איחוד דרום אפריקה
| |||
 | |||
| איחוד דרום אפריקה (באדום) ומנדט דרום-מערב אפריקה (בכתום) | |||
|
| |||
| מוטו לאומי | מהאחדות יבוא הכוח | ||
|---|---|---|---|
| המנון לאומי | הקול של דרום אפריקה | ||
| ממשל | |||
| משטר | מונרכיה חוקתית ודמוקרטיה פרלמנטרית | ||
| שפה נפוצה | אנגלית, אפריקאנס, הולנדית | ||
| עיר בירה | קייפטאון, פרטוריה, בלומפונטיין, פיטרמריצבורג | ||
| רשות מחוקקת |
הפרלמנט של דרום אפריקה  | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אפריקה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | איחוד דרום אפריקה | ||
| תאריך | 31 במאי 1910 | ||
| פירוק |
עליית המפלגה הלאומית לשלטון 4 ביוני 1948 | ||
|
תאריך תאריך |
הפרישה מממלכות חבר העמים 31 במאי 1961 | ||
| ישות קודמת |
 מושבת הכף מושבת נטאל מושבת טרנסוואל מושבת נהר האורנג' | ||
| ישות יורשת |
 רפובליקת דרום אפריקה | ||
| שטח בעבר | 2,045,320 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה בעבר |
1911 – 5,972,757[1] נפש 1960 – 17,396,000[1] נפש | ||
| דמוגרפיה | |||
| דת | נצרות אנגליקנית, הכנסייה הרפורמית ההולנדית | ||
| כלכלה | |||
| מטבע | פאונד דרום אפריקאי (£) | ||
  | |||
.svg)
.svg)
איחוד דרום אפריקה (באנגלית: Union of South Africa, באפריקאנס: Unie van Suid-Afrika) היה שמה של הישות המדינית שקדמה לרפובליקת דרום אפריקה של ימינו, והתקיימה בין השנים 1910–1961. היא הוקמה כדומיניון שאיחד ארבע מושבות בריטיות לשעבר: מושבת הכף, מושבת טרנסוואל, מושבת נהר האורנג' ומושבת נטאל, ובהמשך הייתה אחת מממלכות חבר העמים הבריטי, תחת ריבונות סמלית של מלך בריטניה היושב בלונדון. בשנת 1961, לאחר משאל עם בנושא, התנתקה דרום אפריקה מהכתר הבריטי והפכה לרפובליקה, והחל מאותה העת ועד ימינו מתקיימת הרפובליקה של דרום אפריקה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
איחוד דרום אפריקה (באנגלית: Union of South Africa באפריקאנס: (Unie van Suid-Afrika היה שמה של הישות המדינית שקדמה לרפובליקת דרום אפריקה של ימינו, והתקיימה בין השנים 1910–1961. היא הוקמה כדומיניון שאיחד ארבע מושבות בריטיות לשעבר: מושבת הכף, מושבת טרנסוואל, מושבת נהר האורנג' ומושבת נטאל, ובהמשך הייתה אחת מממלכות חבר העמים הבריטי, תחת ריבונות סמלית של מלך בריטניה היושב בלונדון. בשנת 1961, לאחר משאל עם בנושא, התנתקה דרום אפריקה מהכתר הבריטי והפכה לרפובליקה, והחל מאותה העת ועד ימינו מתקיימת הרפובליקה של דרום אפריקה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, איחוד דרום אפריקה חתמו על הסכם ורסאי והפכו לאחת החברות המייסדות של חבר הלאומים. היא קיבלה את הממשל של דרום מערב אפריקה (הידועה כיום בשם נמיביה) כמנדט של חבר הלאומים. הם זכו להתייחסות ברוב הבחינות כאל עוד פרובינציה של האיחוד, אך מעולם לא סופחו רשמית. (1)(3)
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העשור הראשון: שלטון המפלגה הדרום אפריקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
איחוד דרום אפריקה היה מיוצג על ידי המפלגה הדרום אפריקאית ובראשה לואי בותה שהיה בעברו גנרל בורי (צאצאיהם של הולנדים מתיישבים) שמונה לראש הממשלה הראשון של האיחוד בראש קואליציה המייצגת את קהילות התפוצות הבריטיות האפריקניות הלבנות והאנגליות. תביעות בפני בתי משפט הוגשו בשם הכתר (בשם המלוכה הבריטית) ופקידי ממשל שירתו בשם הכתר.
