הצגת המקור של הדף "פדרציית ההוקי קרח הבין-לאומית"

{{פדרציית ספורט
|שם=פדרציית ההוקי קרח הבין-לאומית
|ראשי תיבות=IIHF
|סמל=[[קובץ:IIHF logo.svg|150px]]
|ענפי ספורט=[[הוקי קרח]], [[הוקי רולר]]
|מיקום המטה=[[ציריך]], [[שווייץ]]
|נשיא={{דגל|צרפת}} [[לוק טרדיף]]
|מקום ייסוד=[[פריז]], [[צרפת]]
|מספר חברות=82
|אתר אינטרנט=http://www.iihf.com
|תאריך ייסוד=[[15 במאי]] [[1908]]}}
'''פדרציית ההוקי קרח הבין-לאומית''' (ב[[אנגלית]]: '''International Ice Hockey Federation'''; ב[[ראשי תיבות]]: '''IIHF''') היא [[פדרציית ספורט בין-לאומית|הגוף העליון]] המנהל את ענף ה[[הוקי קרח]] ואת ענף ה[[הוקי רולר]] בעולם, ומאגדת 82 התאחדויות לאומיות להוקי קרח. הפדרציה הוקמה ב[[פריז]] ב-[[15 במאי]] [[1908]] תחת השם "הליגה הבין-לאומית להוקי קרח" (ב[[צרפתית]]: Ligue Internationale de Hockey sur Glace). משרדיה נמצאים ב[[ציריך]]. נשיא ה-IIHF הוא [[לוק טרדיף]] מצרפת.

ה-IIHF אחראית על המפעלים הבין-לאומיים לנבחרות ומועדונים, ומפעלי הדגל שלה הם טורניר ההוקי קרח ב[[משחקי החורף האולימפיים|אולימפיאדת החורף]], וכן [[אליפות העולם בהוקי קרח]] ו[[אליפות העולם בהוקי קרח נשים]], הנערכות בכל שנה במספר דרגי איכות של נבחרות (נכון ל-[[2024]] נבחרות הגברים מחולקות לשמונה דרגי איכות, ונבחרות הנשים לשישה דרגי איכות).

אף על פי שה-IIHF מוכרת כגוף העליון העולמי של המשחק, כולל על ידי [[הוועד האולימפי הבין-לאומי]], הרי שבאופן מסורתי בסיס כוחה נמצא ב[[אירופה]]. ב[[אמריקה הצפונית|צפון אמריקה]] נשלט הענף יותר מכל על ידי ה-[[NHL]], ולמעשה גם להתאחדויות ההוקי קרח ב[[ארצות הברית]] וב[[קנדה]], החברות רשמית ב-IIHF, יש מידה רבה של עצמאות.

הפדרציה עומדת מאחורי [[הדירוג העולמי של IIHF|הדירוג העולמי לנבחרות הוקי קרח]]. [[ישראל]] היא חברה מלאה בארגון מאז [[1991]].
[[קובץ:IIHF members map.png|מרכז|ממוזער|500px|מפת המדינות החברות ב-IIHF נכון ל-[[2019]]. המדינות הצבועות ב'''{{צבע גופן|אדום|אדום}}''' הן חברות מלאות, מדינות צבועות ב'''{{צבע גופן|כחול|כחול}}''' הן חברות שותפות, מדינות צבועות ב'''{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}''' הן חברות מסונפות ומדינות צבועות ב'''{{צבע גופן|שחור|שחור}}''' הן חברות מושעות.]]
==היסטוריה==
===שנים ראשונות===
[[קובץ:Iihf statutes.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מסמך היסוד של ה-LIHG (לימים ה-IIHF) מ-[[15 במאי]] [[1908]]. החתימה הראשונה מימין היא חתימתו של לואי מגנוס]]
ב-[[15 במאי]] [[1908]] התכנסו בפריז נציגים של [[צרפת]], [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]], [[בלגיה]] ו[[שווייץ]], והחליטו על הקמת '''הליגה הבין-לאומית להוקי קרח''' (Ligue Internationale de Hockey sur Glace, ר"ת LIHG). טורניר ראשון בין הנבחרות המייסדות התקיים ב[[ברלין]] ב[[נובמבר]] באותה השנה. יוזם הכינוס היה [[לואי מגנוס]], אלוף צרפת ב[[החלקה אמנותית על הקרח]], הנחשב היום למייסדו של ה-IIHF. הוא התמנה לנשיא הראשון של הארגון במקביל לקריירת ההחלקה שלו. [[בוהמיה]] (כיום חלק מ[[צ'כיה]]) הצטרפה בהמשך השנה והפכה לחברה החמישית בארגון.

