הצגת המקור של הדף "פולין"

{{מדינה
| שם = פולין
| מדינה = פולין
| שם בשפת המקור = Rzeczpospolita Polska
| מוטו לאומי = אין{{הערה|1=ראו [[המוטואים הלא-רשמיים של פולין]].|כיוון=ימין}}
| המנון = [[המנון פולין|עוד לא אבדה פולין]]
| קובץ המנון = Mazurek Dabrowskiego.ogg
| יבשת = [[אירופה]]
| שפה רשמית = [[פולנית]]{{הערה|1=[[בלארוסית]], [[קשובית]], [[עברית]], [[שלזית]], [[גרמנית]] ו[[אוקראינית]] מדוברות בחמישה מחוזות משנה, אף על פי שהן לא מוגדרות כשפות רשמיות{{מקור}}.}}
| עיר בירה = [[ורשה]]
| קואורדינטות של הבירה = {{coord|52|13|N|21|02|E|display=inline|type:city}}
| העיר הגדולה ביותר = [[ורשה]]
| משטר = [[רפובליקה פרלמנטרית]]
| הקמה = [[המאה ה-10]] לספירה
| אירועי הקמה = הוכרזה מחדש
| תאריכי הקמה = [[11 בנובמבר]] [[1918]]
| ישות קודמת = {{דגל|פולין (1928-1980)}} [[הרפובליקה העממית הפולנית]]
| פירוק =
| אירועי פירוק =
| תאריכי פירוק =
| אחוז מים = 2.6%
| מטבע = [[זלוטי פולני]]
| סימון מטבע = PLN
| אזור זמן = +1
| סיומת אינטרנט = pl
| קידומת טלפון = 48
| מפה = {{מפת איתור/אירופה|מדינה=פולין}}
| מפה נוספת = {{מפת מיקום מוויקינתונים|מדינה=פולין|סוג=ריק}}
| דגל = [[קובץ:Flag_of_Poland.svg|מרכז|100x80px|גבול]]
| סמל = Herb Polski.svg
| תמונה = File:Plac Grzybowski nocą.jpg
}}
'''רפובליקת פּוֹלִין''' (ב[[פולנית]]: '''Rzeczpospolita Polska''', "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה ב[[מרכז אירופה]], הגובלת ב[[גרמניה]] במערב, ב[[צ'כיה]] וב[[סלובקיה]] בדרום, ב[[אוקראינה]] וב[[בלארוס]] במזרח, וב[[ליטא]], ב[[רוסיה]] ([[קלינינגרד (מחוז)|מחוז קלינינגרד]]) וב[[הים הבלטי|ים הבלטי]] בצפון.

פולין נשלטה במשך מאות שנים על ידי [[שושלת פיאסט]]. היא הגיעה לתור הזהב שלה לקראת סוף [[המאה ה-16]] תחת [[השושלת היגיילונית]], כאשר פולין הייתה אחת המדינות העשירות והחזקות ביותר באירופה. ב-[[3 במאי]] [[1791]] הצביע ה[[סיים]] (הבית התחתון של הפרלמנט) של ברית פולין-[[ליטא]] בעד קבלת "[[חוקת 3 במאי 1791|חוקת מאי]]" לפולין, ה[[חוקה]] הכתובה הראשונה באירופה והשנייה בעולם אחרי [[חוקת ארצות הברית]]. זמן קצר לאחר מכן חדלה פולין מלהתקיים, לאחר ש[[חלוקת פולין|חולקה]] על ידי שכנותיה: [[האימפריה הרוסית]], [[אוסטריה]], ו[[פרוסיה]].

פולין קיבלה את עצמאותה מחדש ב-[[1918]] לאחר חתימת [[חוזה ורסאי]]. תקופה זו בתולדותיה של פולין נקראת "[[הרפובליקה הפולנית השנייה|הרפובליקה השנייה של פולין]]". בספטמבר [[1939]] פלשו [[גרמניה הנאצית]] ו[[ברית המועצות]] לפולין ו[[כיבוש|כבשו]] אותה, במהלך שפתח את [[מלחמת העולם השנייה]]. לאחר המלחמה הפכה פולין ל[[מדינת חסות]] של ברית המועצות. ב-[[1989]] התקיימו בפולין בחירות חופשיות למחצה, הראשונות שנערכו בה מאז מלחמת העולם השנייה, ובהן השתתפה [[סולידריות (תנועה)|תנועת סולידריות]], שהנחילה תבוסה למפלגה ה[[קומוניזם|קומוניסטית]]. תקופה זו בתולדותיה של פולין נקראת "הרפובליקה השלישית של פולין". בשנת [[1997]] נכתבה חוקה חדשה. במרץ 1999 הפכה פולין לחברה רשמית בברית [[נאט"ו]], וב-[[2004]] הצטרפה המדינה ל[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]].

== מקור השם ==
שמה הרשמי של פולין ב[[פולנית]] הוא "ז'צ'פוספוליטה פולסקה" (Rzeczpospolita Polska), כלומר, "רפובליקת פולין", אך במקום המילה המודרנית "republika" משתמשים במונח הפולני הישן "rzeczpospolita", מונח הנמצא בשימוש לפחות מ[[המאה ה-16]]. השמות של המדינה "פולסקה" (Polska), ושל נתיניה "פולאצי" (Polacy), הם ממקורות [[סלאבים|סלאביים]]. הדעה הרווחת היא שהשם "פולסקה" הגיע משמו של ה[[שבט]] הסלאבי "פולאניה" (Polanie), השבט שהקים את המדינה הפולנית ב[[המאה ה-10|מאה ה-10]] והתיישב באזור ההיסטורי [[פולין גדול]].{{הערה|Krystyna Długosz-Kurczabowa: [https://sjp.pwn.pl/poradnia/haslo/;2783 Jaka jest etymologia słowa Polska (nazwa kraju)?] [dostęp 6 grudnia 2008].}} שם השבט הגיע כנראה מן המילה ה[[סלאבית]] "פּוֹלֶה" (pole) שפירושה "[[שדה (חקלאות)|שדה]]" - האפיון הבולט של אזורים רבים בפולין.{{הערה|"fr. pal, pele, altd. pal, pael, dn. pael, sw. pale, isl. pall, bre. pal, peul, it. polo, pole, pila, [in:] A dictionary of the Anglo-Saxon languages. Joseph Bosworth. S.275.; planus, plain, flat; from Indo-European pele, flat, to spread, also the root of words like plan, floor, and field. [in:] John Hejduk. Soundings. 1993. p. 399"; "the root pele is the source of the English words "field" and "floor". The root "plak" is the source of the English word "flake" [in:] Loren Edward Meierding. Ace the Verbal on the SAT. 2005. p. 82}}

השם "פולין" בשפה ה[[עברית]] וב[[יידיש]], הוא השם בו כינו אותה תושביה [[יהדות פולין|היהודים]], לאורך אלף שנות קיומה. לצידו רווח בעבר גם השם פּוֹלַנְיָה.

== היסטוריה ==
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של פולין}}

=== פרהיסטוריה והעת העתיקה ===
החל מלפני כ-500,000 שנים קודם זמננו החלו להתיישב בשטחי פולין של ימינו [[אדם|מיני אדם]] קדומים. בתחילה היה אלו [[ציידים-לקטים]], ומאוחר יותר, במהלך [[התקופה הנאוליתית]] (4,000 עד 2,000 לפנה"ס), עם הגיעה של ה[[חקלאות]] לפולין, עברו יושביה לחיי קבע. עד ל[[תקופת הברזל]], היה האזור מפותח יחסית לזמנו. [[תקופת הברונזה]] של פולין החלה סביב 2,300-2,400 לפנה"ס, ואילו תקופת הברזל שלה החלה בקירוב סביב 700-750 לפנה"ס. במאות הבאות החלו לחדור לפולין תרבויות חיצוניות שונות. [[המדינות הבלטיות|בלטים]] החלו להתיישב באזורים המיוערים של צפון מזרח פולין, בשטחי [[פודלסיה]] ו[[ורמיה-מזוריה|מזוריה]]. עם הכיבוש ה[[האימפריה הרומית|רומאי]] של שטחים נרחבים ב[[גרמניה]] של ימינו, נדחקו [[שבטים גרמאניים]] רבים מזרחה וחדרו מעבר לנהר ה[[אודר]] אל תוך פולין. פלישת שבטים שונים לפולין התעצמה במהלך [[המאה ה-4|המאות ה-4]], [[המאה ה-5|ה-5]] ו[[המאה ה-6|ה-6]], אז במסגרת [[נדידת העמים]] שבטים גרמאניים נוספים חדרו לפולין. לצד כל אלו, הקבוצה החשובה ביותר שהתיישבה בפולין הייתה השבטים ה[[סלאבים]].{{הערה|Derwich, Marek; Żurek, Adam, eds. (2002). ''U źródeł Polski (do roku 1038'') [Foundations of Poland (until year 1038)]. Wrocław: Wydawnictwo Dolnośląskie. {{ISBN|83-7023-954-4}}.}} אלו היגרו אל פולין ממזרח, אולי משטח [[אוקראינה]] ו[[רוסיה]] של ימינו, ולקראת שלהי [[האלף הראשון]] לספירה, הם הפכו לכוח המוביל בפולין. עד מהרה הקימו הסלאבים יישובי קבע רבים ברחבי הארץ כולה, והחלו להתבסס סביב מספר שבטים מרכזיים.{{הערה|שם=God's Playground: A History of Poland, Volume I|Davies, Norman (2005a). ''God's Playground: A History of Poland, Volume I'' (2nd ed.). Oxford: Oxford University Press. {{ISBN|978-0-231-12817-9}}.}}

