פייט קרוניה
 | |
| לידה |
4 באוקטובר 1836 קולסברג, מושבת הקייפ הבריטית |
|---|---|
| פטירה |
4 בפברואר 1911 (בגיל 74) פוטצ'פסטרום, איחוד דרום אפריקה |
| מדינה |
 הרפובליקה הדרום אפריקאית |
| דרגה | גנרל |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת הבורים הראשונה פשיטת גיימסון מלחמת הבורים השנייה | |
פיטר ארנולדוס "פייט" קרוניה (באפריקאנס: Pieter Arnoldus "Piet" Cronjé; 4 באוקטובר 1836 – 4 בפברואר 1911) היה גנרל בורי מרפובליקת טרנסוואל, מן המפקדים הבולטים במלחמת הבורים הראשונה והשנייה.
נעוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פייט קרוניה נולד ב-4 באוקטובר 1836 במושבת הכף. הוא השתתף עם הוריו בטרק הגדול והם התיישבו בטרנסוואל. בגיל שתים עשרה הוא כבר נכח בקרב על בומפלטס. ב-24 בדצמבר 1857 נשא לאישה את הסטר סוזנה ויסר בפוטצ'פסטרום. הוא התגורר ליד פוטצ'פסטרום.
קרוניה היה מערוב בפרשת בזוידנהוט שקדמה לפרוץ מלחמת הבורים הראשונה. במהלך המלחמה הוא ועמד בראש הכוחות אשר צרו על חיל המצב הבריטי בפוטצ'פסטרום. הוא לא הצליח להכניע את חיל המצב הבריטי עד לאחר סיום שביתת הנשק הכללית, והוא הואשם בכך שלא הודיע לחיל המצב על שביתת הנשק בתקווה שיצלח להשיג את כניעתם למרות סיום המלחמה[1].
הוא פיקד על כוח שהקיף את ג'יימסון בדורנקופ במהלך פשיטת ג'יימסון ב-2 בינואר 1896[2].
מלחמת הבורים השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת המלחמה קרוניה קיבל את הפיקוד על המערכה במערב. הוא פתח במצור על קימברלי ומאפקינג. במאפקינג הוא כיתר את העיירה בכוח שנע בין 2,000 ל-6,000 מול 1,200 חיילים ומיליציות רגילות בפיקודו של קולונל רוברט באדן-פאוול[3]. בכדי לעצור את כוח החילוץ הבריטי שהתקרב לקימברלי חבר קרוניה לגנרל דה לה ריי ובכוחות המשולבים שלהם הדפו בהצלחה גדולה את הכוח הבריטי בקרב מחרספונטיין בתחילת דצמבר 1899, בכך עוצרים את התקדמות הטור הבריטי לצפון למשך חודשיים[4]. למרות שקורניה היה המפקד הבכיר בשטח זה היה הגנרל דה לה ריי שפיקד בפועל על הכוחות הבורים. בפברואר 1900 הוא ניסה לעצור את כוח בפיקודו של הלורד רוברטס במחרספונטין, אך לא הצליח למנוע את שחרור קימברלי ונאלץ לסגת לסמוך לפארדברג. שם הוא הקים מגנן מעגלות שורים והתבצר במקום, מאמין שכוח חילוץ מבלומפונטיין בדרכו לחלץ אותו[5]. כוחות בריטים בפיקודו של הלורד רוברט הטילו מצור על המגנן של קורניה ולאחר עשרה ימים נאלץ קורניה להיכנע לאחר מאבק עיקש. הוא נכנע עם 4,150 אנשים מהקומנדו שלו ב-27 בפברואר 1900[6]. הוא נעצר כשבוי מלחמה ונשלח לסנט הלנה, שם שהה עד לסיום שיחות השלום ב-1902.
כגנרל קורניה האמין בכוחה של המגננה ולא ראה את ערך בקרבות תמרון.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1904 פרנק פיליס שכנע את הגנרל קרוניה לנסוע לאמריקה כחלק ממה שנקרא קרקס מלחמת הבורים. בשורות הופעות מול שני מיליון איש ביריד העולמי בסנט פטרבורג. קרוניה הופיע בשחזורים של הקרבות הגדולים במלחמת הבורים כולל כניעתו בפארדברג. הדבר נחשב לסוף עצוב לקריירה שלו, עיתונים דרום אפריקאים כינו אותו גנרל הקרקס[7]. לקראת סוף היריד העולמי והוא נסע לקוני איילנד שם הוצג במופעה אחר על מלחמת הבורים.
הוא מת ב-4 בפברואר 1911 בפוטצ'פסטרום שבאיחוד דרום אפריקה.
הוא היה בונה חופשי[8].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פייט קרוניה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Chisholm, Hugh, ed., Encyclopædia Britannica, כרך 7, Cambridge University Press, 1911, עמ' 502
- ^ Rayne Kruger, Goodbye Dolly Gray, cap: Galago, 2008, עמ' 34
- ^ Rayne Kruger, Goodbye Dolly Gray, Cape: Galago, 2008, עמ' 69-70
- ^ Rayne Kruger, Goodbye Dolly Gray, Cape: Galago, 2008, עמ' 129-30
- ^ Rayne Kruger, Goodbye Dolly Gray, Cape: Galago, 2008, עמ' 235-236
- ^ Rayne Kruger, Goodbye Dolly Gray, Cape: Galago, 2008, עמ' 247
- ^ LitNet: Young Voices Online Writers' Conference, web.archive.org, 2006-09-06
- ^ How could such a Small Force of Boers engage The British Empire and her Allies, www.unbannedbiblepublications.com
בקרת זהויות  |
|
|---|