ב-[[1909]] התקיים הקונגרס השני של ה-LIHG, והארגון קיבל את [[גרמניה]] לשורותיו. המפעל המסודר הראשון של הארגון החדש היה אליפות אירופה שנערכה ב[[שווייץ]] ב-[[1910]]. ארבע נבחרות התחרו באליפות, ובריטניה, שיוצגה על ידי נבחרת [[אוניברסיטת אוקספורד]], הייתה האלופה הראשונה. אליפות אירופה המשיכה להיערך מדי שנה עד [[מלחמת העולם הראשונה]], כאשר עוד לפני המלחמה הצטרפו לארגון [[רוסיה]] (שעזבה אחרי זמן קצר), [[אוסטריה]], [[שוודיה]] ו[[לוקסמבורג]].

===בין המלחמות ותחילת המפעלים העולמיים===
מלחמת העולם הראשונה עצרה את כל פעילות ה-IIHF, ופעילות ההוקי קרח הבין-לאומית התחדשה רק ב[[אולימפיאדת אנטוורפן (1920)]], כאשר הוקי קרח הפך לראשונה ל[[ספורט אולימפי|ענף אולימפי]], עדיין ב[[המשחקים האולימפיים|אולימפיאדת הקיץ]]. לראשונה פגשו חברות ה-LIHG, שהיו כולן מאירופה, את [[קנדה]] ו[[ארצות הברית]], שהראו את עליונותן הברורה על האירופיות. תוך כדי האולימפיאדה צורפו השתיים ל-LIHG.

באירופה התקשתה ה-LIHG לחדש את פעילותה. גרמניה סולקה מהארגון בעקבות המלחמה, ואליפות אירופה של [[1921]] התקיימה למעשה עם שתי נבחרות בלבד, וכללה בעצם משחק יחיד שבו גברה שוודיה על המדינה החדשה [[צ'כוסלובקיה]], שהחליפה את בוהמיה. באליפות של [[1923]] השתתפו כבר 5 נבחרות, והיא הייתה האליפות הגדולה ביותר עד אז.

ב-[[1924]] התקיימה [[אולימפיאדת שאמוני (1924)|אולימפיאדת שאמוני]], [[משחקי החורף האולימפיים|אולימפיאדת החורף]] הראשונה, וה-LIHG העתיקה את פעילותה האולימפית אל אולימפיאדת החורף. ה-LIHG החליטה שבאופן רשמי תשמש האולימפיאדה גם כאליפות העולם. עם זאת, ה-LIHG ארגנה אליפות אירופה נפרדת, ובפעם הראשונה נערכה האליפות בשיטת בתים כאשר השתתפו בה 6 נבחרות. [[רומניה]], [[ספרד]], [[איטליה]] ו[[אוסטריה]] צורפו לארגון ההולך וגדל, אולם סילוקה של גרמניה גרם מתחים פוליטיים ראשונים בארגון מתוך רבים שעוד יבואו, כאשר שוודיה הובילה מהלך להחזרת גרמניה לשורות הארגון, ומשלא נענתה החרימה את מפעלי הארגון עד חזרתה של גרמניה ב-[[1926]].

ב-[[1927]] מונה פול לויק, בלגי שזה עתה פרש ממשחק, לנשיא ה-LIHG. לויק שיחק בנבחרת בלגיה באליפות העולם ב-1923 ובאולימפיאדת שאמוני. במקביל לתפקיד הנשיא הפך לויק לשופט, ושפט באולימפיאדות ואליפויות עולם.

לויק, שהחזיק בתפקיד 20 שנה, הטביע את חותמו כבר בשנותיו הראשונות כנשיא. ב[[אולימפיאדת סנט מוריץ (1928)]] כבר הצליחה ה-LIHG לארגן טורניר מכובד עם 11 נבחרות, ובקונגרס שנערך שנה לאחר מכן הוחלט שהגיע הזמן לארגן אליפות עולם נפרדת, שנתית, ולא לחכות 4 שנים עד שנבחרות אירופה תיפגשנה עם הנבחרות הצפון אמריקאיות. עוד לפני האליפות הגדילה ה-LIHG את התפשטותה בעולם כשצירפה מדינה [[אסיה|אסיאתית]] ראשונה, [[יפן]]. אליפות העולם הראשונה, שהערכה תחת כיפת השמיים ב-[[1930]] ב[[שאמוני]], השתבשה כאשר עלו הטמפרטורות באופן פתאומי, והקרח הפשיר. האליפות המשיכה ב[[ברלין]] וב[[וינה|ווינה]]. קנדה, ששלחה כהרגלה קבוצה מאחד המועדונים שלה ולא נבחרת של ממש, נחשבה לרמה בפני עצמה באליפות, וקיבלה כרטיס חופשי ישירות למשחק הגמר, כך שלמעשה שיחקה באליפות משחק אחד בלבד. בגמר הביסה קנדה את גרמניה 6:1 וזכתה באליפות.

הניסיונות של ה-LIHG להמשיך ולהגדיל את המפעלים העולמיים שלה ספגו מכה קשה בתקופת [[השפל הגדול]], כאשר רק שתי נבחרות אירופיות - גרמניה ו[[פולין]] - הגיעו להתחרות ב[[אולימפיאדת לייק פלאסיד (1932)]] מול הקנדים והאמריקאים. הנבחרות האירופיות העדיפו להתרכז באליפות אירופה של אותה השנה, שבה דווקא השתתף מספר שיא של נבחרות - תשע. זו הייתה הפעם האחרונה שאליפות אירופה התקיימה באופן נפרד. ה-LIHG החליטה לרכז את מאמציה באליפות העולם השנתית שלה.