=== ימי הביניים ===
[[קובץ:Matejko Christianization of Poland.jpg|250px|ימין|ממוזער|ציור של [[יאן מטייקו]]: פולין מקבלת את הנצרות]]
המדינה הפולנית החלה לקרום עור וגידים בתחילת המחצית השנייה של [[המאה ה-10]]. בתקופה זו גבר השבט הסלאבי "פולאניה" (Polanie) שישב באזור [[פולין גדול]] על שאר השבטים בפולין, ואיחד אותם תחתיו. השליט הפולני הראשון, [[מיישקו הראשון]], קיבל את ה[[נצרות]] בשנת [[966]], ומייד לאחר מכן הוא קבע את הדת הנוצרית כדת המדינה הרשמית.{{הערה|שם=God's Playground: A History of Poland, Volume I}} באופן סמלי, כניסתה של פולין לעול הנצרות מסמלת את ראשיתה של פולין.{{הערה|1=Geneviève Zubrzycki (15 September 2006). ''[http://books.google.co.il/books?id=6HI5Bbn9e8sC&pg=PA64&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false The Crosses of Auschwitz: Nationalism And Religion in Post-communist Poland]''. University of Chicago Press. p. 64. {{ISBN|978-0-226-99304-1}}. Retrieved 5 April 2012.}} מאז ועד היום, שמרו הפולנים אמונים ל[[אפיפיור]] היושב ברומא, ועד היום רובם המכריע של הפולנים משתייכים ל[[נצרות הקתולית]]. במאה וחמישים השנים הבאות, הפכה פולין לכוח משמעותי באזורה, אך מגמה זו נגדעה כבר במהלך [[המאה ה-12]]. מלך פולין בולסלאב השלישי מת ללא יורש ברור, ופולין חולקה לשורה של מדינות עצמאיות קטנות. תקופה זו הייתה תקופה אפלה יחסית בהיסטוריה הפולנית, ולפיצול המדיני הצטרפו מגמות שליליות נוספות. בשנים [[1241]], [[1259]] ו-[[1287]], מדינות פולניות שלמות כמעט ונחרבו כתוצאה מפלישות [[האימפריה המונגולית|מונגוליות]] שנערכו בשנים אלו, פלישות שגרמו להרס נרחב והותירו חללים רבים.{{הערה|שם=God's Playground: A History of Poland, Volume I}}

במהלך [[המאה ה-14]] חזרה פולין לצמיחה יחסית, ולראשונה זה שנים התקבל על ידי המדינות הפולניות מלך מוסכם - ולדיסלאב הראשון. הוא הפך למלך בשנת [[1320]], ובנו יורשו, [[קז'ימייז' השלישי, מלך פולין|קז'ימייז' השלישי]], התהדר במיזמי בנייה גדולים בפולין לרבות הקמתן של טירות גדולות. קז'ימייז' השלישי נודע בתואר "הגדול", ובאותה התקופה התרחבה פולין מזרחה, ואזור [[גליציה]] הפך לחלק מפולין. גורמים נוספים שתרמו לצמיחתה המחודשת של פולין באותה תקופה הייתה פסיחתה של מגפת [[המוות השחור]] על פולין, לאחר שהמיתה עשרות מיליונים באירופה; וכמו כן הגירה של [[יהודים]] לפולין. עד מהרה החלו לפרוח ולהתבסס בערים הגדולות בפולין קהילות יהודיות משגשגות.{{הערה|שם=God's Playground: A History of Poland, Volume I}} בשנת 1364, הוקמה ב[[קרקוב]] [[האוניברסיטה היגלונית]], אחת האוניברסיטאות העתיקות ביותר באירופה.{{הערה|שם=Historia Polski do roku 1505}}

בשנת [[1386]] שליט ליטא [[ולדיסלב השני יגיילו]] התנצר ונישא ל[[ידוויגה, מלכת פולין]]. בכך אוחדה ממלכת פולין עם [[הדוכסות הגדולה של ליטא]]. במאתיים השנים הבאות שלטו על פולין יורשיו של ולדיסלב השני, בני [[השושלת היגלונית]], ותחתיהם נהנתה פולין מפריחה מואצת ועד מהרה הפכה לאחת המדינות החזקות והחשובות ביותר באירופה. בשנים אלו נהנתה פולין ממעמד דיפלומטי מוביל, ולצד קשר הדוק עם ליטא היא ייסדה גם קשרים מועילים עם כמה משכנותיה, במיוחד עם [[ממלכת הונגריה|הונגריה]] ו[[בוהמיה]]. בשנת [[1410]] זכו צבאות פולין וליטא בניצחון צבאי ראשון גדול על אויב חיצוני. צבא משולב של שתי ארצות אלו הביס את אנשי [[המסדר הטווטוני]] ב[[קרב גרונוולד]]. בכך, ייצבה פולין את שליטתה בשטחיה הצפוניים. באותה התקופה הכלכלה והתרבות בפולין פרחו, והמדינה הרשתה לעצמה לטפח מדענים ואנשי רוח חשובים. המפורסם ביותר היה האסטרונום [[ניקולאוס קופרניקוס]], אשר הגיע להישגים מדעיים פורצי דרך. [[קרקוב]], הבירה המלכותית, הפכה למרכז תרבותי ואקדמי שקנה לעצמו שם בכל רחבי אירופה. בהשוואה למדינות אחרות באירופה, בפולין הונהגה רמה גבוהה של סובלנות דתית, דבר אשר תרם למניעתם של מתחים דתיים שהתפרצו חדשות לבקרים במקומות רבים אחרים באירופה. שנים אלו ידועות כ[[תור הזהב של פולין]]. אנשי פולין התגאו בחירויות הפרט המרשימות יחסית שמהן נהנו, ובמערכת הפרלמנטרית במדינתם (ה[[סיים]], החל מ-[[1493]]), אף על פי שזו שירתה שכבה צרה באוכלוסייה - ה[[אצולה]].{{הערה|שם=God's Playground: A History of Poland, Volume I}}{{הערה|שם=Historia Polski do roku 1505|Wyrozumski, Jerzy (1986). ''Historia Polski do roku 1505'' [History of Poland until 1505]. Warsaw: PWN. {{ISBN|83-01-03732-6}}.}}

=== העת החדשה המוקדמת ===
[[קובץ:Danzig Partie am Krahnthor (1890-1900).jpg|250px|ממוזער|[[גדנסק]] בסוף [[המאה ה-19]]]]
{{ערך מורחב|ערכים=[[האיחוד הפולני-ליטאי]], [[חלוקת פולין]]}}
[[זיגמונד השני אוגוסטוס]] שלט על פולין וליטא בין השנים [[1548]]–[[1572]]. בתקופתו הסתיימה התקופה היגלונית ולאחר כמאתיים שנים שפולין וליטא היו כמדינות אחיות שהונהגו על ידי מלך אחד, בשנת [[1569]] אוחדו שתיהן למדינה אחת - [[האיחוד הפולני-ליטאי|ממלכת פולין-ליטא]]. פולין-ליטא הייתה לאחת המדינות הגדולות והמאוכלסות ביותר באירופה.{{הערה|Gierowski, Józef (1986a). ''Historia Polski 1505–1764 [History of Poland 1505–1764]''. Warsaw: PWN. {{ISBN|83-01-03732-6}}.}}{{הערה|Yale Richmond, From Da to Yes: ''Understanding the East Europeans'', Intercultural Press, 1995, p. 51}} למדינה הפולנית-ליטאית היה משטר ייחודי בו מרכיבים חלוציים של [[דמוקרטיה]],{{הערה|Maciej Janowski, ''Polish Liberal Thought'', Central European University Press, 2001, {{ISBN|963-9241-18-0}}, Google Print: p3, p12}} [[מונרכיה חוקתית]]{{הערה|Rett R. ''Ludwikowski, Constitution-Making in the Region of Former Soviet Dominance'', Duke University Press, 1997, {{ISBN|0-8223-1802-4}}, Google Print, p34
}} ו[[פדרציה]].{{הערה|Aleksander Gella, ''Development of Class Structure in Eastern Europe: Poland and Her Southern Neighbors'', SUNY Press, 1998, {{ISBN|0-88706-833-2}}, Google Print, p13}} המערכת הפוליטית שלה התאפיינה במלוכה בעלת כוח מבוזר יחסית, כאשר כוחו של המלך מוגבל. לאצולה ולפרלמנט עמד כוח רב, ולעיתים היה ביכולתם להשפיע אף על זהות המלך. שתי המדינות, פולין וליטא, היו רשמית מרכיבים שווי כוח וסמכות באיחוד, אך בפועל פולין הייתה השותף הדומיננטי.{{הערה|"Formally, Poland and Lithuania were to be distinct, equal components of the federation… But Poland, which retained possession of the Lithuanian lands it had seized, had greater representation in the Diet and became the dominant partner.""Lublin, Union of". Encyclopædia Britannica. 2006.}}