במלחמת העולם הראשונה איחוד דרום אפריקה היה בקשר צמוד עם בריטניה ולכן גם יצגה אותה במלחמה. לדרום אפריקה היה חלק משמעותי במלחמה בעיקר נגד גרמניה כשנרשמו מספר פעולות צבאיות מרשימות נגדה. (1)(3)(4)
ערך מורחב – דרום אפריקה במלחמת העולם הראשונה
ערך מורחב – העשורים השני והשלישי: שנות משבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף מלחמת העולם הראשונה נפגעה הכלכלה של המדינה מכיוון שחולקו קנסות גדולים למעורבים במלחמה.
הפגיעה בחיי אדם במלחמה הייתה גדולה, 7,000 הרוגים אפריקאים ועוד 12,000 פצועים קשה. (1)
העשור הרביעי: מלחמת עולם וארגון מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]
איחוד דרום אפריקה הייתה מעורבת מאוד בקרבות מלחמת העולם השנייה, ונלחמה נגד גרמניה הנאצית לצד בריטניה. תרומתה המרכזית הייתה לספק כוח אדם ללחימה, חומרי גלם ונשק, מתן מקום מבטחים לספינות בריטיות לעגון בו, והשתתפותם בקרבות צפון אפריקה במדברי ליבריה, מצרים, מרוקו ואלג'יריה, בזמן ששתי האימפריות – מדינות הציר (ובמרכזן גרמניה הנאצית, איטליה ויפן) ובעלות הברית נלחמו על השטח.
ההשפעות הגדולות של איחוד דרום אפריקה במלחמת העולם השנייה היו (בין השאר):
1. הצי האווירי של האיחוד הצליח להכניע את הצבא האיטלקי של מוסוליני. ניצחון זה תרם מאוד לבעלות הברית.
2. צבא האיחוד הביא לשחרור מדגסקר (מלגאסי בזמנו) מידי משטר וישי (צרפת) שהיו בני בריתם של הנאצים.
3. דרום אפריקה תרמה במאבק נגד יפן כשסיפקו חיילים, ספינות ונשק ימי נגד היפנים.
מתוך 334,000 המתנדבים לצבא (מתוכם 211,000 לבנים, 77,000 שחורים, ו46,000 "צבעוניים") נהרגו כמעט 9,000.
איחוד דרום אפריקה הרוויח מניצחון בעלות הברית, ומעמדה בעולם התחזק.
במאי 1945 ראש הממשלה חדש, סמאטס ייצג את דרום אפריקה בסן פרנסיסקו בפגישת האומות המאוחדות. הוא הצהיר שמטרתו היא ליצור גוף חזק שישמור על השלום. הוא היה משוכנע שבניגוד לאו"ם ולליגת האומות צריך גוף עם אומץ. סמאטס חתם על הסכמי פריז הראשונים ששומרים על השלום באירופה.
אבל עקב הפיכתה של איחוד דרום אפריקה למדינה, סמאטס הפסיד בבחירות ב-1948 (בהן רק לבנים וצבעוניים יכלו להצביע). (1)(5)
- ערך מורחב – דרום אפריקה במלחמת העולם השנייה
העשור החמישי: ראשית האפרטהייד[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשעלתה לשלטון המפלגה הלאומנית בבחירות 1948, והחליפה את יאן סמאטס, היא זכתה במרב המושבים בפרלמנט והקימה את הממשלה במסגרת קואליציה עם מפלגת האפריקנארים. כבר במהלך מסע הבחירות הצהירו המפלגה הלאומנית על מטרתם לשמור על ההפרדה הגזעית. באופן מקורי טענו אבותיה מולידיה של מדיניות האפרטהייד, כי כוונתם להבטיח התפתחות נפרדת של בני הקבוצות האתניות השונות בדרום אפריקה תוך שמירה על צביונם, מורשתם ותרבותם. בפועל, התפתחה המדיניות למערכת מסועפת של חוקים ותקנות, שהותירו בידי המיעוט הלבן את השליטה בפוליטיקה, בכלכלה ובחופש התנועה, תוך הדרת בניהן של הקבוצות האתניות האחרות.
