה לבית שאן. זו תעבור דרך עפולה ותעצור בתחנת רכבת חדשה שעתידה להבנות בעיר. כן פועלת תחנת אגד שמשרתת את האזור ומפעילה קווי תחבורה לגליל ולשאר חלקי הארץ

פארק עפולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארק עפולה נפתח בתחילת אוקטובר 2007 כחלק מרובע יזרעאל, בין עפולה עילית לעפולה התחתית, באזור הסמוך לבית החולים "העמק". הפארק משתרע על שטח של כ-120 דונם והוא נגיש כולו לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים.

בפארק יש אמפיתיאטרון גדול ובו 2400 מקומות ישיבה וכן כ-10,000 נוספים במדשאות פתוחות למופעים, פסטיבלים והצגות, אגם, מסלול היקפי של שבילי הליכה ורכיבה על אופניים באורך של 1.5 ק"מ, מגרשי ספורט, מתקני כושר שדה, פינת חי, רחבת משחקים רב תכליתית מקורה, המשלבת פארק חבלים ייחודי, בית קפה, מדשאות ושולחנות לפיקניק.

עפולה בהגנה ובביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יד לנופלים בני עפולה
אתר ההנצחה החטיבתי לחיילי חטיבת כפיר בעפולה
  • בימי מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט (ובהמשך עד להקמת מדינת ישראל השתייכו רבים מתושבי עפולה לארגון "ההגנה" וחלקם התגייסו למשטרת היישובים העבריים. באותה תקופה הקימו שלטונות המנדט הבריטי במרכז העיר מצודת טגארט מן הדגם הגדול, הממשיכה להתקיים גם בתקופת המדינה ומשמשת כתחנת המשטרה של העיר.
  • בימי מלחמת העולם השנייה שכנו בעפולה בסיסים בריטיים. במרכז העיר, בסמוך לתחנת המשטרה, היה מחנה שבויים איטלקיים. מול בית החולים המרכזי בעמק (כיום בית חולים העמק), היה בסיס לחיילים מהאימפריה הבריטית, מאוסטרליה וממושבות אפריקה.
  • במלחמת העצמאות הייתה העיר עפולה נקודה אסטרטגית בין ג'נין בדרום לבין נצרת בצפון. ב-4 ביוני 1948 העיר הופצצה מן האוויר על ידי מטוסים עיראקיים. פצצה פגעה באחד הבתים ונהרגו גבר, שלוש נשים וילד. למחרת הופצצה העיר בשנית אך הפעם לא נגרם כל נזק. הפצצות נוספות אירעו ב-12 ביולי וב-18 ביולי ושוב ללא נפגעים. עם פרוץ המלחמה נערכו בעפולה חפירות ביצורים מסיביות ובעיר הייתה הרגשה של כעין מצור. מצבה הביטחוני של העיר הוקל עם כיבוש הכפר זרעין (באתר בו שוכן כיום קיבוץ יזרעאל) מדרום וכיבוש נצרת מצפון.
  • במלחמת ששת הימים הוטלו על מבואות העיר תשע פצצות, על ידי מפציץ טופולב Tu-16 עיראקי, שמטרתו הייתה הפצצת מחנה צבאי בשולי העיר. המטוס הופל באש נ"מ מן הקרקע.
  • במלחמת יום הכיפורים שימש בית העלמין הצבאי בעפולה כמקום קבורה ארעי לחיילי צה"ל שנפלו בקרבות רמת הגולן, עד שהובאו לקבורה במקומות מגוריהם לאחר תום המלחמה.
  • עפולה שימשה מטרה לפיגועי טרור. ב-25 במאי 1965 פוצץ מטען חבלה שהוצמד לבית דירות ברחוב קינמון בעיר ולבנין נגרם נזק קל. בשנת 1970 התפוצץ מטען חבלה בשוק העירוני, שהיה אז על פסי מסילת הברזל של רכבת העמק, ואדם אחד נהרג. הפיגוע הכבד מכל היה פיצוץ מכונית תופת ליד אוטובוס ב-6 באפריל 1994, שבו נספו 8 מבני העיר ותושבי הסביבה ונפצעו כחמישים איש. ב-30 בנובמבר של אותה שנה חיילת הייתה בדרכה לביתה בעפולה מבסיס חיל התותחנים בו שירתה. בלב העיר, מול תחנת המשטרה, הותקפה על ידי מחבל שעקב אחריה, הלם בראשה מאחור באמצעות גרזן והרג אותה במקום. פיגוע נוסף אירע ב-26 בנובמבר 2001 לשעה 11:30 באזור השוק העירוני בעפולה. מחבל לבוש במדי צה"ל וכומתה אדומה פתח בירי לעבר עוברים ושבים בתחנה המרכזית, ומשם החל לנוע לעבר השוק העירוני. בפיגוע נהרגו שני בני אדם וכ-50 בני אדם נפצעו, בהם 10 פצועי ירי במצב קשה. המחבל נורה למוות על ידי שוטרים. פיגוע קשה אירע בקניון העמקים שבעיר ב-19 במאי 2003, ובו נהרגו 3 אנשים ומאבטחת נפצעה. בסך הכל נספו בפיגועי הטרור השונים בעפולה 28 אנשים.
  • במלחמת לבנון השנייה ביולי 2006 נורו לעבר עפולה מספר רקטות שנפלו בשדות שמחוץ לעיר ולא גרמו לנזקים. ב-28 ביולי 2006 בשעה 15:30 שוגרו לעבר העיר חמש רקטות פג'ר 5 בעלות ראש נפץ במשקל של כ-100 ק"ג. רקטה אחת שנפלה סמוך לכפר דחי שבגבעת המורה, לא גרמה לנזק.