מאמצע [[המאה ה-17]] ועד סוף אותה המאה, נכנסה פולין למערבולת של פלישות חוזרות ונשנות מצד שכניה ה[[שוודיה|שוודים]], ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנים]], הרוסים והטרנסילבנים, במקביל למלחמות פנימיות נגד נתיניה ה[[קוזאקים]] ותושבי חבל ברנדנבורג-פרוסיה. במהלך 80 השנים הבאות שקעו השלטון המרכזי וההנהגה, והמדינה הייתה על סף [[אנרכיה]].{{הערה|"[http://www.britannica.com/EBchecked/topic/466681/Poland Poland – The 17th-century crisis]". Britannica Online Encyclopedia.}} על רקע תקופת ההשכלה, קמה בפולין תנועה לתיקון המצב במדינה, מה שהביא לבסוף להכרזה על החוקה הכתובה הראשונה ב[[אירופה]], ב-[[1791]] ([[חוקת 3 במאי 1791]]). תהליך הרפורמות נפסק עם החלוקות של פולין בין [[האימפריה הרוסית]], [[פרוסיה]] ו[[האימפריה האוסטרית|אוסטריה]] ב-[[1772]], [[1793]] ו-[[1795]], שבעטיין חדלה פולין מלהיות מדינה עצמאית.{{הערה|Józef Andrzej Gierowski – ''Historia Polski 1764–1864'' (History of Poland 1764–1864), p. 74-101}}

תחת שלטון זר, ערכו פולנים, בעיקר בשטח הכיבוש הרוסי, מרידות בניסיון לחדש את עצמאותם. כל הניסיונות לעשות כן נכשלו.{{הערה|Gardner, Monica Mary (1942). ''The Rising of Kościuszko (Chapter VII)'' (Project Gutenberg). Kościuszko: A Biography (G. Allen & Unwin., ltd, 136 pages).}} תפנית מסוימת אירעה לאחר [[המלחמות הנפוליאוניות]], אז, בשנת [[1807]], הוקמה פולין מחדש בשם "[[הדוכסות של ורשה]]". בכך, חידשה פולין את עצמאותה, אך למעשה היא הייתה [[מדינת לווין]] של [[הקיסרות הראשונה|הקיסרות הצרפתית]]. לאחר המלחמות, במסגרת [[קונגרס וינה]] של [[1815]], חזר המצב לקדמותו ופולין חולקה מחדש על ידי שכנותיה.{{הערה|שם=A Concise History of Poland|1=Lukowski, Jerzy; Zawadzki, W. H. (2001). ''[http://books.google.ca/books?id=NpMxTvBuWHYC&lpg=PA313&vq=1794&pg=PA115#v=onepage&q=1807&f=false A Concise History of Poland]''. Cambridge, United Kingdom: [[Cambridge University Press]]. p. 313. {{ISBN|978-0-521-55917-1}}.}} עם תום קונגרס וינה הכריזה רוסיה על הפיכת השטח הפולני שברשותה ל[[פולין הקונגרסאית]], אשר הייתה לא יותר ממדינת חסות רוסית. פולין הקונגרסאית החזיקה בחוקה ליברלית; אך אף על פי כן, שללו הצארים הרוסים אט אט את החירויות של הפולנים, עד שהלכה למעשה סופחה פולין לאימפריה הרוסית.{{הערה|Nicolson, Harold George (2001). ''The Congress of Vienna: A Study in Allied Unity, 1812-1822''. New York: Grove Press. p. 171. {{ISBN|0-8021-3744-X}}.}} לעומת השטח הרוסי, בפולין האוסטרית, תחת שלטון [[אוסטרו-הונגריה]], נהנו הפולנים מחופש יחסי כאשר התרבות והלאומיות הפולנית נמצאות בפריחה. [[קרקוב]], בירת פולין האוסטרית, שהוגדרה אז כעיר חופשית, הפכה ל"בירה הרוחנית" של האומה הפולנית כולה. במהלך המשך [[המאה ה-19]] התחדשו מרידות פולניות בכל רחבי פולין, הן בחלק הרוסי, הן בחלק הפרוסי והן בחלק האוסטרי. כולן כשלו לבסוף. למרות הדיכוי התרבותי והלאומי, תחת השלטון הזר, פולין גם נהנתה ממגמות חיוביות: היא עברה לראשונה [[תיעוש]] ו[[מודרניות|מודרניזציה]] נרחבים, והכלכלה התפתחה באופן מרשים, כאשר החלק הפרוסי מוביל בפיתוח הכלכלי.{{הערה|שם=A Concise History of Poland}}

=== העת החדשה המאוחרת ===
[[קובץ:Destroyed Warsaw, capital of Poland, January 1945.jpg|250px|ממוזער|[[ורשה]] בשנת [[1945]], עם תום [[מלחמת העולם השנייה]]]]
{{ערך מורחב|ערכים=[[הרפובליקה הפולנית השנייה]], [[פולין במלחמת העולם השנייה]], [[הרפובליקה העממית הפולנית]]}}
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], כל [[מדינות ההסכמה]] הסכימו על השבת פולין למפת העולם, בהתאם לנקודה ה-13 בנאום [[ארבע עשרה הנקודות|14 הנקודות]] של נשיא [[ארצות הברית]], [[וודרו וילסון]]. זמן קצר לאחר כניעת [[גרמניה]] בנובמבר [[1918]], זכתה פולין לעצמאות מחודשת תחת השם [[הרפובליקה הפולנית השנייה|הרפובליקה השנייה של פולין]]. האיום הסובייטי התעורר ב[[המלחמה הפולנית-סובייטית|מלחמה הפולנית-סובייטית]], אולם פולין הצליחה להגן על עצמאותה.{{הערה|Frątczak, Sławomir Z. (2005). "Cud nad Wisłą". Głos (in Polish) (32/2005). Archived from the original on 8 July 2007. Retrieved 18 June 2006.}} לאחר המלחמה שרר במדינה משבר כלכלי, שבא לידי ביטוי, בין השאר, ב[[מהומות קרקוב (1923)]] וב[[שביתת האיכרים בפולין (1937)]]. הרפובליקה השנייה הייתה דמוקרטיה מפותחת יחסית, אך זו הפכה למוגבלת במיוחד בשנת [[1926]], אז במהפכה צבאית עלה לשלטון הגנרל [[יוזף פילסודסקי]].{{הערה|''Joseph Rothschild'', Pilsudski's Coup D'État, Columbia University Press, 1967, {{ISBN|0-231-02984-5}}.}}

הרפובליקה השנייה שרדה עד לתחילת [[מלחמת העולם השנייה]], אז צבאות [[גרמניה הנאצית]] ו[[ברית המועצות]] פלשו לפולין במבצע מתוכנן מראש ([[הסכם ריבנטרופ–מולוטוב]]) ובכך הביאו קץ לכעשרים שנות עצמאות פולנית. בתקופה זו סבלו הפולנים במיוחד (ראה [[גנרלגוברנמן]]). מכל המדינות המעורבות במלחמה (זאת בתנאי שאין מחשיבים את [[אוקראינה]] ו[[בלארוס]] כמדינות עצמאיות), הייתה פולין עם אחוז הרוגים מכלל ה[[אוכלוסייה]] הגבוה ביותר: מעל 6 מיליון הרוגים (כ-20% מכלל האוכלוסייה), מחציתם [[יהדות פולין|פולנים יהודים]]. כמיליון וחצי אזרחי פולין גורשו משטחי הכיבוש הסובייטיים במזרח פולין ל[[גולאג]]ים בתוככי ברית המועצות.{{הערה|Project in Posterum, Poland World War II casualties. Retrieved 20 September 2013.}}{{הערה|Tomasz Szarota & Wojciech Materski, ''Polska 1939–1945''. Straty osobowe i ofiary represji pod dwiema okupacjami, Warsaw, IPN 2009, {{ISBN|978-83-7629-067-6}} (Introduction online.)}}

לאחר מלחמת העולם השנייה גבולות פולין הועתקו מערבה - הגבול המזרחי הועתק ל[[קו קרזון]], והגבול המערבי ל[[קו אודר-נייסה]]. אחרי שינויים אלו, קטן שטחה של פולין ב-76,000 קמ"ר, שהיוו 20% משטחה לפני המלחמה. כמו כן, שינויי הגבולות הביאו להגירה המונית של פולנים, אוקראינים, גרמנים ו[[יהודים]] אל מחוץ לשטחה של פולין. לבסוף, הפכה פולין לראשונה בתולדותיה, למדינה הומוגנית מבחינה אתנית.{{הערה|"[http://www.bbc.co.uk/history/worldwars/wwtwo/refugees_01.shtml European Refugee Movements After World War Two]". BBC – History.}} [[ברית המועצות]] השליטה בפולין ממשלה קומוניסטית חדשה, מקבילה פחות או יותר לממשלות אחרות בגוש המזרחי. בשנת [[1946]] חזרו לתחומיה מ[[הרפטריאציה של שורדי השואה מברית המועצות לפולין|שטחי ברית המועצות]] אזרחים רבים. 

ב-[[1952]] הוכרזה רשמית רפובליקת העם של פולין או הרפובליקה העממית הפולנית. ב-[[1956]] הפך המשטר בפולין לליברלי יותר, תוך שחרור המוני אנשים מהכלא והענקת מספר חירויות לאזרחים.{{הערה|(Polish) Polska. Historia PWN Encyklopedia. Retrieved 11 July 2005.
}} מהומת פועלים ב-[[1980]] הובילה להיווצרותו של [[איגוד מקצועי]] עצמאי, "סולידריות", שהפך עם הזמן לכוח פוליטי. תנועת "סולידריות" כרסמה בשליטת המפלגה הקומוניסטית, עד שב-[[1989]] גברה עליה בבחירות הפרלמנטריות והעומד בראשה, [[לך ואלנסה]], זכה לבסוף להיות נשיא פולין ב-[[1990]]. פולין זכתה לשובה של הדמוקרטיה, ותושביה זכו לראשונה זה עשרות שנים ל[[זכויות האדם]] ו[[זכויות אזרח]].