עם ההתאוששות במצב הכלכלי בעולם חלה גם התאוששות ב-LIHG, שהמשיכה לגדול, ובאליפות העולם [[1933]] כבר השתתפו 12 נבחרות. זו הייתה האליפות הראשונה שבה לא זכתה קנדה, אחרי שהופתעה על ידי ארצות הברית. באליפות של [[1935]] ובטורניר האולימפי ב[[אולימפיאדת גרמיש פרטנקירכן (1936)]] כבר השתתף מספר שיא של 15 נבחרות. שנה לאחר מכן צורפה [[דרום אפריקה]] לארגון, וב-[[1938]] צורפה גם [[אוסטרליה]]. כך הפכה ה-LIHG לארגון עולמי של ממש, שהקיף כבר 5 יבשות.

ב-[[1939]], לפני [[מלחמת העולם השנייה]], היו כבר 25 מדינות חברות ב-LIHG. אולם המלחמה עצרה שוב את כל פעילויות ה-LIHG, והן התחדשו רק ב-[[1947]].

===אחרי מלחמת העולם השנייה===
מלחמת העולם השנייה, ששינתה את מפת העולם, שינתה גם את הרכב המדינות ב-LIHG. גרמניה ויפן סולקו מהארגון, וחברותן של [[המדינות הבלטיות]], שסופחו ל[[ברית המועצות]], הושעתה. [[אוסטריה]], שזכתה מחדש בעצמאות, חזרה גם ל-LIHG. אל הארגון צורפה גם [[דנמרק]].

השנים שלאחר המלחמה היו שנים סוערות גם בגיזרת הפוליטיקה של הענף. ב-[[1946]] הוכרה ה[[אנגלית]] כשפה הרשמית השנייה של הארגון, אחרי ה[[צרפתית]], ובפרסומים הראשונים באנגלית מופיע לראשונה השם International Ice Hockey Federation או IIHF. אליפות העולם הראשונה אחרי המלחמה, ב-[[1947]], נערכה לראשונה ללא קנדה, שדרשה מידה רבה יותר של השפעה בארגון. ב[[אולימפיאדת סנט מוריץ (1948)]] נוצר קרע בין ה-LIHG לוועד האולימפי הבין-לאומי, בשל ריב בין שתי התאחדויות הוקי בארצות הברית - האחת נתמכת על ידי ה-LIHG והשנייה על ידי הוועד האולימפי הבין-לאומי - ששלחו שתיהן נבחרת למשחקים. טורניר ההוקי קרח האולימפי עמד בסכנה ממשית של ביטול, אבל לבסוף, לבקשת הוועד האולימפי השווייצרי, נכנע הוועד האולימפי הבין-לאומי והנבחרת המוכרת על ידי ה-LIHG השתתפה במשחקים. עם זאת, אף על פי שתוצאותיה של הנבחרת האמריקאית לא בוטלו, מחק אותה הוועד האולימפי הבין-לאומי מרישומיו. כיוון שהנבחרת האמריקאית סיימה רביעית, הדבר לא השפיע על חלוקת המדליות.

אותן שנים עמדו גם בסימן חילופי נשיאים תדירים בארגון. פול לויק עזב אחרי 20 שנה בתפקיד, ובמקומו התמנה פריץ קרנץ, [[רופא שיניים]] משווייץ שהיה גם הוא שחקן עבר. בעקבות הסכם שהושג בין המדינות החברות נקבע שהנשיאות תעבור ב[[הסכם רוטציה|רוטציה]] בין נציג אירופי ונציג צפון אמריקאי מדי שלוש שנים, וכך ב-[[1948]] התמנה ל-LIHG נציג צפון אמריקאי ראשון - הקנדי ג'ורג' הארדי.

בהתאם להסכם הרוטציה חזר קרנץ לתפקיד ב-[[1951]] וזכה לקבל אל הארגון את מי שתהפוך למעצמה הגדולה של ההוקי קרח הבין-לאומי - [[ברית המועצות]], ב-[[1952]]. עוד אירועים משמעותיים בתקופת נשיאותו השנייה של קרנץ הייתה חזרתה של יפן לארגון, והתקבלותה של [[גרמניה המערבית|מערב גרמניה]] כחברה. ברית המועצות הוכיחה את כוחה כשזכתה באליפות העולם כבר בפעם הראשונה שהשתתפה בה, ב-[[1954]].

===תקופת וולטר בראון===
{{הפניה לערך מורחב|וולטר בראון (ספורט)}}
אחד הנשיאים המשפיעים בתולדות ה-IIHF היה [[וולטר בראון (ספורט)|וולטר בראון]], איש רב פעלים בספורט האמריקאי בכלל ובהוקי קרח בפרט.