חוקי האפרטהייד כפו הפרדה מוחלטת באזורי המחיה, במוסדות החינוך, באמצעי התחבורה, ובגישה לשרותי הבריאות, התרבות והפנאי, תוך הקצאת המיטב שבהם לשימוש בני המיעוט הלבן. הם גם אסרו על נישואים ועל יחסי מין בין בני הגזעים השונים, העניקו ללבנים את הזכות הבלעדית לבחור ולהיבחר למוסדות השלטון, הגבילו את חופש התנועה של השחורים, ואסרו עליהם התאגדות פוליטית ומקצועית.
בשנת 1961 בוטל איחוד דרום אפריקה ובמקומו הוקמה הרפובליקה של דרום אפריקה, אשר מתקיימת בדרום אפריקה עד ימינו. עם זאת, לאורך שנים רבות שימרה דרום אפריקה גם בעת היותה רפובליקה מאפיינים פוליטיים, תרבותיים, סימבוליים ואחרים מתקופת האיחוד. (1)(2)
- ערכים מורחבים – אפרטהייד, דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד
אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| אוכלוסיית איחוד דרום אפריקה[1] | ||
|---|---|---|
| 1911 | 5,972,757 | |
| 1921 | 6,927,403 | |
| 1936 | 9,587,863 | |
| 1946 | 11,415,925 | |
| 1950 | 13,683,000 | |
| 1955 | 15,385,000 | |
| 1960 | 17,396,000 | |
התפלגות גזעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
| קבוצות גזעיות באוכלוסיית איחוד דרום אפריקה | |||
|---|---|---|---|
| 1904[2] | |||
| לבנים | 1,116,805 | 21.6% | |
| שחורים | 3,491,056 | 67.5% | |
| צבעוניים | 445,228 | 8.6% | |
| אסייתים | 122,734 | 2.4% | |
| סה"כ | 5,175,463 | 100% | |
| 1960[3] | |||
| לבנים | 3,088,492 | 19.3% | |
| שחורים | 10,928,264 | 68.3% | |
| צבעוניים | 1,509,258 | 9.4% | |
| אסייתים | 477,125 | 3.0% | |
| סה"כ | 16,003,139 | 100% | |
חלוקה מנהלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרובינציות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פרובינציות איחוד דרום אפריקה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| שם | אוכלוסייה (1904)[2] | אוכלוסייה (1960)[3] | שטח | בירה | ||
| כף התקווה הטובה Cape of Good Hope |
2,409,804 | 5,362,853 | 569,020 | קייפטאון | ||
| טרנסוואל Transvaal |
1,269,951 | 6,273,477 | 288,000 | פרטוריה | ||
| מדינת אורנג' החופשית Orange Free State |
387,315 | 1,386,547 | 129,152 | בלומפונטיין | ||
| נטאל Natal |
1,108,754 | 2,980,262 | 91,610 | פיטרמריצבורג | ||
פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – ראש ממשלת דרום אפריקה
| תמונה | שם | כהונה | שנות חיים | מקום לידה | |
|---|---|---|---|---|---|
 |
לואי בותה Louis Botha |
1910-1919 (9 שנים) |
1862–1919 (מת בגיל 56) |
גרייטאון, מושבת נטאל
| |
 |
יאן סמאטס Jan Smuts |
1919–1924 (5 שנים) |
1870–1950 (מת בגיל 80) |
ריבק וסט, מושבת הכף
| |
 |
ג'יימס ברי מוניק הרצוג James Barry Hertzog |
1924–1939 (15 שנים) |
1866–1942 (מת בגיל 76) |
ולינגטון, מושבת הכף
| |
|
יאן סמאטס (כהונה שנייה) Jan Smuts |
1939–1948 (9 שנים) |
1870–1950 (מת בגיל 80) |
ריבק וסט, מושבת הכף
| |
 |
דניאל פרנסואה מאלאן Daniel François Malan |
1948–1954 (6 שנים) |
1874–1959 (מת בגיל 65) |
ריבק וסט, מושבת הכף
| |
 |
יוהאנס סטריידום Johannes Strijdom |