[[כלכלת פולין]], לאחר השחרור מעול ה[[קומוניזם]], סבלה מ[[אבטלה]] גבוהה (מעל 15%), אך עם זאת היא זכתה גם לאינטגרציה הולכת וגוברת בשוק האירופאי, והמשק הפולני עבר [[ליברליזציה]].{{הערה|[http://transitioneconomies.blogspot.co.il/2006/05/real-gdp-growth-in-ceecs.html "Real GDP growth in CEECs"]. Transitioneconomies.blogspot.com. 28 May 2006. Retrieved 6 May 2009.}} פולין הצטרפה ל[[קבוצת וישגראד]] ב-[[1991]].{{הערה|[http://www.visegradgroup.eu/history/history-of-the-visegrad History of the Visegrad Group]}} בנוסף, היא הצטרפה ל[[ברית נאט"ו]] ב-[[1999]], כאות מבשר לראשית השתלבותה של פולין במערב. אזרחי פולין אמרו 'כן' (TAK) ל[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]] ב[[משאל עם]] שנערך ביוני [[2003]], והיא [[פולין באיחוד האירופי|הצטרפה רשמית]] לאיחוד האירופי ב-[[1 במאי]] [[2004]]. בשנת [[2007]] האינטגרציה נמשכה, ופולין הצטרפה ל[[אמנת שנגן]], ובמסגרת זאת גבולותיה של פולין נפתחו לשאר מדינות האיחוד האירופי.

[[קובץ:Borders of Polish states and Polish–Lithuanian Commonwealth (union state of the Crown of the Kingdom of Poland and Grand Duchy of Lithuania).png|מרכז|400px|ממוזער|גבולות המדינות הפולניות לאורך ההיסטוריה:{{מקרא|#FFD1DC|[[הרפובליקה העממית הפולנית]] והרפובליקה השלישית, לאחר 1945}} {{מקרא|#C0C0C0|[[הרפובליקה הפולנית השנייה|הרפובליקה השנייה]], 1918 עד 1939}}{{מקרא|#F5DEB3|[[האיחוד הפולני-ליטאי]], 1569 עד 1795}}{{מקרא|#FFDF00|פולין של שושלת פיאסט, סביב שנת 1000}}]]

== פוליטיקה ==
[[קובץ:Uroczystość_zaprzysiężenia_Prezydenta_RP_Andrzeja_Dudy_przed_Zgromadzeniem_Narodowym_(50194183773)_(cropped).jpg|250px|ממוזער|ה[[סיים]], הבית התחתון של הפרלמנט הפולני]]
{{הפניה לערך מורחב|פוליטיקה של פולין}}
פולין היא [[רפובליקה]] [[דמוקרטיה|דמוקרטית]] [[דמוקרטיה פרלמנטרית|פרלמנטרית]] המבססת את המערכת הפוליטית שלה על [[חוקה]]. חוקת פולין הנוכחית נכנסה לתוקפה בשנת 1997, ובה מפורטים הסדרי המשטר של המדינה.

=== רשויות השלטון ===
[[ראש המדינה]] של פולין הוא הנשיא (Prezydent Rzeczypospolitej Polskiej), אשר לו בעיקר סמכויות טקסיות וסמליות. הנשיא נבחר ב[[בחירות ישירות]] על ידי הציבור אחת לחמש שנים, ועומדת לו האפשרות להיבחר לשתי קדנציות בלבד. להלכה בסמכותו של הנשיא למנות את הממשלה, אך בדומה לישראל, בפועל הדבר נעשה על ידי הבית התחתון של הפרלמנט, ה[[סיים]], לאחר שמי מראשי המפלגות הצליח להרכיב [[קואליציה]]. עם זאת לנשיא עומדות גם סמכויות ממשיות יותר: ביכולתו להעלות לדיון נושאים בפרלמנט, ליזום חקיקה (אשר אישורה נתון בידי הפרלמנט), או להטיל [[וטו]] על חוקים שהפרלמנט אישר. במקרה והוטל וטו על חוק, לפרלמנט היכולת לבטל את הוטו ברוב של שלוש חמישיות מכלל המושבים בפרלמנט. אם כשל בלעשות כך, החוק יבוטל.

הפרלמנט הפולני מורכב משני בתים: הבית העליון, הוא הסנאט (Senat); והבית התחתון, הוא ה[[סיים]] (Sejm). חברי שני הבתים נבחרים בבחירות כלליות אחת לארבע שנים. הסנאט מורכב מ-100 חברים, המייצגים כל אחד את אחד מ-100 מחוזות הבחירה של פולין לאחר שנבחרו ב[[בחירות אזוריות]]. הסיים מורכב מ-460 חברים, המייצגים את פולין כולה ונבחרים באופן [[בחירות יחסיות|יחסי]]. כדי לחוקק חוק, הצעת חוק חייבת להיות מועברת ברוב רגיל על ידי שני הבתים. לסיים עומדת סמכות במקרי קיצון לעקוף סירוב של הסנאט להעביר הצעת חוק שיזם הסיים. [[אחוז החסימה]] עומד על 5%, ולמעט מפלגות של [[מיעוטים]] אתניים, רק מפלגות אשר קיבלו למעלה מזה יהיו רשאיות לקבל ייצוג בפרלמנט. אחת לארבע שנים, לאחר שנבחר פרלמנט, ראש המפלגה שהצליח להרכיב קואליציה וממשלתו זכתה לאמון הפרלמנט ולאישורו הסמלי של הנשיא הופך לראש ממשלת פולין. ראש הממשלה, או בשמו הרשמי נשיא מועצת השרים (Prezes Rady Ministrów), הוא מי שעומד בפועל ב[[ראש הרשות המבצעת]], היא ממשלת פולין. לראש הממשלה עומדות רובן ככולן של הסמכויות הניהוליות והביצועיות של המדינה, הגם שישנה חפיפה בתחומים מסוימים עם סמכויותיו של הנשיא.

הרשות השופטת ממלאת תפקיד חשוב בתהליך קבלת ההחלטות בפולין. המוסדות העיקריים שלה כוללים את בית המשפט העליון (Sąd Najwyższy), בית המשפט העליון המנהלי (Naczelny Sąd Administracyjny), בית הדין לחוקה (Trybunał Konstytucyjny), ובית הדין המדינתי (Trybunał Stanu). בית המשפט העליון הוא הערכאה העליונה של המשפט הפולני, ובמקרה של ערעור על פסיקותיהן של ערכאות נמוכות יותר, בתי המשפט המחוזיים והאזוריים, הערעור מובא לבית המשפט העליון. תפקידו של בית הדין לחוקה הוא לוודא שחוקי הפרלמנט אינם סותרים את החוקה, ואם הם כאלו, בסמכותו לבטל חוקים סותרים אלו. בית המשפט העליון המנהלי מהווה את הערכאה העליונה בענייני [[משפט אזרחי]].

=== שלטון מקומי ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[פרובינציות פולין]], [[מחוזות פולין]]}}
החלוקה המנהלית הנוכחית של פולין הוחלה בשנת [[1999]] והיא מבוססת על שלוש רמות של חלוקה: שטחה של פולין מחולק ל-16 פרובינציות הנקראות וויודות (województwa), דרגת החלוקה המנהלית הגבוהה ביותר. בהן ישנם (נכון ל-2008) 379 מחוזות, וערים נוספות שאינן כלולות במחוזות. המחוזות (powiaty), מהווים את דרגת החלוקה המנהלית השנייה, ותחתיהן נמצאות הרשויות המקומיות ([[גמינה|גמיני]]). לערים הגדולות יש בדרך כלל מעמד של מחוז, גם במצב שהן נמצאות בתוך מחוז הנושא את שמן, כך למשל, במחוז פוזנן, [[מושב המחוז]] הוא בעיר [[פוזנן]], אף שהעיר עצמה היא במחוז נפרד ממחוז פוזנן עצמו, מחוז פולין הגדולה.
{{מפת פרובינציות פולין}}

{| border="0" cellpadding="2" width="60%" align="center"
| valign="top" width="73%" |
{| class="wikitable sortable" width="650"
! colspan="5" | הפרובינציות של פולין
|-
! שם עברי !! שם פולני !! אוכלוסייה !! שטח !! עיר בירה
|-
| [[מזוביה]] || mazowieckie || 5,324,519  || 35,558 || [[ורשה]]
|-
| [[שלזיה (פרובינציה)|שלזיה]] || śląskie || 4,593,358 || 12,333 || [[קטוביץ]]
|-
| [[פולין גדול]] || wielkopolskie || 3,469,464 || 29,826 || [[פוזנן]]
|-
| [[פולין קטן (פרובינציה)|פולין קטן]] || małopolskie || 3,364,176 || 15,183 || [[קרקוב]]
|-
| [[שלזיה תחתית]] || dolnośląskie || 2,908,457 || 19,947 || [[ורוצלב]]
|-
| [[לודז' (פרובינציה)|לודז']] || łódzkie || 2,508,464|| 18,219 || [[לודז']]
|-
| [[פומרניה (פרובינציה)|פומרניה]] || pomorskie || 2,298,811 || 18,310 || [[גדנסק]]
|-
| [[לובלין (פרובינציה)|לובלין]] || lubelskie || 2,151,836 || 25,122 || [[לובלין]]
|-
| [[פודקרפצקיה]] || podkarpackie || 2,128,483 || 17,846 || [[ז'שוב]]
|-
| [[קויאוויה-פומרניה]] || kujawsko-pomorskie || 2,090,836 || 17,969 || [[בידגושץ']], [[טורון]]
|-
| [[פומרניה המערבית]] || zachodniopomorskie || 1,717,970 || 22,892 || [[שצ'צ'ין]]
|-
| [[ורמיה-מזוריה]] || warmińsko-mazurskie || 1,445,478 || 24,173 || [[אולשטין]]
|-
| [[שוויינטוקז'יסקיה]] || świętokrzyskie || 1,265,415 || 11,711 || [[קיילצה]]
|-
| [[פודלסיה]] || podlaskie || 1,193,348 || 20,187 || [[ביאליסטוק]]
|-
| [[לובוש (פרובינציה)|לובוש]] || lubuskie || 1,020,767 || 13,988 || [[גוז'וב ויילקופולסקי]], [[ז'לונה גורה]]
|-
| [[אופולה (פרובינציה)|אופולה]] || opolskie || 1,002,575 || 9,412 || [[אופולה]]
|}
| valign="top" width="27%" |
|}