בראון שהתמנה לתפקידו ב-1954 היה מאמן נבחרת ארצות הברית שניצחה את קנדה באליפות העולם ב-1933 ולקחה לה לראשונה את התואר העולמי, אולם בספורט האמריקאי הוא מוכר במיוחד כמייסדה של קבוצת ה-[[ליגת ה-NBA|NBA]] [[בוסטון סלטיקס]] ומנהל האולם המיתולוגי שלה, [[בוסטון גארדן]]. את הקבוצה השנייה ששיחקה בגארדן, קבוצת ה-[[NHL]] [[בוסטון ברואינס]], רכש בראון ב-[[1951]], כך שבפועל הוא היה הנשיא הראשון של ה-IIHF שהגיע מרקע של ספורט מקצועני, ומה-NHL בפרט. בראון ביטל רשמית את השם LIHG, ומאז מוכר הארגון באופן בלעדי בשם בו הוא מוכר היום, IIHF.

בראון נאלץ להתמודד עם מציאות פוליטית לא פשוטה שנבעה מתקופה של מתח ב[[המלחמה הקרה|מלחמה הקרה]]. הוא חתר לשיתוף פעולה עם [[הגוש המזרחי]], קיבל את [[גרמניה המזרחית|מזרח גרמניה]] לארגון ב-[[1956]] (ובכך החזיר את מספר החברות בארגון ל-25, אותו מספר שהיה לפני מלחמת העולם השנייה) והעניק לברית המועצות בפעם הראשונה את אירוח אליפות העולם ב-[[1957]].

בשל [[המרד ההונגרי|פלישת ברית המועצות להונגריה]] ב-[[1956]] החרימו רוב מדינות המערב את האליפות, אולם האליפות הייתה בכל זאת הצלחה גדולה ששיקפה את מעמדו העולה של ההוקי קרח בברית המועצות. משחק הגמר שבו שיחקו ברית המועצות ושוודיה הועתק לאצטדיון לנין (כיום [[אצטדיון לוז'ניקי]]) ושבר את שיא הצפייה במשחק באליפות העולם, כאשר משך למעלה מ-55000 צופים. השיא הזה נשבר רק ב-[[2010]].

בראון, אף על פי שאיפותיו, נאלץ להיכנע לתכתיב הרוטציה ופינה את כסאו ב-[[1957]] ל[[הממלכה המאוחדת|בריטי]] ג'ון אהרני, אולם נשאר פעיל בכיר ב-IIHF עד מותו ב-[[1964]].

===שנות ה-60 ופרישתה של קנדה===
המחצית הראשונה של [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] עמדה בסימן של משברים פוליטיים שהשפיעו גם על ה-IIHF ומפעליו, אך גם בהמשך התפשטותו של הענף בעולם ובעיקר באסיה.

ב-[[1961]] חל משבר ראשון כאשר מערב גרמניה לא התייצבה למשחק נגד מזרח גרמניה; באותה תקופה היה נהוג להשמיע את [[המנון לאומי|ההמנון הלאומי]] ולהניף את הדגל של הנבחרת המנצחת בתום כל משחק, ואנשי מערב גרמניה לא רצו לתת כבוד לסמליה של מזרח גרמניה. מזרח גרמניה השיבה באליפות העולם ב-[[1963]] כאשר שחקניה הפנו את גבם לדגל מערב גרמניה.

משבר חמור אף יותר אירע באליפות העולם ב-[[1962]], שנערכה בארצות הברית. בשל הקמת [[חומת ברלין]] סירבו האמריקאים להעניק ויזות למשלחת מזרח גרמניה, ובתגובה פרשו כל מדינות מזרח אירופה מהאליפות.

עם זאת, המשיכה ה-IIHF להתפשט בעיקר באסיה, כאשר [[הרפובליקה העממית של סין|סין]], [[קוריאה הדרומית]] ו[[קוריאה הצפונית]] הצטרפו. נציגה אירופית נוספת, [[בולגריה]], הצטרפה גם היא.

ב-[[1966]] החלה IIHF לראשונה במפעל בין-לאומי למועדונים. על פי המודל ב[[כדורגל]] וב[[כדורסל]], החלה ה-IIHF לקיים מפעל לקבוצות ממדינות שונות באירופה. המפעל עבר גלגולים שונים במשך השנים, והצלחתו הייתה חלקית בלבד.

אליפות העולם גדלה בהתאם, ולראשונה מוסדו דרגים באליפות כאשר ביניהם יש תנועה של נבחרות בשיטת עליות וירידות. בנוסף, המעמד המתחזק של אליפות העולם שכנע את ה-IIHF לערוך אליפות עולם גם בשנה אולימפית, וב-[[1968]] יושמה ההחלטה בפעם הראשונה.