1954–1958 (4 שנים) |
1893–1958 (מת בגיל 65) |
קליפפונטיין, מושבת הכף
| |
 |
הנדריק פרוורד Hendrik Verwoerd |
1958–1966 (8 שנים) |
1901–1966 (מת בגיל 64) |
אמסטרדם,  הולנד
| |
| השתייכות מפלגתית: המפלגה הדרום אפריקאית; המפלגה הלאומית; המפלגה המאוחדת | |||||
המושל הכללי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – המושל הכללי של דרום אפריקה
| מלך | שם | כהונה | |
|---|---|---|---|
| הרברט גלדסטון Herbert Gladstone |
1910–1914 | ||
| סידני בקסטון Sydney Buxton |
1914–1920 | ||
| ארתור, נסיך קונכט Prince Arthur of Connaught |
1920–1924 | ||
| אלכסנדר קיימברידג' Alexander Cambridge |
1924–1931 | ||
| ג'ורג' וילייה George Villiers |
1931–1937 | ||
| פטריק דאנקן Patrick Duncan |
1937–1943 | ||
| ניקולס יאקובוס דה וט Nicolaas Jacobus de Wet |
1943–1946 | ||
| גדעון ברנד ואן זיל Gideon Brand van Zyl |
1946–1951 | ||
| ארנסט ג'ורג' ינסן Ernest George Jansen |
1951–1959 | ||
| צ'ארלס רוברטס סווארט Charles Robberts Swart |
1959–1961 |
מפלגות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראש הממשלה הראשון של האיחוד היה לואי בותה שעלה לשלטון בשנת 1910 עם מפלגת דרום אפריקה. בותה כיהן בשלטון כ-9 שנים עד מותו והוחלף על ידי יאן סמאטס שגם הוא ייצג את מפלגת דרום אפריקה. ההישג הגדול של סמאטס והמפלגה היו הסכמי פריז, אך סמאטס ניסה גם להביא שלום בין המורדים האירים לבריטניה ללא הצלחה. הוא ניהל מדיניות ליברלית ופרו-בריטית, עד לתבוסתו בבחירות בשנת 1924 למפלגה הלאומית בעלת האידאולוגיה הלאומנית-ימנית ובראשה ג'יימס ברי מוניק הרצוג. הוא כיהן לתקופת הזמן הארוכה ביותר (15 שנים) ונלחם לשיקום האפריקאנרים לאחר מלחמת הבורים. הרצוג שינה את דגל איחוד דרום אפריקה ולצד המנון "אלוהים ישמור את המלך" נוסף המנון "הקול של דרום אפריקה". הרצוג התעמת ישירות עם דניאל מאלאן, שר הפנים שלו, על יחסה לשפה ההולנדית וליחס לקהילה הצבעונית. הרצוג סבר שהולנדית תמיד הייתה שפת התרבות של האפריקאנרים כמו האנגלית לאמריקנים ולאוסטרלים. בזמן שמאלן סבר שהולנדית היא מוצר זר. הרצוג רצה להשאיר את הצבעוניים ברשימות המצביעים, ואילו מאלן רצה למחוק את אותם מרשימות המצביעים. מלחמת העולם השנייה ערערה את מושבו של הרצוג. בפרלמנט הכריז הרצוג כי האינטרסים של דרום אפריקה אינם מאוימים על ידי גרמניה ושאין להכריז מלחמה לדעתו. בנאומו, הרצוג טען שפעולות גרמניה מוצדקות במידה מסוימת עקב שלום ורסאי. לאחר מכן קרא הרצוג למושל הכללי לפזר את הפרלמנט ולקרוא בחירות כדי לאמוד את דעת העם. מהלך הישיבה הפרלמנטרית ב -1940 הרצוג אכן שימש כמנהיג האופוזיציה, אך עד מהרה התברר שרוב הלאומנים כבר לא רוצים לתמוך בעמדתו המתונה. חודש לאחר מכן התפטר ממושבו.
אחרי שהתפטר הרצוג חזר יאן סמאטס לכהונה שנייה כשהפעם ייצג את המפלגה המאוחדת. הסיבה המרכזית בגללה הוא חזר היא דעתו בנוגע למלחמת העולם השנייה – לנתק את היחסים עם גרמניה.
באמצע 1940 שלח סמאטס את צבא דרום אפריקה לקניה למלחמה נגד כוחות הציר באפריקה.
לקראת סוף שנת 1942 העביר סמאטס החלטה בפרלמנט בדרום אפריקה המתיר לחיילי ארצו להתנדב לשירות במלחמה מחוץ ליבשת אפריקה.