=== הדינמיקה הפוליטית מול האיחוד האירופי ===
כחלק מהצטרפותה של פולין ל[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]], קיבלה על עצמה פולין הסכמים לפיה חלק מההחלטות הפוליטיות במדינה יהיו כפופות ל[[פוליטיקה של האיחוד האירופי|מנגנונים הפוליטיים של האיחוד האירופי]], כאשר מרבית ההחלטות עדיין מנוהלות באופן עצמאי.{{הערה|שם=רויטרס והארץ|{{הארץ|רויטרס ואי-פי|בית המשפט העליון האירופי קנס את פולין במיליון אירו ליום משום שלא צייתה לפסיקתו|1.10330271|27 באוקטובר 2021}}}}

בשנותיה באיחוד הייתה שותפה פולין להסכמים שונים כחלק מהאיחוד, אולם גם השמיעה ביקורת מול האיחוד האירופי בטענה להתערבות יתר בעצמאות מערכת המשפט הלאומית, ומחאות נגד אחד מעקרונות [[משפט האיחוד האירופי|המשפט האירופי]], [[משפט האיחוד האירופי#עליונות משפט האיחוד האירופי|עליונות הדין האירופי]].{{הערה|שם=רויטרס והארץ}}

=== צבא וביטחון ===
[[קובץ:Ex STEADFAST JAZZ (10710349373).jpg|250px|ממוזער|כוחות יבשה פולניים במסגרת [[תרגיל צבאי]] של [[נאט"ו]] ב[[פומרניה המערבית]]]]
{{ערך מורחב|הכוחות המזוינים של פולין}}
[[הכוחות המזוינים של פולין]] מורכבים מחמש זרועות: כוחות היבשה (Wojska Lądowe), הצי (Marynarka Wojenna), חיל האוויר (Siły Powietrzne), זרוע הכוחות המיוחדים (Wojska Specjalne) וכוחות ההגנה הטריטוריאלית (Wojska Obrony Terytorialnej). הכוחות המזוינים כפופים לשר ההגנה בממשלת פולין, אך פורמלית [[המפקד העליון]] של הצבא הוא נשיא פולין. החוקה מגדירה את המשימה החשובה ביותר של הכוחות המזוינים: הגנה ושמירה על שלמותה הטריטוריאלית של פולין והבטחה של האינטרסים הפולניים מחוץ לגבולותיה. הכוחות המזוינים מורכבים מ-65,000 חיילים בסדיר ועוד 14,000 חיילים במילואים. מאז הפלת המשטר הקומוניסטי והקמת הרפובליקה השלישית, עוברות זרועות הצבא מודרניזציה וחימוש בנשק אמריקני חדיש. הצי הפולני הוא אחד הציים הגדולים ב[[הים הבלטי|ים הבלטי]] והוא ממלא תפקיד חשוב גם בעניינים אזרחיים, לרבות משימות חיפוש והצלה ומחקר [[הידרוגרפיה|הידרוגרפי]].

החל משנת 1999, פולין חברה בברית הצבאית [[נאט"ו]]. במסגרת זאת הצבא הפולני משתתף לעיתים קרובות בתרגילים צבאיים רב-צדדיים, וכן במשימות צבאיות שונות מעבר לים. בעשור הראשון של המאה ה-21, עם ראשיתה של [[המלחמה העולמית בטרור]], לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה חזר הצבא הפולני לפעילות צבאית. אלפי חיילים הוצבו ב[[אפגניסטן]] וב[[עיראק]], עשרות מטוסי קרב נשלחו לחזית, וגם הצי הפולני מילא תפקיד משמעותי.

== גאוגרפיה ==
[[קובץ:Poland topo.jpg|250px|ממוזער|מפה טופוגרפית של פולין]]
{{הפניה לערך מורחב|גאוגרפיה של פולין}}
בקירוב, פולין היא מדינה בצורת ריבוע של כ-630 קילומטר על כ-630 קילומטר. היא ממוקמת במזרח מרכזה של אירופה.

=== טופוגרפיה ===
פני השטח של פולין מורכבים בעיקר מהשפלה של [[המישור האירופי]], כאשר הגובה הממוצע של שטחה של פולין הוא נמוך במיוחד, 173 מטרים מעל גובה פני הים. בצפונה של פולין, לאורך חופיה לים הבלטי וכן לפנים הארץ, משתרע אזור '''[[פומרניה]]'''. אזור נמוך זה כולל את שפלת החוף של פולין, ובחובו מספר [[מפרץ|מפרצים ימיים]], ו[[חוף|חופים]] רחבי ידיים לצד גם [[דיונה|דיונות]]. ובעוד בצפונה של פולין משתרע חוף, בדרומה, על גבולותיה של מדינה זו עם שכנותיה מדרום - [[צ'כיה]] ו[[סלובקיה]] - נמתחת שרשרת הרים ממזרח למערב. במזרח הדרום הפולני על גבול סלובקיה הרים אלו הם רכס [[הרי הקרפטים]], ובמערב הדרום הפולני על גבול צ'כיה הם רכס [[הרי הסודטים]]. רכסי ההרים הללו מגיעים בשיאם לגובה הקרוב ל-2,500 מטרים מעל גובה פני הים (זה קורה בהר [[ריסי]], ההר הגבוה ביותר בפולין). צפונה מרכסי הרים אלו, למרגלותיהם, שוכנת רמה גאוגרפית רחבה כאשר זו שלמרגלות הקרפטים, במזרח, מכונה '''[[פולין קטן]]''', וזו שלמרגלות הסודטים, במערב, מכונה '''[[שלזיה]]'''. שני אזורים אלו הם גבוהים יחסית לפולין, וגובהם הממוצע הוא כ-500 מטר מעל [[גובה פני הים]]. את ההרריות שלהם מפרים שני נהרות גדולים וחשובים: נהר הו[[ויסלה]] ונהר ה[[אודר]]. מקורו של הוויסלה בהרים שמדרום לפולין קטן ומקורו של האודר בהרים שמדרום לשלזיה. מההרים, שני נהרות אלו זורמים לכיוון צפון, כשהם יוצרים עמקים צרים וארוכים, כל אחד באזורו שלו - פולין קטן ושלזיה. בתווך, בין שפלת החוף הפומרני בצפון להרים שבדרום, משתרעת שפלה רחבה במיוחד המכסה את רוב פולין. שפלה זו מועצמת על ידי שני נהרות האב של פולין. הוויסלה הזורם במזרח השפלה יוצר את מישור הוויסלה ('''[[מזוביה]]''') ומנקז את המים של חציה המזרחי של פולין. לעומת הוויסלה, האודר זורם במערב השפלה ויוצר את מישור האודר ('''[[פולין גדול]]''') ומנקז את המים של חציה המערבי של פולין. שני נהרות אלו ממשיכים צפונה, ולבסוף נשפכים אל [[הים הבלטי]]. הוויסלה נשפך אל "מפרץ [[גדנסק]]" שבמזרח אזור פומרניה, והאודר נשפך אל "[[מפרץ פומרניה]]" במערב אזור פומרניה.

כלל השטח של פולין מכוסה באחוז ניכר במיוחד של שטחים [[חקלאות|חקלאיים]], המהווים גם את האפיון הבולט ביותר של הנוף הפולני. המרחבים החקלאיים של פולין מנוהלים על ידי שני מיליון משקים פרטיים. פולין היא המדינה המיוערות הרביעית ביותר באירופה. יערות מכסים 30.5% משטחה של פולין. הנהרות הארוכים ביותר בפולין הם הו[[ויסלה]] שאורכו 1,047 קילומטר, וה[[אודר]], שאורכו 854 קילומטר. לשני נהרות אלו גם [[יובל (נהר)|יובלים]] ארוכים ומרכזיים הנשפכים אליהם. [[הבוג המערבי]] של הוויסלה אורכו 772 קילומטר, וה[[ורטה (נהר)|ורטה]] של האודר אורכו 808 קילומטר. הוויסלה והאודר נשפכים בסוף ל[[ים הבלטי]]. כמו כן, פולין מכוסה ביותר מ-9,300 אגמים, רובם בצפון הארץ, כאשר חלוצת האגמים של פולין היא [[ורמיה-מזוריה]]. לצד אגמים, בפולין נמצאת גם כמות [[ביצות]] מהגדולות באירופה.

