פגיון "יחידות הפשיטה" של הנחתים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | סכין לחימה |
| תכנון | חיל הנחתים של ארצות הברית, קפטן קליפורד שואי |
| מדינה מייצרת |
 ארצות הברית |
| יצרן | קמילוס |
| יחידות שיוצרו | 14,500~ |
| היסטוריית שירות | |
| תקופת השירות | 1942–1945 (כ־3 שנים) |
| מלחמות | מלחמת העולם השנייה |
פגיון "יחידות הפשיטה" של הנחתים עוצב בעבור היחידה שאת שמה הוא נושא. הפגיון היה בשימוש במהלך מלחמת העולם השנייה, אך זכה לתגובות מעורבות מצד החיילים שהשתמשו בו. לאחר המלחמה פריטים אלו הפכו לפריט אספנות נדיר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת מלחמת העולם השנייה, הממשל האמריקני הביע עניין ביצירת כוחות "קומנדו" - יחידות פשיטה קלות - בדומה לבריטים. בעת הכניסה הפעילה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה (1941), אדמירל צ'סטר נימיץ, הבין שיש צורך ביחידות ימיות "קלות", והעלה דרישה ליחידות פשיטה, המשתמשות בכוח חי"ר, אשר יוכלו לבצע תקיפות על מאחזים יפנים באוקיינוס השקט. בפברואר 1942 הוקמה יחידת הפשיטה מקרב מתנדבים של הנחתים, היחידה כונתה Marine Raiders. יחידות אלו השתתפו במספר משימות מיוחדות, אשר עיקרן פעולות מאחורי קווי האויב, פשיטות על יעדים אשר היו מוגנים קלות, פשיטות בעומק האיים, אשר היו בשליטה יפנית וכו'. פעולות קצרות. לעיתים היו מגיעים ליעד באמצעות צוללת ומשם בסירות גומי קלות.
יחידות אלו השתתפו גם בקרבות ככוחות נחתים לכל דבר ועניין. חלק מייחוד של אותן קבוצות לוחמות היה הציוד שסופק להן: מדים מנומרים (לראשונה), כלי נשק בהתאמה אישית, נעלים משודרגות ואף הוחלט על ייצור פגיון בלעדי ל"יחידות הפשיטה".
פיתוח הדגם
[עריכת קוד מקור | עריכה]זהו אחד מהסכינים הראשונים, אשר עוצב על ידי חיל הנחתים, לכוחות חיל הנחתים. המעצב הראשי של הסכין היה קפטן, קליפורד שואי, אשר היה קצין במערך לוגיסטי בנחתים. פגיון יחידות הפשיטה קיבל את שמו מכך שסופק בעיקר ליחידה זו[1] (כ-500 סכינים גם סופקו ליחידת צנחנים מובחרת בצבא הקנדי וליחידות צלפים/סיירים בחלק מחטיבות הנחתים). דגם הסכין זו דומה מאוד ל-FS DAGGER או ה-V42 של חברת CASE, ניתן להצביע על מספר גורמים לכך[2]:
- מספר חיילים אמריקנים לחמו לצד כוחות בריטים החל מתחילת המלחמה, ב-1939 ולמדו להכיר את פגיון ה-FS, אשר החל לצבור "שם" בקרב האמריקנים ככלי יעיל[3].
- דגם זה זול ופשוט להכנה, בניגוד לסכין הקודמת שסופקה לנחתים - סכין שוחות סימן 1 ממלחמת העולם הראשונה, אשר הצריכה כמות גבוהה של חומרי גלם, כולל כמות גדולה של פליז, אשר היה במחסור.
- העיצוב של הסכין נחשב לנוח לנשיאה, קל לשימוש, עמיד בפני רטיבות ויעיל בשימוש כנגד בני אדם.
ייצור הסכין
[עריכת קוד מקור | עריכה]היצרן אשר נבחר לסכין הייתה חברת קמילוס, הייצור החל ב-1942 והסכינים הראשונות סופקו לכוחות "הפושטים" במהלך יוני 1942.
החומרים שקליפורד שואי בחר ליצירת הסכין היו פלדה ללהב וחומר חדש באותה תקופה - סגסוגת אלומיניום ואבץ לידית. הליך הייצור במפעל של קמילוס היה כדלקמן: חיתוך הלהב מגיליון פלדה עבה, עיצוב פאזה (גאומטריה גסה של הלהב), חיסום, יציקת הידית והשחזה. היו גרסאות עם להב מבריק והיו גרסאות עם להב מושחם. כלל הסכינים המבריקות וכנו עם צריבה במרכז הלהב של האותיות USMC על רקע של מגילה[4].
השימוש במהלך מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לא ידוע היקף השימוש, והעמדות כלפי יעילותה היו חלוקות. זמן קצר לאחר שהדגם הגיע לידי 'יחידת הפשיטה' התקבלו תלונות על קושי לבצע עמה מטלות שונות באקלים הטרופי בו שהו הנחתים, החוד היה עדין והלהב לא היה רחב דיו למשימות הדורשות מאמץ כגון פתיחת ארגזי תחמושת או קופסאות שימורים[5]. לראיה, בחלק לא קטן מהסכינים שניתן למצוא כיום (מקוריות) החוד יהיה מעוגל או שבור (בעקבות כך שהיו מבצעים עם הסכינים מטלות שונות והחוד לא עמד בעומס). כמו כן, סגסוגת האלומניום/אבץ ממנה הורכבה הידית עם השנים מאבדת מיציבותה ונוטה להיסדק, להישבר ואף להתפורר, לכן בחלק לא קטן מהסכינים הידית מעט סדוקה או השמורה שבורה. לבסוף סכין סימן 2 של הצי החליפה לא מעט מהסכינים הללו והוכיחה את עצמה ככלי המתאים יותר לשימוש צבאי כלל ו'יחידות הפשיטה' בפרט[5].
אספנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממסמכים רשמיים עולה כי יוצרו סה"כ כ-14,500 סכינים מהדגם הזה והדגם נחשב לפריט אספנות מבוקש ביותר, לאור שיוכם ל'יחידות הפשיטה של הנחתים' (יחידה יוקרתית) והעובדה שרבים מהסכינים נהרסו, התפרקו עם השימוש בשטח ועם הזמן.
נתונים טכניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פגיון יחידות הפשיטה מורכב מלהב פלדה שאורכו בערך 7 אינץ', בעל פרופיל דק וצר, חד משני צדדיו, הטאנג - מגיע עד אמצע הידית. השמורה והידית היו יחידה אחת יצוקה של סגסוגת אבץ. הנדן היה עשוי עור, בחלק מהנדנים היו חיזוקי פלדה בחלק התחתון, כדי למנוע חירור של הנדן על ידי החוד, בדומה לנדן ה-M6.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Carleton, P.D. (Capt. USMCR), A New Marine Corps Knife, Marine Corps Gazette, January 1944
- ^ Robert A Buerlein, Allied Military Fighting Knives and the Men Who Made Them Famous, USA: American Historical Foundation, 1984, ISBN 13: 9780933489028
- ^ Rogers, Patrick A, Marines New SOCOM Pistol, SWAT Magazine 52, December 2003
- ^ McCarthy, John, WWII Marine Raider Stiletto Reborn, U.S. Marine Raider Association, 2008
- ^ 1 2 Alexander, Joseph H., The 1st Marine Raider Battalion in World War II, USA: Annapolis MD: Naval Institute Press, 2001, ISBN 1-55750-020-7