עפולה היא העיר המאמצת של חטיבת כפיר. ב-7 בספטמבר 2010 נחנך מול בית חולים העמק אתר ההנצחה החטיבתי של חטיבת כפיר, והצומת המוביל אל האתר, ואל מרכז הקניות שמצפון לו, נקראה "צומת כפיר".

הנצחת נספים בני העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מבני העיר נפלו חלל במערכות ישראל, ולזכרם הוקמה אנדרטה ממול לבניין העירייה. את האנדרטה תכנן אדריכל ישראל רחום, שנולד בעפולה ופעל רבות לשימור אתריה ומורשתה. בשנת 2004 נחנך בעיר בית יד לבנים. כן מצויות בעיר מספר רב של אנדרטאות לזכר בני עפולה שנספו בפיגועים. בנוסף לאנדרטה בצורת מגן דוד בכיכר מרכזית בעפולה, המנציחה את נספי הטרור, מונצחים בני עפולה והעמק במקומות רבים נוספים - גן ציבורי ליד תחנת האוטובוס המרכזית קרוי "גן השלושה", על שם חיים שטורמן, יהודה אטקין ודוד מוסינזון, שנהרגו בשנת 1938, בית הספר "יהודה" בעפולה קרוי על שמו של בן העיר, יהודה מרמלשטיין, שנהרג בפיצוץ מלון המלך דוד, בשנת 1946, והנספים בפיגוע התופת בשנת 1994 מונצחים במספר אנדרטאות ואבני זיכרון המוצבים במקום הפיגוע, בבתי הספר בהם למדו, בתחנת משמר אזרחי ובתחנה המרכזית בעפולה.

ראשי העירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי העירייה

בניין עיריית עפולה

ראשי המועצה המקומית

גלריית אתרים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים תיעודיים על עפולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זאב וילנאי, עפולה עיר יזרעאל, הוצאת המועצה המקומית עפולה, 1966
  • ציפורה גוטקוביץ עפולה שלי, הוצאת אביבים, 1992
  • שבתאי גל און (עורך), עפולה לגבורות - שמונים שנה לעיר יזרעאל. בהוצאת עיריית עפולה, 2005
  • החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, אנציקלופדיה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, הוצאת מסדה, ירושלים, 1970
  • תום שגב, ימי הכלניות - ארץ ישראל בתקופת המנדט, הוצאת כתר. 1999, עמ' 199-200

ספרים עלילתיים על רקע עפולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהודה סלוצקי, מעמק זבולון עד ים כנרת, הוצאת הקיבוץ הארצי, 1942 - העלילה נפתחת בעפולה בימי הבראשית שלה.
  • גל אמיר, עפולה, רחוב האופרה 3, הוצאת זמורה ביתן, 1998 - רומן מתח משפטי המתרחש בעפולה
  • גל אמיר, המתמחה, הוצאת זמורה ביתן, 2007 – רומן בלשי המתרחש בעפולה
  • עוזי גדור, עפולה, הוצאת גוונים, 2004 - רומן המתרחש בעפולה ערב הקמת המדינה ופורש את סיפור השכונה הארץ ישראלית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רדיו עפולה באינטרנט

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עפולה - עיר, דבר, 20 בנובמבר 1972
    פקודת העיריות, 15 בנובמבר 1972, קובץ התקנות, 7 בדצמבר 1972, עמוד 408
  2. ^ מועצה כפרית בעפולה, דבר, 7 במאי 1926
  3. ^ דורשים מיזוג שני חלקי עפולה, דבר, 29 במרץ 1957
  4. ^ יוסף מיכלסקי, עפולה רוצה להתפתח, דבר, 18 ביולי 1971
  5. ^ נתונים על עפולה, דבר, 6 בדצמבר 1972 (מודעה)
  6. ^ מ. יוסף, עפולה הוכרזה עיר, דבר, 6 בדצמבר 1972; המשך
  7. ^ עפולה הוכרזה חגיגית לעיר, דבר, 26 בינואר 1973
  8. ^ פרופיל עפולה באתר הלמ"ס
  9. ^ עפולה: תקף את שכנתו כי "הלכה עם ערבים"


ראשי עיריית עפולה

שניאור זלמן הוז | יעקב קינמון | פייבוש טבצ'ניק | דב ברכאן | אפרים מזרחי | מאיר שפירא | בנימין שיינבוים | יוסף ברזילאי | דוד קניאל | יואש דובנוב | שמשון שחורי | עובדיה עלי | צדוק נאווי | יצחק מירון | אברהם אלקבץ | יצחק מירון