<center>
<gallery mode="packed" style="text-align: center;" heights="180px" perrow="3">
 קובץ:Rysy 2.jpg|הר [[ריסי]], [[הרי הקרפטים]]
 קובץ:Agricultural landscape nearby Borów Polski 2007-08.jpg|שדות חקלאיים ב[[לובוש (פרובינציה)|לובוש]]
 קובץ:Brzezno beach2.jpg|חוף [[פומרניה]] ל[[ים הבלטי]]
 </gallery>
</center>

=== אקלים ===
האקלים בפולין הוא תוצאה של נקודת מפגש של [[אקלים יבשתי]] המגיע מ[[רוסיה]] שממזרח, מפנים היבשת, לבין [[אקלים ימי]] המגיע ממערב, מ[[האוקיינוס האטלנטי]]. מצב זה יוצר אקלים תזזיתי ובלתי יציב, אקלים הכולל שינויים רבים, מיום ליום ומשנה לשנה. הקייצים בפולין הם חמים ונעימים בדרך כלל, והטמפרטורות הממוצעת בהן נעות בין 18 ל-30 מעלות צלזיוס, בהתאם לאזור. החורפים לעומת זאת הם קרים למדי, והטמפרטורות הממוצעות בהם נעות בין 3 למינוס 6 מעלות צלזיוס. [[משקעים]] יורדים בכל מקום לכל אורך ימות השנה, אם כי יותר בקיץ מאשר בחורף, כאשר מצב זה תקף יותר ככל שנעים מזרחה.

האזור החם ביותר בפולין הוא [[שלזיה תחתית]] שבדרום מערב פולין. הטמפרטורות שם עוברים את ה-30 מעלות צלזיוס לעיתים רבות, ואף יכולות להגיע לשיאים גם של קרוב ל-40 מעלות צלזיוס, בימים מסוימים בחודשים יולי ואוגוסט. לצד [[ורוצלב]] החמה שבשלזיה תחתית, עיר חמה מפורסמת נוספת מחוץ לאזור זה היא [[טרנוב]], השוכנת ב[[פולין קטן]]. בטרנוב שורר הקיץ הארוך ביותר בפולין - 115 יום, מאמצע מאי עד לאמצע ספטמבר. האזור הקר ביותר בפולין הוא צפון מזרחה במקומות הסמוכים לגבולות עם [[ליטא]] ו[[בלארוס]], ובייחוד אזור [[פודלסיה]]. העיר הקרה ביותר היא [[סובאלק]].

== כלכלה ==
[[קובץ:Downtown Warsaw.jpg|ממוזער|300px|המרכז הפיננסי של [[ורשה]], בירת פולין]]
{{הפניה לערך מורחב|כלכלת פולין}}
עם [[נפילת הגוש הקומוניסטי]] בסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], החלה פולין בצעדי [[ליברליזציה]] נרחבים במשק. חברות ממשלתיות רבות [[הפרטה|הופרטו]] והגבלות רבות על הקמת חברות פרטיות חדשות הוסרו. [[השקעות]] רבות זרמו לפולין ותרמו לפיתוחה המואץ. עקב כך נהנים הפולנים מרמת חיים גבוהה לאין ערוך מזו שהייתה להם בעידן הקומוניסטי. פולין נחשבת למקרה מוצלח במיוחד של מעבר של כלכלה [[קומוניזם|קומוניסטית]] לכלכלה בעלת דגם מערבי.{{הערה|Jarosz, Maria (2005). [https://web.archive.org/web/20160708173649/http://www.isppan.waw.pl/ksiegarnia/wygrani.htm Wygrani i przegrani polskiej transformacji]. Warszawa: Instytut Studiów Politycznych PAN. {{ISBN|83-7459-000-9}}.}} הכלכלה הפולנית נחשבת לאחת המפותחות ביותר מקרב [[הגוש המזרחי|המדינות הקומוניסטיות לשעבר]],{{הערה|Stay informed today and every day (2011-08-27). [http://www.economist.com/node/21526934 "Eastern Europe’s economies: Some calm amid storms"]. The Economist. Retrieved 2014-06-01.}} ואחת עם שיעורי ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה]] הגבוהים ביותר באירופה. עם שוק מקומי חזק ויציב, חוב פרטי נמוך, מטבע גמיש, וחוסר תלות במגזר יצוא אחד, פולין היא [[כלכלת האיחוד האירופי|הכלכלה האירופית]] הגדולה היחידה שנמנעה מ[[משבר הסאבפריים|המיתון]] של סוף [[שנות ה-2000]]. מאז הצטרפותה של פולין לרוב המסגרות האירופאיות האזוריות, ובפרט ל[[אמנת שנגן]], פולנים רבים, כ-2.3 מיליון במספר, עזבו את פולין ומצאו עבודה מחוצה לה - בעיקר במדינות [[מערב אירופה]].

ל[[חקלאות]] תפקיד חשוב בפולין - 12.4% מתושביה מועסקים בחקלאות. יש בה מספר גדול במיוחד של משקים חקלאיים פרטיים אפקטיביים, המעמידים את פולין כיצרנית מזון גדולה ומרכזית. הגידולים החקלאיים העיקריים הם - [[חיטה]], [[שיפון (דגן)|שיפון]], ו[[תפוח אדמה|תפוחי אדמה]]. התעשייה הפולנית, שמעוזה ב[[שלזיה]] ב[[לודז']], טופחה משמעותית תחת הקומוניזם. מאז מעמדה ירד משמעותית, אך עדיין אחוז לא מבוטל מתושבי פולין, 26.2% מהם, מועסקים במגזר ה[[תעשייה]]. ענפי התעשייה העיקריים בפולין הם - בניית [[מכונות]], עסקי [[ברזל]] ו[[פלדה]], [[פחם|כריית פחם]], תעשיות [[כימיקלים]], בניית [[כלי שיט|ספינות]], ו[[עיבוד מזון]]. ה[[יצוא]] הפולני השנתי הוא בערך של 152.78 מיליארד אירו, וה[[יבוא]] הפולני השנתי הוא בערך של 155.09 מיליארד אירו. שותפת הסחר הראשית והגדולה ביותר של פולין היא [[גרמניה]] - כרבע מהיצוא של פולין הוא אליה, וכך גם כרבע מהיבוא שלה הוא ממנה.{{הערה|[https://web.archive.org/web/20170211102147/https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/fields/2050.html#pl "Export Partners of Poland"]. CIA World Factbook. 2012. Retrieved 24 July 2013.}}{{הערה|[https://web.archive.org/web/20160416051023/https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/fields/2061.html#pl "Import Partners of Poland"]. CIA World Factbook. 2012. Retrieved 24 July 2013.}}

ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]] במונחי [[שווי כוח הקנייה]] של פולין עומד על 990.568 מיליארד דולר,{{הערה|1=[http://www.imf.org/external/pubs/ft/weo/2014/02/weodata/weorept.aspx?pr.x=64&pr.y=5&sy=2012&ey=2019&scsm=1&ssd=1&sort=country&ds=.&br=1&c=964&s=NGDPD%2CNGDPDPC%2CPPPGDP%2CPPPPC&grp=0&a= "5. Report for Selected Countries and Subjects"]. International Monetary Fund. Retrieved 1 February 2015.}} דבר המציב אותה ככלכלה ה-25 בגודלה בעולם והשישית בגודלה באיחוד האירופי.{{הערה|[http://data.worldbank.org/about/country-and-lending-groups#High_income "Country and Lending Groups {{!}} Data"]. Data.worldbank.org. Retrieved 25 May 2011.}} התוצר המקומי הגולמי לנפש בפולין הוא 25,703 דולר, נמוך בכ-30% מהממוצע באיחוד האירופי. מבחינת התוצר המקומי הגולמי לנפש פולין עומדת במקום ה-48 בעולם וה-22 באיחוד האירופי. ביחס לעולם כולו, מגדיר [[מדד הפיתוח האנושי]] את איכות החיים בפולין כ"גבוהה מאוד", ומציב אותה במקום ה-35 בעניין זה. בניגוד למדדים חיוביים רבים, ה[[אבטלה]] היא בעלת שיעור שאיננו מבוטל - 10.6% מכלל העובדים, נתון גבוה יחסית.

=== תיירות ===
[[קובץ:Coachman of Krakow.jpg|250px|ממוזער|עגלונים ב[[העיר העתיקה של קרקוב|עיר העתיקה של קרקוב]], ברקע [[בזיליקת מריה הקדושה (קרקוב)|בזיליקת מריה הקדושה]]]]
[[קובץ:Zakopane - skiing (28).JPG|250px|ממוזער|עיר הנופש [[זאקופנה]] שב[[הרי טאטרה|הרי הטאטרה]] שבלב ה[[קרפטים]], בירת [[ספורט חורף|ספורט החורף]] של פולין]]

מאז הצטרפותה של פולין ל[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]] בשנת [[2004]], ועם פתיחת גבולותיה למערב במסגרת [[אמנת שנגן]] החל משנת [[2007]], נרשם גידול משמעותי במספר ה[[תיירות|תיירים]] הפוקדים את המדינה.{{הערה|poland/report [http://www.euromonitor.com/travel-and-tourism-in-poland/report "Travel And Tourism in Poland"]. ''www.euromonitor.com''. Retrieved 12 October 2009.}} מגמה זו נמשכת משנה לשנה, ואם בשנת [[2010]] מספר התיירים בפולין עמד על 12.47 מיליון, בשנת [[2013]] המספר הזה עמד כבר על 15.85 מיליון. בהתאם לנתונים אלו, פולין היא המדינה ה-17 המתוירת ביותר בעולם.{{הערה|[http://mkt.unwto.org/publication/unwto-tourism-highlights-2014-edition UNWTO Tourism Highlights "International Tourist Arrivals by County of Destination (Poland)"]. ''UNWTO World Tourism Barometer''. World Tourism Organization. 2013. Retrieved 27 October 2013.}} לתיירות תפקיד כלכלי חשוב, והיא תורמת רבות למשק המקומי.{{הערה|Press Release (5 November 2012). [http://www2.unwto.org/en/press-release/2012-11-05/international-tourism-strong-despite-uncertain-economy "International tourism strong despite uncertain economy"]. World Tourism Organization UNWTO. Retrieved 6 February 2013.}} מספר התיירים הגדול ביותר מגיע לפולין מ[[גרמניה]] השכנה - 1,298,702 גרמנים ביקרו בפולין בשנת 2013. במקום השני בפער גדול נמצאת [[רוסיה]] (עם 409,243 תיירים), וישראל ממוקמת במקום העשירי, עם 148,644 תיירים.{{הערה|Overnight stays in accommodation establishments in 2013 (PDF file, direct download 2.07 MB), Główny Urząd Statystyczny (Central Statistical Office (Poland)), pp. 167–168 / 237. Warsaw 2014.}}