בבחירות לפרלמנט בשנת 1943 הגדילה המפלגה המאוחדת של סמאטס את כוחה. בתום המלחמה מילא סמאטס שוב תפקיד בוועידת השלום בפריז. בכך היה למדינאי היחיד שחתם על הסכמי השלום של סיום שתי מלחמות העולם.
מדיניותו הפרו-בריטית של סמאטס והתייצבותו לצידה במלחמה גרמו לירידת הפופולריות שלו בקרב בני עמו האפריקאנרים, ובבחירות 1948 הוא נוצח ברוב קטן.
את סמאטס החליף יריבו דניאל מאלאן והמפלגה הלאומית שהנהיגו את משטר האפרטהייד לעשורים הבאים. למרות שכיהן רק שש שנים ויורשיו, יוהנס סטריידום והנריק פרוורד כיהנו ארבע ושמונה שנים משטר האפרטהייד החזיק הרבה שנים מעבר. (1)(4)(5)(6)
| מפלגות בדרום אפריקה במאות ה-19, ה-20 וה-21 המזוהות עם האוכלוסייה הלבנה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
השלטון הבריטי |
המפלגה הפרוגרסיבית(א) (עד 1910) |
התנועה הפרוגרסיבית (עד 1910) |
המפלגה החוקתית (עד 1910) |
המפלגה הדרום אפריקאית(א) (עד 1910) |
מפלגת האורנג' (עד 1910) |
מפלגת העם(א) (עד 1910) |
אפריקאנר בונד (עד 1910) |
||||
 לפני האפרטהייד |
מפלגת הלייבור(א) (1910–1958) |
המפלגה היוניוניסטית (1910–1920) |
|||||||||
| המפלגה הלאומית (1915–1934) | |||||||||||
| המפלגה הדרום אפריקאית(א) (1910–1934) | |||||||||||
| מפלגת הדומיניון (1934–1948) |
המפלגה הלאומית המטוהרת (1935–1948) | ||||||||||
המפלגה המאוחדת (1934–1977) |
מפלגת העם(א) (1939–1941) |
||||||||||
| המפלגה האפריקאנרית (1941–1951) |
המפלגה הלאומית המאוחדת (1940–1951) | ||||||||||
שנות האפרטהייד |
|||||||||||
| המפלגה הליברלית (1953–1968) |
|||||||||||
| המפלגה השמרנית הלאומית (1954–1957) | |||||||||||
| המפלגה הפרוגרסיבית(א) (1959–1975) |
|||||||||||
| מפלגת הלייבור(א) (1969–1994) |
המפלגה הדמוקרטית(א) (1973–1977) |
המפלגה הלאומית (1939–1997) | |||||||||
| מפלגת הרפורמה הפרוגרסיבית (1975–1977) | |||||||||||
| המפלגה הפרוגרסיבית הפדרלית (1977–1989) |
מפלגת הרפובליקה החדשה (1977–1988) | ||||||||||
| המפלגה השמרנית (1982–2004) | |||||||||||
| המפלגה העצמאית (1987–1989) | |||||||||||
| המפלגה הדמוקרטית(א) (1988–2005) | |||||||||||
 אחרי האפרטהייד |
|||||||||||
| המפלגה הלאומית החדשה (1997–2005) | |||||||||||
| הברית הדמוקרטית (החל מ-2000) |
חזית החירות פלוס (החל מ-1994) | ||||||||||
| מקרא מפלגות: מזוהות עם האוכלוסייה דוברת האפריקאנס; מזוהות עם האוכלוסייה דוברת האנגלית; מזוהות עם האוכלוסייה הלבנה באופן כללי הערה (א): אף על פי שמפלגות אלו נושאות שם זהה, הן אינן אותן מפלגות ואין ביניהן קשר ישיר | |||||||||||
מערכות בחירות ומשאלי עם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מערכות הבחירות הכלליות באיחוד דרום אפריקה | ||||
|---|---|---|---|---|
| מפלגה | יו"ר | קולות | % | מושבים |
| בחירות 1910 (1) | ||||
| המפלגה הדרום אפריקאית | לואי בותה | 55.37% | 67 | |
| המפלגה היוניוניסטית | ליאנדר ג'יימסון | 32.23% | 39 | |
| מפלגת הלייבור | פרדריק קרסוול | 3.31% | 4 | |