העשור הסתיים במשבר החמור ביותר שעבר על הארגון. ב-[[1970]] ביקשה קנדה, כפי שביקשה כבר מספר פעמים בעבר, לפתוח את מפעלי IIHF לשחקנים מקצוענים מה-NHL; עיקר טיעונה היה שהשחקנים ממדינות אחרות, ובפרט ממזרח אירופה, הם חובבנים [[דה יורה]], אולם [[דה פקטו]] הם מקצוענים לכל דבר ועניין. ג'ון אהרני, שבאותה תקופה כיהן בקדנציה שלישית כנשיא ה-IIHF, סירב תחת לחץ הוועד האולימפי הבין-לאומי, ובתגובה פרשה קנדה ממפעלי ה-IIHF - מכה קשה לארגון, בשל מעמדה של קנדה כמולדת הענף וכמדינה בה מעמדו הוא החזק ביותר. אליפות העולם באותה שנה, שהייתה אמורה להיערך לראשונה בקנדה, הועברה לשוודיה ולרומניה.

===1975 - 1994: עידן גונתר סבצקי===
ב-[[1975]], לאחר מספר ניסיונות, הודח ג'ון אהרני מנשיאות ה-IIHF והוחלף על ידי הגרמני גונתר סבצקי. עידן סבצקי כנשיא, שנמשך כמעט שני עשורים, היה אחד המוצלחים בתולדות ה-IIHF ומפעליה.

סבצקי ניגש מיד למשימה אותה ראה כראשונה במעלה עבורו - פתרון המשבר עם קנדה, מולדת הענף, והחזרתה אל מפעלי ה-IIHF. לאחר [[משא ומתן]] עם ראשי ההוקי בקנדה ועם ה-[[NHL]] הושג הסכם שאיפשר את חזרתה של קנדה. אליפות העולם נפתחה לשחקני NHL, ואליפות העולם השנתית שנערכה בחודשים פברואר-מרץ נדחתה לאפריל ומאי. המועד החדש הותאם לסיום העונה הרגילה ב-NHL, כך ששחקני NHL שקבוצותיהן לא עלו ל[[פלייאוף]] וסיימו למעשה את העונה יכלו להצטרף לנבחרותיהם באליפות העולם. עם זאת, שיתוף שחקני NHL לא הותר באולימפיאדות בשל חוקי הוועד האולימפי הבין-לאומי.

עוד נקבע בהסכם שאליפות העולם תיערך באירופה, וכי בצפון אמריקה יקום מפעל חדש - "[[גביע קנדה]]", שינוהל במשותף עם ה-NHL וייערך מדי 4 שנים בהשתתפות קנדה, ארצות הברית, ו-4 הנבחרות האירופיות הטובות ביותר על פי תוצאותיהן באליפות העולם. גביע קנדה נערך לאחר סיום הפלייאוף ב-NHL, וכך כל שחקני ה-NHL יכלו להשתתף בו.

עידן סבצקי סימל בעוד מובנים את היציאה מהסטגנציה שאחזה בארגון בשנותיו האחרונות של אהרני. לאחר הפסקה של 14 שנה בה לא הצטרפו מדינות חדשות ל-IIHF, צירף הארגון לשורותיו את [[ניו זילנד]] ב-[[1977]]. לאורך [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ותחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] חתר סצבקי בהצלחה לצירוף מדינות נוספות לארגון ההולך וגדל, כאשר [[הונג קונג]] ו[[הרפובליקה הסינית|טייוואן]] צורפו ב-[[1983]], [[ברזיל]] הצטרפה כנציגה הראשונה של [[אמריקה הדרומית|דרום אמריקה]] ב-[[1984]] ו[[מקסיקו]] הייתה לנציגה הראשונה של [[אמריקה המרכזית|מרכז אמריקה]] ב-[[1985]], [[יוון]] התקבלה ב-[[1987]], [[הודו]] ו[[תאילנד]] צורפו ב-[[1989]] ו[[ישראל]] ו[[טורקיה]] התקבלו ב-[[1991]].

אולם בלי ספק, ההתפתחות המשמעותית בה היה צריך לטפל סבצקי הייתה ההשפעה של התמורות שחלו באירופה ב-[[1992]]. פירוק [[ברית המועצות]], פירוק [[יוגוסלביה]] ו[[פירוק צ'כוסלובקיה]] יצרו תור של נבחרות איכותיות שהתדפקו על שערי ה-IIHF. ה-IIHF קיבלה מיידית את [[רוסיה]], [[אוקראינה]], [[קזחסטן]], [[אזרבייג'ן]], [[בלארוס]], [[קרואטיה]], [[סלובניה]], [[צ'כיה]] ו[[סלובקיה]] לשורותיה כמדינות נפרדות. חברותן של [[ליטא]], [[לטביה]] ו[[אסטוניה]] שהושעתה עם סיפוחן לברית המועצות אחרי מלחמת העולם השנייה, חודשה. הדרג העליון של אליפות העולם הוגדל מ-8 ל-12 נבחרות, אולם נקבע שפרט לרוסיה וצ'כיה שהוכרו כממשיכות דרכן של מדינות האם - שאר הנבחרות ישובצו לדרגים הנמוכים של IIHF ויעשו את דרכן משם.

