פייטרו קווליני

פייטרו קווליני
Pietro Cavallini
לידה	1259; רומא, מדינת האפיפיור
פטירה	כנראה 1330; רומא, מדינת האפיפיור
לאום	איטלקי
תחום יצירה	ציור
הושפע על ידי	ג'וטו די בונדונה

'פייטרו קווליני (באיטלקית: Pietro Cavallini;‏ (1259, כנראה רומא – כנראה 1330, איטליה), צייר ויוצר פסיפסים איטלקי. לדעת חלק מהחוקרים קווליני היה הראשון שעבר מהסגנון הביזנטי לכיוון ציור יותר נטורליסטי כולל יצירת תחושת משקל ועומק^[1].

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המידע על חיי קווליני הוא קלוש. פעילותו הייתה ברובה ברומא וניתן לומר שהיה האמן הבולט בעיר בתקופתו^[2]. מניחים שגם נולד ברומא, כיון שחתם על יצירותיו בכינוי pictor romanus (צייר רומאי).
יצירתו המאומתת המוקדמת ביותר היא מהשנים 1277 ל-1280 שבהן היה שותף לרסטורציה של הפרסקאות העתיקים בבזיליקת פאולוס הקדוש מחוץ לחומות.
מ-1308 היה פעיל בנאפולי בחצר המלך שארל השני בין השאר בכנסיית San Domenico Maggiore (1308) ובכנסיית Santa Maria Donnaregina (1309). ב-1321 קווליני חזר לרומא שם עבד על סדרת פסיפסים בבזיליקת פאולוס הקדוש מחוץ לחומות.
מועד ומקום פטירתו של קווליני אינם ידועים. משערים שנפטר בסביבות 1330.
ביוגרפיה של קווליני נכללת בספרו של ג'ורג'ו וזארי חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווליני היה בן דורם של צ'ימבואה וג'וטו והיה חלק מהמגמה של סוף המאה ה-13 ותחילת המאה ה-14, לקראת ציור יותר נטורליסטי כולל יצירת תחושת משקל ועומק. לדעת חלק מהחוקרים דווקא קווליני היה הראשון שנטש את הסגנון הביזנטי ובכך היה פורץ דרך בהתפתחות הציור באיטליה. על פי גישה זו, בן דורו המפורסם יותר ג'וטו הושפע ממנו^[1] לפי דעה זו, ליום הדין של ג'וטו בקפלת סקרובני בפדואה מאפיינים זהים לאלו של פרסקו מוקדם יותר של קווליני^[2]

פסיפסים עם סצנות מחיי מרים בכנסיית סנטה מריה אין טרסטוורה ברומא (1291).
פרסקאות בכנסיית סנטה צ'צ'יליה אין טרסטוורה ברומא, מהן שרד רק חלק מ"יום הדין"' שעבר רסטורציה ב-2001.
פרסקאות בבזיליקת פאולוס הקדוש מחוץ לחומות. הפרסקאות נהרסו בשריפה ב-1823, אבל קיימים רישומים שלהן שנעשו במאה ה-17.