| אחר | 9.09% | 11 | ||
| סה"כ | 100% | 121 | ||
| בחירות 1915 (2) | ||||
| המפלגה הדרום אפריקאית | לואי בותה | 94,285 | 36.67% | 54 |
| המפלגה היוניוניסטית | תומאס סמארט | 49,917 | 19.42% | 39 |
| המפלגה הלאומית | ג'יימס הרצוג | 75,623 | 29.41% | 27 |
| אחר | 37,278 | 14.5% | 10 | |
| סה"כ | 257,103 | 100% | 130 | |
| בחירות 1920 (3) | ||||
| המפלגה הלאומית | ג'יימס הרצוג | 101,227 | 36.48% | 44 |
| המפלגה הדרום אפריקאית | יאן סמאטס | 90,512 | 32.62% | 41 |
| המפלגה היוניוניסטית | תומאס סמארט | 38,946 | 14.03% | 25 |
| אחר | 46,827 | 16.87% | 24 | |
| סה"כ | 277,512 | 100% | 134 | |
| בחירות 1921 (4) | ||||
| המפלגה הדרום אפריקאית | יאן סמאטס | 137,389 | 48.17% | 79 |
| המפלגה הלאומית | ג'יימס הרצוג | 105,039 | 36.83% | 45 |
| מפלגת הלייבור | פרדריק קרסוול | 39,406 | 13.82% | 9 |
| אחר | 3,385 | 1.19% | 1 | |
| סה"כ | 285,219 | 100% | 134 | |
| בחירות 1924 (5) | ||||
| המפלגה הלאומית | ג'יימס הרצוג | 111,483 | 35.25% | 63 |
| המפלגה הדרום אפריקאית | יאן סמאטס | 148,769 | 47.04% | 53 |
| מפלגת הלייבור | פרדריק קרסוול | 45,380 | 14.35% | 18 |
| אחר | 10,610 | 3.36% | 1 | |
| סה"כ | 316,242 | 100% | 135 | |
| בחירות 1929 (6) | ||||
| המפלגה הלאומית | ג'יימס הרצוג | 141,579 | 41.16% | 78 |
| המפלגה הדרום אפריקאית | יאן סמאטס | 159,896 | 46.51% | 61 |
| מפלגת הלייבור | - | 33,919 | 9.86% | 8 |
| אחר | 8,503 | 2.47% | 1 | |
| סה"כ | 343,897 | 100% | 148 | |
| בחירות 1933 (7) | ||||
| המפלגה הלאומית | ג'יימס הרצוג | 101,159 | 31.61% | 75 |
| המפלגה הדרום אפריקאית | יאן סמאטס | 71,486 | 22.34% | 61 |
| מפלגת הלייבור | ולטר מאדליי | 20,276 | 6.34% | 2 |
| אחר | 127,090 | 39.71% | 12 | |
| סה"כ | 320,011 | 100% | 150 | |
| בחירות 1938 (8) | ||||
| המפלגה המאוחדת | ג'יימס הרצוג | 446,032 | 53.81% | 111 |
| המפלגה הלאומית | דניאל מאלאן | 259,543 | 31.31% | 27 |
| מפלגת הדומיניון | צ'ארלס סטאלארד | 52,356 | 6.32% | 8 |
| אחר | 70,966 | 8.56% | 4 | |
| סה"כ | 828,897 | 100% | 150 | |
| בחירות 1943 (9) | ||||
| המפלגה המאוחדת | יאן סמאטס | 435,297 | 49.68% | 89 |
| המפלגה הלאומית | דניאל מאלאן | 321,601 | 36.70% | 43 |
| מפלגת הלייבור | ולטר מאדליי | 38,206 | 4.36% | 9 |
| אחר | 81,165 | 9.26% | 153 | |
| סה"כ | 876,269 | 100% | 150 | |
| בחירות 1948 (10) | ||||
| המפלגה הלאומית | דניאל מאלאן | 401,834 | 37.70% | 70 |
| המפלגה המאוחדת | יאן סמאטס | 524,230 | 49.18% | 65 |
| המפלגה האפריקאנרית | ניקולאס האוונגה | 41,885 | 3.93% | 9 |
| אחר | 98,022 | 9.20% | 9 | |
| סה"כ | 1,065,971 | 100% | 153 | |
| בחירות 1953 (11) | ||||
| המפלגה הלאומית | דניאל מאלאן | 598,718 | 49.48% | 94 |
| המפלגה המאוחדת | יאקובוס שטראוס | 576,474 | 47.65% | 57 |
| מפלגת הלייבור | ג'ון כריסטי | 34,730 | 2.87% | 5 |