עם סיום כהונתו של סבצקי ב-[[1994]] מנתה ה-IIHF מספר שיא של 50 מדינות.
===1994 - 2021: עידן פאסל===
[[קובץ:Nagano 1998-Russia vs Czech Republic.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רוסיה]] נגד [[צ'כיה]] במשחק הגמר של טורניר ההוקי קרח ב[[אולימפיאדת נאגנו (1998)]], האולימפיאדה הראשונה בה השתתפו שחקני ה-[[NHL]]]]
[[קובץ:Дмитрий Медведев и Рене Фазель.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|רנה פאסל, נשיא פדרציית ההוקי קרח הבין-לאומית (מימין) מקבל את עיטור הידידות של רוסיה מ[[דמיטרי מדבדב]], 2011]]
ב-[[1994]] סיים גונתר סבצקי את כהונתו הארוכה והמוצלחת, ואל תפקיד הנשיא נכנס רנה פאסל, יושב ראש התאחדות ההוקי קרח השווייצרית שהיה בעברו שחקן ושופט. כבר בתחילת כהונתו נבחר פאסל גם לחבר בוועד האולימפי הבין-לאומי - הנציג הראשון של ענף ההוקי קרח שזכה לכך.

עוד בתחילת כהונתו של פאסל, החל ה-IIHF לנהל את ענף ה[[הוקי רולר]] בעולם. ב-[[1996]] התקיימה אליפות עולם ראשונה ברולר הוקי מטעם ה-IIHF ב[[מיניאפוליס]], ומאז היא נערכת בכל שנה בדומה לאליפות ההוקי קרח. בכך נכנסה ה-IIHF לתחרות מול הפדרציה הבין-לאומית לענפי ספורט הגלגיליות (FIRS) שקיימה מפעלים משלה בענף, עד פירוקה של FIRS ב-[[2017]].

פאסל המשיך את דרכו של סבצקי ועסק רבות ביחסי הגומלין בין ה-IIHF ובין ה-NHL וההוקי קרח הצפון אמריקאי בכלל, ובניסיון ליצור מתווה של חיים בצוותא. הצלחה כבירה רשם לעצמו כאשר לפני [[אולימפיאדת נאגנו (1998)]] הסכימה ה-NHL לצאת לפגרה בת שבועיים באמצע העונה, ולשחרר את שחקניה לנבחרותיהם באולימפיאדה. השתתפות שחקני ה-NHL, ובראשם [[ויין גרצקי]], העלתה באחת את מעמדו של ההוקי קרח באולימפיאדה למעמד של ענף ספורט עיקרי במשחקים, בדומה למה שעשתה [[נבחרת ארצות הברית בכדורסל|נבחרת החלומות]] ל[[כדורסל]] ב[[אולימפיאדת ברצלונה (1992)]]. שחקני ה-NHL השתתפו בכל האולימפיאדות מאז ועד [[אולימפיאדת סוצ'י (2014)]].

עם זאת, פאסל היה נחוש להגן על הענף באירופה מפני השפעתו של ה-NHL בכל הנוגע לשוק השחקנים. הוא יצא נגד קבוצות NHL המגייסות שחקנים אירופים כישרוניים אשר לבסוף לא זוכים לזמן משחק, אך חסרים מאוד באירופה, והזהיר מפני כוונות אפשריות של ה-NHL להתרחב לאירופה.

גם בתקופתו של פאסל המשיכה ה-IIHF להתפשט בעולם, כאשר החברה ה-69 בארגון - [[מרוקו]] שהתקבלה ב-[[2010]] - הביאה ל-IIHF נציגות ראשונה ב[[צפון אפריקה]]. החברה האחרונה שהתקבלה ב-[[2022]] - [[פוארטו ריקו]] - הביאה את מספר המדינות החברות בארגון למספר השיא, 83.

שיתוף הפעולה עם ה-NHL נמשך בתחומים נוספים. ב-[[2008]] חגגה ה-IIHF מאה שנה להקמתה, ולרגל שנת המאה קיימה לראשונה בהיסטוריה את אליפות העולם בקנדה, כמחווה למולדת הענף. טורניר ההוקי קרח ב[[אולימפיאדת ונקובר (2010)]] נערך באולם הביתי של קבוצת ה-NHL [[ונקובר קנאקס]], וכך לראשונה בהיסטוריה שוחק טורניר אולימפי בחסות ה-IIHF על זירת קרח שממדיה וסימוניה הם על פי חוקי ה-NHL. כמו כן החל ב-2008 מפעל חדש, [[גביע ויקטוריה]] - משחק בין קבוצה אירופית בכירה (אלופת אירופה במידת האפשר) לאחד ממועדוני ה-NHL.