הערים הפופולריות ביותר בקרב התיירים בפולין הן בירת פולין של ימי הביניים [[קרקוב]], בירת [[שלזיה]] ואחת הערים העתיקות בפולין [[ורוצלב]], עיר הנמל הצפונית והאטרקטיבית [[גדנסק]], ועיר הבירה המודרנית [[ורשה]]. ערים נוספות הפופולריות בקרב תיירים הן [[פוזנן]], [[לובלין]] ו[[טורון]]. בדרך כלל האטרקציה המובילה בערים הפולניות זה רובע [[ימי הביניים]] שמרבית הערים הגדולות יכולות להתגאות באחד כזה. מחוץ לערים הגדולות יעדי התיירות המובילים הם [[האגמים המזוריים]] וחוף [[הים הבלטי]] שבצפון פולין, [[ביאלובייסקה|היער הבתולי בְּיַאלוֹבְיֶיסְקָה]] שבמזרח, ו[[אושוויץ|מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו]], [[הרי הקרפטים]] ו[[הרי הסודטים]] בדרום. יערות מכסים שטח של 9.1 מיליון [[דונם]], ומהווים כר פורה לפעילויות תיירותיות. בנוסף לכך, אלפי האגמים המצויים בכל פולין משחקים גם הם תפקיד חשוב. מקומות רבים בפולין נמצאים תחת [[הגנת הסביבה|הגנה סביבתית]] של רשויות המדינה: בפולין יש 23 פארקים לאומיים, 121 פארקי נוף, ו-1,469 שמורות טבע.

=== אנרגיה ===
מגזר [[ייצור חשמל|ייצור החשמל]] בפולין מבוסס בעיקר על שימוש ב[[דלקים מאובנים]]. פולין מספקת לעצמה את רובה ככולה של תצרוכת החשמל שלה. פולין היא יצרנית ה[[פחם]] העשירית בגודלה בעולם והשנייה בגודלה באירופה (לאחר [[גרמניה]]).{{הערה|[http://www.greenpeace.org/international/en/ "The True Cost of Coal"] (PDF). Greenpeace. November 27, 2008. pp. 6, 54–57. Retrieved 2011-05-22.}} [[משאב]] זה מיוצא מפולין למדינות רבות, אך גם מנוצל לצרכים מקומיים ומהווה את הדלק המאובן המרכזי בו משתמש [[משק החשמל בפולין|משק החשמל הפולני]]. שלוש חברות כריית הפחם הגדולות בפולין (Węglokoks, Kompania Węglowa, ו-JSW) משווקות כ-100 מיליון טון פחם בשנה. חברות אלו הם מהרווחיות ביותר במדינה, והן נסחרות בדרך כלל באופן חיובי ב[[בורסה לניירות ערך]] של ורשה. במקביל, במהלך השנים האחרונות הורחב השימוש ב[[אנרגיה מתחדשת|אנרגיות מתחדשות]]. מדובר בעיקר ב[[טורבינת רוח]] הפזורות בשטחים נרחבים בפולין, וכן ב[[אנרגיה הידרואלקטרית|תחנות חשמל הידרואלקטריות]] מבוססות מי נהרות. עם זאת, שיעור אנרגיות אלו בייצור החשמל הכולל של פולין עודנו נמוך, והממשלה קבעה יעד של 15% מכלל תצרוכת החשמל עד לשנת 2020. בפולין יש גם עתודות לא מבוטלות של [[גז טבעי]] (164,800,000,000 ממ"ק) ו[[נפט]] (96,380,000 חביות), אך השימוש בהם נכון להיום הוא משני, ופוטנציאל הפקת החשמל מהם נמוך יחסית.

== דמוגרפיה ==
{{הערים הגדולות של פולין}}

{{הפניה לערך מורחב|דמוגרפיה של פולין}}
נכון ל-30 ביוני 2014, מתגוררים בפולין 38,483,957 תושבים. נתון זה מציב את פולין במקום ה-30 בעולם וה-7 באירופה מבחינת כמות האוכלוסייה. הצפיפות עומדת על 123 אנשים לקמ"ר, 1,050 איש לקמ"ר בערים, ו-50 איש לקמ"ר בכפרים. אחוז גבוה יחסית מתושבי פולין מתגוררים בכפרים, 61.5% במספר. משנה לשנה נתון זה יורד יותר יותר, ושיעור העירוניים באוכלוסייה גודל. החל מ[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] כמות האוכלוסייה בפולין שומרת על יציבות יחסית עם נטייה לירידה מסוימת. דבר זה הוא תולדה של [[הגירה יוצאת]] של פולנים בעיקר למדינות אחרות באירופה, מעט [[הגירה נכנסת]] (בניגוד למדינות אחרות באירופה, אשר חוות הגירה מוסלמית גדולה), ובעיקר ילודה נמוכה מאוד. נכון לשנת 2014 [[שיעור פריון כולל|שיעור הפריון הכולל]] הממוצע בפולין הוא נמוך מאוד - 1.33 ילדים לאישה.{{הערה|[https://web.archive.org/web/20160408180423/https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/pl.html Current CIA World Factbook, Poland]}} אוכלוסיית פולין מזדקנת במהירות. בעוד בשנת 1950 הגיל החציוני של פולין עמד על 25.8, היום אותו הנתון עומד על 38.2. אם המגמות הנוכחיות יימשכו, מעריכים כי עד שנת 2050 חצי מהפולנים יהיו מעל גיל 51.{{הערה|[http://www.worldbank.org/en/news/opinion/2012/06/14/poland-aging-and-the-economy Poland: Aging and the Economy]}}
[[קובץ:Warsaw Old Town Market Square 10.JPG|280px|ממוזער|[[ורשה]], העיר המאוכלסת ביותר בפולין]]
[[קובץ:20110514 Krakow Teatr Slowackiego 9264.jpg|280px|ממוזער|[[קרקוב]], בירת פולין לשעבר, היא אתר תרבותי חשוב]]

הערים הגדולות בפולין הן [[ורשה]] (1,715,518), [[קרקוב]] (760,700), [[לודז']] (718,960), [[ורוצלב]] (631,188), [[פוזנן]] (550,742), [[גדנסק]] (460,427), [[שצ'צ'ין]] (408,913), [[בידגושץ']] (361,254), [[לובלין]] (347,678), ו[[קטוביץ]] (307,233).{{הערה|[http://stat.gov.pl/cps/rde/xbcr/gus/l_powierzchnia_i_ludnosc_przekroj_terytorialny_2013.pdf Central Statistical Office population report for 2013]}} המטרופולינים הגדולים ביותר בפולין הם קטוביץ (3,029,000), ורשה (2,785,000), קרקוב (1,236,000), לודז' (1,165,000), גדנסק-[[גדיניה]] (993,000), ופוזנן (919,000).{{הערה|European Spatial Planning Observation Network, [https://web.archive.org/web/20141006072432/http://www.espon.eu/export/sites/default/Documents/Projects/ESPON2006Projects/StudiesScientificSupportProjects/UrbanFunctions/fr-1.4.3_April2007-final.pdf Study on Urban Functions (Project 1.4.3)], Final Report, Chapter 3, (ESPON, 2007)}}

=== חלוקה אתנית ולשונית ===
מבחינה אתנית ולשונית, נכון לשנת 2011 פולין היא אחת המדינות ההומוגניות ביותר ברחבי העולם. כ-93.52% מאוכלוסיית פולין משתייכת לעם הפולני, ואחוז גבוה יותר - 97%, דוברים את השפה ה[[פולנית]]. שפות ידועות אחרות כשפה שנייה הן [[אנגלית]] (29%), [[רוסית]] (26%), ו[[גרמנית]] (19%).

מפקד האוכלוסין של פולין משנת 2011, סוקר את המיעוטים הלא פולנים בפולין. 847,000 הגדירו עצמם [[שלזיה|שלזים]], 233,000 קשוביאנים, 148,000 [[גרמנים]], 47,000 [[בלארוס]]ים, 13,000 [[רוסים]], 8,000 [[ליטאים]], ו-3,000 [[ארמנים]].{{הערה|[http://stat.gov.pl/cps/rde/xbcr/gus/Przynaleznosc_narodowo-etniczna_w_2011_NSP.pdf Przynależność narodowo-etniczna ludności – wyniki spisu ludności i mieszkań 2011]. GUS. Materiał na konferencję prasową w dniu 29. 01. 2013. p. 3. Retrieved on 2013-03-06.}}

מצב זה לא היה בעבר. עד 1945 היוותה פולין בית לאוכלוסיות מיעוטים גדולות, בהן גרמנים, אוקראינים, בלארוסים, ליטאים, ויהודים.{{הערה|היהודים שמספרם היה מעל שלושה מיליון, היוו כ- 10% מהאוכלוסייה.|כיוון=ימין}} עם [[חלוקת פולין#שינוי גבולות פולין 1945|שינוי גבולות פולין ב-1945]], היגרו ממנה, או נשארו מחוץ לגבולותיה, רוב המיעוטים, ויהודיה נ[[רצח]]ו בשואה. מאז היא מהווה מדינה הומוגנית יחסית מבחינה אתנית.