| סה"כ | 1,209,922 | 100% | 156 | |
| בחירות 1958 (12) | ||||
| המפלגה הלאומית | יוהאנס סטריידום | 642,006 | 55.34% | 103 |
| המפלגה המאוחדת | וילייה גראף | 503,648 | 43.57% | 53 |
| המפלגה הליברלית | מרגרט באלינגר | 2,934 | 0.25% | 0 |
| אחר | 7,415 | 0.64% | 0 | |
| סה"כ | 1,156,003 | 100% | 156 | |
| משאלי עם באיחוד דרום אפריקה | ||||
|---|---|---|---|---|
| תשובה | קולות | % | מפה | |
| 5 באוקטובר 1960 | 
| |||
| בעד | 850,458 | 52.29% | ||
| נגד | 775,878 | 47.71% | ||
| סה"כ | 1,634,240 | 100.0% | ||
| שיעור הצבעה | 90.77% | |||
מערכות בחירות ומשאלי עם
בשנת 1910 נפתחה מערכת הבחירות הראשונה בה ניצח לואי בוטה.
ב-1915 שמר לואי בותה על מקומו אך בעקבות מותו נבחר סמאטס ב-1921.
הרצוג ניצח את 3 מערכות הבחירות הבאות: 1933, 1938, 1943.
דניאל מאלאן ניצח ב-1948 ו-1953 וסטריידום ניצח ב-1958.
משאל העם היחיד אותו עברה איחוד דרום אפריקה היה על האם להחליף את איחוד דרום אפריקה ברפובליקת דרום אפריקה ועם רוב קטנטן של 52% הוקמה רפובליקת דרום אפריקה כפי שאנחנו מכירים אותה כיום. (1)(4)(5)(6)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דרום אפריקה במלחמת העולם הראשונה
- מרידת מאריץ
- דרום אפריקה במלחמת העולם השנייה
- אפרטהייד
- דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד
- היסטוריה של דרום אפריקה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Population Division of the Department of Economic and Social Affairs of the United Nations Secretariat, World Population Prospects: The 2010 Revision
- ^ 1 2 Smuts I: The Sanguine Years 1870–1919, W.K. Hancock, Cambridge University Press, 1962, pg 219
- ^ 1 2 The Statesman's Year-Book, 1967–1968 (104th annual edition), edited by S.H. Steinberg, Macmillan, London; St. Martin's Press, New York, 1967, pages 1405–1424
| מדינות היסטוריות בדרום אפריקה | ||
|---|---|---|
| ממלכות ילידיות | ממלכת מפונגובווה (1075–1220) • ממלכת הזולו (1816–1879) | |
| מושבות אירופאיות |  מושבת הכף ההולנדית (1652–1806) • מושבת הכף הבריטית (1795–1910) מושבת נטאל (1843–1910) • מושבת טרנסוואל (1902–1910) • מושבת נהר האורנג' (1902–1910)
| |
| הרפובליקות האפריקאנריות | ||
| הרפובליקות העיקריות |  הרפובליקה הדרום אפריקאית (1852–1902) •  מדינת אורנג' החופשית (1854–1902)
| |
| רפובליקות המשנה |  רפובליקת פוצ'פסטרום (1838–1848) •  רפובליקת נטאליה (1839–1843) •  גריקואלנד מזרח (1861–1879) רפובליקת סטלאלנד (1882–1883) •  מדינת גושן (1882–1883) •  ארצות הברית של סטלאלנד (1883–1885) הרפובליקה הקטנה (1876–1891) •  הרפובליקה החדשה (1884–1888) •  רפובליקת אופינגטוניה (1885–1887)
| |
| דרום אפריקה העצמאית | ||
| מדינות כלל ארציות | איחוד דרום אפריקה (1961–1910) • דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד (1994–1948) רפובליקת דרום אפריקה (החל מ-1961)
| |