הצלחה נוספת רשמה ה-IIHF באליפות העולם [[2010]] שנערכה בגרמניה, כאשר המשחק בין גרמניה וארצות הברית הועבר ל[[פלטינס ארנה]] ב[[גלזנקירכן]] (אצטדיונה של קבוצת ה[[כדורגל]] [[שאלקה 04]]) ומשך 77803 צופים, ובכך הפך למשחק ההוקי קרח עם הקהל הגדול ביותר בהיסטוריה, עד ששיאו נשבר ב-[[11 בדצמבר]] 2010 על ידי "[[הצינה הגדולה בבית הגדול]]" - משחק [[מכללה|מכללות]] בארצות הברית. ב-[[2015]] משכה אליפות העולם שנערכה ב[[צ'כיה]] את הקהל הגדול ביותר בתולדות אליפות העולם - 11589 צופים בממוצע למשחק.

עם זאת, ב-[[2017]] נחל פאסל אכזבה כאשר ה-NHL נסוגה מההשתתפות באולימפיאדה לאחר חמש אולימפיאדות רצופות בהן השתתפה, והודיעה ששחקניה לא ישתתפו ב[[אולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018)]].

מגמה נוספת בתקופת כהונתו של פאסל, המאפיינת בעיקר את השנים האחרונות, היא של ליגות אירופיות המחליפות את הליגות המקומיות ומאגדות קבוצות ממספר מדינות, כולל קבוצות הנוטשות את הליגה במדינתן ומצטרפות לליגה המבוססת במדינה שכנה. כך, למשל, ליגת ה-[[KHL]] המבוססת ב[[רוסיה]] מאגדת גם קבוצות ממדינות שכנות כגון [[הרפובליקה העממית של סין|סין]], [[פינלנד]], [[בלארוס]], [[קזחסטן]] ו[[לטביה]].

בשנים [[2020]] ו-[[2021]] נאלצה הפדרציה להתמודד עם השלכות [[מגפת הקורונה]].{{הערה|{{ynet||הוקי: אליפות העולם בוטלה בעקבות המחלה מסתורית|2531593|31 במרץ 2003}}}} עם התפרצות המגפה ב-2020 בוטלו כל הטורנירים הבין-לאומיים, ובין השאר בוטלה אליפות העולם של הדרג העליון לראשונה מאז [[מלחמת העולם השנייה]]. אליפויות העולם בדרגים הנמוכים בוטלו גם ב-2021, והתקיימו בה רק הדרגים העליונים של אליפויות העולם לגברים, לנשים, לנוער עד גיל 18 ולצעירים עד גיל 20.

פאסל היה אמור לסיים את תפקידו ב-2020, אך בשל מגפת הקורונה נדחה הקונגרס של הנהלת הפדרציה שבו היה אמור להיבחר מחליפו, וכהונתו הוארכה עד ספטמבר 2021.

===2021 - ההווה: תקופת טרדיף===
בהצבעת חברי הנהלת הפדרציה ב-[[25 בספטמבר]] [[2021]], נבחר [[לוק טרדיף]] ה[[צרפת]]י למחליפו של פאסל.

כבר עם תחילת כהונתו נאלץ טרדיף להתמודד עם משבר גדול - [[הפלישה הרוסית לאוקראינה]] בפברואר 2022. בדומה לפדרציות ספורט עולמיות אחרות, השעתה פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית את נבחרות רוסיה ובלארוס מאליפות העולם, ו[[אליפות העולם בהוקי קרח 2023|אליפות העולם 2023]] שעמדה להיערך ברוסיה נלקחה ממנה.

ב-[[2023]] פרשה [[מולדובה]] מחברות בארגון לאחר שנים של חוסר פעילות בענף, ובכך ירד מספר החברות בארגון למספר הנוכחי, 82.
==חברות בארגון==
המדינות החברות בארגון נחלקות לשלוש דרגות של מעמד:
*חברות מלאות (full members) - מדינות שיש להן התאחדות ארצית ייעודית להוקי קרח, ומשתתפות דרך קבע במפעלי אליפות העולם של הפדרציה. רק לחברות מלאות יש זכות הצבעה במוסדות הפדרציה. נכון ל-[[2024]] יש ל-58 מדינות, ובהן ישראל, חברות מלאה בארגון.
*חברות עמיתות (associate members) - מדינות שאין להן התאחדות ארצית ייעודית להוקי קרח, או אינן משתתפות דרך קבע במפעלי אליפות העולם. נכון ל-2024 יש 23 מדינות במעמד זה.
*חברות נלוות (affiliate members) - מדינות שמשתתפות רק במפעלי ה[[הוקי רולר]] של הפדרציה. נכון ל-2024 רק מדינה אחת - [[צ'ילה]] - נמצאת במעמד זה.

==דירוג נבחרות לאומיות==
{| style="float: right; padding: 0.5em"<!-- לעדכון הטבלאות באמצעות בוט יש לפנות ל[[משתמש:DMY]] -->
|- valign="top"
|<div id="tabs-IIHFrank-m1" style="padding: 0; margin: 0;>{{טבלת דירוג IIHF/גברים}}</div>
|<div id="tabs-IIHFrank-m2" style="padding: 0; margin: 0;>{{טבלת דירוג IIHF/נשים}}</div>
|}
{{-}}

==מפעלים עיקריים==
[[קובץ:IIHF Headquarter Zurich.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מטה ה-IIHF ב[[ציריך]], [[2005]]. הבניין נקרא "וילה לואי מגנוס", על שם מייסד הפדרציה.]]