=== חלוקה דתית ===
בדומה להומוגניות האתנית והלשונית של פולין, כך גם ביחס לדת האוכלוסייה הפולנית אחידה יחסית.
לפי סקר שנערך בשנת 2011, 87.5% מתושבי פולין הם [[נצרות קתולית|נוצרים קתולים]], 2.4% אינם מאמינים באף דת שהיא, 0.7% [[נצרות אורתודוקסית|נוצרים אורתודוקסים]], ו-1% בני דתות אחרות. 8.7% סירבו לענות.{{הערה|GUS, ''[http://stat.gov.pl/download/cps/rde/xbcr/gus/LUD_ludnosc_stan_str_dem_spo_NSP2011.pdf Narodowy Spis Powszechny Ludnosci 2011: 4.4. Przynależność wyznaniowa (National Survey 2011: 4.4]'' Membership in faith communities) p. 99/337 (PDF file, direct download 3.3 MB). {{ISBN|978-83-7027-521-1}} Retrieved 27 December 2014.}} מסקר מ-2015 עולה כי 92.8% מתושבי פולין הם נוצרים קתולים, 0.7% נוצרים אורתודוקסים, 0.3% משתייכים ל[[עדי יהוה]], 0.2% [[נוצרים פרוטסטנטים]], 0.1% בכנסייה הקתולית היוונית, ו-0.1% בעלי שיוך דתי אחר. בנוסף, 3.1% אינם מזוהים עם אף דת, 2.2% סירבו להשיב, ועבור 0.5% לא היה ניתן לקבוע את השיוך הדתי.{{הערה|[https://stat.gov.pl/en/infographics-and-widgets/infographics/infographic-religiousness-of-polish-inhabitiants,4,1.html סקר שיוך דתי מ-2015]}} לפי נתונים אלו, פולין היא עם שיעור גבוה יותר של קתולים ממדינות בעלות מורשת קתולית נרחבת, כ[[איטליה]] ו[[ספרד]]; פרט ל[[מלטה]], פולין היא המדינה הקתולית ביותר באירופה. הנצרות הקתולית ממלאת תפקיד חשוב בחייהם של פולנים רבים, והכנסייה הקתולית בפולין נהנית מיוקרה חברתית ומהשפעה פוליטית.{{הערה|1=[http://www.britannica.com/EBchecked/topic/466681/Poland#tab=active~checked%2Citems~checked&title=Poland%20--%20Britannica%20Online%20Encyclopedia "Encyclopædia Britannica - Religion in Poland"].}} בעבור הפולנים לכנסייה תפקיד חשוב גם בחיים הלאומיים, והיא מהווה סמל לאומי-תרבותי פולני חשוב.{{הערה|Microsoft Encarta Online Encyclopedia 2007. "Poland".}}

== יהדות פולין ==
{{הפניה לערך מורחב|יהדות פולין}}
יהדות פולין הייתה למן [[ימי הביניים]] ועד [[השואה]], הקהילה הגדולה ומהקהילות החשובות שבקהילות [[עם ישראל]] בתפוצות. ההיסטוריה בת למעלה מאלף השנים של ה[[יהודים]] בפולין כוללת תקופות של [[סובלנות]] ופריחה דתית ותרבותית, לצד [[אנטישמיות]] קשה, רדיפות, [[פרעות]] וגירושים. ערב מלחמת העולם השנייה הייתה יהדות פולין הגדולה בתפוצות היהודים ב[[אירופה]]. היא מנתה כ-3.4 מיליון נפש – ואף למעלה מכך אם כוללים במניין את יהודי השטחים ההיסטוריים של פולין, שהפכו לנתיני ארצות אחרות בעקבות השינויים התכופים בגבולותיה של המדינה. רוב יהודי פולין, כ-90% מהם, נרצחו בשואה באופן שיטתי, ב[[מלחמת העולם השנייה]] על ידי שלטונות הכיבוש של [[גרמניה הנאצית]], ובאופן מזדמן על ידי גורמים שונים מהאוכלוסייה הפולנית. מעטים בלבד הצליחו להימלט או ניצלו על ידי פולנים [[חסיד אומות העולם|חסידי אומות העולם]].

ביום העצמאות לפולין, ב[[נובמבר]] [[2021]], נערך מפגן [[אנטישמיות|אנטישמי]], שנערך במרכז העיר [[קאליש]]. פעילי ימין קיצוני צעקו "[[מוות ליהודים]]", ושרפו העתק של [[כתב הזכויות של קאליש|כתב זכויות]] היסטורי לקהילה היהודית מ[[המאה ה-13]], אשר במשך מאות שנים שימש בסיס להגנה על יהודי פולין.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|ביום העצמאות בפולין: צעקו "מוות ליהודים" והציתו כתב זכויות היסטורי|60297430|13 בנובמבר 2021}}}}

== תרבות ==
פולין היא אחת מהמדינות הסלאביות ועל כן אספקטים תרבותיים רבים שלה בהם השפה, לבוש ו[[המטבח הפולני]], חולקים לא מעט דמיון עם שכניהם הסלאבים. אולם פולין בניגוד לרוב הארצות הסלאביות כגון רוסיה, אוקראינה וסרביה, קיבלה על עצמה את [[הנצרות הקתולית]], ולא כמותן את [[נצרות אורתודוקסית|הנצרות האורתודוקסית]]. לכן כותבים פולנית ב[[אלפבית לטיני]] המותאם לשפה הפולנית ולא ב[[אלפבית קירילי]].

חגים ומועדים בפולין:
* 1 בינואר - ראש השנה האזרחי
* 6 בינואר - חג המלכים (ידוע גם כ[[חג ההתגלות]])
* חג ה[[פסחא]]
* 1 במאי - יום הפועלים
* 3 במאי - יום החוקה אשר התקבלה לראשונה בשנת 1791
* [[פנטקוסט]] - חג נוצרי לזכר ירידת רוח הקודש על שליחיו של ישו
* [[חג הלחם והיין הקדושים]] - גוף האדון
* 15 באוגוסט -[[חג עליית מרים השמיימה]]
* 1 בנובמבר - [[יום כל הקדושים]]
* 11 בנובמבר - יום העצמאות הפולני
* 25 בדצמבר - [[חג המולד]]

== ראו גם ==
* [[יחסי ישראל–פולין]]

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיחדשות=קטגוריה:פולין|שם ויקיחדשות=פולין|ויקיציטוט=קטגוריה: פולין|ויקימסע=פולין}}
{{רשתות חברתיות}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007555089705171|פולין}}
* {{CIA factbook}}
* [[עמרי גלפרין]], [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/426/240.html לא להפסיק את הנסיעות לפולין], [[Nrg|nrg מעריב]]
* עמרי גלפרין, [http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/120/110.html הפולנים שזוכרים: פסטיבל יהודי בעיר שתושביה נספו], [[nrg מעריב]]
* עמרי גלפרין: [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/039/022.html כל תושבי כדור הארץ נקראים לבקר באושוויץ,] nrg מעריב
* עמרי גלפרין: [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/981/716.html השער של אושוויץ נסגר], [[nrg מעריב]]
* עמרי גלפרין: [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/877/282.html לנסוע, כדי לא לשכוח], nrg מעריב
* עמרי גלפרין: [http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/902/601.html פולניה לא שוכחת: יש פסטיבל יהודי בפולין], [[nrg מעריב]]
* {{וואלה!|איל שפירא|פינוקים ללא רגשות אשם: מסע תענוגות פולני באגמים המזוריים|2976704|7 ביולי 2016}}
* {{הארץ|אדמיאל קוסמן|'''פֹּה־לִין ופֹּה־לָן־יָה''', מדרשי־השם של הגיאוגרפיה הפולנית|1.5810229|13 בפברואר 2018}}
* אתר [http://www.polishinstitute.org.il/ המכון הפולני בישראל]
* [https://www.kan.org.il/item/?itemid=34726 דמוקרטיה. סוף] - סדרת כתבות על מצב הדמוקרטיה במדינה ([https://www.youtube.com/watch?v=kQvl5v6is4A חלק 2], [https://www.youtube.com/watch?v=iwQ3ahZKd4w חלק 3]), 2018
* {{בריטניקה}}

{{-}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{ניווטים
|רוחב=100%
|יישור=ימין
|רקע=
|צבע=black
|כותרת= פולין – תבניות ניווט
|יישור טקסט=ימין
|תוכן =
{{היסטוריה של פולין}}
{{מדינות אירופה}}
{{מדינות האיחוד האירופי}}
{{הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי}}
{{מדינות סלאביות}}}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:פולין|*]]
[[קטגוריה:מדינות העולם]]
[[קטגוריה:מדינות אירופה]]
[[קטגוריה:מדינות החברות במועצת אירופה]]
[[קטגוריה:מקומות ששימשו כמושבת עונשין]]
[[קטגוריה:מדינות החברות באיחוד האירופי]]
[[קטגוריה:מדינות החברות בנאט"ו]]
[[קטגוריה:מדינות שהוקמו ב-1918]]