===מפעלי נבחרות===
* '''טורניר ההוקי קרח באולימפיאדת החורף''' - מתקיים בכל אולימפיאדות החורף. טורניר אולימפי התקיים עוד לפני כן באולימפיאדת הקיץ ב[[אולימפיאדת אנטוורפן (1920)]]. בין [[אולימפיאדת נאגנו (1998)]] ו-[[אולימפיאדת סוצ'י (2014)]] השתתפו בו שחקני NHL. החל מאולימפיאדת נאגנו מתקיים גם טורניר אולימפי לנשים.
* '''[[אליפות העולם בהוקי קרח|אליפות העולם]]''' - מתקיימת מאז [[1930]], כאשר עד [[1968]] לא התקיימה בשנה אולימפית, והטורניר האולימפי היווה גם את אליפות העולם. מאז [[1977]] היא פתוחה לשחקני NHL. נכון ל-[[2019]] מתקיימת בשישה דרגים (דרג עליון ודרגים {{כ}}1A, {{כ}}1B, {{כ}}2A, {{כ}}2B ו-3) כאשר נבחרות עולות ויורדות בין הדרגים בהתאם להישגיהן בשנה הקודמת.
* '''אליפות העולם לנשים''' - מתקיימת מאז [[1990]] בכל שנה לא אולימפית. מתקיימת בשישה דרגים (דרג עליון ודרגים 1 עד 5).
* '''[[אליפות אירופה בהוקי קרח|אליפות אירופה]]''' - התקיימה לסירוגין בין [[1910]] ל-[[1932]].
* '''אליפות העולם בהוקי רולר''' - מתקיימת בכל שנה מאז [[1996]], למעט [[1999]]. בעבר התקיימה לצד אליפות מקבילה של הפדרציה הבין-לאומית לענפי ספורט הגלגיליות (FIRS) עד פירוקה של FIRS ב-2017.
* '''[[גביע קנדה]]''' - מפעל שאורגן על ידי ה-NHL בהשתתפות ה-IIHF ונערך 5 פעמים בין [[1976]] ו-[[1991]]. הוחלף על ידי [[גביע העולם בהוקי קרח]] המאורגן בלעדית על ידי ה-NHL.

===מפעלי מועדונים===
* '''[[ליגת האלופות בהוקי קרח]]''' - המפעל העיקרי למועדונים באירופה, שעבר גלגולים שונים ונקרא בשמות שונים מאז [[1966]]. נתקל בקשיים מאז הקמתו, והתחדש לאחרונה ב-[[2015]] לאחר הפסקה של 6 שנים, אך ללא השתתפות של חלק מהליגות הגדולות ביבשת כגון ליגת ה-[[KHL]].
* '''[[הגביע הקונטיננטלי בהוקי קרח|הגביע הקונטיננטלי]]''' - גביע משני למועדונים באירופה. מתקיים מאז [[1997]]. אלופת ישראל משתתפת במפעל זה.
==נשיאים==
{{טורים|תוכן=
* {{דגל|צרפת}} [[לואי מגנוס]] (1908 - 1912)
* {{דגל|בלגיה}} הנרי ון דן בולקה (1912 - 1914)
* {{דגל|צרפת}} לואי מגנוס (1914)
* {{דגל|בריטניה}} פיטר פאטון (1914)
* {{דגל|בלגיה}} הנרי ון דן בולקה (1914 - 1920)
* {{דגל|שווייץ}} מקס זיליג (1920 - 1927)
* {{דגל|בלגיה}} פול לויק (1927 - 1947)
* {{דגל|שווייץ}} פריץ קראץ (1947 - 1948)
* {{דגל|קנדה}} ג'ורג' הארדי (1948 - 1951)
* {{דגל|שווייץ}} פריץ קראץ (1951 - 1954)
* {{דגל|ארצות הברית}} [[וולטר בראון (ספורט)|וולטר בראון]] (1954 - 1957)
* {{דגל|בריטניה}} ג'ון אהרני (1957 - 1960)
* {{דגל|קנדה}} רובר לבל (1960 - 1963)
* {{דגל|בריטניה}} ג'ון אהרני (1963 - 1966)
* {{דגל|ארצות הברית}} ויליאם טאט (1966 - 1969)
* {{דגל|בריטניה}} ג'ון אהרני (1969 - 1975)
* {{דגל|גרמניה}} גונתר סבצקי (1975 - 1994)
* {{דגל|שווייץ}} רנה פאסל (1994 - 2021)
* {{דגל|צרפת}} [[לוק טרדיף]] (2021 -)
}}

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי}}
{{רשתות חברתיות}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:IIHF|*]]
[[קטגוריה:פדרציות ספורט]]
[[קטגוריה:הוקי קרח]]